בל יוקרב קורב


"גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמיים יוליך את הקול ובעל הכנפיים יגיד דבר". כך לימדנו החכם מכל אדם.[ קהלת פרק י ]. מן הסתם עצה טובה יעץ קהלת, התקפה למקומות בהם כל דיבור בלתי-זהיר, או קללה, עלולים לעלות לדובר במחיר יקר.

עו"ד קורב, שאמר אי-אלו דברים מיותרים, לומד היום דברים אלו על בשרו והוא מבין כי גם במסגרת אקדמית, החופש האקדמי אולי מתיר למורה להתבטא באופן חופשי על פשעיה של הציונות ומדינת ישראל, בין אם ההתבטאות נחוצה לצרכים אקדמיים ובין אם לאו, אבל אין נהוג חופש ביטוי דומה ביחס למערכת המשפט, אפילו היא נושא השיעור עצמו.

ייתכן שעו"ד קורב גם קיבל ברצינות רבה מדי את מדיניות פרקליטות המדינה ביחס לעבירות פליליות שאכיפתן כרוכה בפגיעת מה בחופש הביטוי. אשר על כן ראוי שיובהרו כללי המותר והאסור! מותר במדינת ישראל למרצה באקדמיה להטיף לאי-ציות לצו גיוס ואי-התייצבות לשירות צבאי גם בעת מלחמה [עבירה פלילית חמורה מאוד] ושערה משערות ראשו לא תיפול ארצה. מותר גם להטיף לאי מילוי פקודה חוקית במהלך השירות כמו פינוי התנחלות, ואולם אם מרצה למשפטים ייצא חוצץ נגד פסיקת בית המשפט העליון והתנהלות מערכת המשפט – כדאי שיחפש מקום עבודה אחר.

כבר קראתי כי נשיאת העליון דורשת כי יוטל על קורב עונש חמור ושופטים קוראים שלא לאפשר לו להופיע יותר בבתי משפט וניתן רק לתמוה [בהנחה שהפרסום מדויק] מהו העיגון בחוק לענישה זו ללא משפט . מספרים לנו שעשרות שופטים פגועים וזועמים שיגרו מיילים קוצפים ליו"ר וועד העובדים שלהם השופטת אלשיך- האם נוכל לעמוד בהתרגשות הזו?.

פרקליטות מחוז ירושלים שוכנת ברחוב עוזי חסון, מי שהיה פרקליט מחוז ירושלים ואף היה מועמד מוביל לתפקיד פרקליט המדינה, עד לפטירתו הפתאומית בטרם עת. עוזי חסון ז"ל [אדם מקסים ומיוחד ] שהיה בזמני מתרגל בפקולטה למשפטים בירושלים ועד עצם היום זכורות לי הערות ציניות שנהג מדי פעם להעיר על בתי משפט ושופטים בהקשר לפסיקה מסוימת. הוא לא היחיד, בחדרי הפקולטה למשפטים נשמעו לא אחת הערות ביקורת סרקסטיות למדי ומזלם הטוב של הדוברים שאז איש לא העלה בדעתו להקליט או לצטט אותם ועוף השמים לא הוליך את הקול. הפקולטה היא המקום בו מעולם לא נעשה שימוש במונח "כבוד השופט" וטוב שכך – זו משמעותו האמיתית של החופש האקדמי.

איני מכיר את עו"ד אורי קורב אולם פעמים רבות מדי למדתי כי מערכת המשפט אשר דוגלת בחופש ביטוי, כמעט מוחלט, ומבטיחה את הגנת חופש הביטוי גם כשהביטוי עצמו אסור במפורש בחוק, מגלה חוסר סובלנות מוחלט כלפי ביטוי כלשהו המופנה כלפיה, אף שאין בו עצמו כל עבירה. הרצון לרסן את התבטאויות הטוקבקיסטים ככל שהן מתייחסות למערכת המשפט הוא בהחלט גם ביטוי לכך. יש לזמן את עו"ד קורב לשמוע את טיעוניו, אולי אפילו לנזוף בו מעט – אם הדברים חרגו מהנימוס המקובל וזהו – אפשר להעביר דף ולעבור לשערורייה התורנית הבאה.

קראתי זה עתה שעו"ד קורב יצא לחופשה כפויה ואכן אולי חופשה קצרה עשויה להועיל לו . בתוך יומיים שלושה אולי תשוך הסערה המלאכותית הזאת וניתן יהיה, כפי שציינתי, לעבור לשערורייה הבאה. האם אפשר לקוות למשהו מתחום אחר? –נדמה לי שעולם המשפט כולו צריך לצאת לחופשה תקשורתית ממושכת.
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אהרן  On 15 בפברואר 2010 at 9:57

    היה טוב אם את האנרגיה האדירה שמפנים עכשיו מול עו"ד קורב היתה מפנה הגב' בייניש לטיפול אמיתי במערכת המשפט ובחולייה.
    מדהים איך מערכת "נאורה" לא מוכנה לקבל ביקורת.

  • י"ל  On 15 בפברואר 2010 at 10:51

    מיד!!!

  • גולדבלט משה  On 15 בפברואר 2010 at 11:54

    איזה שם להסיר?

  • טרול אלים  On 15 בפברואר 2010 at 15:06

    אני חושב שהסרת השם קשורה לפוסט הקודם שלך

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 5 באוגוסט 2015 at 4:10

    שלום
    שמחתי לקרוא אצלך על עוזי חסון בן דוד של אבי. מבינה שהכרת אותו טוב?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s