שכר המנהלים אינו מוגזם כלל


 ישנם כמה ריטואלים שאי אפשר בלעדיהם, דו"ח מבקר המדינה, הדו"ח על שכר הבכירים במגזר הציבורי, דוחות על חריגות תקציב למסיבות כמובן הדו"ח על שכר המנהלים הבכירים במשק. זה האחרון הסעיר אותנו למשך יומיים תמימים. יותר מעניין לקרוא על מנכ"ל בשירות הציבורי המרוויח 100,000 ₪ לחודש מאשר לקרוא על מנכ"ל של חברה ציבורית שמרוויח לפחות שכר חודשי של מליון ₪, בלי לחשב את האופציות, וזה עתה רכש דירה באחד המגדלים המפוארים – בשכנות לאהוד ברק.

האם שכר המנהלים מוצדק? איזו שאלה היא זאת? בוודאי שהוא מוצדק! מגיע להם הרבה יותר! אם החברה משגשגת ומרוויחה חיוני וצודק לתגמל את המנהל שהביאה עד הלום ואם היא מפסידה וכושלת והוכיחה כמו אפריקה ישראל שאגרות החוב שלה הן אג"ח זבל, על אחת כמה וכמה שמוצדק לקחת מנהל מוכשר שהוכיח את עצמו ולשלם לו שכר עתק ראוי על מנת שיוציא את העגלה מהבוץ. אין חברה שיכולה להרשות לעצמה לקמץ דווקא בשכר המנהלים.

יש לזכור כי מישהו צריך לאשר את שכר המנהלים ואם לא יעשה כן, אפילו כבעלים של החברה, הוא עלול למצוא עצמו בצרות צרורות. מנהל טוב מזכיר [סליחה על ההשוואה] קונסוליירי בארגון פשע- הוא יודע יותר מדי ועלול לגרום נזק רב אם יפתח את הפה. לכל תאגיד עסקי גדול יש מה להסתיר ואי אלו שלדים בארון להחביא.  לא רצוי לעורר את זעמו של מנהל בכיר – במיוחד כשהוא פורש.

אם יפר המנהל את קוד האומרטה העסקי [תמורת חסינות למשל] עלול שער המניות לצנוח וכך בעלי המניות גדולים כקטנים, ייפגעו קשות ומשמעות הדברים היא שאלו שלהגנתם כביכול יוצאים המוחים נגד השכר המופקע יימצאו ניזוקים במיוחד.

רובו המכריע של הציבור הוא שכיר ולכן הוא מסוגל להבין טוב יותר משמעות של משכורת גבוהה ופחות את המשמעות של רווחי עתק.  משום מה הוא סבור שכל רווח של הבעלים הוא לגיטימי, אפילו אם רווחים אלו נשענים על ניצול עמדת כוח כלכלית והיעדר תחרות אמיתית, כמו בשוק הביטוח והפנסיה וכמובן בבנקים ואפילו מקורה ברכישות בחינם של משאבים ציבוריים וחברות ממשלתיות

הייתה התרגשות וראו איננה עוד. הדיון בחגיגית השכר הסתיים וכעת עברנו לרשימה המעודכנת של העשירים ביותר ממנה הודח לאחרונה לב לבייב. עד למשבר הבא, שיחל עם סיום חגיגות עונת האביב בבורסה, אפשר לחזור ולקרוא את מדורי הרכילות הכלכלית ולתהות כיצד מבלים עשירי הארץ באילו וילות הם גרים, מה גודל היאכטה שלהם ולמי יש מטוס פרטי בהחלט?. העיתונים הכלכליים "הרציניים" מגלובס ועד "כלכליסט" יספקו לנו בנאמנות מידע זה –הם אינם אלא צהובונים בתחפושת.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יובל  On 6 באפריל 2010 at 19:05

    כשל השוק – או הגירעון הדמוקרטי – ביחס לשכר מנהלים הוא מין המפרוסמות. בעלי המניות אינם שולטים בשכר – הוא נקבע ע"י מועצות מנהלים המורכבות מ…מנהלים לשעבר במקומות אחרים, מקבלי שכר, וכיו"ב. ככל שאני יודע במקומות בהם לא נהוג זכר מופקע הניהול לא פחות טוב, אנשים עדיין רוצים לנהל לולהצליח, ויש הרבה פחות שמרות בכירות ממועדמים סבירים. בכלל, ניוהל מוערך יתר על המידה.
    אבל הכי חשוב – כשל השוק המובנה כאן. מי שנדפק הם בין השאר בעלי המניות.

  • דני כהן  On 6 באפריל 2010 at 21:16

    מהפועל ועד האקדמאי, מאילת ועד למטולה, ממזרח למערב, מגלי ויינשטין דרך חנה בית הלחמי ועד למשה גולדבלט. כולכם הצבעתם למפלגות ימין וחלקכם בחר במפלגת מרכז אטומה ושבעה שנוטה חזק לימין הכלכלי הדורסני.
    בחירה בקלפי היא עניין רציני. מי שרוצה מדיניות כלכלית של רווחה, ומדינה בגבולות בטוחים עם רוב יהודי-ישראלי שיצביע למפלגות השמאל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s