היועץ המשפטי חייב לתת הסבר


דומה שאין אדם סביר הקורא את כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שאינו תמה מדוע לא מיוחסת לנאשם עבירה של קבלת שוחד. תמיהה זו איננה מפני שידועות לנו עובדות נוספות על הנטען בכתב האישום. התמיהה באה מפני שעל בסיס העובדות הנטענות בו יכול כל אדם סביר להסיק כי ראש הממשלה לשעבר קיבל שוחד (לפחות במתן שירותים משפטיים וכן שירותי ניהול קופה פרטית) משותפו לשעבר ואיש אמונו, עו"ד אורי מסר, ובתמורה פעל במסגרת סמכותו כשר לטובת לקוחותיו של מסר. יודגש כי לאולמרט עומדת חזקת החפות והדיון כאן מתנהל אך ורק על בסיס העובדות הנטענות בכתב האישום.

ממילא עולה תמיהה נוספת והיא – מדוע לא הועמד עו"ד אורי מסר עצמו לדין. ניתן היה להבין הימנעות זו לו היה עו"ד מסר זוכה למעמד של עד מדינה תמורת עדותו נגד ראש הממשלה. לו הייתה עסקה כזו מתבצעת היא הייתה נתקלת בביקורת, מאחר שאשתו של עו"ד אורי מסר, עו"ד דידי לחמן-מסר, הייתה בתקופה הרלוונטית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועל-פי פרסומים גם חברתו הקרובה ובוודאי מכירה היטב ואישית את מקבלי ההחלטות בפרשה. אם למשל עו"ד מסר מסר את כל המידע מבלי לדרוש חסינות, לא היה כל צורך בעסקת טיעון והייתה חובה להעמידו לדין.

כמובן, יש לזכור שמי שזכה למעמד עד מדינה חסין מהליך פלילי, אולם אינו חסין מהליכים אחרים ובין היתר ייתכן מאוד שרישיונו כעו"ד היה נשלל. עסקת טיעון הייתה מסמנת את עו"ד מסר כעבריין והייתה יכולה להיות לה השלכה על יכולתו להמשיך בעיסוקיו כעו"ד וגם על מעמדו החברתי והאישי. בפועל, זכה מסר בטוב שבכל העולמות האפשריים. מאחר שלא מיוחסת עבירת שוחד ומאחר שהוא אינו איש ציבור, הוא זכאי בהחלט להמשיך לטעון שהוא עצמו לא ביצע כל עבירה ולהמשיך בחייו כרגיל, מלבד קלקול היחסים הבלתי נמנע עם אהוד אולמרט.

התמיהה מתגברת כאשר אנו מכירים את השגרה בפרקליטות לפיה, בשלב ראשון, מעמידים לדין על העבירה החמורה ביותר האפשרית וזאת על-מנת להותיר לבית המשפט את ההכרעה הסופית וכן ובמיוחד על-מנת לאפשר מו"מ על עסקת טיעון מעמדת מיקוח נוחה. במילים אחרות, גם אם אין היועץ המשפטי משוכנע שיוכל להשיג הרשעה בעבירת שוחד, היה עליו לטעון אותה בכתב האישום, זאת על-פי נוהג ידוע ומוכר בפרקליטות. העובדה שלא עשה כן מחזקת את החשד שהדבר נובע מהקשרים המיוחדים שיש למקבלי ההחלטות עם רעייתו של אורי מסר ואולי גם, בנסיבות חברתיות, עם עו"ד מסר עצמו.

היועץ המשפטי ופרקליט המדינה בחרו ללכת בדרך משונה מאוד, הם לא הצהירו עדיין אם בכוונתם להעמיד את עו"ד מסר לדין, אך השמטת עבירת השוחד מכתב האישום מפחיתה מאוד את ההסתברות לכך, ונראה כי אי-קבלת מחויבות פומבית בנושא לא באה אלא על-מנת להשתיק ביקורת אפשרית.

כאן חובה לומר את הדברים בצורה גלויה וחריפה: העובדות שפורטו,והידועות ברבים, מעלות חשד נגד היועץ המשפטי ופרקליט המדינה – חשד לפיו ניצלו הם אתמעמדם בראשות פירמידת מקבלי ההחלטות בתביעה על-מנת לרקוח עסקת טיעון חשאית עם עו"ד מסר, עסקה שבחרו לא לגלות כמתחייב לציבור ולבית המשפט, ועל-מנת להיחלץ מביקורת אפשרית. עסקה זו אינה מיטיבה רק עם מי שחשוד בעבירה, אלא, גם עם בני משפחתו. במילים פשוטות, כרגע אין מנוס מחשד מסוים כי מקבלי ההחלטות בפרשה זו עברו בעצמם עבירה של הפרת אמונים.

רצוי מאוד שהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה יתייצבו בפני הציבור, כפי שעשו לא אחת בעבר, ויסבירו את נימוקיהם לכך שנגד אהוד אולמרט לא הוגש כתב אישום בגין עבירת שוחד ואת הסיבות להימנעותם מהעמדת עו"ד אורי מסר לדין. במישור הציבורי אין עומדת להם חזקת החפות ועליהם לתרץ היטב את מעשיהם והחלטותיהם.

 


 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מייקל  On 8 בספטמבר 2009 at 11:43

    מדוע לא להמשיך בקו זה ולא לשאול את השאלה המתבקשת: איך יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה מוסמך להחליט על ניסוח והגשת כתב אישום נגד האיש שמינה אותו את היועץ לתפקיד?

  • חיים  On 8 בספטמבר 2009 at 15:14

    התשובה היא כמובן שהוא לא מינה אותו, כי מזוז מונה בימי שרון. אבל מעבר לזה, מאז פרשת בר-און חברון הממשלה ממנה את היועמ"ש רק דה-יורה, בפועל מי שממנה את היועמ"ש היא ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס שנבחר ע"י נשיא העליון (בהסכמת שר המשפטים, אבל בפועל שר המשפטים מאשר אוטומטית את כל המינויים שמציע נשיא העליון, אין לי שמץ של מושג למה) ומציגה לממשלה רשימה של שניים שלושה תאומים סיאמים של אהרן ברק כדי ש"תבחר" מביניהם.

  • dugmanegdit  On 8 בספטמבר 2009 at 15:19

    שהבדיחה העצובה הזו לא תימשך עוד זמן רב. אני מאוד מקווה שתוכניתו של שר המשפטים הנוכחי בעניין היועץ המשפטי לממשלה תצא אל הפועל. העניין היחיד שעוד לא הבנתי הוא כיצד ייבחר ראש התביעה במקרה שהנחש הדו-ראשי יחוסל. משה – האם יש לך מושג בעניין זה?

  • מייקל  On 8 בספטמבר 2009 at 15:44

    לא התכוונתי למזוז ספציפית שאכן מונה בידי שרון. התכוונתי ליועץ המשפטי לממשלה בכלל, כתפקיד לא כאיש. היועץ ממונה על פי החוק על-ידי הממשלה. איך אדם כזה יכול להגיש – או לא להגיש – כתב אישום נגד זה העומד בראשות הממשלה? זו השאלה.

    אני מסכים עם השר לשעבר פרידמן ועם השר הנוכחי נאמן שיש ליצור תפקיד נפרד של ראש תביעה כללית שלא יהיה לו קשר ותלות בממשלה. זה הגיוני ומסכל כל סיכוי לניגוד עניינים.

  • יוסי  On 8 בספטמבר 2009 at 20:54

    בכמה וכמה ארצות תרבות גם ראש המשטרה המקומית וגם השופט נבחרים במערכת בחירות שבה ידוע מי נגד מי ומה נגד מה. ואח"כ הם אוסרים, קונסים ושופטים. בארצות אחרות גם ראשי המשטרה המקומיים וגם השופטים מתמנים ע"י שלטון מרוחק מנותק מתושבי המקום. וראה זה פלא הרבה אנשים מארצות מהדגם השני נמלטים לארצות מהדגם הראשון ומוצאים שם יותר סדר וצדק ושמירת החוק מבמקום שנמלטו ממנו..
    יש ארצות כאלו שפעם ישראל רצתה לדמות להם עכשיו זה…. וזה משתקף יותר ויותר בהנחות המוסוות ובמה שמוסכם על הכל בעיתונות בתקשורת ובכלל בציבור הישראלי. ואיש אינו חושב שייתכן בהחלט שפלוני שנבחר לתפקיד שיפוטי ע"י אלמוני מסוגל בהחלט לשפוט את אלמוני , ללא מורא ללא משוא פנים ולהפיל עליו את כובד החוק אם צריך. כן ידידי וחברי זה ייתכן. רק לא בישראל של המאה העשרים ואחת. יש למישהו כרטיס חד כיווני בזול?

  • שוקי  On 9 בספטמבר 2009 at 2:28

    פוסט חשוב ונוקב. אם כי, אני שואל את עצמי – נניח שזה מה שנדרש כדי להרשיע סופסוף את אולמרט על *משהו* מכל הדברים שעשה (לכאורה), האם זהו לא "העניין לציבור" (שלרוב משמש כתירוץ למטרות הרבה פחות טובות)? האם היועץ לא נהג בהתאם לאינטרס הציבורי, שדורש שנבחר ציבור שסרח יורשע? אם הבחירה הייתה בין המצב הקיים לבין מצב שבו מסר לא היה מעיד, האם זה עדיף לנו?

  • גולדבלט משה  On 9 בספטמבר 2009 at 5:54

    אינני שולל אפשרות לעשות עסקת טיעון עם מסר-אם בלי שימסור מידע ויתן עדות במשטרה לא יהיה תיק נגד אולמרט-זה לא מה שטוענים שנעשה ובכלל לא ברור שהיה צורך בעסקת טיעון
    כל ההתנהלות כאן היא בלתי רגילה ומחשידה

  • איריס  On 9 בספטמבר 2009 at 12:25

    דוקא בתיק אולמרט מגיע למזוז קרדיט ולא ביקורת. מצב בלתי אפשרי, ממש, שראש ממשלה נחשד בעבירות חמורות, והאדם הקשור לכך הוא בעלה של המשנה שלו. זה סבך קשה מאד גם כך, ובכלל להעמיד ראש ממשלה לדין זה קשה, ומזוז עובר את זה פעמיים (האי היווני, שעליו ספג ביקורת קשה). נידמה לי שהוא עשה כל מה שאפשר בנסיבות אלה.
    אחרת, היועמש הבא יאמץ מדיניות של עיוור חרש, כדי לא ליפול. מספיק שאולמרט עשה לו את המוות שנה שלמה, עכשיו גם יפשפשו בשיקול הדעת שלו ?
    אולמרט ואנשיו בהחלט ניסו לשתול דימוי בציבור של מזוז כמושחת אישית, נפוטיסט, זרוע צבאית של החונטה, בעוד שבעצם הוא זה שהתנהל כך, למשל עם שותפו מסר שהיה מקושר לצמרת של הייעוץ המשפטי.
    מזוז השתפר מאז ההתחלה עם האי היווני ועד לאולמרט עכשיו, אי אפשר להיות מושלם. אם היה נשאר, יכול להיות שבחקירה של ראש הממשלה )השלישי) הבא במשמרתו, כבר היה ממש מומחה לנושא וטועה פחות.

    אורי מסר כבר לא יהיה מה שהוא היה, הציבור הפנים את המידע עליו. אבל בישראל זה לא מפריע כידוע לעסקים במיוחד לא בעריכת דין. נהפוך הוא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s