מי שסולחים לו על גניבת סוס


כרבים אחרים, גם אני קראתי את הממצאים של תחקיר "כלכליסט" הנוגע לראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון. אולי זה נוגד את התקינות הפוליטית אבל אודה על האמת: שנתי כעורך דין אינה נודדת במיוחד מכך שחברה בבעלותו התפרנסה בדרך זו או אחרת מפרסום שירותי מין – כל עוד העיסוק בכך לא היה משום עבירה על החוק. אם אפשר לוותר על התגובות המקובלות והצפויות בהקשר הזה – אהיה אסיר תודה.

הממצא בתחקיר שטרד את מנוחתי, ואשר לא הוכחש עדיין לצערי, הוא העובדה כי מסע הבחירות מומן על-ידי תרומות עתק של חבריו לסיעה של ראש הלשכה. במיוחד הפתיע אותי הפרסום שראש הלשכה הקודם השתתף במימון מסע הבחירות של היו"ר הנוכחי בסכומים של מאות אלפי שקלים. מאחר וחלפו כמה ימים והעובדות לא הוכחשו אני מסיק שהן אמת.

"כידוע, תרומות למימון בחירות ולמפלגות אינן חידוש ובשל הסכנה הכרוכה בתרומות גבוהות מצד אילי הון ובעלי אמצעים נוצקו כללים מחמירים וכך נכתב באתר מבקר המדינה:

"תרומה כספית למפלגה היא ביטוי להשתתפות התורם בהליך הדמוקרטי. באמצעות התרומה, כמו באמצעים אחרים (הצבעה בבחירות, התנדבות ועוד), התורם מקדם את המפלגה המייצגת את עמדותיו. ואולם, תרומות בסכומים גדולים עלולות ליצור קשר בין הון לשלטון. שכן יש חשש שיינתנו בבחינת "שלח לחמך על פני המים", מתוך תקווה לקבל תמורה בעתיד, וייצרו אצל נבחרי הציבור שקיבלו אותן הרגשת מחויבות כלפי התורמים, שתשפיע על שיקול דעתם בהגיעם לשלטון."

מכוח חשש זה הוגבלה תרומת אדם פרטי למפלגה לסך 1,900 ש"ח בשנת בחירות [ב-2006] מה שנכון וראוי בהליך הפוליטי כוחו יפה שבעתיים בבחירות בתוך איגוד מקצועי. לשכת עורכי הדין אינה גוף פילנתרופי, או גוף שמטרותיו פילנתרופיות, על-אף שיש לה תפקיד חברתי. אף אחד אינו טיפש או תמים על-מנת לחשוב ש"תרומה" בסך מאות אלפי שקלים ניתנה סתם כך בשל הזדהות רעיונית בלבד. מי שנותן תרומה בסדר גודל כזה סביר להניח שהוא מתייחס אליה כהשקעה ומצפה לתמורה. והשאלה מה הייתה התמורה שהובטחה ומה התמורה שניתנה בפועל. כאן ראויים עורכי הדין לקבל הסברים האמנתי שיינתנו אבל עד עכשיו זה לא קרה.

העובדה שבדיני הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין אין הגבלות על גובה התרומות ואין כל חובה לחשוף את זהות התורמים אינה מהווה צידוק לכל דבר שנעשה. נבחרי הלשכה הם "עובדי ציבור" כהגדרת מונח זה בחוק העונשין. למרות היעדר כללים מסדירים עדיין ניתן עקרונית לבחון את מעשיהם בראי המשפט הפלילי.

עדיין איני מסיק מסקנות ביחס לפרסומים האחרונים, שכן העובדות במלואן אינן מונחות בפניי וטרם הובהרו. אך הטענה לפיה בהיעדר כללים מסדירים, כפי שהדבר קיים בחוק מימון מפלגות, מתאפשר חופש פעולה מלא בתחום מימון הבחירות בלשכה אינה מקובלת עלי, ולעניות דעתי אינה נכונה. אם מועמד קיבל לדוגמה כספים על-מנת להבטיח לתורם טובת הנאה, לאחר היבחרו, לא מן הנמנע שמדובר גם במעשה אסור על-פי החוק. היעדר רגולציה אינו הרשאה כללית לעבור עבירות של שחיתות שלטונית. כמה וכמה תקדימים נקבעו למרות שהעבריינים לא זכו להדרכה מפורטת של המחוקק שתסביר להם בדיוק מה מותר ומה אסור.

יש לקוות שהפרסומים האחרונים יטלטלו כהלכה את לשכת עורכי הדין. הלשכה היא גוף הפועל מכוח החוק ]ואני מקווה מאד כי תהפוך בעתיד לארגון וולונטרי] ועליה לשמש דוגמה להתנהלות תקינה. אני קורא למועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לגשת ללא דיחוי לניסוח והתקנת כללים מחמירים בכל הנוגע לקבלת תרומות לבחירות למוסדות הלשכה וגילוי רשימת התורמים. זו לא צריכה להיות מלאכה קשה במיוחד.הכללים קיימים ורק צריך להתאימם. אני מקווה שכל נבחרי הלשכה יאמצו פנייה זו בדחיפות וייגשו למלאכה.

באשר לראש הלשכה – עלי לציין כי יורי גיא-רון היה ונותר חביב הצמרת המשפטית. יש לו נימוסים משובחים, מראה חיצוני נאה והמילים ערכים, אכפתיות, מעורבות ורגישות חברתית מתגלגלות בנקל על לשונו. בכל הנוגע לסגנון ידו תמיד תהיה על העליונה ועל כן  יש להעריך שהביקורת עליו לא תפגע בו קשה מדי. יש כאלו, נוהגים האמריקאים לומר, שסולחים להם על גניבת סוס ואחרים שמרשיעים אותם רק מפני שהתבוננו בקיר האורווה. יורי גיא-רון נמנה על ברי המזל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s