טיפול שורש או עקירה?


המחאה ההיסטרית כמעט נגד החלטתו של סגן שר הבריאות [באופן פורמאלי בלבד ראש הממשלה הוא שר הבריאות ] להעביר 65 מיליון ₪ לטיפולי שיניים לילדים משרתת יפה אינטרסים מסוימים ויוצרת בעיה קשה לאלו המבקשים להביע דעה מאוזנת ושקולה יותר, המבוססת על עובדות ופחות על מידע סלקטיבי. מאז התפרסמה ההחלטה אני מנסה להבין למה בכלל מתייחסת ההחלטה, אילו טיפולי שיניים יינתנו לילדים ומהם השירותים והטיפולים שבסל הבריאות שיקוצצו לצורך זה. לצערי אין לי תשובה לכך כי תוכנית קונקרטית טרם הוצגה לציבור.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי כולל בסל שירותי הבריאות רק שירותי " רפואת שיניים מונעת לילדים".לא ברור מהו הפירוש שנותן השר למונח זה והאם הוא מתכוון לעשות שימוש בסמכותו להגדיל את היקף הסל כך שיכלול טיפולי שיניים בפועל. למהלך כזה יש תומכים רבים, אך הוא חייב להיעשות לאחר עבודת הכנה יסודית ובחינת עלויות וסדרי עדיפויות.

ללא קבלת הנתונים ותוכנית העבודה של משרד הבריאות קשה מאד לחוות דעה. אם קיימת בעיה בדרך בה פעל השר היא  הרבה יותר בצד ההתנהלות המאולתרת ופחות בעצם ההצעה לשנות את סדרי העדיפויות בסל הבריאות לטובת טיפולי שיניים לילדים. סדרי העדיפויות במערכת הבריאות תמיד יהיו נתונים לוויכוח כל עוד המשאבים מוגבלים וקבוצות שונות של חולים ומטופלים מתחרות ביניהן על אותם המשאבים. ילדים רבים נזקקים לטיפולי שיניים ואינם זוכים להם בשל עלותם שהיא מעבר להישג ידה של המשפחה ואין להניח מראש שאי אפשר לשנות מעט לטובתם את סדרי העדיפויות.

ביטוי מובהק לטעמי להיסטריה הדמגוגית הייתה הזעקה שזעקו ההסתדרות הרפואית ואחרים כי ההחלטה נוטשת לאנחות את חולי הסרטן הזקוקים לתרופות מצילות חיים. משום מה מניחים הכול שטיפולי השיניים לילדים חייבים לבוא  דווקא על חשבון תרופות אלו שהוכנסו [במגבלות רבות] לסל הבריאות ואין הדבר בהכרח כך. למדנו כי כמה וכמה תרופות חדשניות  שהוכללו בסל בהחלט אינן כלל בגדר תרופות מצילות חיים ואפילו אינן מאריכות חיים, כמו תרופות לספחת או לסיוע לגמילה מעישון. למדנו גם שקיים קשר בין חברים בוועדת הסל לבין חברות תרופות, או בינם לארגונים הנהנים מתרומות נדיבות של חברות התרופות והמקדמים הכללת תרופות מסוימות בסל.

 כל הצרכים חשובים והם אינם חשובים במידה שווה. לכל קבוצת חולים יש אינטרסים לגיטימיים משלה ולאלו שמחליטים כנראה יש גם כמה אינטרסים לא לגיטימיים. יש לזכור שאי אספקה נאותה של שירותים הכלולים בסל הבריאות הורגת הרבה יותר חולים מאשר מניעת תרופות חדשניות ויקרות מאד לקבוצה קטנה יחסית של חולים. איני מכיר גוף המודע לעובדות אלו יותר מההסתדרות הרפואית המרכזת את המערכה נגד ההחלטה.

כדאי גם  להעיר כי לעתים מה שמכונה תרופות מצילות חיים הן, למרבה הצער, רק תרופות המאריכות חיים ולעתים בחודשים ספורים בממוצע. האם מתן טיפולי שיניים לילדים, מה שיכול למנוע מהם נזקים כבדים מאד בעתיד, חשוב פחות מהארכת חיים במספר חודשים של חולי סרטן בעלות גבוהה מאד? למי מי בדיוק נתונה הסמכות מוסרית להכריע הכרעה כזו? מי האמור להחליט אם תרופה לשיפור מצבם של חולי ספחת עדיפה על הקצאת יותר טיפולי שיניים לילדים? האם באמת מדובר בהחלטה מקצועית רפואית, או בהחלטה ערכית ופוליטית מובהקת?

מקומם לראות שבמסגרת הדיון הרוגש קיימת התעלמות מוחלטת מכך שהחוק הוא שהסמיך את שר הבריאות [ואת הממשלה והכנסת במקרים של פגיעה בזכויות] לקבל בדיוק החלטות מאין אלו ולא את וועדת הסל. וועדה זו אינה אלא כלי עזר לשר בביצוע מלאכה קשה ואין לה מעמד חוקי כלשהו [למעשה היא אינה מוזכרת בכלל בחוק]. מי שמוסמך לקבל החלטות אלו הוא שר הבריאות, כל עוד אין מדובר בייקור הסל בכללותו וכן, על פי החוק, "שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה רשאי, בצו, להוסיף על סל שירותי הבריאות המפורט בתוספת השנייה והשלישית, ובאישור ועדת העבודה והרווחה  של הכנסת לגרוע ממנו,…." 

לא כאן המקום לדיון מפורט ביחס להיקף סמכויות שר הבריאות ודרך הפעלתן, אך המחוקק קבע במפורש שהכרעות שעניינן שינויים בהיקף סל הבריאות ושינויים בסדרי העדיפויות בסל הן באחריות השר והממשלה [המהלך השנוי במחלוקת אושר בממשלה] וכן נדרש לשם פגיעה בסל גם אישור וועדת העבודה והרווחה והבריאות. החלטות אלו בוודאי נתונות לביקורת ציבורית ושיפוטית, אך לרגע אחד אסור לשכוח שהסמכות נתונה לדרג הפוליטי ולכנסת ולא לוועדה מייעצת כלשהי נכבדה ככול שתהיה.

 כמעט כל המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לסל שירותי הבריאות הם גופים אינטרסנטיים. קיים חסר בולט בנציגות ציבורית במועצת הבריאות [שהיא הגוף המייעץ לשר על פי החוק] נציגות שלא תשקול רק שיקולים של קבוצת חולים זו או אחרת, של מוסד רפואי זה או אחר,או של יצרני תרופות ומכשור רפואי המבקשים לקדם את תוצרתם, אלא תבחן לגופם את כל השיקולים על מנת להביא לקידום האינטרס הציבורי הכולל.
 
 
 

 
 
 
 
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רני  On 30 בדצמבר 2009 at 20:35

    אני מבין שאתה בקיא הרבה יותר ממני בנושאים אלו. אך ברור שאתה נכנס לנושא שילך ויחריף ויעמיק.

    האם כל ישראלי יכול לקבל את הטיפול שמקבל אריאל שרון? את כל הטיפול? חלקים ממנו ? אזי טיפולים חלקיים כן ואיזה טיפולים לא . מי מחליט בעניין קבלת הטיפול. האם ניתן לתבוע את מדינת ישראל בגלל שפלוני לא קיבל את הטיפול של אריאל שרון וכתוצאה נפטר?

    האם טיפול מאריך חיים לחולה סרטן בן 80 הנו צודק יותר, מוסרי יותר, עניני יותר, חברתי יותר, הומני יותר, כלכלי יותר מטיפול לשיניים בוגרות [ לא שיני חלב ] של איש צעיר. באיזה כלים משווים מעריכים וקבעים כן ולא, מי יודע?

    מה בדבר תרופה מאריכת חיים מול תיקון של פזילה קשה לגברת צעירה שישפר את כישוריה החברתיים וימנע ממנה סבל בעתיד.

    יכולת הארכת החיים הולכת וגדלה בקפיצות מדרגה. מי ישלם את העלויות. ניתן לקרוא ולשמוע נביאי עתיד על הארכת חיים עד מאתיים שנה אברים מלאכותיים השתלות וכיצוא באלו. מי יממן?,

    נניח לרגע שחולה שהטיפול בו עולה למדינה פלונית 50.000 $ ליום והרופאים נותנים לו שבעה חודשי חיים, כ 200 יום. האם יכול האיש לבוא ולומר למדינה ההיא: הפסיקו את הטיפול תנו לי למות ואת הכסף הנחסך תנו ליורשי?

    אם נרצה או לא נרצה החברה האנושית בארצות הרווחה מתקרבת מהר למצב שבו תהיה חייבת לדון בשאלות אלו שהשאלות שאתה העלת הנם רק חלק זעיר מהן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s