הלאור המאור והנאור


 חיל ורעדה עבר במחנה השמאל הליברלי עם חשיפת המעשים המיוחסים למשורר וההוגה יצחק לאור.היחיד חטא וכעת על כל העדה יקצפו. במובן מסוים השמאל ההומניסטי והליברלי הנאור מזמין עליו הסתערות זו שכן, כפי שכותבת  ד"ר נעמה כרמי:
 
 "לא מדובר כאן בפגם אישיותי או בדופי התנהגותי, כזה שניתן למצוא אצל כל אחד ואחת מאתנו. אלא, בשאלה האם מי שנושא את קול הנאורות והמאבק על זכויות וכבוד האדם של קבוצות מסוימות, יכול באותה עת לרמוס את זכויותיהן של קבוצות אחרות, לנצלן ולהפוך את כבודן לאבק."
 
לא פחות זועמת כרמי על  בית עיתון הארץ  שהסתיר וחיפה על מעשיו של לאור. עבדכם כבר הפסיק להתרגז בשל כך כי מעולם לא ציפה  מאנשים המתיימרים לדגול בדעות הומניסטיות ונאורות במקום אחד, שיעשו זאת לאורך כל הדרך. במידה רבה אפילו מגוחך לצפות לעקביות כזו. נעמה כרמי עצמה לחמה בשצף קצף נגד קבוצת שומרי מסורת בקיבוצה שביקשה, שומו שמיים, לייעד בית קט בקיבוץ כבית התכנסות לתפילה. איני חש שאני רשאי לבקר אותה על כך למרות שהיא נושאת את קול הנאורות-אני לא מצפה מאנשים ליותר מדי – גם לא מעצמי, אם להודות על האמת. אנו לא מושלמים לא מבחינה אישית ולא מבחינה אידיאולוגית, וכדאי להיפטר אחת ולתמיד מהטהרנות הצדקנית הזו.
 
מלאור לא נאור אחד למאור אחר – בעליו של עיתון הארץ עמוס שוקן.  שוקן תומך היום באופן נחרץ במינוי גליה מאור לתפקיד יו"ר הבנק, הגם שכך היא תוצב לפקח על פעולותיה כמנכ"ל של הבנק הגדול במדינה, שעדיין הבעלות האמיתית בו, להזכירכם, היא של הציבור. איני רואה טעם להתווכח עניינית עם שוקן, שכן דעתו באמת אינה מקובלת. הדעה כי נדרשת תקופת צינון במעבר היא המקובלת ולדעתי גם הנכונה.
 
לשבחו מודה שוקן שהוא "מנהל קשרים עסקיים בתחומי מימון, פרסום ומנויים עם בנק לאומי" זו גם שיטה כדי להסביר שאתה חייב לבנק לאומי הרבה כסף ורצון טוב בהנהלה ידידותית יכול להועיל לך מאד בימי סגריר. מה שמותר לליברלים נאורים באמת אסור לאנשים מן היישוב שאין להם יומרות מיוחדות בנושאי הומניזם ומוסר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מימונה  On 19 בפברואר 2010 at 8:41

    לשום עמדה הומאנית. ברוב המקרים העמדה שלהם נסובה סביב הגדרת הגבולות של ישראא בלבד. אפשר לומר שמדובר בכול המקרים עם כמה יוצאים מן הכלל.

    לראייה העמדות הכלכליות של מה שנקרא השמאל בארץ יכולות להיחשב לימין קיצוני באירופה או בארצות הברית, שלא לדבר על ארצות דרום אמריקה.

    היחס שלהם למזרחים הוא לרוב בין מזלזל לדוחה ובמקרה הזה האליטות השמאלניות האשכנזיות מתנהגות כמו טובי הגזענים.

    אז עמדה מוסרית, הצחקתם אותי…

  • יודע לקרוא  On 19 בפברואר 2010 at 9:36

    הפרוצדורה ברורה:
    שוקן מקפיד על גילוי נאות בנוגע ליחסיו עם הבנק, ובתמורה מותר לו לכתוב ככל העולה על רוחו.

    זה מזכיר לי קטע שכתב פעם מאיר שלו בנוגע לעניין הגילוי הנאות. הוא ציין שהביטוי הפך לביטוי פלא הפוטר את המשתמש בו מכל אחריות בסיסית לדבריו. ועל כן הציע כמה משלו. במיוחד אני זוכר את "גילוי נאות: הכותב הוא אידיוט". באמת, אי אפשר לבוא בתלונות על התוכן לאחר פתיח כזה, והכל לגיטימי!

  • טל  On 19 בפברואר 2010 at 18:00

    האם לא אתה הוא זה שפרסם רשימות על גבי רשימות על העוול שנעשה ללאור? אז באותו מחיר לנגח גם את אלו שחשפו אותו וגם אח"כ אותו? לפתע נדמה לך שכן יש אמת בדברים?

    אחיזה מרשימה בשני קצוות החבל.

  • גולדבלט משה  On 19 בפברואר 2010 at 18:24

    יש לך אתי בעיות הבנה בסיסיות. מה שנעשה ללאור היה מעשה נבלה, לינץ,פשוטו כמשמעו,לכך אין שום קשר לאשמתו או חפותו ואני שמח שכעת לפחות המתלוננת
    העקרית הלכה למשטרה. לו היית טורח לקרוא אותי היית רואה שלא התייחסתי בכלל לשאלת אשמתו כי אין לי כלים לבחון אותה.
    כפי שכתבתי פעמיים-אין תחליף להליך שיפטי נאות ואסור שיהיה.

    הפוסט הזה יוצא מתוך הנחה שאלו שהשתתפו בלינץ אשמתו של לאור כבר הוכחה להם וכעת הם מנסים לבחון מה זה אומר על השמאל?
    אולי בכלל כדאי לקבוע שאם נעברה עבירת מין כשהעברין התחזה לפעיל זכויות הומניסט וליברלי דינו כפל שנות מאסר מהקבוע בחוק לעבריין רגיל?

  • טל  On 19 בפברואר 2010 at 19:09

    מה?

    אתה מצד אחד טוען שנעשה לו לינץ' ושאולי אין כלל דברים מאחורי ההאשמות, ומצד שני משתמש באשמתו הלכאורית שלטענתך ברורה לחלק מן האנשים (אך לא לך) כדי לנגח את השמאל?

    התעלית על עצמך.

  • גולדבלט משה  On 19 בפברואר 2010 at 19:16

    אני לא מנגח את השמאל -אני מצטט את נעמה כרמי שסבורה שמאיש שמאל יש לצפות להרבה יותר-די טל באמת את חייב לשפר את הבנת הנקרא שלך. בעיניי כל הקשקוש הזה שאם אתה איש שמאל אז מחויב שתתמוך בא ב ג ותשמש דוגמא בכל תחומי החיים ואם אתה ימין אז להיפך הוא בלבול שכל אחד גדול. אם איש ליכוד מתייחס לאישה כמו זבל ומשפיל או תוקף אותה מינית זה יותר בסדר? קריאה קצת מוקפדת תגלה לך בדיוק את הכוונה. אני מציע שתקרא אותי שלוש פעמים לפני שתגיב

  • טל  On 19 בפברואר 2010 at 19:32

    עם השימוש באותו סיפור פעם כדי למחות על עצם העוול שבהפצתו ופעם כדי לטעון טענה שונה בתכלית תוך אימוץ נקודת המבט של הטוענים שאשמתו ברורה, אני מסכים פחות.

  • רספוטין  On 20 בפברואר 2010 at 7:02

    מכל מקום, קראתי את מה שכתבה קמיר על תגובתו של עיתון הארץ, תגובה שכותרתה, "יצחק לאור, "הארץ" וההבדל בין הטרדה מינית ובין אונס"

    http://www.notes.co.il/orit/index.asp

    ונחרדתי, והתחלחלתי, והזדעזעתי, עיתון הארץ מסווג אונס כהטרדה מינית… איך אפשר? שומו שמיים? איך אמרה קמיר בצדקנות מיוחדת ונופפה באצבע צרידה וזועמת:

    "דומני שלא צריך להיות משפטנית דגולה כדי להבין שלפחות אחת העדויות, כפי שעיתון הארץ מביא אותה, היא על אונס. לא על הטרדה מינית, לא על מעשה מגונה, לא על תקיפה – על אונס”.

    והאשימה קמיר עוד:

    "אך הארץ מעדיף להתעלם מכך כליל, ולהסתפק ב"הטרדה מינית" שלאור הטריד מספר סטודנטיות ועובדות לאורך השנים.”

    אלא, שקמיר כותבת בעצמהלפני כן על לאור, ולא מזכירה את המילה אונס אפילו פעם אחת

    http://www.notes.co.il/orit/65135.asp

    עולם המשפט הלא כבר נקרע במחלוקת אדירה, בשאלה האם קמיר עצמה היא "משפטנית דגולה”. שני מחנות לא שווים היו שם: מהצד האחד עמדה קמיר, המנחים שלה בדוקטורט ועוד אחד או שניים, מהצד השני, עמדו כל השאר. אולי צדק באמת המחנה השני?

    האמת היא שקמיר צדקה. (זה מה שיפה באופן שבו אתה אומר בהזדמנות אחת משהו, ובהזדמנות אחרת את היפוכו – לפחות פעם אחת הצדק יהיה עמך). ובאמת, לא צריך להיות משפטן דגול או משפטנית דגולה כדי לראות שההאשמותיה של אשכר אלדן כהן כנגד לאור עומדות על כרעי תרנגולת.

    לפי תיאורה של כהן, לאור בא אליה הביתה במפתיע, ו"אני יודעת שזה היה אונס" ללא שום פרט אחר. על פי התכנית בערוץ 10, כהן אינה זוכרת כמעט דבר מהמקרה, וכל שהיא זוכרת את הסיטואציה לאחר מעשה, בה שניהם שוכבים עירומים.

    יתכן שהיה שם אונס, יתכן שלא. עדותה של כהן, לפחות ככל שהיא משתקפת בפירסומים באינטרנט ובפני המצלמה, היא קלושה ביותר. קל להזדהות עם התחושות של כהן וסבלה. אבל, חשד ממשי על אונס? תמהני.

    האמירה הבודדת “אני יודעת שהיה שם אונס”, הא ותו לא, היא חלשה מאוד. גם לקמיר היה הדבר ברור, ולכן לא העיזה לעשות את מה שהטיפה לאחרות, להושיט אצבע מאשימה כנגד לאור, והסתכנות בתביעת דיבה.

  • רספוטין  On 20 בפברואר 2010 at 7:51

    מה שעו"ד גולדבלט כתב הוא בענין הרחבת הדופי של סיפורי לאור, בין אם אלו נכונים ובין אם לאו, אל כל מחנה השמאל.

    ככל שאני מבין זאת, שתי טענות היו כאן.

    ראשית, טענה של שלימות אידיאולגית, כזו שמכסה את כל תחומי החיים, מזמינה הרחבה כזאת, מסיפורי היחיד לסיפורי הקבוצה.

    שנית, טענה כזו היא חסרת תוחלת. כולנו בני אדם, ובדברים מסויימים איננו מושלמים.

    וסיפורה של גליה מאור ותמיכת עיתון הארץ בה כדי להביא דוגמה נוספת לאותו ענין.

  • טל  On 20 בפברואר 2010 at 16:21

    משה גולדבלט מסביר עצמו מצויין בעצמו.

    זה שאיני מסכים איתו זה כבר עניין אחר.

  • רספוטין  On 20 בפברואר 2010 at 18:01

    מה שכתבת למעלה:

    "עם השימוש באותו סיפור פעם כדי למחות על עצם העוול שבהפצתו ופעם כדי לטעון טענה שונה בתכלית תוך אימוץ נקודת המבט של הטוענים שאשמתו ברורה, אני מסכים פחות."

    ובמיוחד המאמר "תוך אימוץ נקודת המבט של הטוענים שאשמתו ברורה"

    מעיד שלא הבנת לא את מה שמשה כתב, ולא את מה שהסברתי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s