אינוס במרמה – כל אישה יכולה


  
לפני כ30 שנה בהיותי סטודנט בשנה האשונה בפקולטה למשפטים הוטלה עלי כתיבת עבודה שנושאה היה אינוס במרמה במשפט הישראלי. למרות השינויים הרבים שעברו סעיפים-346 345 לחוק העונשין המגדיר את עבירת האינוס, אחת החלופות שנותרו על כנן ביחס להגדרת האונס היא אינוס אישה שהסכמתה הושגה במרמה לגבי מהות המעשה או מיהות העושה [אז סעיף 346]. אתה תתרכז בסוגיית מיהות העושה ,אמר לי המנחה, כי ביחס למהות המעשה זה קל מדי. היה ברור שהמונח מיהות העושה מתייחס למצב בו אישה סוברת שהיא מקיימת יחסי מין עם א ובפועל קיימה עם ב.
 
הלכתי לחפש פסקי דין רלוונטיים ולא מצאתי ולו פסק דין אחד בו התרחשה הסיטואציה הזאת בישראל. חזרתי למנחה והוא הודה שהמשימה לא כל כך הוגנת. תראה, אמר לי, כנראה פסקי הדין האחרונים בנושא הזה נתנו באנגליה בטרם המצאת תאורת החשמל, הסעיף הזה מקורו כנראה בכפרי דייגים באנגליה בהם חזרו הדייגים מהים בלילה החשוך וזה מזכיר לי בדיחה…….
 
המנחה החליף לי את נושא העבודה שכן הוא ציפה שבשלב כה מוקדם בהכשרתנו נתייחס רק למשפט הנוהג במדינת ישראל וכך לא המשכתי לחקור את עלילות דייגי אנגליה במאות החשוכות ההן. מאז לא עסקתי בנושא ביזארי זה עד לפני כשנה ואז נתקלתי בפסק דין מנחה של בית המשפט העליון בסוגיה..
 
ראשית למי שלא עומדת במתח -האם ייתכן תיאורטית מצב בו אישה תורשע באונס באשר היא נכנסה שלא בטעות למיטה שאינה של בן זוגה למשל?. התשובה כיום שלילית, כי למרות כל התיקונים המשמעותיים לסעיפי הגדרת האונס ,נותר בהגדרת עבירת האינוס היסוד המרכזי של בעילת אישה. כך גם בסעיפים העוסקים בבעילת קטינה ובבעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות ובכלל גם כשהדבר אינו מתחייב כמו בהגדרת מעשה מגונה נראה שסעיפי עבירות המין צופים כלפי הגבר.
 
לא אייגע את הקורא, שאינו משפטן ושאינו מעוניין בניתוח סעיפי חוק העונשין הנוגעים לעבירות המין כפי שתוקנו מאז 1988. ההגדרות שהיו בתוקף בתקופה שלמדתי משפטים הומרו להגדרות חדישות ההולמות כנראה את רוח התקופה. שוב אין צורך להוכיח שבעילת האישה נעשתה בתוך שימוש בכוח, או באיומים במוות, או בחבלת גוף קשה, או בהיותה במצב המונע התנגדות. מי שרוצה להעמיק בסוגיה מופנה לעיון בע"פ 2411/06 פלוני נ' מדינת ישראל. הדגש כיום הוא על השאלה האם מעשה הבעילה באישה בוצע בהסכמתה החופשית.
 
כשהוכנס מושג ההסכמה החופשית להגדרת עבירת האינוס היה ברור שהסתבכנו בצרה. למה מכוונת ההסכמה החופשית? האם רק למעשה הבעילה עצמו? האם בשקלול הנסיבות נתייחס גם למה שקדם להיווצרות ההסכמה? האם אישה שמסכימה לקיום יחסי מין מאחר והאמינה שבן זוגה פנוי הייתה מסכימה לו ידעה שהגבר נשוי מאד?. האם אישה שמסכימה לשכב עם גבר מאחר שהאמינה שהוא איש עסקים מצליח וטייס קרב מצטיין הייתה מסכימה לכך לו ידעה שהוא בסך הכול פקיד בדואר?. האם תוכל אישה להתלונן על אינוס במרמה כאשר בן הזוג הציג עצמו כיהודי והתברר שהוא ערבי?
 
סוגיה זו נידונה כיום במסגרת סוגיית אינוס במרמה באשר למיהות העושה. אכן התרחקנו כברת דרך די ארוכה מאותם כפרי דייגים באנגליה.התאורה השתפרה פלאים אך מניעיהם של בני אדם נותרו אפלים. שוב אפנה לע"פ 2411/06 האמור וזאת אך ורק על מנת להראות לקורא שגם לאחר דיון ארוך ומפורט התשובות נותרו לוטות בערפל והתשובות שניתנות היום אינן אלו שיינתנו מחר. מי שמודאג מכך שנורמה פלילית יסודית היא גם מעורפלת מאד וניתנת לפרשנויות כה רבות, יש לו סיבות טובות להתרעם על נוסח החוק כיום.
 
לבסוף מצא בית המשפט את המפלט בדמותו הנושנה של האדם הסביר, אותו מבחן משפטי המהווה על פי ההשקפה השמרנית סוס פרא שכשאתה יוצא לרכב עליו לעולם אינך יודע לאן תגיע ואם אבריך ייוותרו שלמים בתום הרכיבה.השאלה היא קבע בית המשפט צריכה להידון בכל מקרה לגופו :
 
"מבחן אפשרי יכול שיהא האם אדם אינו אומר אמת באשר למאפיינים אשר הם קריטיים בעיניה של אישה סבירה, ונוכח מצג שגוי זה קיימה עמו אישה יחסי מין. מבחן זה יאפשר הרשעה באינוס במקרים מובהקים של מרמה מעין זו, ויחד עם זאת "יסנן" מקרי קצה בהם המאפיינים שראתה לנגד עיניה אישה מסוימת, הם כאלה שאין מקום כי מרמה בגינם תגיע לגדרי אינוס. וברוח דומה בלשון פשוטה, האם היה סיכוי, ולוא דחוק, בעיני אדם מן היישוב, שאישה זו תסכים לקיים יחסי מין עם גבר זה בנסיבות "רגילות" אילו ידעה את זהותו האמיתית כפי שהיא; אם לאו, באינוס במרמה עסקינן".
 
אם חשבתם שמדובר בדברים מאד מעורפלים בית המשפט מסכים לכך:
 
"אכן, משבאים אנו בפני המציאות החיה, משימה קשה היא לשרטט מבחן אשר יורה לנו בבהירות מהם המקרים המגיעים לכדי אינוס במרמה, וקצרה היריעה והדעת מהכלת כלל המקרים והאפשרויות. אך אמת המידה שהצענו, בחינת הסיכוי אם בעיני אדם מן היישוב אישה זו היתה מסכימה לקיים יחסי מין עם גבר זה בלא ה"מיהות" שבדה, תוכל לאפשר בחינת כל מקרה לנסיבותיו, ועובדות המקרה הקונקרטי הן שיכריעו. איננו צריכים להידרש לכל אותם מקרים אפורים ששאלה גבולית היא אם נכללים הם בגדר אינוס במרמה, אולם כשיבוא בפנינו המקרה המתאים – גם אם לא נלך לשיטת "לכשאראנו אכירנו" ("I know it when I see it", דברי השופט סטיוארט ביחס לשאלה מהי תועבה ".
 
 [הערת אגב – שאלת ההסכמה החופשית בעביר
ות מין כבר פרנסה כותבי מאמרים רבים ובוודאי לא מעט יצליחו להשיג את תואר הד"ר הנכסף רק בגללה. ביום שמשי אחד המחברים גם זוכים גם לאזכור המאמר שלהם בפסק דין של בית המשפט העליון וכל עוד לא ימהרו להסיק שהשופטים גם קראו את המאמרים, כולם יוכלו להמשיך לחייך].
 
כעת אנו עומדים בפני הרפורמה הבאה בתחום הגדרות עבירות המין, רפורמה שתכליתה אחת והיא לקבוע שוויון נורמטיבי בין האישה לגבר. כל עוד לשם ביצוע עבירת אינוס נדרש כוח, או איומים חמורים,לא היה טעם בהחלת נורמות אלו על נשים, אפילו נתעלם מהרקע החברתי התרבותי וההיסטורי להגדרת העבירות. מושג ההסכמה החופשית כבר מרחיב את קשת האפשרויות ורבות מהן אינו נראות כבר כפרי דמיון.
 
 אישה בהחלט יכולה לאנוס גבר על ידי שתציג עצמה כפנויה ולא כנשואה, או שתציג עצמה כאמידה ובעלת מקצוע אפשרויות כלכליות מפתות, או שתסתיר ממנו את עובדת הריונה לאחר ועוד. כשמגיעים לתחום השקרים וההטעיות אין לגברים יתרון מובהק. המחשבה שמא מעסיקה בעלת סמכות תנצל מעמדה על מנת לקיים יחסי מין עם עובד הכפוף לה אף היא אינה נראית דמיונית.
 
 אפשר להבין מדוע מבקשת קבוצת נשים דעתניות וקולניות להותיר את עבירות המין כמשהו שנועד לגברים בלבד. יש כאן ביטוי לתפיסות יסוד שמטעמים טקטיים נוח להעלים אותן מהציבור הרחב. זו הסיבה האמיתית לקרב המתחולל ועל אף שהצעת החוק שבאה להשוות אינה מנוסחת באופן אידיאלי יש לתמוך בה, אגב שיפור מסוים בניסוח. לפני שיעסוק הקורא במילה זו או אחרת, עליו לשאול את המתנגדות להצעה שאלה פשוטה – האם אתם בעד החלת עבירות המין באופן שוויוני על גברים ונשים ?-זו השאלה האמיתית,על בעיות הניסוח כבר נתגבר. 
 
 
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גבר גבר  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 12:47

    נחלת הגברים
    וזאת מהיכרות עם מציאות החיים ובלי להתפלפל פלפולים ריקים

  • האמת  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 13:14

    היו מעט מאוד נשים ש"פיתו" צעירים, וגם זה לא היה אונס. היו מעט מאוד מקרים כאלה אבל הם כל כך מועטים וספורים שבשביל מקרה אחד של פעם בעשור מול אונס יום יומי המבוצע על ידי גברים בנשים, אין צורך כלשהו לשנות שום חוק.

    אילו היו מגיעים למסקנה שהאונס מתבצע אפילו בשליש מהפעמים הרבות על ידי אשה, בכוח ובאלימות, עם איומי סכין או אלימות קשה אחרת, אפשר היה לחשוב לשנות את החוק, כל זמן שמקרי הניצול המיני מצד אשה הם כל כך מועטים, אין שום הצדקה לשינוי החוק בעד שום הון שבעולם.

    לכן החוק הזה לא ישתנה לעולם.

  • גולדבלט משה  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 13:21

    ועל בסיס מה לקוחים הנתונים?
    אני לא מאמין שנערך או יכול להיערך מחקר אמין. מה שנכון שכמע כל התלונות על עבירות מין כיום יכלו להתברר גם לפני התיקונים בשלושים השנים האחרונות. מבחינה מעשית התיקונים לא היו
    נחוצים מדי
    אי אפשר לאמר זאת על סוגיית ההטרדה המינית שיצרה קטגוריה חדשה לגמרי של עילות לאישום ותביעה

  • רון סי  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 13:38

    נראה לי שזו דוגמה טובה ונפוצה למצבים שאתה מתאר בפסקה הלפני אחרונה, שיש לה השלכות כבדות על הגבר. אם התיקון לחוק יתן פתרון לבעיה הזו, אז זה דווקא טוב.

  • האמת  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 14:03

    שגברים ישימו קונדום אז לא תהיה להם בעיה עם גניבת זרע. זה גם טוב נגד איידס ומחלות בכלל.

    הנתונים לקוחים גולדבלט על פי הנתונים הרישמיים של מדינת ישראל. תבדוק אותם ותגיע למסקנה המתבקשת.

  • גולדבלט משה  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 14:42

    אם הנתונים לקוחים מסטטיסטיקת העמדות לדין אז ברור שאתה צודק=אי אפשר להעמיד כיום אישה לדין על אונס ולכן היא גם לא תופיע בסטטיסטיקה-חכמה גדולה

  • רון סי  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 15:07

    שבו אשה גורמת לגבר לקיים איתה יחסים בלתי מוגנים, מתוך מטרה להתעבר מזרעו, בלי לקבל את הסכמתו להריון אפשרי.
    אם הגבר מביע חשש מהריון, במצב זה האשה תרגיע אותו באומרה שהיא דאגה להגנה מהריון בעצמה.
    בנוסף היא עלולה להסיר את הקונדום ברגע המכריע, בלי לקבל הסכמה מראש.
    הגבר מסכים ליחסי המין עצמם, אבל אילו ידע שהאשה עושה כל שביכולתה להתעבר מזרעו, כנראה שלא היה מסכים.
    אם יעלה זממה בידה, שום טיפול פסיכולוגי לא יעזור לאותו מסכן להתגבר על הנזק שיגרם לו.

  • איריס  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 15:30

    על גברים ונשים.
    אישה היא הנחדרת, ואין דבר כזה 'אנסת'.

  • טל  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 15:33

    ציטוט מרשימתך "ועל אף שהצעת החוק שבאה להשוות אינה מנוסחת באופן אידיאלי יש לתמוך בה"

    זה הדבר *היחיד* שמטריד את ארגוני הנשים! הניסוח!
    אז כיצד למרות שהיא לא מנוסחת היטב יש לתמוך בה?

    הרשימות שלך יותר ויותר חושפות מה שנראה כמו מיזוגניה קשה.

    *ואגב, בעניין התחזות א' ל-ב', ישנה סצינה כזאת באחד מסרטי אסקימו לימון שהפכו למרבה הצער לסרטי קאלט ונמצאים ראויים לשידור בחגי ישראל. שנאמר – ואנסת בחגיך.

  • האמת  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 15:38

    עוד שום גבר שבעולם לא עיבר אף אשה בניגוד לרצונו, כל הסיפורים האלה הם בדייה שלאחר מעשה וחובת ההוכחה מוטלת על הגברים שטוענים זאת.

    כשהם מקיימים יחסי מין הם מוכרחים להשתמש בקונדום, אף אשה לא תסיר את הקונדום ולא תעשה בו חור בכוונה. לא היה ולא נברא.

    הסיפורים המצוצים מהאצבע על גברים שנגנב להם זרע הם סיפורים על גברים שהיו בקשר חייב לכאורה עם אשה , לרוב היו שקרנים ולא אמרו לה שאין בדעתם להתמסר לקשר מחייב, וכשהיא נכנסה להריון ולא רצתה להפיל את העובר הם נכנסו לטרנס ולשקר עצמי שנגנב להם זרע.

    זה שקר גס של גברים שלא רצו להתחייב. זה הכל.

    ושוב גולדבלט בפעם המי יודע כמה = אתה מתעסק עם סטטיסטיקות לך לעשרות אתרים באינטרנט ותראה באופן הפשוט ביותר כמה מקרי אונס מתרחשים כל שבוע על נשים, וכמה מקרי אונס התרחשו (בקושי) על גברים שביצעו נשים. האחוזים אפסיים.

    אי אפשר לבסס חוק על סטטיסטיקה, אבל אפשר לבסס חוקים על עובדות. אם אתה בטוח שהסטטיסטיקות הקיימות שגויות הב לנו מידע רציני או קח על עצמך תשלום למכון מחקר בנושא, משהו חדש שנוכל לעיין בו .

  • אחת מהצפון  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 16:09

    בוא נאמר, באופן כללי, שנשים שנכנסות למיטה עם מי, שלהרגשתן, מתכוון למע' יחסים רצינית- תרגיש מושפלת כשתגלה שזה היה מצג שווא לצורך הכנסתה למיטה.ובטח כשתגלה שהיא פתיה אחת מהעדר.
    בוא נאמר, באופן כללי, שגבר שנכנס למיטה לצורך חד פעמי- לא ירגיש מושפל אם יוודע לו כי האישה תיכננה יחסים ארוכי טווח.

    זה מבזה בכל מקרה, אבל אם הגבר הינו בעל מעמד סמכותי או רוחני, על אחת כמה וכמה. ראוי לחנך את הגברים מהסוג הנ"ל להתנהגות נאותה ואם אי-אפשר אז לתת להם את מנת הביזוי וההשפלה שלהם. לא נורא אם יטעמו קצת מטעמה הדלוח.

  • גניקולוג  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 16:21

    במאה ה 21 אין קשר מחייב בין הפרייה של בני אדם לבין רצון או אי רצון של נושא הזרע..

    הקשר החד ערכי של "רצון" במקרה זה נגמר בהפיכת החדירה לפות ושילוח הזרע או הפגשתו עם הביצית והחדרתו לתוכה למעשי מכונה.

    ראה העיבור ע"י זרע של גבר מת, של מי בדיוק הרצון.

    גניבת זרע קיימת גם קיימת. אמנם אין זה אונס ומי שמערבב ענין זה ואונס כוונתו להרע. אין זה טיעון תמים..

    כל האומר דבר בכלכלה, פוליטיקה, הנדסה, רפואה, וכל מה שבני אדם עושים בהחלטיות מוחלטת: אין, לא היה, לא יהיה, שום גבר, אף אשה, לא היה ולא נברא הנו דמגוג שקרן אשר לו כוונות נסתרות ושבדרך כלל הנו בעל עניין. וזה מנסיון הנדסי-רפואי של שנים ונסיון חיים במקביל.

  • מאן דהוא  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 16:46

    אם אמנם היה כותב התגובה מעלי גינקולוג – היה יודע שכך צריך לכתוב את שם מקצועו, ולא כפי שכתב הוא
    גינה=אישה, גינקולוג=רופא נשים ולא קשור לגניטליה בשום אופן

  • עידו לם  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 17:26

    כן יש גברים שהם חלאות ומכניסים נשים למיטה בתואנות שווא וסיפורים אבל זה לא סוף העולם, זה פוגע זה כואב אבל אין שום סיבה לנשים לרדת לרמתן של הגברים הנאלחים הללו ולהתחיל במשחקי נקמה.

  • יוסי  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 17:33

    כל אלה שניתלים בסטטיסטיקות, קודם כל תציגו אותן בפנינו, זה תנאי בסיסי לדיון כלשהו בהן. ואם אתם סתם מדברים באוויר, אז באמת שאין צורך להתייחס לדבריכם. אחרי שתציגו אותם, ניתן יהיה לשאול האם לשיטתכם יש למחוק מחוק העונשין דרך קבע סעיפים שהשימוש בהם נדיר מאוד.

    למשל, סעיף ההמרדה שחוץ מלתקוע אותו לפעיל ימין פעם ב-10 שנים לא נעשה בו כמעט שימוש. גם החזקת חומר תועבה היא עבירה חדשה יחסית שבינתיים מספר ההרשעות בה נמוך מאוד ולא עולה על כמה בשנה. למחוק? או שגם הטיעון הזה הוא טיעון אד-הוק טקטי בלבד שאתם עצמכם אינכם מאמינים בו?

    ולאלה שצועקים שעמדת ארגוני הנשים היא אך ורק ביחס לניסוח של מילה בודדת, שימו לב לכל המגיבים הפמיניסטיים מסביבכם (וגם לפוסטים של קמיר ובית הלחמי) שאומרים בדיוק את ההפך.

    יכול להיות שאתם צודקים, במובן זה שלא כל ארגוני הנשים נתונים לשליטה המוחלטת של הפמיניזם הרדיקלי, ולכן על מנת להרחיב את חזית המתקפה נגד החוק, בחרו הארגונים הפמיניסטיים הרדיקלים איזושהי סוגיה משנית על מילה זו או אחרת כדי לנסות לאחד מאחוריה כמה שיותר ארגונים ואישים, גם כאלה שאינם פמיניסטיים רדיקליים.

    אבל זה כל הסיפור.

  • טל  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 17:38

    לא אומר את ההיפך, וממילא אין זה משנה. ארגוני הנשים פנו למי שהציע את הצעת החוק בבקשה לשנות את הניסוח, ומדובר בקבוצה גדולה מאוד של ארגוני נשים. שאר הדברים שכתבת הם ספקולציה.

    התגובה ליוסי.

  • קוראת  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 18:09

    יש מחקרים ועדויות לא מעטים על כך שלאורך הדורות עד כעשרה אחוזים (אולי אני טועה אבל הופתעתי לגלות עד כמה) מהילדים הגדלים עם זוג הורים הם למעשה ילדיו של אב אחר, ללא ידיעת האב – הבעל
    את זה קשה יותר לגלות , הנשים יודעות בדרך כלל ונושאות עימן סודות אפלים אלה. סביר להניח שבחלק ניכר מהמקרים הו הרו לא בגלל אלימות של גברים זרים כלפיהן.
    מידע שאולי רלבנטי לסוגיה הנדונה ואולי יאיר פן נוסף ביחסי הגברים והנשים, מין והולדת צאצאים.

  • רספוטין  ביום 20 בפברואר 2010 בשעה 18:27

    הבה נדייק: הויכוח על הצעת החוק שתידון בכנסת בקרוב, הוא ויכוח משפטי ניסוחי ולא ערכי. אם באמת הניסוח הוא כזה שיאפשר לגבר האונס להיאחז בתירוץ – השפתון הורוד שלה גרם לי לאנוס אותה, ברור שיש לתקן זאת. והדבר מוסכם לכל מי שבעד החוק ולכל מי שנגדו.

    על שני הצדדים לדיון מוסכם גם שאם הניסוח של החוק אינו מאפשר ניצול של תירוץ כזה, הרי אין כל בעיה עם החוק.

    כלומר, השאלה היחידה היא שאלה משפטית ניסוחית, וככזאת, דעתם של משפטנים מומחים ולא של הדיוטות היא המכרעת. חשובה במיוחד דעתם של מומחים בדין הפלילי, וכאלו שיש להם ניסיון בחקיקה. על פי בדיקת היועצים המשפטיים של הוועדה, אלו האמונים על בדיקת כל הצעות החוק העוברות דרכה, הניסוח כמות שהוא הוא תקין, ואי אפשר לחלץ ממנו את הפרשנות האבסורדית כאילו אישה בבגדיה החושפניים אשמה באונס.

    הטענה כאילו הלשון המשפטית הנוכחית סובלת פרשנות שבה הנאנס יוכל להאשים נאנסת באה רק ממשפטן אחד: ד"ר אורית קמיר, אשר השכילה לעשות נפלאות בתורת הדמגוגיה וההסתה כדי ללכד סביבה להקת חסידות שוטות, ואולי גם חסידים שוטים.

    אורית קמיר ככל הנראה אינה עורכת דין עוד (ככל הנראה משום שאינה רוצה לכפוף עצמה לכללי האתיקה המחמירים של לשכת עורכי הדין. .חשוב גם לדעת שעל כישוריה האקדמיים נמתחה ביקורת קשה מצד בכירי עולם המשפט, שאין לה התמחות במשפט פלילי, ושגילתה בוז ולגלוג כלפי אחד המומחים הגדולים בתחוםועוד יותר מכך, מתברר כפי שחשף עו"ד גולדבלט, שיש לה אינטרס בדבר, שכן הצעת החוק שלה לא התקבלה.ושכללים אתיים של גילוי נאות לא הדריכו את מעשיה.

    ועוד יותר מכך, כנגד קמיר עומדות טענות קשות של חוסר יושר אקדמי ואינטלקטואלי.

    לזכותה של קמיר יאמר שהיא הצליחה לשכנע הדיוטות בטיעונים דמגוגיים, משלהבים, וחבל שאתם נתפסתם להם. הויכוח הציבורי לפחות ככל שהוא מתנהל בין אנשים נאורים הוא מינורי, לדידם של כמעט כולנו מדובר בסופו של דבר בסערה בכוס מים.

    אבל, מהצד העמוק יותר, עומדים כאן לחצים של תורת הגזע המתקראת "פמיניזם רדיקלי", לחצים הפועלים ומפעילים רבים מבלי שהם מודעים לכך. חשוב לדעת כי השימוש במונח "פמיניזם" בהקשר זה הוא מטעה ורע. אין לפמיניזם הרדיקלי הרבה במשותף עם העקרונות של שיויון בין איש לאישה, בין הנשיות ובין הגבריות, עקרונות שמקובלים על כולנו. רק שימו לב למלחמתה של נביאת תורת הגזע הזו במונח "שיוויון".

    התגובה מתארכת, ולכן אשליך עוד מתאבן לשולחנכם, מבלי להשביע את התיאבון. חפשו בפוסט של אחת המיזנדריות הרעות שברשת, ומצאו שם את הדברים הבאים בהקשר של הצעת החוק הזו:

    "מה ההשלכות החברתיות? תרבותיות? בשיח הציבורי? בחיי נשים? מה ההשלכות במקרי פרידה? השלכות על סוגיות משמורת ילדים? לא נראה, על פי הנוסח, שהם העמידו את השאלות החשבות [צ"ל החשובות, ג.ר.] הללו לדיון של ממש.”

  • אישה מהדור הצעיר  ביום 21 בפברואר 2010 בשעה 0:52

    אתם דוחים אותנו, פשוט דוחים.
    אין לכם מינימום של יושר אינטלקטואלי.
    פשוט רפיסות.

    תודה לאל שיש לנו כיום ארגוני נשים. והרי ראינו מה גורלנו בלעדם – אלפי שנות רמיסת זכויות האישה, אלפי שנות שיעבוד.
    אז שבו בשתיקה פעם אחת בהסטוריה המזורגגת של המין האנושי, וצפו כיצד המין האחר, היפה, השונה,לוקח את המושכות לידיו ומארגן את גורלו כראות עיניו.

  • יורית  ביום 21 בפברואר 2010 בשעה 10:58

    איזה כיף לך, משה, שזה דיון אקדמי – פלספני בשבילך ולא מציאות יומיומית של פחד מאלימות ואין אונות מול המערכת.

  • .  ביום 21 בפברואר 2010 בשעה 17:09

    ונגיד שבאמת האישה סיכמה עם הגבר לעשות יחד ילד והבטיחה או נתנה לו להבין שהקשרים ביניהם הם יציבים ושיישארו יחד אך כל כוונתה היתה לגנוב את זרעו ולדרוש ממנו מזונות ומיד לאחר שנולד הוולד עזבה אותו

    האם מדובר באונס?

    ולא, זה לא מקרה תיאורטי.

  • יוסי  ביום 21 בפברואר 2010 בשעה 21:42

    הם חותרים למצב שבו ברירת המחדל תהיה שכל יחסי מין הטרוסקסואליים הם אינוס האישה ע"י הגבר (והדברים של מקינון ודבורקין בעניין ידועים).

    המטרה היא בעצם להקנות לנשים את האפשרות לסחוט גברים ולנופף מעליהם בחרב הזאת של אישום באונס, על מנת שברמה המערכתית הדבר "יעצים" את הנשים וייתן להן כציבור כח רב על ציבור הגברים, כאשר הרציונל הוא הטענה שכיום ציבור הנשים מוחלש ומופלה ומדוכא ועל כן יש לנקוט באמצעים דרסטיים על מנת להפוך מצב זה.

    באופן דומה, החקיקה והפסיקה בענייני חלוקת רכוש (והנה התבשרנו לא מזמן שמעתה נשים יקבלו יותר ממחצית הרכוש) מטרתה לעודד נשים להתגרש באופן שיחזק את האישה כלכלית ביחס לטרום הנישואין ויחליש את הגבר, על מנת שברמה המערכתית הדבר יצמצם את הפערים הכלכליים בין גברים ונשים. גם התמיכה היתרה ב"משפחות חד הוריות", שרובן המוחלט הן של נשים גרושות, מטרתה לעודד גירושין.

    מה המסקנה מכל זה?
    שאם אתרע מזלך להיוולד כבן זכר בעולם זה, אז דע לך שאתה מצוי תחת מתקפה מתמדת במגוון הולך ומתרחב של סיטואציות, ובאופן כללי צפה להיות מופלה לרעה ע"י הממסד מעצם היותך זכר.

  • טל  ביום 21 בפברואר 2010 בשעה 23:06

    ממש הפרוטוקולים של זקני ציון.

    קלעת בול לדעתם החולה של ארגונים שונים לזכויות הגבר שממש מאמינים בדברים האלימים שאתה כותב. אם טרם הצטרפת, תוכל למצוא שם בית חם.

  • רספוטין  ביום 22 בפברואר 2010 בשעה 8:26

    מה שנכון הוא שהפמיניזם הרדיקלי אכן חותר לכך כי ברירת המחדל תהיה כזו שפניה בנוסח מיני של גבר לאישה, ואפילו אם היא חד פעמית, תחשב ללא רצויה, תוכתם בכתם הפליליות ותקרא עוולה שבנזיקין אם לא הביעה האישה את רצונה בכך קודם
    לכן.

    אני מציב אתגר לטל, כשם שהצבתי אתגר לאחד העם: נסה להפריך את מה שאמרתי. אני בטוח שהחיפוש יעשה לך אך טוב.

    מכל מקום, אם יתברר שצדקתי, הרי וודאי תודה שההשלכות החברתיות של חתירה זו הן מפחידות.

  • טל  ביום 22 בפברואר 2010 בשעה 11:26

    הטוען טענה מופרכת – חובת ההוכחה עליו.

    הפיתוי להשיב לך בתגובה מגוכחת כשלך גדול, אני מתאפק לעת עתה, אבל מודה לך על הדאגה להיותי בטוב.

  • רספוטין  ביום 22 בפברואר 2010 בשעה 11:46

    כל כך מפתה למשוך אותך בלשונך, ולדרבן אותך עוד ועוד לטעון שהטענה מופרכת, ורק אחר כך להציג בפניך את ההוכחות…

    אגב, אם תחפש, תמצא שניצנים למה שאמר יוסי, אף הם נכונים. אכן, יש במחנה הפמיניזם הרדיקלי מי שטוען שזכריות היא מחלה, כמו עיוורון, ובחברה עתידית, כמו שלא יהיה מוסרי ללדת ילדים שידוע שיהיו עיוורים, כך לא מוסרי יהיה ללדת בנים זכרים…

  • טל  ביום 22 בפברואר 2010 בשעה 11:51

    הצג אותן.

    במחזה המיזוגני של זכויות הגבר יש הטוענים טענות שונות ומשונות על נשים. לא אשלח אותך לחפש כי זה לא מעניין ולא מייצג.

    אתה מנסה לטעון טענה לא ברורה, שולח לחפש הוכחות ואז בעצם טוען שאתה מחביא כמה אצלך בשרוול. אז קדימה, חשוף אותן, אני לא מתכוון לעשות בשבילך את העבודה.

  • טל  ביום 22 בפברואר 2010 בשעה 11:53

    מחזה = מחנה

    וגם, הטענה שהתכוונתי אליה היא זו
    "מה שנכון הוא שהפמיניזם הרדיקלי אכן חותר לכך כי ברירת המחדל תהיה כזו שפניה בנוסח מיני של גבר לאישה, ואפילו אם היא חד פעמית, תחשב ללא רצויה, תוכתם בכתם הפליליות ותקרא עוולה שבנזיקין אם לא הביעה האישה את רצונה בכך קודם
    לכן."

    הבא הוכחות ונוכל להתייחס.

  • רספוטין  ביום 22 בפברואר 2010 בשעה 13:25

    כשאני שולח אותך לחפש הוכחות, אין זה משום שאני רוצה לקנטר אותך. (אם כי ההודעה האחרונה שלך באמת הזמינה קינטור שכזה)

    אני סבור באמת ובתמים שכאשר מישהו מנסה לגלות את העובדות בעצמו, מתגלים לו דברים אחרת אין דומה עובדה שאני גיליתי לך, לעובדה שאתה גילית בעצמך.

    אם אני מביא בפניך עובדה, הרי תמיד יקנן בכך החשש שבחרתי אותה באורח סלקטיבי. אם אתה תחפש ותמצא אותה בעצמך, תוכל להעריך את משקלה הסגולי.

    וחשוב מכך, אם בתהליך החיפוש תמצא עובדות הפוכות המפריכות את מה שאני טוען, יקל עליך לשכנע אותי.

  • טל  ביום 22 בפברואר 2010 בשעה 20:50

    אין לי כוונה לצאת לחיפוש אחר דבר שאתה טוען שיש בידך.

    אם תרצה, אנא הצג אותו כאן, ואם לא חדל מנפנוף בו. זה רק מחליש את טענותיך והופך את התגובות שלך למצחיקות.

  • טל  ביום 22 בפברואר 2010 בשעה 21:02

    הקישור שהובא למעלה מאוד מחשיד.
    כשמעמיקים בקריאה ובחיפוש מגלים שהכותב הוא ככל הנראה אחד מחבריו של יוסי כאן למעלה, ושהוא עצמו חש מופלה על רקע מגדרי.

  • רספוטין  ביום 23 בפברואר 2010 בשעה 8:06

    שקלתי להפנותך למאמרים, מראי מקומות, הערות שוליים וכיוצ"ב.
    תגובתך האחרונה מעלה שכנעה אותי שאני אוציא זמני לריק.

    אני בוחר להסתפק באמירה של משה: "פשר להבין מדוע מבקשת קבוצת נשים דעתניות וקולניות להותיר את עבירות המין כמשהו שנועד לגברים בלבד. יש כאן ביטוי לתפיסות יסוד שמטעמים טקטיים נוח להעלים אותן מהציבור הרחב."

    מכל מקום, לאחר שתקרא כמה מהמאמרים שפרסמו או שניסו לפרסם אלו הדוגלות בתורת הפמיניזם הרדיקלי
    (אין הכוונה למאמרים פופולריים באינטרנט, גש לסיפריה), תעיין בספרים שהן כתבו, תחקור מעט, תלמד שלא לקבל כל מה שאומרים לך כתורה מסיני, שהחיים מורכבים מעט יותר מטוקבק באינטרנט, אשמח לדון עמך.

    עד אז, אני מוצא את הדיון עמך חסר טעם.

  • טל  ביום 23 בפברואר 2010 בשעה 11:08

    אתה איש מצחיק.

    אומר שוב, אין בכוונתי ללכת לחפש הוכחות לטענות שלך, הרוצה להוכיח טענה עושה זאת וזה שאין לו הוכחות מתחמק התחמקויות שונות ומשונות כמו זו שלך (אם כי מודה שהפתעת אותי בפעלולים חסרי ההגיון שלך)

    אבל יפה ש"חשבת" להפנות אותי למאמרים, זה הופך את כל הבדיחה הזו לרצינית הרבה יותר.

    בברכת צא וראה שיש פילים ורודים על הירח. אני יכול להראות לך שהם שם, אבל בחיי שעדיף שתעשה זאת בעצמך, זה יוכיח שאתה איש שראוי לדון עמו.

  • טל  ביום 23 בפברואר 2010 בשעה 11:10

    עד שלא הובאו מראי מקומות הטענות שלך הן סתם הבלים שנזרקו לאויר וכך הן תשארנה.

    טענות ומאמרים פמיניסטים אני מכיר, ואיני חושב שאני מקבל מה שאומרים לי כתורה מסיני (בטח ובטח שלא טוקבקיסטים שמפריחים טענות חסרות שחר לאויר), אבל מודה לך על הדאגה.

  • יוסי  ביום 23 בפברואר 2010 בשעה 23:00

    אם חשבתם שאין תהום עמוקה יותר של טמטום אליה המפד"ל יכולה להדרדר, אז הגיע הזמן להתבדות:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3853430,00.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s