עובדות מעופרת יצוקה


 אביגדור ליברמן הרגיז לא מכבר רבים בכך שאמר שהוא לא רואה כל דרך להסדר ישראלי פלשתינאי בעתיד הקרוב, אך שאין בכוונתו להפריע. מתברר שאין כל כך למה להפריע. מו"מ אינו מתקיים ואינו צפוי להתקיים, לא מפני שישראל אינה מוכנה להקפיא את הבנייה ולא מפני שישראל אינה עושה די מחוות, אלא משום שברור שהיום בלתי אפשרי להגיע להסדר במתווה המוכר של שתי מדינות, אפילו לא על בסיס הותרת רוב ההתנחלויות וחילופי שטחים.

ההסדר כזה הוא בלתי אפשרי לא מפני שקיימת אליו התנגדות עקרונית בישראל. לו היה ניתן להבטיח שהסדר שתי המדינות יהיה הסדר יציב ובר קיימא ויסיים את הסכסוך אזי רובם המכריע של הישראלים היה תומך בו – כפי שרובם היו נכונים לתת הזדמנות אמיתית להסכם אוסלו וידעו מה  הסדר הקבע הצפוי להתפתח ממנו. 

ההסדר הוא בלתי אפשרי באשר ישראל למדה כי בצד הפלשתינאי לא קיימת הנהגה המסוגלת לנהל מו"מ ולעשות את הוויתורים הנדרשים במו"מ כזה, ויתורים שהיו מחלישים עוד יותר משטר חלש שאינו נהנה מתמיכה פנימית רבה, ואשר כבר איבד חלק גדול מהשליטה על העם הפלשתינאי ברצועת עזה. הנהגת הרשות אינה מסוגלת אפילו לשאת ולתת על הסכם מדף – כפי שהוכח עוד בימי הממשלה הקודמת. אחרים סוברים כי גם הנהגה פלשתינאית חזקה ומתונה לא תסכים להסדר שלום אמיתי שיחסל את הסכסוך בתנאים שיהיו יכולים להיות מקובלים על הציבור בישראל.

המצרים כבר הפנימו את לקחי "עופרת יצוקה". הם הבינו כי אין בדעתה של ישראל להביא למיגור שלטון החמאס וממילא חלומם על הנהגה פלשתינאית חילונית אחת נמוג. הם למדו שישראל מתכוונת להעביר את הרצועה לאחריותם ואת הספחת הזאת הם באמת לא מעוניינים לספח. לאחר דו"ח גולדסטון הם למדו שאפילו ישראל תגיע למסקנה שעליה לחסל את החמאס, היא לא תעשה זאת מפחד דעת הקהל העולמית  וארגוני זכויות האדם בישראל ובעולם. כל מה שנתר להם לעשות הוא להפוך את החמאס לבעיה ישראלית והם אכן אוטמים כעת במרץ את הגבול.

בקרוב מאד המצב ברצועה יהיה קשה הרבה יותר. עיקר הלחץ להקל על הסגר יופנה כלפי ישראל מאחר ומצרים תשלח את כל ארגוני זכויות האדם לכל הרוחות ללא גינונים של טקס "בלי בג"ץ ובלי בצלם". או אז תעמוד ישראל בפני בעיה אמיתית. האם עליה להכיר בעובדת פיצולו  המתמדת של העם הפלשתינאי ולנהל מו"מ נפרד עם החמאס תוך הכרה דה פקטו במדינת עזה, או שבכל זאת תנסה להציל את מתווה הסדר שתי המדינות על ידי חיסולו של החמאס תוך הסתכנות בביקורים חוזרים של גולדסטון באזורנו. אלו  הן האפשרויות – אחרות אינן עומדות להכרעה בשלב זה.

יש הגורסים כי המדינה הדו לאומית היא כבר עובדה קיימת וכל שנותר לתושבים הערבים ביהודה ושומרון הוא לדרוש שוויון זכויות מלא. איני בטוח שכך הם פני הדברים  כיום. ייתכן שהפלשתינאים יעדיפו להמתין ולגבש לעצמם ביו"ש את מוסדות המדינה שבדרך תוך השלמה עם העובדה שבעזה תתקיים מדינה פלשתינאית נפרדת בעתיד הנראה לעין. 

 כאן המקום להזכיר כי מאז ראשית המפעל הציוני המכשול הגדול ביותר להתקדמות להסדר שלום הוא הפילוג בהנהגה ובעם הפלשתינאי. הפיצול בהנהגה ובחברה הפלשתינאית הוא עובדת יסוד המלווה את המאבק היהודי פלשתינאי מראשיתו. מי שמכיר את ההיסטוריה הפלשתינאית יודע שמאורעות 29, 36-39 והאסון שירד על ראשם של הפלשתינאים ב48 התרחשו על רקע משבר עמוק בהנהגה הפלשתינאית.

ניתן להזכיר בהקשר זה את מאבקה הרצחני של משפחת חוסייני במשפחת נאששיבי, הפער בין תושבי הכפרים לערים, בין יושבי ההר לתושבי מישור החוף ופערים נוספים. פיצול זה מנע קבלת תוכנית החלוקה למרות שההנהגה הפלשתינאית ידעה כי אין בכוחה לעמוד בקרב מול הישוב היהודי המאורגן תחת הנהגה תקיפה אחת.

לאחר 1948 נוסף הפיצול שבין הפליטים לתושבי הקבע בין אלו שקיבלו אזרחות בארצות ערב[סוריה וירדן] לבין משוללי זכות האזרחות בלבנון, הפיצול שבין הפלשתינאים בתפוצות לאלו שבארץ ישראל, בין תושבי הרצועה לתושבי הגדה,בין אזרחי ישראל לפלשתינאים שאינם אזרחיה ועוד .

בהזדמנות אחת אמרה ראש ממשלת ישראל בשנים 69-74 ,גולדה מאיר, שאין דבר כזה עם פלשתינאי ובשל אמירה זו זכתה בקיתונות של רותחין מצד שמאל על יהירותה ואטימותה. האם ייתכן שלמרות הכול צדקה גולדה בקביעתה?
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 22 בינואר 2010 at 19:40

    קלאסה!!!
    להאשים את הקרבן במצב…

  • גולדלבט משה  On 22 בינואר 2010 at 20:00

    פעמים רבות הקורבן אכן אשם במצבו-אם ניתן להוכיח שהיו לו חלופות טובות יותר והוא התעקש לבחור בחלופות הרסניות. ביחס לפלשתינאים האם הם לא צריכים להאשים את עצמם לפחות על דחיית הצעת החלוקה ב47?

  • גולדלבט משה  On 22 בינואר 2010 at 20:07

    לזכותו ייאמר שגם לפני 20 שנה הוא סבר שכבר לא ניתן לצפות לפתרון שתי מדינות-הוא לא שינה את עמדתו.
    ביחס לטיעון שישראל ריסקה את העם הפלשתינאי-טיעון זה מתעלם לחלוטין מההיסטוריה שקדמה להקמת מדינת ישראל,לתרומה של ארצות ערב ובמיוחד ירדן שלא השתגעו על רעיון המדינה הפלשתינאית, בלשון המעטה, במשך שנים רבות.
    בעיקר הוא מתעלם מהעובדה שהפלשתינאים רסקו את עצמם. ישראל לא יזמה את הפיצול בין הגדה רצועה היא לא אחראית להתשלטות חמאס על הרצועה. היא אחראית ביחס לעימות בתוך אש"פ שכן היבוא של אש"פ חוץ במסגרת אוסלו הבטיח עימות כזה.

  • רני  On 23 בינואר 2010 at 13:53

    עכשיו ישראל שילמה כעשרה וחצי מליון דולר
    פיצויים לאו"ם.

    לעניות דעתי הרבה פחות מסכום הנזק לפי הרעש והצילצולים על חורבן מושלם של תשתיות האו"ם מאות בנינים,עשרות גנים ובתי ספר, מרפאות, משרדים מחסנים וכ"ו, היינו בטוחים שהכל נהרס.

    עכשיו, מי יביא לנו את רישומי הנזק המדיוק: מקום, בנין, תיאור הנזק ואומדנו. או שעיתונאים בזה לא עוסקים

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 23 בינואר 2010 at 16:46

    משה, עקרונית אתה טועה.

    בשום מצב הקרבן לא אשם במצבו, אם הוא קרבן למעשה לא מוסרי.

    אם אונס הוא פשע, אז אין שום מצב מוסרי שיכול להטיל את האשמה על הנאנסת. האנס הוא תמיד ובכל מצב האשם, והאשם הבלעדי.

    באותו אופן, לא ממש חשוב מה הפלסטינים עשו או לא. ברגע שמדברים על היותם קרבנות של התנועה הציונית, כשהיא פעלה במסגרות לא מוסריות, אי אפשר וכלל לא מתקבל, להאשים את הפלסטינים בקרבנם.

  • גולדלבט משה  On 23 בינואר 2010 at 17:46

    במימד המוסרי המופשט אם הציונות היא עוול מטיבעה אז אנחנו נושאים בכל האשמה המוסרית–למותר לצין כי השקפתי הוכה. גם מצב זה אינו פוטר את הצד שכנגד להקטין את נזקו שלו על ידי קבלת ההצעות הפחות גרועות מבחינתו, כך שגם הדיון המוסרי המופשט מביא לאותה מסקנה

    מצבם של הפלשתינאים יכול היה להיות טוב בהרבה למרות התנועה הציונית וכינונה של ישראל

  • בלטגולד  On 23 בינואר 2010 at 19:33

    כשאדם (בעל הפוסט) משבש את שמו הוא – קשה לדעת אם לצחוק או לצחוק

  • רני  On 23 בינואר 2010 at 19:59

    בעל הבלוג הם הדרוזים הגרים ברמת הגולן. אין ספק כי אלו הם החקלאים העובדים הסוריים בעלי רמת החיים הגבוה ביותר במזרח התיכון. גם ביחס לרמת החיים בישראל עצמה אין להם במה להתבייש

    אם הפלשתינאים היו נוהגים כמותם הרבה דברים היו כיום אחרים ושונים לטובת כולם.

  • גולדבלט משה  On 23 בינואר 2010 at 20:54

    על מה שרוצים -גם על שיבושי הקלדה-אם זה מצחיק

  • מיכאל  On 23 בינואר 2010 at 22:14

    ולחשוב מה יהיה ביום שבו הפלסטינאים יצליחו להתאחד למאבק משותף.

  • רני  On 24 בינואר 2010 at 19:44

    נניח נגד כל מי שגוזרים תלושים מהסבל שלהם כולל תיירי האקשיון מאירופה המפגינים בבלעין, העיתונאים באל ג'זירה איניפנדנט וגארדיאן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s