סקס שקרים והיכן הווידאוטייפ?


 זה מכבר השלמתי עם עובדת החיים שביחס לסקס מעטים האנשים שאומרים את האמת. עדיין כנראה יחסה של רוב האנושות לנושא אינו נורמאלי, רדוף רגשות אשמה, תסביכים, חרדות, לבטים, אינטרסים, צביעות, ומה לא. אולי זו תוצאה בלתי נמנעת של אלפי שנות כפיפות לדתות שיחסן למין היה מסתייג, אם לא עוין ממש. אינני מוסמך להציע הסברים נאותים ולכן לא אתיימר.

תוצאה הגיונית הנובעת מהנחת היסוד שלי היא שאיני מאמין לסקרים שעניינם הרגלים מיניים והעדפות מיניות ובאופן כללי אני נוטה שלא להאמין למה שמספרים לי בנושאי מין. לרוב יש לבריות מה להסתיר ואם אין להם מה להסתיר רצוי שיסתירו את העובדה הזאת במיוחד כי היא עלולה להביך לא פחות.

מתברר שלדיון בנושאי מין יש תכונה משונה כזו המזמינה סילופים. הוא הדין בדיון אקדמי כביכול הנוגע לשינוי הגדרות חוק העונשין הנוגעות לעבירות מין. כן הנה חזרתי להשתלחות האחרונה של אורית קמיר בהצעת החוק העונשין תיקון 106 [אינוס על ידי אישה] . עיינתי היטב ברשימתה בנושא זה ומשהו היה חסר לי – הידד! נזכרתי! למשהו הזה קוראים גילוי נאות.

 אם לא ידעתם קוראים נכבדים קמיר אינה מסתפקת בפעילותה בנושא חוק מניעת הטרדה מינית, אלא שואפת לנסח מחדש את הוראות חוק העונשין  ואף טרחה לפני מספר שנים והכינה את הצעת החוק למניעת כפיה מינית, שתכליתה להמיר את הוראות חוק העונשין בחקיקה חדשנית.

כאן אני כבר יכול לחשוד שאין דעת קמיר נוחה מהצעות לתיקון ההוראות הקיימות שכן אלו עלולות לבטל את הצורך או הנכונות לדון בהצעת החוק שלה. אפשר להבין ללבה. בחוסר התחשבות מוחלט עלולה הכנסת לנסח מחדש את הוראות חוק העונשין הנוגעות להגדרת עברות המין העיקריות [אינוס בעילה אסורה בהסכמה וכיו"ב] מבלי שלאורית קמיר תהיה השפעה על הניסוח – הנשמעה שערורייה כזו?

להלן ציטוט מהפסקה המרכזית של רשימתה בנושא:

"בימים אלה ממש, יוזמת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תיקון חוק שיגביר את פחדן של הקרבנות ויקשה עליהן עוד יותר לצאת כנגד תוקפיהן ולדרוש דין צדק. הועדה מכינה ומקדמת ללא לאות הצעת חוק שתאפשר לכל נאשם או נילון בגין אונס להגיש תביעה במשטרה נגד המתלוננת, ולטעון שהיא זו שאנסה אותו. כן כן – שהיא זו שאנסה אותו. כיצד? על פי ההצעה, כל נאשם או נילון בגין אונס יוכל לטעון שהמתלוננת היא זו ש"גרמה" לו לחדור לתוך גופה, ושהוא חדר לתוכה לא כי רצה בכך – אלא בשל התנהגותה שלה"

 מעבר לדמגוגיה הנבובה ומעבר לעובדה שההפחדה לפיה עלולים המוני גברים נקמניים להסתער על תחנות המשטרה ולהתלונן שנאנסו היא לא ממש משכנעת, בלשון המעטה, היה כאן משהו שטרד את מנוחתי, זה לקח לי קצת זמן ולו הייתה הכותבת נוהגת גילוי נאות הייתי עולה על הכזב באופן מידי, אבל טוב מספר שעות מאוחר מאשר אף פעם לא .

להלן התגלית רבותי הקוראים –הצעת החוק למניעת כפיה מינית אותה ניסחה אורית קמיר ואשר אותה היא מקדמת ככול יכולתה השוותה במפורש דינו של גבר לדינה של אישה בכל הנוגע לעבירות המין . אמנם החוק נוקט לשון אישה אך בסעיף ההגדרות להצעה נקבע כי "אשה" לרבות איש. מעבר לכך כל הגדרות העבירות הן זהות לחלוטין לגברים ונשים ובכך יש שינוי דרמטי מההוראות כיום-ברוח ההצעה החדשה שאותה תוקפת אורית קמיר בלשון נחרצת כל כך.

במילים פשוטות  לפי ההצעה אותה ניסחה קמיר יכול גבר להגיע לתחנת המשטרה ולהתלונן " ולטעון שהיא זו שאנסה אותו. כן כן – שהיא זו שאנסה אותו…" כלשונה של קמיר. לא מדובר בלהטוט פרשני, זו כוונתה הגלויה והברורה של הצעת החוק. אמם מוזמנים לקרוא בעצמכם ולהגיע לאותה מסקנה .זה באמת יהיה מוגזם לצפות מקמיר להגינות המינימאלית להודות שהצעת החוק  החדשה שאותה היא מבקרת בחריפות מבקשת להגשים מה שהיא הטיפה לו מזמן.

כפי שכתבתי בתחילת הדרך -ביחס לסקס כל מה שניתן לצפות לו הוא שקרים אבל היכן הווידאוטייפ שיתעד ויחשוף את השקרים הללו ויזהיר אותנו במועד?
 
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טל  On 17 בפברואר 2010 at 20:08

    שאם ניתן לעוות או לסלף הרי שימצא עורך הדין שיעשה זאת.

    הניסוח צריך להיות מדוייק ומוקפד, ואם אכן ניתן לסלף או לפרש כפי שנטען, צריך לשנות.

  • קורא בין השורות  On 17 בפברואר 2010 at 20:10

    רק מי שמגדיר את העבירות הנידונות כסקס וחושב שמשחק המילים שלו ראוי בהקשר הזה יכול לנפק את הפוסט הזה

  • גולדבלט משה  On 17 בפברואר 2010 at 20:55

    טל -לא הבנתי את כונתך

    לקורא בן השורות-אם אתה חושב שניתן להפריד את יחסנו למין מהיחס לעבירות המין אתה טועה

    הוכחה – הצעת החוק מתייחסת לכפיה מינית כשימוש בגופה של אישה [גם איש] שלא בהסכמתה. מכאן אתה מבין שמין סתם הוא שימוש בגופה של אישה/איש בהסכמתו-זה גם מבטא יחס למין. אני הייתי נוקט מונח אחר-

    במידה רבה יחסנו גם לנושאי ויכוח הנוגעים לעבירות מין קשור מאד ליחסנו למין עצמו-אני סבור שהניסיון להפריד הוא צביעות-עדיף שנודה בכך ונהיה מודעים לכך.

    אני מודע לתיאוריה הגורסת שעבירות מין מבטאים כל דבר חוץ מאשר מיניות ואני סבור שהיא מופרכת. במיוחד כאשר אנו דנים בעבירות הפחות חמורות –

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 17 בפברואר 2010 at 21:43

    כל הכבוד משה. עבודה אדירה.

  • יודע לקרוא  On 18 בפברואר 2010 at 0:01

    אכן, אונס יכול להתבצע גם ע"י אישה, וברור שבמקרה זה הוא מגונה באותה מידה. יחד עם זאת, אי אפשר להגדיר אותו באופן סימטרי, והכוונה לרמה הטכנית ביותר: כשהאנס הוא הגבר, גבר חודר אל גופה של אישה. כאשר האישה אונסת – המממ, ובכן – גבר חודר אל גופה של אישה…

    מה יבחין בין שתי האפשרויות? כיצד נדע מי אנס את מי?

    השאלה חשובה, כי התיקון לחוק מגדיר אונס ע"י אישה כאקט של חדירה אל גופה של האישה! ממש כשם שהוא מגדיר אונס ע"י גבר.

    בהצעת התיקון אפשר היה להגדיר באילו מצבים האישה היא האנסת (אם איימה, הפעילה כוח, ניצלה מרות). אך המחוקק בחר שלא לעשות כן.

    אפשר היה לכל הפחות להגדיר שזהו אונס אם האישה *כופה* יחסי מין. אך המחוקק בחר לומר שאונס יהיה כאשר היא *גורמת* או *מאפשרת* חדירה אל גופה.

    ברור לגמרי שניסוח כזה פתוח לניצול ציני מצד אנסים, שטוענים לעתים קרובות (בגיבוי ציבורי מלא, לצערנו) שקורבנות אונס אשמות בהתנהגות הגורמת לגבר להיות בלתי אחראי למעשיו.

    אז במקום לחפור במניעיהם האישיים של אנשים הכותבים בעד או נגד התיקון – למה לא לפנות לכנסת הנכבדה, ולדרוש תיקון קצת יותר ברור, מעט פחות פתוח לפרשנויות מופרכות ולניצול ציני? כל כך קשה?

  • רספוטין  On 18 בפברואר 2010 at 7:14

    כתבתי תגובה ארוכה, והיא לא נקלטה, לכן אחזור בקיצור בלבד.

    לדעתי, הצעת החוק הקפיצה את הפיוז הקצר של קמיר משום שהיא משתמשת בשפה שיויונית, ובמונח אדם.
    הפמיניזם הרדיקלי מתנגד לשיויון, וטוען שיש לבנות מערכת חוקים נפרדת לגבר ולאישה בהתאם לצרכיהם השונים.

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 7:33

    שהצעת החוק אינה תומכת בגישה זו-היא שוויונית אך נקודת המוצא היא שמדובר באישה ורק בסעיף ההגדרות נאמר אישה לרבות איש-זו בוודאי אמירה וניתן היה להשתמש במונח אדם-
    הייתי יכול לנתח ארוכות את הצעת החוק אבל לדעתי למרות הצרך לשנות את הגדרת העבירות וכן ליצור בסיס שוויוני -רצי שתעשה את המלאכה קבוצת מומחים למשפט פלילי שתקבל את ההנחיות המתאימות
    אורית קמיר אינה מי שהמלאכה צריכה להיות מופקדת בידיה-היא סובלת מחולשה מקצועית אחת מאד בולטת -כל מה שאינו שייך ממש לתחום התעניינותה במשפט אינו קיים וכך יהא מסוגלת לגבב עצות הבל על ימין ועל שמאל והדבר מסוכן כי יש מי שלא מבין זאת.
    אתן לך דוגמא-קמיר מפנה לאפיק החילופי של תביעת נזיקין אזרחית כחלופה לתלונה פלילית. נניח שנאנסת רוצה לפנות לא למשטרה אלא בתביעה. השאלה הראשונה שכל שופט ישאל היא אם הוגשה תלונה ומה קרה בהליך הפלילי, שכן אם יש הליך כזה הוא עשוי לחסוך חלק נכר מההליך האזרחי[פסק דין פלילי מרשיע הוא ראיה]
    כאשר יתברר לשופט שאין כוונה ללכת למשטרה והוא יקרא כתב תביעה המתאר אונס הוא עצמו יהיה חייב להעביר הנושא לידיעת היועץ המשפטי לממשלה-אחרת ימעל בתפקידו . הליך אזרחי אינו מפלט להסתרת מעשים פליליים
    ומלבד זאת צר לי לומר קמיר היא מאד לא אמינה בעיניי במובן הבסיסי ביותר של המילה

  • רספוטין  On 18 בפברואר 2010 at 8:36

    הצעת החוק של ח"כ תירוש לדעתי נקראת, לפחות על פניה כשיויונית, משום שמדובר שם ב"אדם" ונדמה
    לי שזה מה שהקפיץ את קמיר.

    הצעת החוק של קמיר מצמצמת את הגדרת האונס לעומת החוק הקיים, משום שהיא קובעת שרק החדרה של איבר מין זכרי תחשב כאונס, ואילו לפי החוק הקיים החדרה של איבר או חפץ תחשב לאונס.

    הצמצום אינו מקרי לעניות דעתי. הצעת קמיר מרחיבה את האיברים אליהם חדירה תחשב לאונס, לכלול את פי הטבעת ואת הפה.
    אבל רק החדרה של איבר מין זכרי לאיברים אלו או לפות יחשבו לאונס.

    כלומר, לפי הצעתה של קמיר אישה לא תחשב לאונסת כמעט לעולם.
    לפי החוק הקיים (ללא כל שינוי), אישה המחדירה איבר מאיבריה או חפץ לאיבר המין הנקבי של אישה אחרת, עשוייה להחשב לאונסת.

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 9:51

    נראה לי שאם אישה-נאמר מעביד ,כופה על גבר הכפוף לה לקיים עמה יחסי מין מלאים היא תואשם באינוס למרות שהמחדיר את איבר המין הוא הגבר. מי שכפה את הכפיה המינית ,בדוגמא זו זו האישה וכפייה זו כוללת חדירה ועל כן ברור שניתן להאשים אותה באינוס

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 9:52

    האמור לעיל מתייחס כמובן להצעת החוק של קמיר-לא למצב הקיים

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 9:52

    האמור לעיל מתייחס כמובן להצעת החוק של קמיר-לא למצב הקיים

  • יודע לקרוא  On 18 בפברואר 2010 at 10:14

    אודה לך אם תוכל להתייחס לטענות שהעליתי, שנראות לי באמת מטרידות. אשמח אם יתברר שאין בהן ממש.

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 10:27

    ראשית חוק תמיד נתון לפרשנות. החוק למניעת טרדהמינית לא היה אמור בכלל לחול על יחסי מין מלאים עד שבית הדין לעבודה שאל-למ לא בעצם-זה לא נובע בהכרח מלשון החוק

    אני חושב שאתה מיחס חשיבות רבה מדי לשאלה מי החודר ומי הנחדר. קיימת שאלה עובדתית והיא מי יזם את היחסים ואם היו בכפיה מי הפעיל כפיה ואיזו כפיה הופעלה. זו שאלה של עובדה לא של חוק

    ניסוח ההצעה שהוגשה לכנסת הוא באמת נורא מסורבל ומתמקד באקט ולא במהות הקשר המיני בכפיה ועל כך בוודאי יש מקום לביקורת-צריך לעבוד מחדש על ההגדרות-המגמה של שוויון כשלעצמה נכונה-עצם העובדה שמי שהכינה הצעת חוק שהתיימרה לבסיס שוויוני תוקפת כעת את המגמה הזו-מלמדת על משהו אחר לגמרי

  • יודע לקרוא  On 18 בפברואר 2010 at 11:24

    נראה שאתה מסכים לחלוטין עם המוחים והמוחות, שהעניין העקרוני הוא שאלה הכפייה. אם כך, מדוע לא להשתמש במילה זו, במקום המושג המעורפל של גרימה? נראה לי לפי מה שכתבת שהגיוני שתהיה בעד.

    אגב, המושגים של "גורמת" או "מאפשרת" אקט מיני הם לא סתם פתוחים לפרשנות, אלא מעורפלים וחסרי הוראה ברורה. זה באמת יכול להיות כל דבר. מה זה "לגרום" להחדרת איבר מין? אני באמת ובתמים לא מצליח להבין.

    תאמר מה שתאמר, ניסוח זה גם מתחבר היטב לסטריאוטיפים נגד קורבנות אונס.

    נראה לי מוזר שאתה מעדיף להתייחס למחלוקת אישית בינך לבין אחת המוחות, במקום לטפל בבעיות שיש בתיקון – שאתה מודה בחצי פה שהן בעיות של ממש.

  • טל  On 18 בפברואר 2010 at 11:29

    בחדר נחדר?

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 12:01

    לא בתוכן המדוייק של הצעת חוק זו או אחרת-לא של קמיר ולא זו המוצעת. הסיבה למחאה הייתה שההצעה תאפשר לגברים רחמנא ליצלן להתלונן על אונס וזו צביעת מצד קמיר כי הצעתה מאפשרת בדיוק את אותו הדבר. איני מתכוון לשפץ לשונית הצעות חוק מסורבלות ומילה כזו או אחרת לא היא המדאיגה אותי-אם רוצים לעשות עבודה רצינית יש להעביר לנסחים מקצועיים עם הנחיות

  • טל  On 18 בפברואר 2010 at 13:13

    מנין לך מהוא המניע למחאה?

    בהצעות חוק מה שיש לחשוש מפניו הוא הניסוח.
    על זה יצא קצפן של המגיבות.

  • טל  On 18 בפברואר 2010 at 13:16

    שמא תקשר לחוק שאתה מדבר עליו? זה שאורית קמיר ניסחה?

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 13:21

    אולי תקרא את אורית קמיר למשל ותראה מהם טיעוניה אותם אני מצטט-לא מדובר בחוכמת הנסתר אלא בטיעונים מאד ברורים נגד ההצעה-קשה לי להבין מה לא מובן

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 13:22

    כל הפנות מצויות לרבות ראה רשימה קודמת שלי עם קישו רלהצעת החוק עליה מדובר-אל תתעצל גש לעבודה ותלמד את הנושא.

  • יודע לקרוא  On 18 בפברואר 2010 at 14:41

    סלח לי אבל התאכזבתי מתשובתך. התוכן הוא הדבר היחיד שחשוב כאן.

    מניעים יש תמיד, לכולם. אגב, גם למי שניסחו את התיקון יש כנראה מניעים, לאו דווקא מהכיוון של שחיתות או קונספירציה, אלא פשוט מפני שבני אנוש נוטים להיות מושקעים רגשית בתפיסת העולם שלהם. גם אורית קמיר, גם אני, גם אתה. אז מה?

    מה שחשוב הוא מה שנכתב בספר החוקים הישראלי. ונראה לי שאתה דווקא מסכים שעם זה יש איזושהי בעיה. אתה בוחר שלא "לשפץ לשונית", ומצהיר שאתה בעד העברת המשימה ל"נסחים מקצועיים" – יפה. אם כך לא ברור מדוע אתה מתנגד לדיון פתוח ומנומק בנוסח ובחלופות לו.

    אולי אני טועה, אבל נראה שנעמדת על הרגליים האחוריות רק מפני שנושאות דגל הביקורת הן נשים שאתה לא מאוד מחבב. החמצה. .

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 15:02

    אני לא מתנגד לשום דיון ולשום הצעה ככזו. אפילו בהצעה של אורית קמיר אני מוצא יתרונות וחסרונות. זו לא הנקודה שאני דן בה כאן. הנימוק נגד ההצעה היה עצם מתן האפשרות לגברים לטעון שנאנסו. כאשר הטוענת טענה כזו בעצמה כתבה הצעת חוק שמאפשרת את אותה תלונה שהיא שוללת כאן-יש בכך בעיה לא?
    תעזוב לרגע את הניסוח-האם אתה תומך בכך שבנסיבות בהן יחסי מין מלאים נכפו על גברים הם יוכלו להתלונן על אונס או לא?. האם אתה סבור שמצב כזה בלתי אפשרי? תתייחס לבעיה המהותית ולא לניסוח כזה או אחר

    אני למשל יודע שקיימות נסיבות חריגות בהן אכן נכפים יחסי מין על גברים-במיוחד במצבים של פערי כוחות גדולים. כמו כן ישנן נשים שרוכשות שירותי זנות-הרבה הרבה פחות מגברים אבל התופעה קיימת

  • רספוטין  On 18 בפברואר 2010 at 15:43

    משה, אם יורשה לי להחרות ולהחזיק אחרי הסיפא של דבריך בענין הצורך שמומחים בדין הפלילי הם אילו שינסחו את החוק, ולהפנות למאמרם של קרמניצר (אשר ניסח, יחד עם פלר, את חוק העונשין) ולבנון בענין.

    http://www.mishpat.ac.il/objects/ktav6-2.pdf

    המותח ביקורת על החוק למניעת הטרדה מינית, על כך שהוא מתעלם מעקרונות יסוד של המשפט הפלילי.

    אגב, מענין לראות איך קמיר מתיחסת למאמרו של קרמניצר, פרופ' מן המנין (הדרגה האקדמית הגבוהה ביותר) בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מחזיק קתידרה (כיבוד השמור למובחרים שבין הפרופסורים מן המנין), דיקן הפקולטה לשעבר, נשיא מועצת העיתונות לשעבר, שופט צבאי לשעבר ועוד ועוד.

    לעומת זאת, על קמיר נאמר עליה על ידי דיקן הפקולטה למשפטים דאז (פרופ' ברכיהו ליפשיץ), כי היא אינה ראוייה אף למינוי בדרגת מרצה (הדרגה האקדמית הנמוכה ביותר). על היכולת המחקרית אנליטית שלה נאמר כי היא בעייתית וגבולית. במשך שבע השנים שחלפו מאז הושלכה מהפקולטה, היא לא הצליחה למצוא מינוי בשום אוניברסיטה בארץ או בחו"ל, וכו'.

    והנה, מחקרו של קרמניצר המצביע על פגמים מהותיים בחוק למניעת הטרדה מינית, מכנה קמיר:

    “מאמר" “אקדמי"

    בשני זוגות של מרכאות. לו אחר במקומה היה מהין לעשות כן, הוא היה נבעט ברגל קלון אל המדמנה ממנה הגיח. אבל, ישנה צלחת פטרי המזינה את החיידק האלים הזה, אבל על כך, בפעם אחרת.

  • טל  On 18 בפברואר 2010 at 18:59

    "הנימוק נגד ההצעה היה עצם מתן האפשרות לגברים לטעון שנאנסו"

    הנימוק הוא בשום אופן לא מתן האפשרות לגברים לטעון שנאנסו, אלא עצם האפשרות שבה גבר ש*אנס* יטען שלמעשה נאנס כיוון שמשהו בהתנהגות הקורבן גרם לו להחדיר איבר מאברי גופו וכו'.

    זו הבעיה היחידה של המתנגדים לנוסח ולנוסח בלבד וכך גם נוסחה הפניה של ארגונים הנשים אל דוד רותם.

  • אחד העם  On 18 בפברואר 2010 at 19:08

    כמו שאני רואה זאת, יש 2 אפשרויות:
    או שאתה *באמת* לא מבין מה היא כתבה
    (ואז – לך קרא שוב, ושוב, ואז תחזור ותתנצל)

    או
    שאתה לא כזה טיפש, אלא, גם לא תמים, ויש לך איזו אג'נדה שאני לא יודע מה יכול להניע אותה חוץ מדברים חשוכים.

    בוא אני אעזור לך להבין: מה שמפחיד (את קמיר ואת כל מי שעיניו בראשו) בהצעה הנוכחית
    הוא לא זה שניתן יהיה להאשים אישה, – נניח מישהי בעמדת כח כמו מורה מול תלמיד, או בוסית, באונס, אם אכן זה מה שהיה. אנסות, כמו אנסים, צריכות להיענש, גם אליבא דקמיר ושות'.
    מה שמסוכן בהצעה הנוכחית הוא זה שניתן יהיה לומר לאישה שלבשה מחשוף/שמה ליפסטיק/נעלה עקבים/השלם את החסר –
    שבכך היא *עודדה* את האנס ובעצם *הביאה את האונס על עצמה*.

    *זה* מה שמפריע לקמיר, וצריך להפריע לכולם. גם לך, מר גולדבלט.

    למקרה שלא הבנת.

  • אחד העם  On 18 בפברואר 2010 at 19:13

    הו, אני רואה שגם טל כתב לך בזמן שהקלדתי.
    נו, אז אולי תפנים.

    ולהערות המטעות של "רספוטין" –
    רפש אפשר לזרוק תמיד.
    למה רק לטעון שאין לה עבודה?
    בוא תגיד שהיא זונה וזהו.

    FYI
    מן האתר של אורית קמיר (חלקי)
    השכלה מקצועית:
    תואר שני ושלישי במשפטים, אוניברסיטת מישיגן באן ארבור, 1996,
    תואר שני, פילוסופיה וספרות, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1991,
    תואר ראשון, משפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1986.

    מינויים אקדמיים:
    2001 – 2009 מסלול מקביל, מרצה בכיר, האוניברסיטה העברית בירושלים,
    1999, 2002 – 2006 – מרצה אורחת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור,
    2004 – מרצה אורחת באוניברסיטת תל-אביב,
    1996 – 2001 – מרצה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים. :

    לא בדיוק מובטלת

  • שמוליק  On 18 בפברואר 2010 at 19:46

    לא ניתן (או לפחות אני לא הצלחתי) למצוא אצל קמיר שום הכרה עקרונית באפשרות שייתכן בכלל אינוס ע"י אישה.

    כדי להבין יותר את הלך הרוח בחוגים הפמיניסטיים בנוגע לחוק כדי לקרוא את הפוסט של חנה בית הלחמי, שם מובעת התנגדות מפורשת לעצם כריכה המונח "אונס" יחד עם "אישה", בטענה שהוא יזיק למאבק הפמיניסטי או יפגע בקורבנות אונס.

    יתר על כן, בית הלחמי מתנגדת אף להגדרת אינוס ילדים ע"י אימם כאונס וקוראת להסתפק בחקיקה הקיימת (שאינה מגדירה זאת כאונס).

    גם הדברים שהובעו לעיל שמתארים את עמדת קמיר ככזו שמגדירה אונס *רק* כהחדרת איבר המין הזכרי עולים בקנה אחד עם התנגדות גורפת ומוחלטת למונח "אינוס ע"י אישה".

    כך שכמו שאני מבין את הדברים, הטיעון נגד החוק שמתנגד למילה "גרמה" הוא בעיקר טיעון נגד טקטי לצורכי הסברה (החלפתו במילה "אילצה" תהיה בבחינת צמצום הנזקים למאבק הפמיניסטי, לא יותר מכך), אבל מאחוריו מסתתרת התנגדות עקרונית וגורפת למונח "אונס ע"י אישה", בלי שום יוצאים מן הכלל.

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 19:55

    אני מודה לך שחסכת לי דברים שהיו צריכים להיות מובנים לא רק למשפטן אלא לאחד העם.

    לא המילה "גרמה" ולא הביטויים הסכמה חופשית או כפיה מינית או כל ביטוי אחר שישתמשו יכול למנוע טיעון אבסורדי כלשהו וביחס לליפסטיק-טוב קמיר התעלתה כאן על שיאי הדמגוגיה של עצמה-היא יודעת בדיוק מהו פירוש הגיוני ומה לא ומה בתי משפט קונים ומה לא אבל על מנת להשפיע על אחד העם הכל הולך-
    בעיניי זה רק מוכיח את עומק השפל שאליו היא מוכנה לרדת וזה מרגיז כי על כישוריה איני חולק -מה שאיני מייחס לה יותר הוא תום לב בסיסי בוויכוח

  • טל  On 18 בפברואר 2010 at 20:17

    לנגח את שתי הנשים המסויימות הללו?

    כי לעניין הצעת החוק הבעיה של ארגוני הנשים היא רק בעניין הניסוח שמאפשר לאנס לטעון שהוא הקורבן, ולא כפי שאתה מנסה לטעון כאן.

  • רספוטין  On 18 בפברואר 2010 at 20:18

    איני סבור שהטלתי רפש. אם אמרתי עובדות לא נכונות, אשמח אם תתקנני. מראי מקומות יסייעו לך לשכנע אותי שטעיתי. (אני איני מניח שתמצא כאלו, אך אתה מוזמן לנסות, ונדמה לי שהחיפוש אחר העובדות יאיר את עיניך יותר מכל מה שאכתוב אני בענין.)

    שים לב שלא טענתי שקמיר מובטלת, וודאי שלא עלה על דעתי לטעון שהיא עוסקת בזנות לפרנסתה. אבל, אמרתי עובדות, שככל שאני רואה זאת משתקפות בקורות החיים שלה כפי שהיא כתבה אותן וכפי שהואלת לצטט.

    ראשית, תחילת מינויה באוניברסיטה לא היתה אף בדרגת מרצה, וזאת שכן פרופ' ברכיהו ליפשיץ, דיקן הפקולטה, סבר שאינה ראויה למינוי כזה. המינוי כמרצה היה בדיעבד, וככל הנראה מתוך רצון לקדם מי שעוסק בתחומים הקרובים לקמיר.

    שנית, קמיר הושלכה מהפקולטה למשפטים בשנת 2001. אתה יכול לחקור את הנסיבות בעצמך. אני אסתפק בהפנייתך רק לכתבה אחת של דורית אברמוביץ, שהיא ככל הנראה מקורבת לקמיר, על המקרה.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=118347&contrassID=2&subContrassID=0&sbSubContrassID=0

    שלישית, מ-2001 ואילך היה לה מינוי ב"מסלול המקביל" שאינו מיועד בדרך כלל לחוקרים, אבל המינוי הזה לא היה משוייך לשום מחלקה או פקולטה באוניברסיטה. לדעתי יש לבדוק האם המינוי התיר לה לכנות עצמה "מרצה בכירה", שכן המסלול המקביל אינו מקנה בדרך כלל דרגת "מרצה בכיר".

    רביעית, מאז 2001 ועד עתה, קמיר לא מצאה משרה בפקולטה או מחלקה למשפטים בשום אוניברסיטה או מכללה בארץ, ויש כאלו לא מעט.

    כאמור, אם אמרתי עובדות לא נכונות, ואיני סבור כך, אשמח לתיקונים.

  • התממות קדושה  On 18 בפברואר 2010 at 20:47

    הנוסח המעורפל "גרמה" הוא פתח לאלף ואחד פירושים, וההתנגדות אליו לא צריכה להיות כחלק מאג'נדה פמיניסטית רדיקלית בלבד אלא גם כחלק מהמאבק הליברלי מול הדת. לא סתם היא מקובלת ע"י איש ש"ס. אבל במילא עוד מעט נחזור למשפט העברי. זה כבר יפתור את כל הבעיות מול הסוררות האלה שפותחות רגליים לכל ארחי פרחי.

  • יודע לקרוא  On 18 בפברואר 2010 at 20:47

    אז אם הניסוח עד כדי כך לא משנה, וממילא כל ניסוח אפשר לפרש איך שרוצים – מאיפה ההתנגדות הנחרצת כל כך להצעה לשנות את הנוסח?
    לכל היותר היית אמור להישאר אדיש.

    אצטרף לטל, שרמז כי כל הרעיון הוא לנגח את שתי הנשים שהוזכרו כאן. יותר ויותר אני משתכנע שזה העניין מבחינתך.

    הבהרה נוספת לעצם העניין: אני חושב שרוב הפמיניסטיות יסכימו, כי כפיית יחסי מין ע"י אישה היא לא פחות חמורה מכפייתם ע"י גבר
    מה לעשות שזה קורה הרבה הרבה פחות, ומתאפיין במאפיינים רבים ומורכבים. אי אפשר להסתפק ב"החדרת איברים לאיבר המין הנשי", כי זהו בדיוק האקט המכונן אונס ע"י גבר (ראה הערתי הראשונה). .
    כאן מתחילה הבעיה, והמחוקק עצלן / טיפש / אינטרסנט מכדי להבין, שהוא יוצר כאן בעיה: אי אפשר להגדיר אונס נשי באמצעות אותו האקט עצמו המגדיר אונס גברי.

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 20:54

    לשינוי נוסח כזה או אחר-בעיניי וכתבתי זאת מפורשות. הניסוח הנוכחי אינו מוצלח במיוחד. מאידך גם ההפחדות סביב ביטוי כזה או אחר הן חסרות שחר ומהוות דמגוגיה נבובוה שמונעת ממטרות זרות. תמיד ביטויים בחוק טעונים פרשנות. המושג"הסכמה חופשית" המופיע כרכיב בהגדרת האונס כיום אינו מעורפל? אינו חשוף לפרשנויות אבסורדיות
    אז מה מישהו הציע לבטל אותו בשל הערפול-אנחנו סומכים על בתי המשפט שיתנו לו פירוש סביר

  • טל  On 18 בפברואר 2010 at 21:04

    נראה שאין מחלוקת בינך לבינן.

  • רספוטין  On 18 בפברואר 2010 at 21:10

    אמרת ש"רוב הפמיניסטיות יסכימו, כי כפיית יחסי מין ע"י אישה היא לא פחות חמורה מכפייתם ע"י גבר "

    אתה צודק ככל הנראה.

    אלא, שיש להפריד בין סוגים שונים של פמיניזם.
    הפמיניזם הליברלי, הוא זה שטוען כי נשים שוות לגברים, אין להפלות אישה באשר היא אישה, אין להפלות איש באשר הוא איש. רוב האנשים הנאורים
    גברים כנשים מאמינים בעקרונות יסוד אלו.

    הפמיניזם התרבותי טוען שלנשים יש מערכת ערכית השונה מזו של הגברים, ועל כן יש לתת משקל לשתי מערכות ערכים זו בצד זו.
    רוב האנשים הנאורים, כך אני סבור, יטו לקבל שעם אימוץ תפיסת השיויון, יש גם לאמץ מערכות ודרכי חשיבה שהן נשיות, ולהכיר בלגיטימיות שלהם ולשלבם באורח מלא בסולם הערכים והמשפט שלנו.

    הגישה המתכנה פמיניזם רדיקלי טוענת שיש לשפוט גברים ונשים לפי שתי מערכות משפטיות שונות.
    דין אחד יהיה לגבר, דין אחר יהיה לאישה.
    כדי לסבר את האוזן, משנת הפמיניזם הרדיקלי הזו אומרת
    שאישה שתרצח גבר תוכל להתגונן בטענה של אלימות החברה כנגד נשים. גבר שירצח אישה, לא יוכל
    לזכות להגנה דומה.
    שיטת היסק דומה פועלת בתחומים אחרים לבד מהמשפט הפלילי.

    קמיר היא נביאת תורת הגזע הזו.

  • גולדבלט משה  On 18 בפברואר 2010 at 21:29

    נדמה לי שמיציתי את יכולת ההסבר המוגבלת שלי
    לילה טוב-

  • מנשה כ.  On 19 בפברואר 2010 at 7:19

    מה שכתוב בהצעת החוק.
    זה

    הבעת ההסכמה הושגה באמצעות הפעלת לחץ, לרבות על ידי שימוש לרעה ביחסי אמון, כוח או סמכות;

    האם זאת אומרת שמהשבוע הבא, בכל פעם שאלחץ עם מישהי לשכב איתי, נגיד שאגיד לה שאם לא תשכב איתי אני אעזוב אותה, זה יהיה אונס?

    זה חוק ממש מסוכן. כל הגברים צריכים להפגין נגדו.

  • גולדבלט משה  On 19 בפברואר 2010 at 7:55

    אין תשובה חדה לשאלתך- אם למשל האישה סבורה שאתה מי שמוסמך מכוח תפקיד לחלץ אותה מקושי כלכלי ובנסיבות אלו נעשה הלחץ ייתכן שכן-מונח ההסכמה החופשית הוא מאד בעייתי ואגע בו מאד בקרוב.

  • רספוטין  On 20 בפברואר 2010 at 7:26

    אני ממתין לראות את תוצאות בדיקתך. האמנם הוטל רפש בקמיר, או אולי טעית?

  • רספוטין  On 20 בפברואר 2010 at 7:41

    אני אנסה במקום שמשה הרים ידיים.

    הויכוח על הצעת החוק שתידון בכנסת בקרוב, הוא ויכוח משפטי ולא ערכי.
    אם באמת הניסוח הוא כזה שיאפשר לגבר האונס להיאחז בתירוץ – השפתון הורוד שלה גרם לי לאנוס אותה, ברור שיש לתקן זאת.
    והדבר ברור לכל מי שבעד החוק ולכל מי שנגדו.

    על שני הצדדים לדיון מוסכם גם שאם הניסוח של החוק אינו מאפשר ניצול של תירוץ כזה, הרי אין בעיה עם החוק.

    כלומר, השאלה היא שאלה משפטית ניסוחית, וככזאת מה שחשוב היא דעתם של משפטנים מומחים.

    הטענה כאילו הלשון המשפיטית סובלת פרשנות זו באה רק מד"ר קמיר. אישה, שככל הנראה אינה עורכת דין עוד. שעל כישוריה האקדמיים נמתחה ביקורת קשה מצד בכירי עולם המשפט, שאין לה התמחות במשפט פלילי, ושגילתה בוז ולגלוג כלפי אחד המומחים הגדולים בתחום
    ועוד יותר מכך, מתברר כפי שחשף עו"ד גולדבלט, שיש לה אינטרס בדבר, שכן הצעת החוק שלה לא התקבלה.
    ושכללים אתיים של גילוי נאות לא הדריכו את מעשיה.

    ד"ר קמיר הצליחה לשכנע הדיוטות בטיעונים דמגוגיים, משלהבים, וחבל שאתם נתפסתם להם.

    עו"ד גולדבלט לא ניסה להתווכח עם קמיר על הטענות האלו של קמיר ( כאילו ההצעה סובלת פירוש בלתי סביר שכזה), אלא הצביע על חוסר היושרה בכך שגם ההצעה הנגדית של קמיר, הצעה שאותה כיסתה והסתירה, תביא לתוצאה של פרשנות כזו.
    ביתר שאת.

  • טל  On 22 בפברואר 2010 at 2:51

    הועלתה ע"י מספר עורכות דין השייכות לארגוני נשים שפנו למציעי החוק בבקשה לשנות את נוסחו.

    מביניהן אורית קמיר היא היחידה בעלת בלוג ברשימות ולכן אולי אתה מודע לכך. גם לעו"ד גולדבלט אין התמחות בתחום הנ"ל כפי שהוא עצמו טען, ואינטרסים שיש לה או אין לה לחלוטין לא רלוונטים. מה שרלוונטי הוא הטיעון.

    הטענה כאילו ישנו אינטרס נסתר היא זו הדמגוגית.

  • גולדלבט משה  On 22 בפברואר 2010 at 6:09

    בעצם כשבודקים מגלים שקיימת התנגדות עקרונית להשוואה בין המינים וזו מוסווית רק כהתנגדות לניסוח

  • רספוטין  On 22 בפברואר 2010 at 8:28

    אני עדיין ממתין לתשובתך. האם רפש הושלך בקמיר או האמת העירומה?

  • טל  On 22 בפברואר 2010 at 11:29

    אתה טוען למניעים נסתרים שעומדים מאחורי שינוי הניסוח, ואני אומר שוב, מעבר לזה שזו ספקולציה זה כלל אינו רלוונטי.

    אתה עצמך טוען שהניסוח גרוע.

  • ajop  On 28 בפברואר 2010 at 16:25

    אני קונה הרבה אביזרי סקס מצוינים .
    אי אפשר למצוא חנות סקס טובה יותר :

    http://www.fensy.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s