לנסח מחדש את עבירות המין


גם אם הצעת החוק לתיקון חוק העונשין[אינוס ע"י אישה] ששמשה יסוד למחלוקת כה חריפה לא תעבור, השתנו בכל זאת מספר דברים חשובים. הוויכוח חשף מחלוקות יסוד, לא מעט צביעות וגם כמה סתירות פנימיות משמעותיות בקרב מי שלחמו נגד התיקון. הגנת האישה וקידום מעמדה לא יצאו נשכרים מאופן ניהול הוויכוח. למדנו לדעת שהמחלוקות בציבור הנשים הן עמוקות לא פחות מאשר אלו הנטושות בציבור רחב והן אף ארסיות יותר לעתים. לא ניתן היה להימנע מלשים לב לכמה שתיקות בעלות משמעות מצד כותבות שלא רצו כנראה להצטרף לשורת המקהלה, אך לא מצאו לנכון לחשוף עצמן לזעם צדקני. 

הביקורת על הצעת החוק לא הייתה רק על הניסוח המסורבל [היא מנוסחת לא טוב- אין מחלוקת] אלא על כך שהיא משתמשת במונחים הניתנים להתפרש בדרכים רבות ולפתוח אפשרות אפילו להעלאת האשמת אישה שנאנסה בגרימת האונס. מעט הקדשתי לטיעון רדוד זה. מלבד היסוד העובדתי בעבירה קיים היסוד הנפשי ותמיד יש להוכיח מי חפץ באקט המיני ומי לא ולכן הדקדקנות המילולית הזו סביב המילה "גרמה" אינה ראויה לניתוח מעמיק.

כל תלמיד משפטים לומד בקורס היסוד בדיני עונשין ש"אין עונשין אלא על פי חוק" ומכיוון שאדם זכאי לדעת בברור מהו המעשה האסור על הגדרת העבירה הפלילית להיות פשוטה, בהירה וממוקדת ולהימנע ממושגים מורכבים ומעורפלים הניתנים לפרשנויות רבות ויצירתיות. אין להעניש, כך היה מקובל פעם, מכוח פרשנות יצירתית,קל וחומר וגזירה שווה. ידוע הסיפור שפעם זוכה אדם שהתחבר למונה חשמל של שכנו מאשמת גניבה, כי הגדרת עבירת הגניבה דיברה אז על חפצים וחשמל אינו בגדר חפץ.

 המומחים לדיני העונשין אולי היו רוצים בניסוח פשוט ובהיר של יסודות כל עבירה, אבל  לעתים קרובות "זה לא יוצא". בחוק העונשין נכללו עבירות סל מורכבות שאיש אינו יודע במדויק מהי ההתנהגות שנאסרה על פיהן. כך למשל היא עבירת "הפרת אמונים" ועד לא מזמן היה סעיף שאסר באופן כללי על כל מעשה הגורם ל"תקלה ציבורית".

תחום עבירות המין זרוע כיום, עקב הרפורמות השונות, במושגים מעורפלים ומורכבים המשוועים מטבעם לפרשנות יצירתית שתבהיר באופן רטרואקטיבי לנידון מדוע התנהגותו הייתה ההתנהגות האסורה. אמנם אסור לחוקק חוק פלילי שיחול באופן רטרואקטיבי, אבל פרשנות בתי המשפט היא חקיקה והיא תמיד מוחלת באופן רטרואקטיבי.

מי מכם יודע באמת מהי "הסכמה חופשית" מהי "מרמה" ומהם "יחסי מרות" התשובה פשוטה – אף אחד וגם לא אני ואם נדמה לכם שהמושגים הללו ברורים ניתן להציב ביחס לכל אחד מהם סדרת שאלות שתגרום לכל אחד לגרד בראשו ולהודות שבעצם אין לו מושג על מה הוא מדבר.

 האם אישה שמקיימת יחסי מין מבלי שבן זוגה גילה לה שהוא בעצם חולה נפש הסכימה לקיום היחסים? האם מנהל משמרת בעבודה שאין לו שום השפעה על שאלת העסקת עובדת ,אלא תפקידו לדאוג לייצור בלבד,מקיים יחסי מרות? [זהו אחד הוויכוחים שהתעוררו ביחס לפרשת יצחק לאור] האם פקיד גבוה יותר במחלקה אחרת יש לו יחסי מרות עם פקידה זוטרה שאין לו קשר ישיר אתה בעבודה?  וכך הלאה וכך הלאה.

המציאות באמת מייצרת מצבים שאיש לא חשב עליהם. האם מרות משמעה רק בעבודה או ביחסי שירות ותלות שהוגדרו, או שהיא מתקיימת גם במצבים אחרים שבהם נוצרים פערי כוחות משמעותיים. האם פקידה שנתבעת להיות "נחמדה במיוחד" על ידי לקוח חיוני לעסק בו היא עובדת לא תחוש נאלצת להיעתר לחיזוריו על אף שאינו מעביד?.

שאלה שאיני חדל לשאול מדוע התייחסות מבזה ומשפילה לעובד, אם היא נטולת מאפיינים מיניים אינה עבירה והתייחסות רכה בהרבה הכוללת מאפיינים מיניים היא עבירה. אם נתייחס לשאלת ההגנה עלה עובדת, הרי היחס אליה נובע פעמים רבות מחולשתה היחסית במערכת יחסי העבודה וזו ניתנת בקלות להיתרגם ליחס משפיל מכל בחינה אחרת כי הרי פעמים רבות לא בהכרח במין מדובר אלא בהתעמרות לשמה. על שום מה זכתה ההטרדה המינית להגנה מיוחדת ומדוע אין אנו מחוקקים חוק להגנת כבוד האדם העובד והמשרת שיאסור על שורת פגיעות אפשריות בעובדים.

נחזור להגדרת עבירות המין, ההתפתחות בהגדרת עבירות המין בדור האחרון מאופיינת בכך שמעבירות פשוטות יחסית בהן המרכיב העובדתי בהגדרת העבירה היה ברור ובדרך כלל נזקק רק לפרשנות מעטה, הן הפכו לעבירות מורכבות, הטעונות פרשנות רבה והניתנות להתפרש באופן מרחיב או מצמצם השולל כל מידה של וודאות מהאדם הרגיל ביחס למהות המעשה האסור. אם אדם נזקק לקרוא ספר משפט מלומד שיסביר לו מהי הטרדה מינית, אזי החטאנו את המטרה. המאפיין את הגדרת העבירה הפלילית צריך להיות שכל אדם אמור לחוש שמדובר במעשה אסור בתכלית, אפילו לא פתח ספר חוקים מימיו.

נראה שאכן הגיע הזמן לרפורמה מקיפה בתחום עבירות המין, אולם הפעם יש להותיר את המלאכה בעיקר למומחי המשפט הפלילי ורצוי בהחלט להתרחק ככול האפשר מאלו המבקשים להגשים באמצעות המשפט הפלילי אג'נדה פוליטית וחברתית מובהקת ולעתים קרובות הם מעלימים ביודעין מהציבור הרחב את סדר היום שלהם.

כבר נאמר אין גוזרים גזרה אלא אם רוב הציבור יכול לעמוד בה. אין לגזור ענישה פלילית אלא במקום שרוב הציבור חש שהמעשה הוא פסול במידה כזו שיש לקבוע נורמה פלילית על מנת לאסור אותו. לצורך אכיפת נורמה פלילית מחמירה נדרש קונצנזוס חברתי נרחב ביותר שאם לא כן היא לא תיאכף והתוצאה תהיה זילות החוק. זו הסיבה שמן הראוי להרחיק לחלוטין מתהליך עיצוב החקיקה הפלילית עמדות רדיקליות שהציבור הרחב אינו מקבלן. המשפט הפלילי אינו החלוץ העובר לפני המחנה אלא עליו לשקף את הנורמות הרווחות במחנה .
 
 
 
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • טל  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 18:13

    ופחד מנשים.

  • טל  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 18:23

    אולי תתעמק במה שמפריע לך באמת ולא תתפוס טרמפ על הצעת חוק מנוסחת רע?

    נראה שמה שמפריע לך באמת הוא ניסוח החוק הקודם והשימוש בביטוי הסכמה חופשית. זו נראית התנהלות כמעט ילדותית וקצת יותר מכמעט מרושעת לומר שאין פסול בניסוח הרע שבהצעה החדשה כי בעצם גם בחוק שהתקבל הניסוח רע.

    חשוף את מניעיך האמיתיים ודבר על מה שבאמת מפריע לך מבלי להתפס לדברים שאינם מן העניין.

  • גולדבלט משה  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 18:46

    לנסות להבין מה באמת מדאיג אותי?
    לו הייתה לי הצעה קונקרטית לא הייתי סבור שצריך להקים גוף מיוחד של מומחים שלמד את החקיקה בארצות נוספות ויגבש חוק מודרני על פי הרווח בארצות מתוקנות. הייתי פשוט מציע אותה.
    נוסח החוק כיום מפריע לי בהרבה מאד היבטים אבל אני בהחלט מעדיף שאת ההתייחסות המקצועית יתנו אלה שמבינים במשפט פלילי ולא אף אחד אחר
    לאחר שהם יגבשו נוסח לרבות חלופות מקובלות ניתן יהיה לחדש את הוויכוח

  • טל  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 18:53

    שלך בנושא לאחרונה, הוא שמה שמפריע לך הוא החוק הישן ולא ההצעה החדשה, ותקן אותי אם אני טועה.

    לגבי מה שכתבת על הטרדה מינית – אתה ודאי יודע שהחוק אינו מפלה בין המינים וניסוחו שווה לכולם, אין צורך לקרוא ספר משפטי ולאחרונה נכתב ספר של אורית קמיר שנועד לפוגג את הפחד מהחוק הזה.

    כדי שיגבשו נוסח לחלופות צריך להתעורר צורך כזה, ובינתיים ממה שכתבת לא ברור מה הצורך.

  • אני, רק שאלה  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 19:19

    במקום לדאוג לבנות שלך באווירה האלימה והמטורפת שיש במדינה הזאת כשילדים בני 13 אונסים נשים בנות 30 כל מה שמעניין אותך זה שינוי החוק לטובת עוד אנסים גברים?

    בשביל זה הפוסט המיזוגני הזה?

  • גולדבלט משה  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 19:21

    הקים וביחס לחוק מניעת הטרדה מינית תמכתי בו זמן רב עד שהבנתי לאן הוא מתגלגל-אם צריך לקורא את הספר של קמיר על מנת להבין מהי הטרדה מינית אנחנו בבעיה קשה מאד.
    כל אחד חייב להבין את הגבו בין מותר לאסור והגבו נעשה מטושטש יותר ויותר

  • טל  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 19:26

    הוא מושג חדש שנועד להבהיר שהתנהגויות שהיו עד לא מזמן מקובלות אינן מקובלות עוד. מכיוון שזהו חוק שעלה כדי לשנות נורמה חברתית, ולא מה"עם" כמו שאתה טוען שחוק צריך להיות, נשמע סביר ביותר שצריך לקרוא ספר ואפילו כמה כדי להפנים את השינוי.

    הפחד ששינוי כזה מעורר צפוי, והתחושה היא שזו נקודת המוצא שלך.

  • עידו לם  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 19:27

    עליי קבעת שאני מיזוגן משה שקרן בעיניך , בקיצור אתה אוברחוכם מהסוג המעצבן.

  • טל  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 19:30

    לגביך, התגובות שלך נקראו לי כמיזוגניות כנראה.

    עם משה אני מנסה לנהל דיון ענייני. אני מבין שזה מרגיז אותך, אך תצטרך לעמוד בזה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 20:37

    הוא מיזוגני, אתה מיזוגני, כולכם מיזוגנים. מן מילה כזו שמנאצים איתה כשהויכוח נסוב על נושאים שיש להם נגיעה פמיניסטית. דומה לשימוש שעושה השמאל הראדיקלי במונחים מקארתיזם ופאשיזם. כשלעצמי כשמישהו צווח "מיזוגני" אני מתעייף.

  • טל  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 20:43

    נכנסת באמצע דיון שכלל לא מתקיים כאן.
    אתה ועידו מוזמנים למצוא את הדיון המקורי (שכלל אינני זוכר) ולכתוב שם.

  • גולדלבט משה  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 21:00

    את המחלוקת האמיתית בינינו -בעיניי חוק פלילי אסור שישימש לעולם לשינוי נורמות חברתיות ,אלא לשקף אותן. הסכמתי לחוק למניעת הטרדה מינית כי פירשתי אותו כחל על מעשים שסתרו את הנורמות החברתיות בעת חקיקתו כפי שהן הובנו על ידי ועל ידי רבים. לעולם לא הייתי מסכים לחוק שנועד לעצב נורמות חדשות.

    מי שירוצה לשנות נורמות חברתיות שיעשה כן בזירה הציבורית והחינוכית ורק בסוף כשיתרחש השיוני הנורמטיבי-אם יתרחש יש לעגן אותן בנורמות פליליות.
    גם אז לא תמיד-יש נטיית יתר לכיוון המשפט הפלילי שאינה נכונה ומזיקה למטרה

  • טל  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 21:07

    אז זה אכן שורש המחלוקת.

    לעיתים משתמשים בחוקים כחלק ממהלך רחב יותר לשינוי וקיבוע נורמות חברתיות. כאשר הנורמה היא נורמה שפוגעת בחלק גדול מהאוכלוסיה דרך לשנות אותה היא שינוי תודעתי וגם מהלך של חקיקה.

    כאשר הנורמה כבר מקובעת לעיתים אין כמעט צורך בחוק, שהרי היא כבר מתקיימת מעצמה…

  • רון סי  ביום 28 בפברואר 2010 בשעה 4:35

    הוא כמובן תוצר של השליטה הפטריארכלית ההסטורית, שבמסגרתה גברים חוקקו חוקים להגנה מיוחדת על הבלעדיות שלהם באשר ליחסי מין עם נשותיהם.
    לאותם גברים (אז והיום) חשוב במיוחד להבטיח שאיש מלבדם לא מקיים יחסי מין עם האשה שלהם, וזאת בין השאר כדי להגדיל את הסיכוי שהילדים שלה הם גם הילדים שלהם.
    הגישה הזו מתגלמת ביחס הדת למיניות, ובמגבלות החריפות שהיא מטילה עליה.
    הפמיניזם פועל בתוך אוירה חברתית זו, וממשיך (וזה לא המקרה היחיד) את דרך המחשבה הפטריארכלית.

  • יוסי  ביום 28 בפברואר 2010 בשעה 8:03

    גם אם נניח שיעל דיין היא פמיניסטית רדיקלית (וזה לא בטוח) עדיין לא ברור מיהם כל הח"כים שבטיפשותם הצביעו בעד החוק הרדיקלי של אורית קמיר?

    מצד שני, אנחנו רואים זאת כעת בשידור חי עם התיקון הנוכחי לחוק שחנה ובריה הצליחו לבלום. פתאום זבולון אורלב נהיה פמיניסט רדיקלי? מובן שלא, הוא פשוט טיפש.

  • טל  ביום 28 בפברואר 2010 בשעה 13:41

    היפוך נחמד של היוצרות.

    הידעת שבעל האונס את אשתו עובר עבירה? הידעת שזהו חוק חדש יחסית? לא בדיוק הגנה על הבלעדיות של אונס נשים (כקניין) על ידי בעליהן.

    ההסתכלות שלך על תחום עבירות המין כתחום שנועד (היום) להגן על זכותם הבלעדית של גברים לקיים יחסים עם נשותיהן מעוררת פלצות.

    תחום עבירות המין נועד להגן על הבלעדיות בהחלטתו של אדם עם מי הוא מעוניין להיות באינטראקציה מינית.

  • גולדבלט משה  ביום 1 במרץ 2010 בשעה 6:53

    פסק הדין שקבע שגבר יכול חוקית לאנוס את אשתו ניתן לפני כ30 שנה הוא פשוט היה פירוש אחר למונח שלא כדין-פעם בפקודת החוק הפלילי הגדרת האונס דיברה במפורש על "הבועל אישה שאינה אשתו"

  • טל  ביום 2 במרץ 2010 בשעה 0:16

    על פי ההסבר כאן למטה
    http://hrcc.1202.org.il/template/default.asp?siteID=4&PageId=643&catId=141&maincat=9

    החוק שונה באופן שלם ב-1988 כך שיכלול אונס אישה על ידי בעלה לבני כל הדתות.

  • רספוטין  ביום 8 במרץ 2010 בשעה 0:18

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2748400,00.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: