גורלו של נאמן כגורל פרידמן


עם כניסתו של יעקב נאמן העתירו עליו שבחים רבים. אמנם ידועה הייתה עמדתו הביקורתית של השר כלפי פרקליטות המדינה שתפרה לו, לטענתו, תיק פלילי על מנת להרחיקו מהתפקיד בפעם הקודמת, אך לעומת מגמותיו המוצהרות של השר פרידמן נאמן נראה ממש כמינוי רצוי. "נאמן יחזיר את האמון" זעקה הכותרת הראשית בביטאון "עורך הדין" מיולי 2009 שלוותה בראיון מקיף ומחניף. בעקר נשמעו שבחים על סגנונו המנומס והבלתי מתלהם לעומת סגנונו "הנורא" של פרופ' פרידמן.
 
מי שמצוי קצת יותר במערכת היחסים הסבוכה שבין הממשלה למוסד היועץ המשפטי לממשלה ידע שהטענות על סגנון אינן אלא אחיזת עיניים. האוליגרכיה המשפטית לא תסבול שום איום על סמכויותיה ופיצול תפקיד היועץ המשפטי מהווה להשקפתה איום כזה, גם בכך שהוא מאפשר חשיבה מחדש על מבנה מערכת המשפט ודרכי המינוי בה,חשיבה שהתגלמה במספר תזכירי הצעות חוק שכעובדו בתקופת השר פרידמן. רפורמות כאלו הן  סופה של הציביליזציה המוכרת לנו ופתח לגלישה אל עידן חשוך ומאיים.
 
 משבחר נאמן לפעול להגשמת הרפורמה במוסד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה  נשכחו חיש קל גינוני הנימוס הרשמיים. מכתבו של פרקליט המדינה היה כמובן הפרה בוטה של כללי ההתנהגות המקובלים ומכך ניתן להתעלם. מיד ניתן האות למתקפה כללית וכמובן  המוביל הוא עיתון הארץ ביטאונה של האוליגרכיה המשפטית.
 
"בחייו הפרטיים עו"ד יעקב נאמן הוא משפטן נעים הליכות, לפי הגינונים המקובלים של "עמיתי המלומד". אך ברגע שלקוחו לשעבר בנימין נתניהו מגייס אותו לתפקיד שר המשפטים, הוא הופך למתעמת לוחמני עם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה." כך מאמר המערכת של הארץ מ5.11.09 . אם לא די בכך מוסיף הארץ ומשתלח בסגנונו של השר נאמן שעד כה זכה דווקא לשבחים רבים:
 
"משונה שזה סגנונו של מי שמעולם לא נבחר לכנסת, אלא קיבל את מינויו בממשלה בחסד ראש מפלגה החשוד בפלילים, כאילו היה פקיד של אביגדור ליברמן. "
 
זו רק תחילת הדרך, בהמשכה, אם יתעקש  השר נאמן על הגשת הצעת חוק לאישור הממשלה ההתקפות עליו יחריפו ויש לצפות גם כי ינקטו פעולות מעבר לכך. אם אכן המערכת המשפטית סבורה שבאמצעות לחץ על השר ליברמן היא יכולה ללחוץ על "הפקיד שלו" – נאמן הרי שאנו צפויים ממש בקרוב להאצה של ההליכים המשפטיים נגד השר ליברמן.
 
ברשימה קודמת הערכתי כי הסיכוי להגשמת הרפורמה במוסד היועץ המשפטי קלוש וכי בכוחה של האוליגרכיה המשפטית לסכל מהלך זה. הערכה זו לא השתנתה ויש מי שילמדו שוב את השיעור בדרך הקשה. כבר כעת התגייסו שופטי בית המשפט העליון, שכיהנו כיועצים משפטיים, השופטים בדימוס שמגר ,ברק וזמיר למערכה. הפנייה המקובלת לקבל חוות דעתם של אישים אלו על סמכויות היועץ המשפטי לממשלה משולה לפנייה למלכים לואי ה14, ה15 וה16 בשאלה האם למלכים עומדת זכות אלוהית לשלטון – התשובה שתתקבל צפויה.
 
לעו"ד יהושע רזניק שכיהן שנים רבות כמשנה לפרקליט המדינה היו אתמול כמה הערות מאלפות בראיון עם ירון דקל בתכונית "הכל דיבורים". הוא אבחן נכון כי מדובר בעצם במאבק על אחוזות שלטוניות וציין ובצדק כי בישראל מעולם לא נתקלת כוונה לרפורמה כלשהי בהתנגדות קולנית ובוטה כמו במערכת המשפט – כאשר הרפורמה אינה זו המוצעת על ידי האוליגרכיה המשפטית.
 
ניתן לסכם כי השאלה הסגנונית מעולם לא הייתה השאלה החשובה.האוליגרכיה תסכל כל רפורמה מתוכננת אם תחשוב שזו פוגעת במעמדה. לשם כך היא לא תהסס להוציא כתבי חרם ונידוי נגד  "הפוגעים בשלטון החוק" משל היה מונח זה נתון לפרשנותם הבלעדית. היא גם תהסס לנקוט בצעדים חריפים הרבה יותר על מנת לשמר את מעמדה. קבוצת עילית זו מזהה את השמירה על מעמדה עם קיום עקרי דת שלטון החוק ומי שאינו מסכים אתה ומציית לה הרי שהוא בגדר כופר בעקר. כל עוד לא תיעקר משורש היוהרה המוסדית הזאת, שיש לה מאפיינים דתיים ברורים, לא ניתן יהיה לקיים דיון עניני בכל נושא הנוגע למערכת המשפט. 
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איתי  On 5 בנובמבר 2009 at 12:27

    דברים כדורבנות משה גולדבלט.
    אני לא יודע אם קראתי את המאמר הלא יאומן של אמיר אורן אתמול – הנה לינק.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1125797.html
    הגסות הבלתי רגילה, וההבהרה החד משמעית שהכוח לא נתון בידי נבחרי העם אלא "בידינו" מפחידים אותי, כי מה שעד עכשיו נעטף בכסות משפטית כרגע ברור ומובהק, מאבק כוחות אלים.

  • איתי  On 5 בנובמבר 2009 at 18:08

    אגב, מעניינת אותי דעתך על פרשת בראון חברון, האם היה שם ניסיון להשתלט על מערכת התביעה?

  • שכנה משועממת  On 5 בנובמבר 2009 at 18:55

    נאמן הגיש את ההצעה, אם גם הוא יודע את מה שאתה מנבא כל כך בכשרון. האם באמת זה מה שדחוף היום, או שמא גם הוא פועל רק כדי להראות מי משתין יותר רחוק ועל מי.

    בעוד יש משהו בדבריך על הרקבון הדיקטטורי של "מערכת המשפח" הישראלית, הרי המופיעים מימין בתור מתקנים, זה אותו חומר אנושי, רק מכנופיה מתחרה. נידמה לי שאולמרט הסביר פעם שזו מלחמת כנופיות בגילדה. אולי צדק במקרה זה.

  • אחת  On 5 בנובמבר 2009 at 20:49

    "מעולם לא נתקלת" – אם המדובר בכל מקרי העבר כי אז יש לומר מעולם לא נתקלה או אף פעם לא נתקלה, אבל נראה שאתה מכוון לאמירה כללית ולכן יש לומר לעולם לא נתקלת או אף פעם לא נתקלת.

  • רני  On 5 בנובמבר 2009 at 23:06

    מה יקרה למשפט אולמרט, לעדין אין משפט ליברמן, למשפט בדלתיים סגורות קצב כלומר לערעור אם יראה למשתתפים בהצגה. זה יעבוד בערך כמו רפורמת בכר ושוד הפנסיות הגדול שבתאוריה נראו נפלא. כל אחד צריך לשאול את שאלתך: מה בוער לכם? מה קרה האם לא שווה לדון בעניין זה לפחות כאורך הזמן של משפט קצב, מה הבהלה? על מה ולמה

  • חיים  On 8 בנובמבר 2009 at 5:57

    נאמן הוא מינוי של ביבי, לא של ליברמן. ליברמן רצה את פרידמן וביבי לחץ עליו לוותר כליל על שר המשפטים ולקבל שר אחר במקום, ואכן לליברמן יש 5 שרים בממשלה בהתאם למפתח הקואליציוני, ושר המשפטים אינו אחד מהם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s