על חופש הביטוי וחופש הצביעות


בדו"ח השנתי של האגודה לזכויות האזרח מצאתי דוגמא מאפיינת לפגיעה קשה באחת מזכויות האזרח היסודיות ביותר-הזכות לחופש הביטוי:
 
"באוגוסט 2009 פרסם ד"ר ניב גורדון, ראש המחלקה באוניברסיטת בן-גוריון, מאמר דעה בעיתון לוס אנג'לס טיימס, שבו קרא לקהילייה הבינלאומית להטיל חרם על ישראל כדי ללחוץ עליהלסיים את הכיבוש. הקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג'לס פנה אל נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון במכתב בוטה במחאה על המאמר. להתערבות כזו, שבה גורם שלטוני פונה אל מקום העסקתו של אזרח בניסיון להגביל את חופש הביטוי שלו, אין מקום במדינה דמוקרטית. במקום לדחות בשתי ידיים את פנייתו של הקונסול, הצטרפה האוניברסיטה לגינוי וטענה כי ד"ר גורדון חרג חריגה גסה מגבולות החופש האקדמי בתגובתה זו הפרה האוניברסיטה את החופש האקדמי ואת חופש הביטוי הפוליטי, זכות המוקנית לכל אזרח במדינה דמוקרטית והנהנית מהגנה רחבה ביותר."
 
קראתי וחזרתי וקראתי ואני מודה שקצרה בינתי מלהבין. לא מצאתי בדו"ח ולו פעולה אחת, או סנקציה אחת, או איום מרומז בסנקציה כלפי ד"ר ניב גורדון למרות הדעות הנתעבות שהשמיע. כל מה שקרה הוא שקונסול ישראל ואוניברסיטת בן גוריון ניצלו את חופש הביטוי העומד גם להם [כך סברו לפחות] והביעו דעתם על מה שכתב גורדון בשפה ברורה.
 
כעת אני מבין למי נתון חופש הביטוי וממי יש לשלול אותו-תודותיי לאגודה לזכויות האזרח שהאירה את עיניי

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אבי  On 14 בדצמבר 2009 at 10:55

    אין לי השכלה משפטית כמו לכותב הפוסט אבל לדעתי התשובה פשוטה:
    דו"ח האגודה לזכויות האזרח מציין פגיעה בזכויות של אזרחים, במקרה הזה הקונסול הכללי של ישראל בלוס אנגלס אמר מה שאמר לא כאזרח פרטי אלא כגורם שלטוני כפי שמצוין בציטוט.
    אין כלל סימטריה בין התבטאות ד"ר גורדון שהתבטא כאזרח פרטי ל 2 התבטאויות המחאה העוקבות שאחת מהן היא של המעסיק הישיר של ד"ר גורדון ובעניין פגיעה בחופש הביטוי וסתימת פיות מה יותר פוגע מהבעת מורת רוח פומבית של המעסיק הישיר של אדם.
    לגבי תוכן דבריו הנתעבים או לא נתעבים של הד"ר גורדון – הם לא רלוונטים לדו"ח העוסק בזכויות האזרח ולכן אין התייחסות אליהם בדו"ח, יתכן ויש מקום להתיחסות אליהם בדו"ח זכויות מדינות אם יש כזה.

    לגבי השאלה בכותרת – אלוהים לא חושב שהוא עורך דין

  • אבנר  On 14 בדצמבר 2009 at 11:23

    העובדה שאינך מבין את ההבדל בין הבעת דעה ע"י אדם פרטי לבין הבעת דעה ע"י אדם המשמש בתפקיד רשמי מראה שאתה צריך לעבור שוב על הרשימות שלך מימי בית הספר למשפטים.

    כשקונסול או נשיאת אוניברסיטה מביעים דעה הם משתמשים בכוח שניתן להם מתוקף תפקידם ולא שמורה להם הזכות לתקוף אדם פרטי על פרסום דעותיו.

  • איריס  On 14 בדצמבר 2009 at 12:29

    אם לגבי הגברת מהאוניברסיטה עוד איכשהו, הרי הקונסול אינו במניין הנזקקים להגנת זכויות האזרח או חופש הביטוי. חירויות אלה ניצבות מולו, וחובתו לכבדן כלפי אזרחים הנתונים למרותו.

    הקונסולים האלה בלוס אנגלס חבורה מפוקפקת של גנרלים מושחתים המנהלים שם חצרות אחוריות אפלוליות למדי. מידי פעם כדי להצדיק את המשך שהותם המושחת שם (מי צריך אותו שם מלכתחילה ?), הם נזעקים לרמוס איזה ישראלי תורן ומקווים שבכך יסירו שוב את הדיון בשאלה מדוע צריך כל כך הרבה נציגויות חסרות תועלת.

    הוזמנתי פעם לליל הסדר בקונסוליה הלוס אנגלס, אצל רן פקר (רוצח השבויים המהולל), חבל שלא בדקו את עלות המשרתים שהסתובבו שם, וכלי הכסף, והבזבוז הנורא, כולל הכנת שירונים עם שגיאות כתיב מעליבות, לכל באי הטקס. לדעתי אפילו אם אליהו הנביא היה עובר בסביבה הוא היה חוזר לכור מחצבתו בבעתה לעוד כמה אלפי שנים. האיש גס רוח ויהיר, עילג וטיפש, ניהל שם ועד זנות על חשבון משלם המסים. באותה הזדמנות רקם קשרי עסקים מפוקפקים ונידמה לי שהגיע לכאן עם הצעה גרנדיוזית להקים מחדש ליד אילת את לאס וגאס ודיסנילנד המשולבות. אם אולמרט היה ממשיך, בטח גם היה מקבל מעמד של "מפעל מאושר" מהמדען הראשי לצורך "המיזם?

  • עמנואל  On 14 בדצמבר 2009 at 12:46

    אתה באמת לא מבין מה פסול כשגורם שלטוני פונה למעסיק בשביל שיפגע באחד מעובדיו בגלל שהוא הביע דעה באופן פרטי?!

    ואתה לא מבין מה פגום כשהמוסד במקום לזרוק את הגורם הממשלתי מכל המדרגות מנסה לבצע את זה?

  • אחת מהצפון  On 14 בדצמבר 2009 at 12:53

    אני מבקשת הסבר מהמגיבים מעליי:
    אם אני רוצה לפרסם מאמר בעתון לוס אנג'לס טיימס ואינני דוקטור ואינני מנהלת מחלקה באוניברסיטה- מישהו יתעניין בדעותי?

    טיפהל'ה צביעות, לא?

  • גולדבלט משה  On 14 בדצמבר 2009 at 13:26

    ממתי חופש הביטוי חל רק על מי שאינו נושא בתפקיד כלשהו?-האם אין זו זכות כללית העומדת לכל אדם ולכל נושא תפקיד?
    כל עוד התגובה כלפי ניב גורדון היא בתחום הביטוי אין לזהות הדובר חשיבות כלשהי-אין כאן כל פגיעה בדובר עצמו

  • עמנואל  On 14 בדצמבר 2009 at 13:26

    נניח שאת עומדת בראש המחלקה לכימיה באוניברסיטה, האם זה ישנה את סיכויי המאמר שלך להתפרסם? לא נראה לי.

    נניח שמחר יפטרו אותו מהאוניברסיטה, האם בכך יאבדו סיכוייו לפרסם מאמר בלוס אנג'לס טיימס? גם לא.

    ואם נניח מישהי שהיא לא דוקטורית אבל פעילה במחסום ווטש תרצה היתה כותבת מאמר כזה האם היה לו פחות סיכוי להגיע לעיתון כזה? גם לזה התשובה היא כנראה לא.

  • איריס  On 14 בדצמבר 2009 at 13:48

    לדעתי השאלה לא הוגנת. קודם כל לדעתי גם אם היית דוקטור לכימיה זה היה מסנן את המאמר שלך מאלפי מאמרים שאפילו לא מסתכלים עליהם. והיה מקדם את הסיכוי לפרסם וכך עוד הרבה משתנים סוציו אקונומיים. העולם אכזר. גם אם תשלחי תמונה ואת יפה במיוחד, יש סיכוי שזה יקדם אותך בערימה של העריכה.

    זה דרכו של עולם, אבל לגבי מר גורדון במקרה המעורבות שלו הפוליטית החלה מזמן, הוא הוציא ספרים בנושא, הוא דמות מוכרת בתחום זכויות האדם בישראל והסכסוך מזה שנים, ולדעתי במנותק ממעמדו האקדמי בנושא עיסוקו. זה דבר ראשון.

    שנית, דוגמא מהקריירה הצנועה שלי. שלחתי פעם מאמרונציק, באמת קטן, לבטאון לא ידוע בעולם, אלא לבעלי מקצוע ופעילים, בתחום מיגור העינויים. כתבתי משהו מאד זהיר ומדוד, ובו מעין הצרה על תפוצת העינויים בעולם וגם בארצי מולדתי (דבר שלא הוכחש מעולם, הרי היו בצגים בנושא). וחתמתי עם שמי, תארי המקצועי ומקום עבודתי שהיה אז האוניברסיטה העברית. כמובן, שזמן לא רב אחרי כן הסתיימה ההעסקה שלי, לא לפני שקיבלתי כמה נזיפות. היו לי עוד "חריגות" אז אינני יודעת למה ליחס. למשל ייצוג של נכה צה"ל בתביעה תקדימית בנושא הלם קרב ביום כיפור, שעצבן מאד מאד את הפרקליטות ובית המשפט. גם על זה לא קיבלתי זר דפנה, וגם על זה מפטרים.

    האוניברסיטה לא מחזיקה עבדים אלא בני אדם, עם מצפון מקצועי ולשם כך משלמים. אם במקרה הדעה שלי לא מוצאת חן בעיני מישהו, זה לא אמור לפגוע בחופש האקדמי שלי להתבטא. לדעתי ניב גורדון התבטא במסגרת הנאותה, ואפילו במסגרת עבודתו ומה שמשלמים לו לעשות.
    אני אומרת זאת אף שלא תמכתי במאמרו ובפסטיבל אחריו מן הטעם שלדעתי העוולות בתוך המוסד שהוא מלמד בו כבר גדשו את הסאה, ויש מקום לכתוב עליהן ספציפית לפני שקוראים לחרם אקדמי בגלל הכיבוש. אפילו בלי הכיבוש יש מקום לחרם.

    העירו לו בנושא הזה די בתוקפנות כמה פעילים בולטים בתחום המזרחי, ואני מוסיפה פמיניסטי ויש עוד כמה.

    אבל, אם ניקח את המרצה לכימיה, אם הוא מגיע לאיזה מסקנה מדעית (אני בורה בנושא) שנתפסת כפוגעת בישראל, האם יימנע ממנו לפרסם את ממצאיו ? זו פגיעה ישירה בחופש הביטוי האקדמי.
    העובדה שפרסמו את זה בגלל שהוא איש אותה אקדמיה היא הנותנת, וזכותו לממש את הייעוד המקצועי שלו.

    יש איזו אי הבנה לדעתי בנושא חופש אקדמי, זה לא משחק כדורגל או מדור ספורט.

  • גלי  On 14 בדצמבר 2009 at 15:25

    ד"ר ניב גורדון הוא ראש מחלקה באוניברסיטת בן גוריון. זהו תפקיד מתחלף ולא קבוע. אבל באותו הזמן בו הוא קרא לחרם על ישראל הוא היה ראש מחלקה. כאשר הוא קורא לחרם על ישראל פירושו שהוא קורא לחרם על אוניברסיטת בן גוריון.
    לכל אוניברסיטה בארץ יש מה שנקרא ידידי האוניברסיטה בחו"ל, שאוספים תרומות ועושים למחקרים של האוניברסיטה פרסום – זה תפקיד מאוד קשה לאסוף תרומות ולאסוף כסף. ובכלל כל מערך הפרסום והיחצנות של האוניברסיטה בחו"ל זה סיפור מאוד מסובך…. יש את הדירוג העולמי של האוניברסיטה, ויש עוד המוני גורמים.
    ד"ר ניב גורדון הוא חלק מהאוניברסיטה והוא מפרסם מאמרים מטעמה והוא חותם על כל מה שהוא מפרסם כד"ר ששייך לאוניברסיטת בן גוריון.
    הוא אישית מעוניין לקבל גרנטים, לקבל מענקים, לעלות בדרגה לפרופסור חבר וכולי, שהמאמרים שלו יתקבלו בעולם, שלא יחרימו את המחקרים שלו ושיקראו אותם. הוא רוצה לנסוע לכנסים ולשבתון בעולם וכולי. אם יחרימו אותו כישראלי… הוא לא יכול לעשות כלום מזה וממש כלום מכל זה.
    ואז למעשה אין לו יותר מה לעשות באוניברסיטה. אם הוא ישאר בדרגת ד"ר הוא למעשה לא נחשב באוניברסיטה יותר. וביחוד בעולם האקדמי מחוצה לה.
    אחרי שהוא הולך ומבקש חרם על ישראל וזה כולל גם חרם על הכל, הוא למעשה מחרים את עצמו באוניברסיטת בן גוריון ואת כל מחקריו.
    אבל חמור מזה, התורמים מאיימים מיד להפסיק לתרום לאוניברסיטה – ומדובר בתורמים יהודים. פירושו במדיניות הממשלה היום שלא מזרימה כספים למדע ולאקדמיה כמעט בכלל – מוות לאקדמיה. בפירוש כך. זה בדיוק כמו שארה"ב תאמר היום – מפסיקים את הסיוע לישראל. מה יקרה?
    והנה מה שפורסם בדיוק אחרי בקשתו של ניב גורדון בקיץ:
    "Members of the Los Angeles Jewish community have threatened to withhold donations to an Israeli university in protest of an op-ed published by a prominent Israeli academic in the Los Angeles Times on Friday, in which he called to boycott Israel economically, culturally and politically".

    אז מה רציתם שרבקה כרמי תעשה? שהיא תתן לייבש את האוניברסיטה שלה מתרומות בגלל איזה אידיוט אחד ששמו ניב גורדון?
    ולכן אילו אני הייתי נשיאת אוניברסיטת בן גוריון – במקום פרופ' רבקה כרמי – הייתי פשוט מפטרת את ד"ר ניב גורדון על המקום ובנוסף גם נותנת לו סטירה.
    רבקה כרמי הייתה עדינה מידי איתו. ולמה?
    כי אין לה ברירה בגלל השיטה המטומטמת בארץ (ובעולם)
    בגלל שיטת ה"טנור טראק" או שיטת הקביעות שבה מרצים נתקעים למרות שהם חלאות והם גורמים
    להרס הארגון שבו הם עובדים.
    בהיי טק זה לא היה קורא בשום אופן. היו זורקים אותו מיד עם דבר כזה.
    כי הוא פעל בניגוד לאינטרס של הארגון שבו הוא עובד.
    וכל הצדקנים שמגיבים מעלי וגם יגיבו מתחתי – תעשו טובה – לא עבר כבר עידן יפי הנפש מהעולם?

  • רני  On 14 בדצמבר 2009 at 16:05

    אקדמאי. אין אי הבנה לפחות כולם כאן מבינים במה מדובר. זה שאני מבין דבר מה לא אומר שאני מסכים לו. לפעמים דווקה ההסכמה נובעת מאי הבנה מה בדיוק 😦 אולי 🙂 רוצים ממני תמורתה, .

    בחיי בחו"ל מעולם לא הוזמנתי ולא חשבתי שאוזמן לשגרירות או קונסוליה או השד יודע מה של ישראל לחגוג חג זה או אחר. זה פשוט, אני לא התאמתי להם והם לא לי. נמנעתי מהם גם מתוך קנאה כי מי שעבד שם היה לו תמיד יותר מאשר לי, ויצאו לי העיניים. אלו הם החיים. גם תמיד חשבתי שאם חסרים לי ישראלים אני יכול לחזור
    לישראל מה שעשיתי בסוף.

    באמת להרבה ארצות עשירות מישראל אין בחוף המערבי קונסוליות ואם יש זה כמה חדרים לא רחוק מהנמל הענק של ל-א או פורטלנד, סיאטל או ונקובר לצרכי ימאים יבואנים וכדומה. אבל אצל ישראלים לפי מה ששמעתי וניתן לקרוא מדי פעם בשורות ובין השורות כשגברת מתל-אביב לא מקבלת מכתב מהבן "שם" ישר טלפון לקונסוליה. כשסוחר סמים ישראלי נעלם כל המשפחה נוחתת על הקונסוליה ( כנראה אין דברים כאלו במקסיקו או קולומביה – כנראה שם אם הלך אז הלך) אז בשביל זה יש קונסוליה בלוס אנגלס. לבוא לשם לחדש דרכון, לא רצוי לשלוח בדואר כי מאבדים ומכחישים, זו חוויה שונה מאוד מכל קונסוליה של כל ארץ אחרת שראיתי. אני מניח שזו הסיבה יחד עם אלפי ישראלים שמתרוצצים שם שלכולם יש קשרים מדהימים גם בארץ וגם שם שהקימו שם קונסוליה.

    עכשיו סיבה חשובה לחליפת המכתבים הנדונה זה כסף !! ראוי להניח שתוך אולי שבועות בודאי חודשים מאותו מכתב לעיתון יבוא מי שיבוא, יש מקצוענים לכך, מאותה אוניברסיטה ללוס אגלס לאסוף כסף לאותה אוניברסיטה. וכאן עולה המשוואה העתיקה כסף=חופש. קשה לאסוף כסף מיהודים כועסים על המבקש, בודאי שיותר קשה לאסוף כסף מכועסים מאשר מלא כועסים. החופש של מר ניב עולה הרבה כסף. למשל השבתון, למי מכותבי הבלוגים כאן יש שבתון? או קרן השתלמות דולרית? זה יש לכם? או למשל תשלום שכר בחופש, בהרבה האוניברסיטאות בארה"ב בחופש לא מלמדים אז אין משכורת. בבאר שבע יש. או כל מיני הטבים שנמשכים גם אחרי היציאה לגימלאות. גם הריהוט בחדרו של מר ניב או המחשב הגדול החדש ואין לכם מושג כמה עולים היום ספרים, אולי יש לכם אז אתם מבינים במה מדובר. וזו רק ההתחלה.

    אז אחרי המכתב היהודים המקומיים ישאלו שאלות מרגיזות כשיבואו מהאוניברסיטה הזו או אחרת לבקש כסף בשביל לייצר למר ניב חופש, כאמור כסף מייצר חופש והרבה כסף מייצר הרבה חופש, כך זה העולם. כולם כולם באים ומבקשים ותאמינו או לא היהודים נותנים ונותנים. מעניין מאיזה עוד עם או דת תורמים כל כך הרבה. מעניין כמה היפנים או ההודים בקליפורניה תורמים לאוניברסיטאות בארצותיהם, לדעתי בערך מה שדנקנר ותשובה תורמים כאן.

    אז הקונסול הבהיר לנשיאה את מה שהבהירו לו היהודים התורמים או חלקם או רמזו או שאלו אותו, ודבר אחד הם לא, הם לא טפשים כתוב לא תמצאו הרבה. ניב מאוניברסיטת ב"ש ממליץ על חרם? אז נחרים אותו ואותך ואת כל מה שסביבכם – חרם אמרתם ורציתם? אז יהיה חרם. על הצרה הזו מכל הצרות שבעולם ובייחוד במזה"ת ובייחוד בנגב ניב לא חושב. עכשיו אולי הוא לא חושב, אבל כשיקחו לו את המחשב הוא יתחיל לחשוב או כאשר כמו בארה"ב תקציב הבולים יבוא מתקציב מחקר או מביסו או יחסרו דולרים בקרן השתלמות דולרים שלכולכם וודאי יש. אבל חבריו באוניברסיטה חושבים, זה חפץ בחרמנומטר, עם חרנוגרף אלקטרוני צמוד, זה לפיתוח תרופת הפוצוטרופלין זה מייחל למרחיב-שכל, לההוא אם רק יתנו לו תרפ"ט מיליונים הוא יביא את האמא של הריבוזם.

    זה כל הסיפור כולו ילד מפונק בשם ניב גורדון משחק בגגה על חשבוני וחשבונכם. כי אם לא יהודי לוס אנגלם ייתנו מישהו קרוב לכם יפוטר, או לא ייקבל תקן או ששכר הלימוד ירקיע לשחקים או שלא יהיה כסף למחקר ומה לא עוד.

    תכף יכתוב פלוני על המתנה שביבי נתן השבוע להתנחלויות לא חוקיות ועל תקציב הבטחון והוא צודק ופלונית תכתוב על הישיבות ועל ההתנחלויות הנכלוליות והיא תצדק פי אלף ועל בכר הנוכל שגנב לי את הגימלה והחסכונות ועוד מישהו יזכיר את הירשנזון אבל בעובדה עד שזה ייתוקן הכסף של היהודים הללו וגם קצת לא יהודים זה מה שמחזיק את האוניברסיטאות. למשל, מי שקרוב לפקולטה לחקלאות ברחובות יודע שתוך שנה שינו את השם בגלל שיהודי נתן כמה מיליונים יותר ממה שעופר רצה לתת למוזיאון תל-אביב.

    אז איך שאחד מוגבל כמוני רואה את זה בסוף היום מה הבדל בין הילד המפונק הזה ניב גורדון שאולי אביו כידוע לכמה מכם סידר לו כך אומרים ייתכן את הג'וב הנחמד [זוכרים: שבתון, השתלמות, משכורת קייץ וכ"ו וכ"ו ] לבין בחורי הישיבה בהר תזקורת או גבעת תשפוכת? הם מחרימים והוא מחרים ואני ואתם משלמים ועוד נשלם באבוה בוה

    אחרי שכתבתי ראיתי שכברת גלי כתבה דברים דומים אבל הרבה יותר טוב אבל בכל זאת אשלח

  • גולדבלט משה  On 14 בדצמבר 2009 at 17:34

    למרות שאיני מסתיר את דעתי על דעותיו של ד"ר ניב זו לא הנקודה בעיניי. הנקודה היא גינוי להבטאות נגדו שלא לוותה שום צעד אחר על מנת לפגוע בו או לחסום את פיו. מי שפועל נגד הזכות לגנות פועל נגד חופש הביטוי. כשעושה זאת האגודה לזכויות האזרח אני למד משהו נוסף.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 14 בדצמבר 2009 at 17:50

    מאיפה הבאת את השטות הזו? חבר סגל אקדמי מקבל משכורת כל השנה בכל האוניברסיטאות בארצות הברית.

  • איריס  On 14 בדצמבר 2009 at 18:06

    בין השיטין אצלך אפשר למצוא דברי טעם.

    כל השאר בליל של אפולוגטיקה
    אתחיל רק מזה שבאר שבע אינה מוסד פרטי, ואמשיך שגם למוסדות פרטיים אמריקאים יש תורמים נכבדים, וכולי וכולי.

    התורמים היהודים לא פועלים לשם שמיים, ומיידוף הוא דוגמא מייצגת לטיפוסים המדוברים המזדעקים על ניב גורדון כדי שאולי הרשות לני"ע לא תפשפש עמוק מידי בחשבונותיהם.

    זה באמת חורג מהנושא, אבל אולי נגיד את האמת, אם איזה סרסור נוכל כמו מיידוף רוצה להוריד אותי לקיבוץ נדבות פה בציון (ולא חשוב מה נימוקיו), די שירים טלפון לידיו מה"קונסוליה" , שכן לפי תגובות האנשים פה, זה המדד לזכויות האזרח של האדם הישראלי.

    בושה, אך לא מפתיע. היהודים בישראל לא טעמו טעמה של ריבונות, אזרחות וחירות מימיהם. מנטליות השטעטל שבה לעשירי הגטו יש יד מוחלטת בחייהם, משל היו עבדים נרצעים, ממשיכה גם עכשיו.

    אם אין כבוד מינימאלי לעם או קהילה, אפילו לך רני, לעמוד ולהגן על בני ארצך גם מפני נוכלים מלוס אנגלס שבן אותה דת (ותיארת את חלקם יפה בתגובתך לכשרות), אז תכריז עצמך קלגס של בעלי הון זרים, ובא לציון גואל. לא נצטרך לדון על כללים ותרבות וחוקים, שכן ממילא אלה אינם אלה בדיחה ועטיפה דקה.

    איזה חופש יש בכסף שתורם מיידוף לאוניברסיטת ב"ש כדי להלבין כמה נוכלויות ? תבדוק היטב למי וכמה תרם מיידוף, ותבין את היקף הנדיבות שלו, אבל כאשר תבדוק כמה כסף הוא גנב לפי כתב האישום נגדו, תבין שהוא עשה עייסק טוב, ועוד עומדים לו פה מליצי יושר.
    השאר, ברובם, לא נתפסו. הניסיון שלך רני להונות את הציבור הישראלי כאילו החבורה הזו טובה ומיטיבה לעומת גולת יפאן, די מגעיל.
    אבל כבר שנו רבותנו בזה. לא אוסיף

  • רני  On 14 בדצמבר 2009 at 18:08

    תן לי שם של חמש אוניברסיטאות שמשלמות משכורת מלאה כמו בכל החודשים האחרים שבהם הוא מלמד לכל חבר סגל שמלמד באוניברסיטה. וזאת גם בחופשת הקיץ כשהוא לא מלמד כלום. כך זה בארץ. הכנס לגוגל וחפש
    Faculty summer vacation salary
    תראה איזה סיבוך ואיזה בעיות יש בעניין זה תבדוק ותראה ותכתוב כאן מה מצאת באיזה חמש אוניברסיטאות שאתה רוצה. אני בדקתי.

  • mr.globy  On 14 בדצמבר 2009 at 18:39

    האם קריאה לחרם אקדמי על מוסדות לימודיים אינה פירושה הצנוע סתימת פיות?

  • אחת מהצפון  On 14 בדצמבר 2009 at 18:54

    אין הדבר קשור למקצועו האקדמי אלא לניחוח המכובד המתלווה לתוארו ותפקידו. אם איריס היתה שולחת מאמר ללא ציון המקצוע ו/או הידע (המוכח בקלף) אז לא היו מפרסמים את דבריה.
    אם רבקה, פקידתו של רואה החשבון בעכו, היתה שולחת מאמר כזה- מה היה הסיכוי שיפרסמו אותו?
    אני מניחה שגם החבר ניב שלח את המאמר יחד עם ציון התואר דוקטור ובתוספת תפקידו באוניברסיטה.

    עם כל זאת, אכן אני חושבת שזכותם של אנשים לכתוב, לצעוק ולרקוד את דעותיהם. גם למנהלת וגם לשגריר. יכול היה מר גורדון להמנע מציון כיבודיו ואם בחר כך, מותר גם להם. אם שייך את עצמו לאוניברסיטה- מותר למנהליה להעיר לו.

  • עמנואל  On 14 בדצמבר 2009 at 19:00

    במאמר שלו, לא רק שהוא לא אמר שצריך להחרים מוסדות אקדמיים, הוא דיבר על זה שצריך חרם הדרגתי שיתחיל מחברות שפועלות בשטחים, וימשיך בחרם נגד חברות שעוזרות לקיים את הכיבוש

  • רני  On 14 בדצמבר 2009 at 19:04

    אלו החיים. ועכשיו תגובות לדבריך:

    בארה"ב תורמים גם למוסדות פרטיים וגם למוסדות ממלכתיים של המדינות ואת צריכה לדעת זאת משמות הבנינים באוניברסיטאות קליפורניה כי היית שם. גם בארץ זה כך. כך גם בעולם הגדול שמעט ממנו ראיתי

    האוניברסיטאות בישראל צריכות את הכסף גם בגלל הקצעת משאבים רעה מאוד ומושחתה לעומק כאן בארץ כפי שציינתי. אבל מה לעשות הן חייבות את זה וניר צריך לדעת זאת. לא עסקתי בחופש כללי, מושג פילוסופי עמוק, דברתי רק על חופש אקדמאי שעולה כסף. הכסף הגנוב שמידוף תרם, לפי דבריך, המקובלים עלי, לאוניברסיטאות בארץ נתן חופש אקדמאי למעטים ונבחרים – שאלי את גלי איך הם נבחרים וגם אני הזכרתי דבר מה הידוע לך כמדומני על מינויי סגל בב"ש בזהירות נדרשת. ניר ודומיו המומחים לצדקנות וגלגול עיניים למרום צריכים להיות מודעים לכך כשהם מטיפים לכל העולם אביו, אמו וזקנתו.

    מה לעשות גם באירופה גם באמריקות יהודים, כנראה גם הגונים וגם הגונים פחות, תורמים להמון מטרות ציבוריות ואני לא בטוח שהם תורמים יותר למטרות יהודיות. בארה"ב הדבר בולט במיוחד. זה הרגל או מסורת יהודית, נושא מסובך ולכל עם הרגלים משלו. לא גרעתי ולא הוספתי לכבודם או לשמם הטוב של ההודים והיפנים בארה"ב.

    היפנים בארה"ב, תורמים או לא, אינם גולים גם לא ההודים ארה"ב עבורם כולם, 100% מהם, אינה גלות זה עוד מושג יהודי מסובך ומורכב.

    לעניות דעתי זה שהיהודים תורמים יותר מאחרים זו עובדה. אבל זה לא מנקה את התורם מכל חטא בארצו שלו או בכלל. אבל צריך להכיר בכך שלא כל היהודים בארה"ב הם נוכלים דוגמת מידוף חלקם עשו הונם בהמון כשרון ויושר. דומה עלי שעשיית כסף ביושר נפוצה ביהודי ארה"ב לא פחות מבעשירי ישראל. אלא אם כן מישהו מאמין שכל עשיר תורם הוא גנב כמידוף. למשל: נחזור לכאב שלי אדון בכר מהאוצר וחבריו גרמו שייגנבו כאן בארץ על ידי לבייב ודומיו סכומים אדירים "סופר מידופים". גם סבר פלוצקר שאיני מאוהדיו כותב כך. מידוף בפנים והם בחוץ. וגם דומני שאת לאחרונה מתלהבת מארה"ב וזה בהחלט כולל חלק מיהודיה שרובם כידוע בחר באובמה ורובם, מה שלא כל כך ידוע, אינם ציונים כלל.

    ההגנה היחידה שלי כנגד נוכלים מחו"ל וכאן היא לתרום דבר מה בכדי ליצור כאן דבר מתוקן. ייתכן שזה אינו אפשרי. אכן זה הולך ונהיה, לדעתי, פחות ופחות אפשרי. אבל כישראלים מעטים, פעם היו יותר, אולפתי לראיית עולם מסוימת. לדאבוני ראיתי שבעולם הגדול במקומות שנעים וטוב לחיות בהם זו הראייה הנורמיבית ואילו כאן ….לא טוב.

    כללית אני חושב שהשטטל והמלאח באות וחוזרות לישראל במהדורה גרועה פי כמה. אבל זה את אמרת ולא באתי להסכים עם כל דבריך.

    לסוף חג אורים שמח ואודה לך אם במעט הזמן שנשאר במקום זה לא תקראי לי "קלגס". אבהיר: שורש המילה נעל חיילים רומית. מכאן השם לקיסר קליגולה שנתנו לו החיילים כילד במחנה הצבא :- נעל קטנה. בתלמוד זה כינוי לחילים רומיים, דומני שאצל החיילים עצמם זה היה כינוי חברי – ראה "בוטס" בעגה אמריקאית ככינוי לטירון חפ"ש. "בוטס קמפ" למחנה טירונים. אבל בעברית עכשווית זה כינוי גנאי לחיל גס ואכזרי, למה את מעניקה לי אותו לא אדע. סתם במקרה מבין חברי הייתי החיל הגרוע ביותר – תמיד חפ"ש.

  • עמנואל  On 14 בדצמבר 2009 at 19:24

    תאור הדוקטור שלו במדעי המדינה, או מה שהוא למד, לא נובע מהעבודה שלו (אלא תנאי לה). גם אם הוא לא היה עובד באוניברסיטה בכלל, או באוניברסיטה בארץ, עדיין הוא היה ד"ר. אבל אני באמת לא חושב שזה עד כדי כך השפיע על קבלת המאמר. יותר רלוונטי מבחינתם זה שיש ישראלי שקורא לחרם על ישראל. זה מה ש"מוֹכר".

  • גלי  On 14 בדצמבר 2009 at 20:20

    גולדבלט צודק ותפסיקו לדבר סביב.

    ניב גורדון ניצל בצורה צינית את חופש הביטוי שלו וקרא לחרם על ישראל:
    http://articles.latimes.com/2009/aug/20/opinion/oe-gordon20
    Boycott Israel
    An Israeli comes to the painful conclusion that it's the only way to save his country.
    August 20, 2009|Neve Gordon
    זה בעיני האגודה לזכויות האזרח בסדר – כי זה זכותו וכלול במסגרת "חופש הביטוי". אפשר להיות מנוול במסגרת חופש הביטוי במדינה דמוקרטית.
    אבל כאשר הקונסול של ישראל בלוס אנג'לס פנה לרבקה כרמי במחאה על המאמר למעלה. זה כבר פגיעה בחופש הביטוי. מדינה דמוקרטית ועוד חרטות צדקניות מזויפות.
    מה פתאום שיפגעו במקום העסקתו של ניב גורדון? הוא פעל כחוק במסגרת "חופש הביטוי המקודש". זה שהוא קורא להרס האוניברסיטה בחרם… זה בסדר, עזבו אותו, מסכן…. אבל שיהרסו לו? חס וחלילה, כל זייפני השמאל עומדים על הרגליים האחוריות וזועקים: זה פגיעה בחופש הביטוי!!
    שומו שמיים… רבקה כרמי "הגזענית" רמסה את חופש הביטוי (המקודש כל כך באקדמיה) והצטרפה לקונסול וגינתה את ניב גורדון המסכן. כל האגודות לזכויות אדם נזעקות וכורתות ברית עם האימא תרזה. כי האוניברסיטה הפרה את חופש הביטוי.
    ומה עם ניב גורדון? מה היה קורה אילו היו לוקחים את דבריו ככתבם ולשונם?
    זהו אז בשם חופש הביטוי הנאצים עלו לשלטון, הרגו יהודים, הרגו הומואים, צוענים והרבה דברים רעים נעשו בשם "חופש הביטוי" ובשם הדמוקרטיה המקודשת. רק לפני כמה שנים החמאס עלה כאן אצל שכנינו בשם חופש הביטוי ורמס המוני פלשתינים שבסך הכל רצו לבוא ולעבוד כאן אצל חקלאים ולהרוויח בכבוד….

  • איריס  On 14 בדצמבר 2009 at 20:53

    אנחנו בדרך כלל מסכימים לא רע ען העובדות רק שהמסקנות נפרדות ממש לכיוונים שונים.

    לא כולם שם נוכלים, רבים כן. גם תורם ישר והגון לא יכול להכתיב למוסד ישראלי מה לעשות, אני מקווה שזה ברור. ואמרתי מה שאמרתי לא סתם באויר, אחזור, כיום נוכל כמו מיידוף יכול לגרום להורדת ישראלי לשוחות העוני והאבטלה, לא משום שקרא לחרם על ישראל אלא מכל טעם אישי קטנוני ונוכלותי. והדברים נעשים.

    לגבי ניב גורדון, שוב, לדעתי הוא פעל במסגרת תפקידו שעליו משלמים לו, אקמדאי גם כותב וגם מפרסם לא רק בבטאוני מדע, ומופיע ומרצה, וזה חלק מתפקידו בגדול. אמר דברי טעם טוב ויפה, הרגיז את הבוסים שלו, נו, יש הליכים לכך, הרגיז איזה מיידוף ? על זה לא שמעתי בתור נימוק אקדמי.

    חרם אינו סתימת פיות אלא תגובה לסתימת פיות. נידמה לי שאם אוניברסיטה מפטרת עובד כי מיידוף ציווה עליה, שומה להחרימה מייד, גם אם נפגעים שני מרצים לכימיה מכך שלא הוזמנו לכנס בלונדון. היום זה גורדון המעצבן פה את כולם, ומחר זה שושנה כי היא לא הסכימה לתת נשיקה למיידוף בנשף גיוס כספים. והדברים ידועים.

    אם לחזור לבסיס הטיעון פה.לקונסול ישראל בלוס אנגלס אין "חופש ביטוי" יש לו "כוח ביטוי" שהוא מנצל לרעה בכל הזדמנות כדי לפגוע בישראלים, בדיוק כדי לעשות עסקים עם התורמים שצובעים עצמם כציונים, לא לשם שמיים.

    בקיצור, עם כל הביקורת שלי על גורדון, על הנפוטיזם של מוסדו, וכולי וכולי, לא קשה לבחור צד כאן בין בחור ישראלי מצפוני ובין המיידופים המשועממים בלוס אנגלס.

    לכן, הטיעון שהוא פוגע בתרומות נופל. עכשיו נשאר לגופו של עניין. ובזה כבר דשו מספיק, האם החרם מוצדק או לא וכולי וכולי,

  • רני  On 14 בדצמבר 2009 at 21:23

    כל מי שמבקש ומקבל תרומות, נדבות, מתנות, יש סיכוי סביר שיעשה את מה שהתורם אומר לו לעשות וזה אומר יעשה הכל בסוף דבר, ראה שושנה. ניב מצא את מי שיקבץ בשבילו נדבות, עובדה. שושנה עושה את המלוכלך והשפל והוא "בחור ישראלי מצפוני" מתקן את העולם. כל היתר לא חשוב לי בכלל. את הקונסול וקודמו הטייס, יחד עם מידוף את יכולה לזרוק בים ורחוק מהחוף, עם עוגן

  • איריס  On 14 בדצמבר 2009 at 22:59

    זה כבר סיפור אחר, ואני באמת תוהה עם גורדון או דומיו חשבו על זה, מכל מקום זה לא מקל עם מיידוף או הטייס הניקלה, ולאלה יש הכוח והכסף. השאר זה עבדים שאוחזים זה בגרונה זה של זו, בעיקר בכיוון הזה כמובן.

  • אייל גרוס  On 15 בדצמבר 2009 at 1:21

    נו משה באמת. זה ניתוח ליברלי אבסטרקטי שחסר כל תפיסה של כוח. ואחר כך אתה מאשים אחרים בליברליזם זכויות אדם קיצוני? זה מה שאתה עושה כאן.

    כבר כתבו את לפני כאן, ובכל זאת אנסה שוב.

    הרי כאשר הקונסול – נציג מדינה, או כאשר נשיאת האוניברסיטה, אומרים דברים קשים על עובד ולא מסתפקים בלומר שהם חולקים עליו, אלא מרמזים שהוא צריך למצוא את עיסוקו במקום אחר, אז הבעיה היא שהם מפעילים או מנסים להפעיל כוח כדי להשתיק אותו. לומר "גם להם יש חופש ביטוי" זו תשובה כל כך מנותקת. ברור שיש להם חופש ביטוי לומר את דעתם על כל הסוגיות עליהם כתב ניב גורדון. על כך אין מחלוקת. עם זאת כנציגי הממשלה וכנשיא האוניברסיטה זה פסול שהם יתבטאו בצורה מאיימת על עובד האוניברסיטה ועל חופש הביטוי שלו. (להבדיל מהבעת דעה הפוכה משלו)
    אני לא מצטרף לקריאה של ניב גורדון לחרם ולא הייתי חותם על מאמרו הנ"ל, אבל ההבדל צריך להיות ברור. זה לא אומר אגב ש"אסור" להם משפטית לומר את הדברים שהם אמרו. זה אומר שחייבים להצביע על איך התבטאויות מאיימות כאלו הן איום על חופש הביטוי בגלל עמדת הכוח מתוכן הן נאמרות
    וזה מה שעשה דו"ח האגודה

  • אייל גרוס  On 15 בדצמבר 2009 at 1:22

    נו משה באמת. זה ניתוח ליברלי אבסטרקטי שחסר כל תפיסה של כוח. ואחר כך אתה מאשים אחרים בליברליזם זכויות אדם קיצוני? זה מה שאתה עושה כאן.

    כבר כתבו את לפני כאן, ובכל זאת אנסה שוב.

    הרי כאשר הקונסול – נציג מדינה, או כאשר נשיאת האוניברסיטה, אומרים דברים קשים על עובד ולא מסתפקים בלומר שהם חולקים עליו, אלא מרמזים שהוא צריך למצוא את עיסוקו במקום אחר, אז הבעיה היא שהם מפעילים או מנסים להפעיל כוח כדי להשתיק אותו. לומר "גם להם יש חופש ביטוי" זו תשובה כל כך מנותקת. ברור שיש להם חופש ביטוי לומר את דעתם על כל הסוגיות עליהם כתב ניב גורדון. על כך אין מחלוקת. עם זאת כנציגי הממשלה וכנשיא האוניברסיטה זה פסול שהם יתבטאו בצורה מאיימת על עובד האוניברסיטה ועל חופש הביטוי שלו. (להבדיל מהבעת דעה הפוכה משלו)
    אני לא מצטרף לקריאה של ניב גורדון לחרם ולא הייתי חותם על מאמרו הנ"ל, אבל ההבדל צריך להיות ברור. זה לא אומר אגב ש"אסור" להם משפטית לומר את הדברים שהם אמרו. זה אומר שחייבים להצביע על איך התבטאויות מאיימות כאלו הן איום על חופש הביטוי בגלל עמדת הכוח מתוכן הן נאמרות
    וזה מה שעשה דו"ח האגודה

  • אייל גרוס  On 15 בדצמבר 2009 at 1:26

    ואגב, החרם, גם החרם האקדמי, שאפשר לומר שההפניה של ניב לקמפיין החרם הכילה אותו אף כי לא התייחס אליו מפורשות, אינו החרמה של אקדמאים ישראלים! (יש כמה מטומטמים שעשו זאת אך זה לא מה שארגון החרם שניב הפנה אליו קורא לו). החרם הוא חרם על מוסדות. כלומר על פי החרם וזה נאמר מפורשות באתר של קמפיין החרם, אין להחרים אקמדאי ישראלי רק כי הוא מלמד באונ' בן-גוריון.או כל אונ' ישראלית אחרת עם זאת אין לערוך כנס במשותף עם אונ' ישראלית, אין לבוא לכנס שלה וכו'. אני מתנגד לחרם הזה אבל אני מציין זאת כדי להבהיר שהחרם לא "משתיק" אקדמאים ישראלים, כי אין איסור לקבל מאמרים או הרצאות שלהם רק כי הם ישראלים או שייכים לאונ' ישראלית. ברור שהחרם אף אם הצלחתו חלקית בלבד, פוגע באקדמיה הישראלית.

  • גולדבלט משה  On 15 בדצמבר 2009 at 5:54

    על איום מרומז כלשהו כלפיניב גורדון גם האגודה לא טענה שהיה איום כזה.אני מודע לכך שהסתייגות חריפה במצב של כפיפות יכולה מעצם טיבה להתפרש כאיום-אבל בשל כך לא מגבילים חופש ביטוי.
    אגגב כיצד היו הגורמים המעורבים צריכים לבטא את הסתייגותם החריפה מניב גורדון-האם יש נוסח מקובל?
    לא עסקתי בפגיעה אפשרית של ניב גורדון במוסד שבו הוא עובד -לטעמי אם בשל עובדה זו הוא היה מפוטר זה לא היה נוגד את החוק-יש דרישה של לויאליות למקום העבודה-אבל את הסוגיה הזו לא חקרתי לעומק

  • אייל גרוס  On 15 בדצמבר 2009 at 6:40

    האמירה שהוא צריך למצוא אולי מקום עבודה אחר, האמירה ששוקלים להעמיד אותו לדין משמעתי (שנאמרה בתגובות שיצאו מאונ' בן-גוריון לפונים) ועצם ההתבטאויות מהסוג הזה – גם אולי חבל שהדו"ח לא פרט אותן, מהוות איום משתמע כזה ולכך אני מתכוון.
    "בשל כך לא מגבילים חופש ביטוי" – שוב, אתה מבלבל. לא "מגבילים" את חופש הביטוי, אבל מסבירים למה אמירות כאלו הן לא ראויות. לאדם מותר במסגרת החוק לומר דברים רבים לא ראויים שעדיף שלא יגיד ושיש בהם פגיעה בחופש הביטוי של אחר. וכאשר קונסול או נשיא מביע בתוקף תפקידם התייחסות לעובד, העניין כאן הוא לא חופש הביטוי (הם זכאים כאמור להביע את דעתם) אלא איום על עובד. אבל אני חוזר על עצמי

  • גלי  On 15 בדצמבר 2009 at 10:30

    מדהים אותי בכך שאתה מעגן את העיוות המוסרי בכל מיני פלפולים חוקיים – זה הרי בדיוק להיות עורך דין ממולח. ואתה מדהים אותי איך אפשר להסביר נבלות במסגרת חופש הביטוי.
    מה זה כוחנות? מה השטויות האלה.
    לפי ההגיון הזה עוד יהרסו כאן את המדינה ויאמרו: תראו זה חוקי ואל תפעילו כוחנות, פעלנו בהתאם לחוק…

  • עמנואל  On 15 בדצמבר 2009 at 12:16

    אתה כנראה כיסית את העיניים חזק חזק.

    "רקטור האוניברסיטה, פרופ' ג'ימי ויינבלאט, נפגש אתמול (ה') עם חברי הסגל שחתמו על עצומת תמיכה במרצה, ואמר להם כי לדידו – לא ראוי שגורדון ימשיך בתפקידו – וכי ועליו להסיק את המסקנות." – זה לא רמז?
    http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3768280,00.html

    "אנשי אקדמיה שחשים כך כלפי מדינתם, מוזמנים לחפש אכסנייה מקצועית ואישית אחרת במקום אחר".

    "אנחנו מנסים לבחון את כל האופציות ודנים בנושא בכובד ראש. מפה ועד נקיטת צעדים קונקרטיים הדרך ארוכה. אנחנו מוסד אקדמי במדינה דמוקרטית ויש כללים וחוקי תעסוקה".
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3765497,00.html
    זה לא רמז?

    למעשה ברור שרק כי איזה יועץ משפטי אמר לה שיא אפשר לעשות כרגע כלום הם לא עשו כלום. אבל הם עוד יחכו לו בסיבוב.

  • רני  On 16 בדצמבר 2009 at 1:32

    האם למישהו יש מידע אם ניב הנ"ל , אחרי כל הסמתוכה, הוציא לאוויר העולם מסמך נוסף, לאו דוקא מכתב, אולי איזה פתק לאו דווקא ללוס אנגלם אולי ל"שופר המכתש" "קול מעלה עקרבים" או "חדשות עין ירקעם". האם ייתכן שקול המצפון, הצדק והאנושיות פתאום נדם לעולם או לפחות לחצי סמסטר? האם ייתכן דבר לא נורמלי כזה? האם אני מכביר מילים לחינם. האם חס וחלילה ניב הבין מהיכן החמאה והנקניק על הלחם. אנא מעט מידע מוצק בבקשה אם רק אפשר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s