מה הפיצוי שישלמו ההורים לילדיהם?


  בוודאי זכור לכם האירוע המצער והמיותר בו נפגעו שני ילדים ששיחקו בשלג ברמת הגולן ועלו על מוקש.מלחמת הגרסאות בדבר הגדר שהייתה, או לא הייתה, בשטח התנהלה בכל אמצעי התקשורת. הורי הילדים האשימו את מערכת הביטחון וצה"ל שלא גידרו היטב את שדה המוקשים ולא שילטו אותו כראוי ומאידך נטען שהיה גידור והיה שילוט ורק צריך היה לבדוק היטב.
 
בניגוד להנחה המקובלת שיש אשם אחד – החיים בדרך כלל מורכבים יותר וייתכן בהחלט שבית משפט שיבחן את הסוגיה יקבע שצריכה הייתה להיות גדר תקינה יותר, עם שלטים ברורים ומאידך גם הורי הילדים נושאים באחריות חלקית ולו היו בודקים היטב את השטח הם לא היו מרשים לילדים להיכנס שהרי קיומם של שדות מוקשים ברמה הוא סוד ידוע לכל.
 
אין לי כל כוונה להעריך מה יקרה בהליך המשפטי, אך ההורים שיצטרכו לקבל החלטה אם לתבוע את מערכת הביטחון חייבים להיערך כבר עתה לכך  שבמידה ותוגש תביעה נגד המדינה זו תחזור זו אליהם בתביעת שיפוי בהליך הקרוי הודעת צד שלישי. לנוכח הפגיעה הקשה שנגרמה לאחד הילדים ברור שגם אם תיקבע אחריות ההורים בשיעור של 20% מדובר בסכום של מאות אלפי שקלים שאותו ייתבעו ההורים להחזיר למדינה כנגד הפיצויים שזו תחויב לשלם לילדים. בדרך כלל ההורים הממוצעים בישראל אינם יכולים לשאת בתשלום כזה.
 
באופן לא מפתיע הילדים עצמן מנועים מלתבוע את הוריהם בתביעת נזיקין מאחר ולהורים קיימת חסינות חוקית מפני תביעות כאלו ועל פי החוק ילדים יוכלו לתבוע את הוריהם בנסיבות חריגות וכאשר ההורים פעלו במזיד ובחוסר תום לב  וכך גרמו נזק לילדיהם [לתשומת לב המבקשים לתבוע את הוריהם נזקים נפשיים עקב לינה משותפת בקיבוץ] . כך את התביעה שהילד הנפגע עצמו מנוע מלתבוע – יכול צד שלישי להגיש. זהו עיוות המלווה את דיני הנזיקין בישראל שנים רבות. התוצאה המעשית  כיום של עיוות זה היא שההורים לא ישלמו דבר, אך מהפיצוי לילדים שנפגעו יופחת שיעור אחריות ההורים.
 
לדעתי הדרך היחידה הנאותה להתגבר על עיוות זה היא לקבוע  שלהורים עומדת חסינות מהותית ביחס לתביעת נזיקין של הילדים, למעט במקרים חריגים ביותר, ועל כן מן הראוי שחסינות זו תעמוד להם גם ביחס לתביעת חזרה של צד שלישי.
 
למרבה ההפתעה עד היום לא קיימת הכרעה מהותית של בית המשפט העליון בסוגיה זו, אך בתי המשפט בערכאות הנמוכות יוצאים מנקודת הנחה ברורה שאכן ניתן לתבוע מההורים השתתפות בפיצוי והם אף מכנים את ההפחתה בפיצוי בכינוי "רשלנות תורמת של הורי הקטין" מושג מוטעה מיסודו, אך הוא משמש כבסיס לגריעה מהפיצוי המגיע לקטין בשל רשלנות הוריו. הגיע העת שבית המשפט העליון, או הכנסת יתקנו את המעוות. ניסיתי לעניין מספר פעמים חברי כנסת החברים בוועדה לזכויות הילד בסוגיה זו – ללא תוצאות כלשהן. 

                                       
 למבקשים להעמיק יותר בנושא להלן מאמר שפרסמתי בנושא זה[פורסם גם בכתב העת "דין ואומר" המוצא על ידי לשכת עורכי הדין בחיפה]
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  On 8 במרץ 2010 at 10:03

    ההורים פעלו במזיד ובחוסר תום לב!!!

  • גולדבלט משה  On 8 במרץ 2010 at 12:52

    שילדי הקיבוץ יתבעו את הוריהם שכן במקרה כזה
    אין חסינות להורים
    אני כמובן לא מחווה דעה מגובשת על סיכויי התביעה שנראים במבט ראשוני קלושים מאד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s