לפני שתסתבכו עם פרסום יזום על נטייתו המינית של אדם


חלי גולדנברג מפרסמת היום פוסט המוקיע בצדק רב פרסום כפוי על נטייתו המינית של אדם – פעולה שלא מעטים בקהילה ההומו לסבית דוגלים בה. ארונות הם מקומות פרטיים קובעת חלי ואיני יכול שלא להזדהות לגמרי עם קביעתה. לעומת זאת מצאתי שהובעה השקפה כי בצד זכותו של האדם להסתיר את נטייתו המינית אין חובה כזו על אחרים החולקים את המידע – ובכן לעניות דעתי קיימת חובה חוקית ברורה לכבד פרטיותו של אדם ולא לפרסם על נטיותיו המיניות..
 
להלן ציטוט מסעיפי חוק הגנת הפרטיות
 
"פרק א' : פגיעה בפרטיות
 
1. איסור הפגיעה בפרטיות
לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
 
2. פגיעה בפרטיות מהי
פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו;
(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
 
4. פגיעה בפרטיות – עוולה אזרחית
פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.
 
5. פגיעה בפרטיות – עבירה (תיקון: תשנ"ו)
הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (2), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר חמש שנים.
 
6. מעשה של מה בכך
לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש."
 
נעזוב את המעצורים האתיים –אני ממש לא ממליץ לאף אחד לפרסם בניגוד לרצונו של אדם על נטייתו המינית. כאשר מדובר בפרסום הנוגע לידוענים המסרבים לחשוף את נטייתם זה גם עלול לעלות הרבה כסף ואולי אפילו בהעמדה לדין פלילי,בעצם לא רק כשמדובר בידוענים-הזכות לפרטיות נחשבת כזכות יסוד. איני יכול לתאר לעצמי נושא שהוא יותר נוגע לצנעת חייו האישיים של אדם מאשר נטיותיו המיניות.

לחברי הקהילה ההומו -לסבית אני נתקל לצערי בפרסומים של חברי הקהילה החושפים חוסר סובלנות ואי כיבוד זכויות אדם גם מהצד שלכם שכל כך נפגע עקב כך – כדאי לעצור ולחשוב מחדש.

 
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 18:28

    כולם פוחדים מהמפיה של הגייז בתקשורת, גם גרוס האמיץ לכאורה. את הפרטיות של אחרים הוא לא מכבד אבל על עצמו, ועל הארונות האחרים הוא מגן בציפורניים שלופות. כרגיל, יחסי כוח הם יחסי כוח, ומה שחשוב הוא מי אמר, ולא מה.

    נסה לדבר עם גרוס על אמא שלו, ותקבל צוננין לא רק פה אלא בכל רחבי האינטרנט. עד כדי כך הנאורים נאורים. דבר ידוע בלונדון.

    אם לא הבנת, אז הסיבה שכולם פתאום שכחו את צנעת הפרט זה גל אוחובסקי, שכדאי מאד להיות איתו בסדר, במיוחד אם אתה חי בתקשורת ובבועה התל אביבית. על אוחובסקי אסור לחלוק, כמו שאין לאמר שהרב טעה. לכל היותר יש לפרש את דבריו, ולדוש בהם, ולעולם לא לחלוק עליו ממש. טיים אאוט תל אביב הוא "פרשת השבוע" אם לא ידעת.

  • ח ל י  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 18:52

    איך את מחליטה שאי אפשר לחלוק עם גל..? מאין?
    אפשר. הכל בסדר. את הפוסט שלי והבקורת המאד ברורה שלי נגד אאוטינג בכלל ונגד הטור דאז של גל כתבתי כבר לפני כשנהוחצי..גל קרא והגיב
    בפוסט עצמו ואף מחייך אלי ואני אליו כשאנחנו נפגשים. אני גרה בתקשורת, בבועה ובתעשיה גם יחד ולא חושבת לרגע שיש מפיה או קליקה או
    משהו מסוג זה שהעובדה שאביע את דעתי העקרונית בקשר למשהו,שהעובדה שאני חולקת, ובגדול, על דעתו של גל או של איתן בן זוגו שהוא אחד האנשים שאני יותר ממחבבת אני כבר לא מעיזה לספור כמה שנים משנה משהו לגבי החיבה האישית שיש לי אל האנשים האלה או עשויה "להזיק" לי במשהו שקשור לעבודה שלי. שטויות. דעות הן דעות הן דעות.

  • גולדבלט משה  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 19:27

    פרופ' אייל גרוס הבהיר לי שלא גיבש עמדה בשאלה אם זכותו של העיתונאי לפרסם על נטייתו המינית של אדם בניגוד לרצונו ואין זה נכון לטעון שתמך בזכות זו. בדקתי את תגובותיו לעומקן ואכן הדין עמו ומשום כך תוקן הפוסט. בהתאם.
    ביחס להערות של איריס-אני מציע לכל הקוראים הנזעמים להגיב ישירות. חלי עשתה זאת באומץ כדרכה אבל נא לשמור על סגנון מכובד

  • אייל גרוס  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 19:36

    חלי מעבר לעובדה שכפי שאת יודעת לא כתבתי אצלך בתגובות את מה שמשה ייחס לי, אלא ביקשתי להסיט את הדיון לשאלת האתיקה והשיפוט המוסרי של האדם שבארון גם כאשר הוא מפעיל את זכותו להיות בארון (ולגבי השאלה האם לעיתונאי יש זכות אחרת שאולי מתנגשת רק העלתי אותה ובטח שלא קבעתי מה שקבע משה כאילו אמרתי- ואכן משה תיקן את הפוסט בהתאם),

    הרי נו מה את מצפה מאיריס? כרגיל הר של מלל שרק בשל בקשתו של משה לא אכנה בשם חמור יותר כולל על משפחתי (שאיני מתבייש או מסתיר מי היא רק שזה לא בדיוק רלבנטי) שיש לה כנראה תיאוריות קונספירציה לגביהן שאני אפילו לא רוצה לחזור על זה כאן כי זה לא ראוי להתייחסות.

    אני מגיב אליך חלי אבל בקשר למה שהיא כותבת אני פשוט אגיד שמור נפשו ירחק וד"ל. החלטתי לשם שינוי להתייחס כי נמאס לי לאחרונה משתיקות.

    וכמו שכתבת לה, לגבי גל נו באמת, זו רמה חדשה של הנחה שהקוראים מטומטמים. ומה הקשר. וגל אוחובסקי. כן. כולנו מפחדים מגל אוחובסקי. אם אני לא אסכים עם גל אוחובסקי על משהו הוא יעשה לי אאוטינג! הוא יפטר אותי מטיים אאוט! הוא יפסול אותי מלהיות שופט בכוכב נולד! הו ידיח את הזמרים האהובים עלי מכוכב נולד! הוא יגנוב לי את התור במכולת! הוא יעשה עלי סרט, ועוד ביחד עם איתן!!! אני כולי בחרדה.
    ממש פחד אלוהים מהטרור ההומואי. !

    האמת שמה שמפחיד אותי באמת זה ההומפוביה הליברלית. כלומר הפסוודו-ליברלים שבתוכו עמוק הם הומפובים, אבל ההומופוביה הזו מבצבצת מדי פעם. ועל כך בפוסט אחר.

  • איריס  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 19:51

    אייל, אל תרד לרמה שלי, עשה לי טובה, לא תצליח כניראה להגיע לשם
    .
    לדעתך הנטיה המינית של ידוען היא רלוונטית, לדעתי העובדה שלוחם זכויות אדם בעיקר בקשר לסכסוך הישראלי והכיבוש, הוא בן של היועמ"ש של משהב"ט יותר רלוונטית לדיון ציבורי.
    מהנטיה המינית של זמרים. לדעתך, זה עניין פרטי.
    סבבה, אם אין לך בעיה עם זה, למה אתה טורח לרדת לביבים ולהכפיש אותי הקטנה מתולעת יעקב ?

    אין לי תיאוריה קונספירציה, זה בעיני המתבונן.
    נידמה לי שככל שאתה מנסה לגרוע מכבודי האישי, אתה פוגע בשלך.
    נידמה לי שמחקתי תגובה שלך בבלוג שלי, כיון שלא היה שם תוכן, רק כותרת ריקה.
    מכל מקום, אפשר בלי אנונימיות.

  • איריס  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 20:00

    סחטיין. אני מעריכה (מרחוק) את היושרה שלך, וזו לא הפעם הראשונה שהרמת קול, אלגנטי אך צלול, נגד הבונטון של המיליה שלך. שאי ברכה.

  • ברני  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 20:06

    אבל עובדתית היסטורית סוציאולוגית ומה לא עוד. כפי שיש חבורות מגינות דתיות, חרדיות, כרישי נדל"ן, קציני קבע כך הומוסקסואליים. יש אכזריים, נדיבים, חלאות, צדיקים, נקמניים, עושי חסדים, חברים בארגונים מקצועיים, רופאים, נוכלים, פוליטיקאים. למה לא? באשר להחצנה או פרסום זה גרוע ממגוכח. תעשו אוטינג לכרישי הנדל"ן, לסוחרי האדמה, לקיבוצים שהפכו לארגונים קפיטליסטיים אכזריים שפלים חורשי רע ושהשתלטו על החוף הישראלי. למי שבונה את המשטרות העירוניות רעיון מטורף ומושחת מאין כמותו.מי בדיוק מיבא פועלים לארץ וכמה? מה הרווח שלו? מי בדיוק מוכר מפעלים ישראליים לסין והיכן הוא שר שירי ארץ-ישראל פעמיים בשבוע. את זה תחצינו ותפרסמו לא איזה יחיד או יחידה שמסרב להחצנה מה בדיוק התועלת הציבורית בכך?. איזו הצגה איזה ספין.

  • אייל גרוס  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 20:19

    משה לגוף העניין

    פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד, הוא כפי שהחוק שאתה מביא קובע עבירה ועוולה

    ובכן:

    – האם אם מדווחים שידוען כלשהוא שהוא גבר נראה עם אישה מסוימת, יוצא איתה, ואז בעצם מודיעים שהוא הטרוסקסואל , זה גם היה נחשב בעיניך (בהנחה שראו אותם ברשות הרבים ולא היחיד!!!) כעבירה על החוק כי זה פרסום הנוגע לצנעת חייו? הרי את זה עושים כל הזמן. אני בספק רב אם מישהו היה אומר שפרסומו נטייתו המינית נחשבת כפגיעה בפרטיות במסגרת החוק.

    . לכן יש אני חושב איזו "צביעות" (לא התכוונתי שאתה צבוע אלא שהחברה צבועה) בנושא הזה. נטיה הומואית או לסבית נחשבת "פרטית " ונטיה הטרוסקסואלית לא. ולכן בעצם כל שיח הפרטיות כאן הוא שכפול של שיח הארון ושמירת ההומוסקסואליות בארון.

    כתבתי על כך קצת בתגובות אצל חלי
    קצת כאן
    http://www.notes.co.il/gross/58830.asp

    ועוד אכתוב עוד בצורה מסודרת. בינתים אשמח להתיחסותך המלומדת, וראה כאמור חלק מהדיון שלי בסוגיות משיקות בפוסט הנל

  • גולדבלט משה  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 20:50

    הדוגמא לא טובה. כשגבר יוצא עם אשה ברשות הרבים זה לא אומר עליו דבר מבחינת הנטיה המינית. ואפילו אם הם הטרוסכסואלים זה אפילו לא אומר שיש ביציאה גוון מיני.

    כל התנתגות מינית [חוקית] המתבצעת במרחב הפרטי זכאית להגנת הפרטיות

    כמשפטן אתה מודע בוודאי לכך שבכל חקיקה יש מרווח עמום ותחום שניתן להתלבט לגביו. זה לא העניין בוויכוח-קיימת זכות לפרטיות והיא חייבת להישמר וכאן אין שום מקום להתלבטות.

    ובמאמר נוסף-יש גם עיסוק לטעמי מופרז בנושא הנטיה המינית בתחום הציבורי. יש לי בעיה עם המיניות הבוטה של מצעדי הגאווה. יש לי בכלל בעייה [אולי אני שמרן חסר תקנה] ביחס להתנהגות מינית בוטה ברשות הרבים. גם כשאני מנהל תקשורת עם הומסכסואלים או לסביות אני מניח הצידה את נושא המין-אני מודע לכך שהעיסוק הפומבי בא לשרת מטרות ולתר בעיות ובמיוחד להקל על תחושות בידוד ניכור והתנכרות אבל תקוותי היא להחזיר את המין לרשות היחיד

    ויש מימד נוסף-כאשר קיימת תביעה לחשוף את הצד המיני הפרטי מיד גם עולה התביעה לכל "בני ובנות הקהילה " הגאה להתייצב לשורת המסדר "הליברלית שמאלית הומניסטית וכיו"ב] בקיצור תביעה פוליטית מובהקת. -הדברים כרוכים זה בזה ומצביעים על יסודות לא סובלניים,כופים ואפילו אלימים בדרך מסויימת בקהילה הגאה-אני מתעב את שורת המסדר

  • אייל גרוס  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 21:10

    משה לא ענית על השאלה. אני מדבר על רשות הרבים.
    בוא ננית תסריט, הידוען א' יצא עם הידוענית ב' למקום ציבורי כמו מסעדה פאב או ארוע. החזיק את ידה, ונראו כזוג. זה ידווח.

    הידוען א' יצא עם הידוען ב'. אותן נסיבות במקום ציבורי. זה לא ידווח. זה יחשב בדרך כלל פגיעה ב"פרטיות" ויביאו טיעונים מהסוג שלך.

    אני לא מדבר על המרחב הפרטי כרגע שהוא דיון נפרד, וכרגע, להבדיל מאצל חלי אני נכנס לדיון המשפטי הזה, אם כי באמת בינתים ברמת השאלות (שיטה סוקרטית אבל בה גם אני מבקש ללמוד(.

    אז להנחה שלי התסריט הראשון יחשב שזה בסדר לדווח, למרות שעצם זה שידווחו שהוא יצא עם אישה זה דיווח על ההטרוסקסואליות שלו. במקרה ב' יחשב בדרך כלל בארצנו לא בסדר ואולי אף לשיטתך לא חוקי לדוו, למרות שעצם זה הוא יצא עם איש יחשב דיווח על הומסוקסואליות.

    וכאן נעוצה ההפליה. ולשאלה הזו טרם נתת תשובה

    ולכן מצעד הגאווה – כי את הדייט של הידוען עם ידוען אחר לא ידווח בגלל קוד השתיקה של הארון שמתכנה בשם היפה פרטיות.

    ובעצם עיוור לכך שהטרוסקסואליות לעולם אינה נחשבת פרטית.

    אני לחלוטין בעד שנטייה מינית לא תהיה
    issue
    בכלל. אלף פעםים אמרתי: יש מי שמעדיף שוקולד חלב, יש מי שמריר. יש מי שאוהב את שניהם או עובר ביניהם. כך צריך להיות מיניות. אבל לא הההומואים והלסביות עשו מזה נושא ציבורי. מי שסימן אותם כסוטים והפלה אותם ורדף אותם זו החברה הכללית, ועל כך יש ספרות רבה כמובן. ולכן ל"האשים" אותם שהם עושים מזה עניין (או שמא אותנו( זה כשלון של הליברליזם העיוור צבעים לכאורה אך שמתעלם מהעובדות האלו.

    אתה מוזמן לבוא למצעד הגאווה ותראה שרוב האנשים לא משדרים מיניות בוטה. התקשורת (השמאלנית עוינת הומואית ומה לא( אוהבת להבליט את זה כי זה מצטלם יפה ואחרת לא תהיה כתבה או תמונה אם יראו אותי הולך שם בבגדי המהוגנים. אבל אתה יודע מה : גם מי שמבליט שם מיניות, זה גם בסדר בעיני. כי יום הגאווה זה אודות האפשרות להיות חופשי ושונה ומגוון.

    על הסוגיות האלו כתבתי פעם ביתר הרחבה כאן
    http://www.notes.co.il/gross/24721.asp

    לגבי מסדר אני גם לא אוהב דרישות של מסדר. מצד שני החוויה הכי מרכזית של נער או נערה הומואים ולסביות בגלל ההומפוביה היא בדידות, פחד מיציאה מהארון וכו', ולכן הנושא של מודלים לחיקוי אנשים שיראו שאפשר לחיות חיים טובים ושלמים ומצליחים ככאלו זה סופר חשוב, וכל הומו או לסבית ידועים ומצליחים שעוסקים בלהסתיר זאת מפחיתים את המודלים האלו.

    ואנו לא עוסקים במה שעושים בחדר המיטות. הרי ההטרוסקסואליות כל הזמן מצהירה על עצמה. אנשים מודעים שהם מתחתנים, עושים מזה ארוע גדול, שולחים הזמנות. אנו רואים דימויים של רומנטיקה בין גבר לאשה כל הזמן,. נכון שלאחרונה רואים גם דימויים ציבורים של אהבה בין אותו המין אבל זה באמת חדש.

    אני מקווה שהסברתי את הדברים בצורה ברורה.

  • אייל גרוס  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 21:21

    אני חייב להדגיש כתבת

    "הדוגמא לא טובה. כשגבר יוצא עם אשה ברשות הרבים זה לא אומר עליו דבר מבחינת הנטיה המינית. ואפילו אם הם הטרוסכסואלים זה אפילו לא אומר שיש ביציאה גוון מיני. "

    וכשגבר יוצא עם גבר ברשות הרבים? אז למה שכמו שמדווחים שהשחקן י.ל. נראה אתמול עם הזמרת נ. ואנו הקוראים אמורים להניח או לנחש שיש כאן רמז לכך שהוא מקיים יחסים הטרוסקסואלים איתה, אי אפשר היה לכתוב, לפני שהוא הצהיר קבל עם ועיתון מעריב שהוא גיי, שהזמר ע.ל. נראה אמש עם מר י.ו. בצורה זהה בדיוק???

  • גולדבלט משה  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 21:42

    יצאתי כמה פעמים עם חברים לכל מני אירועים זה מעיד על נטייתי המינית האם הומו לא יוצא עם נשים. אם ברשות הרבים הם מתעקשים להתנהג בבוטות מינית [למשל שני גברים מתנשקים בלהט] אז הם מגלים את המידע והדוגמא לא עוזרת לכלום

    רשות הרבים היא רשות הרבים ורשות היחיד היא רשות היחיד וכן יש תמיד שטח חפיפה ואני במקרה של ספק נוטה מאד לכבד את הזכות לפרטיות על פני זכות הציבור להציץ

  • אייל גרוס  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 21:49

    צר לי עדיין לא מספקת אותי התשובה. תראה יש אדם מפורסם שגל אוחובסקי הואשם שעשה לו אאוטינג. האדם הזה יוצא באופן קבוע עם בני זוג מאותו מין למקומות שונים. אני מדבר על בן זוג קבוע אפילו. בצורה שלא מטעה. כל מי שיושב במסעדה יודע שמדובר בבני זוג. אין לטעות. אז אל תתחמק מהשאלה הבאה:. אם יכתוב הזמר פלוני נראה עם בן זוגו אלמוני חלי ואתה תצעקו שזה אאוטינג כי הוא לא הצהיר על זה. אם יכתוב הזמר פלוני נראה עם בת זוגתו אלמונית לא תצעקו את זה. זו כל הנקודה. אולי אתה כן תצעק כי תגיד שזה גם פרטי, אבל תאמין לי שהתקשורת תדווח שהוא יצא עם מישהי והיא בת זוגו ולא יעשו מזה עניין שזה לא בסדר ועשרות פסוטים בבלוגים ואיש לא יגיד שזה נופל לחוק הפרטיות.

    אני מדבר על סיטואציה בה זה ברור שזה בן זוג רומנטי ואף מעבר לכך. אתה יודע מה, גם אם הם יתנשקו בלהט במועדון התקשורת לפי הקוד שלה שגל אוחובסקי אכן יצא נגדו לא תדווח על כך! היא תגיד שעד שהוא לא הצהיר "אני הומו" הם לא יכתבו את זה.
    זו נקודה קריטית. אתה חייב להבין אותה כי שם נעוצה הצביעות ושם שיח הפרטיות=ארון ולא יעזור.
    לגבי זוג ממין שונה יכתבו את זה.

  • אייל  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 21:50

    אם נקבל את הטיעון שלך, אז מה ההגיון בלקרוא לאנשים לצאת מהארון? ומה בכלל העניין בגאווה? הרי הטרוסקסואלים לא עושים מצעדי גאווה. ולמה בכלל צריך קהילה גאה? למה, לסטרייטים יש קהילה?

    ואכן, לו הייתה הקבלה מושלמת בין הנטיות המיניות השונות (והלוואי שהייתה), לא היה צורך לא במצעדי גאווה לאלו הגאים בנטייתם, ולא בארון לאלו המתביישים בה.

    אבל אנחנו חיים בעולם תרבותי שבו נטייה מינית אלטנטיבית היא בהחלט נושא לא פשוט עבור אנשים. ישנם הומואים שחווית היציאה מהארון היתה פשוטה וטריוויאלית עבורם, אבל ישנם גם רבים שעבורם זו היתה חוויה קשה, בעוד שאיני מכיר במישהו שהיה לו קושי להודות שהוא סטרייט. ולמה בעצם? כי זו החברה שבה אנחנו חיים.

    לטענתי, הנושאים השונים שנכללים ב"צנעת חייו האישיים" של אדם אינם אוניברסליים חובקי עולם ותרבויות, אלא תלויים במציאות החברתית והתרבותית. כיום, בחברה בה להצהיר שאתה הומו זה "לצאת מהארון", לפרסם הומוסקסואליות של אדם היא חדירה לפרטיות. קיימים גם מצבי קיצון. למשל, קשה לטעון שאין להגן על בחור פלסטיני שעבורו יציאה מהארון עלולה לגרור נידוי ואף רציחה. לדעתי, על החוק להגן על אנשים מפני פגיעה, בהינתן המציאות החברתית הקיימת, לא על פי המציאות הרצויה (בהחלט!) לפי השקפת העולם הליברלית שלי.

  • גולדבלט משה  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 22:05

    אם אדם יוצא דרך קבע עם בן זוג קבוע אזי אין כאן פרסום הנוגע לצנעת הפרט . זאת אומרת לא נעברה עבירה על חוק הגנת הפרטיות.

    האם זה אומר שצריל שכל עם ישראל יידע? לא -אבל אין כאן כבר בעיה חוקית אלא אתית בלבד

  • אייל גרוס  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 22:52

    אוקיי משה. אז אני שמח, אתה כבר זזת מהקוד העיתונאי הקיים, הקוד הקיים בעיתונות הוא שלא ידווחו עד שאדם יצהיר. ומה אם אדם יראה יד ביד עם בן אותו מין? מניח שגם תסכים שזה בסדר לפרםם מבחינה משפטית.
    לגבי האם צריך שכל עם ישראל ידע, כעניין אתי, אני אקבל את זה אם תגיד לי שגם לא צריך לדווח על ההטרוסקסואליות של אנשים כעניין אתי, כלומר לעולם לא ידווחו שיהודה לוי נראה עם נינט וכו'. והרי מדווחים כל הזמן.

    אייל אני מסכים סך הכל עם רוב מה שאמרת שלא סותר את דברי עד הסוף שלהם, כי בעיני השמירה של הציר פרטיות-ארון משמרת את המצב שאתה מתאר ולא ההפך. אני רוצה מצעד גאווה כדי לשנות את העולם בו אנו חיים, ויציאה מהארון לאותה מטרה. אני רוצה לשנות את העולם, לא רק לפרש אותו. (מכיר את התיזה ה11 על פוירבך של מרקס…)

    ואגב, אני לא תומך באאוטינג בסיכומו של דבר במובן שאני לא בעד לעשות כותרת שאומרת "א.ב.ג. הוא הומו",לסבית". מהסיבה שאני רוצה לתת לאדם את הזכות לעשות החלטות משמעותיות על חייו בעצמו.

    אבל בעולם המורכב בו כולם שולחים רמזים ודו משמעויות לא נראה לי כל כך בעיייתי שאוחובסקי ופוקס גם עושים את זה.

  • דבי ליטנשוורץ  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 23:04

    ומפותל. אני חושב שמה שכתב לך אייל מסכם את העניין באופן ברור למדי ואף יש לו תוקף משפטי, ראה מקרה משפט הדיבה המפורסם "אמסלם ההומו"

  • אייל גרוס  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 23:30

    דבי ל. משפט אמסלם היה על האמירה אמסלם לא לבד, לא אמסלם ההומו.
    זה גם היה קייס אחר לגמרי, שעסק בתביעת דיבה ולא פרטיות שכן הוא לא היה הומו.
    אז לפני שמטיפים לי על תוקף משפטי כדאי לדעת על מה מדובר, שכן זו סוגיה לגמרי אחרת.
    נוסף על כך מותר גם לבקר פסקי דין ולדון בהם באופן בקורתי. בשביל זה אנחנו כאן, לא כדי להרכין ראש בפני כל סמכות ולהגיד זה פסק הדין ולצטט כמו תלמיד בכיתה א' שבמקרה זה גם מצטט ברמה של נח בשבע שגיאות,

  • דבי ליטנשוורץ  ביום 10 באוגוסט 2009 בשעה 23:47

    אלא שהראציונל שעמד מאחרי קבלתה של התביעה הוא שבהינתן הסטאטוס החברתי זו תביעה מוצדקת. הגיון זה יעמוד כמעט ללא ספק לזכותה של התביעה במקרה בו יתבעו מר וגברת אוחובסקי על חשיפתו של מאן דהו. ואינשאללה שמישהו מהנפגעים ירים את הכפפה יבעט בשני הפאשיסטים.

  • מנחם  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 0:05

    בעוד הויכוח כאן בדבר זכותו של פלוני "להישאר בארון"נמשך ממשיכים גורמים מסויימים ובולטים בקהילה ההומו לסבית בשלהם ומנצלים כל הזדמנות כדי "לעשות אאוטינג" לאחרים .תוך כדי המעשה הם גם זוכים בפירסום עצמי .הם יודעים שהם פוגעים באחרים. הם יודעים שישנה עליהם ביקורת בנושא. אבל זה לא מעניין אותם.
    עוד בנושא כאן
    http://www.notes.co.il/raboy/59405.asp

  • דב דנדאט  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 0:50

    גרוס: אתה כבר שבוע זורק לכל הכוונים מושגים פסיכיאטריים שאין לך מושג בהם כגון הפנמה והדחקה, ומבלבל בין מושגים סוציולוגיים בהם יש לך עוד פחות מושג כגון פשע שנאה ופשע תשוקה. אתה האחרון שיכול ללעוג לאנשים על שיבושים כל שהם.

  • אייל גרוס  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 1:08

    דבי ל. התביעה של אמסלם זה משהו אחר לגמרי מטענות פרטיות שכן לא דובר בשאלה של פרטיות אלא של פרסום שאינו אמת. חוץ מזה שיש ביקורת רבה על פסק הדין הזה אבל זה דיון אחר.

    לגוף העניין התיחסתי כאן ואצל חלי וגם בקרוב יהיה פוסט שלי.

    פשע שנאה, דב, הוא מונח משפטי (אולי קיים בעוד דיספילינות) ואני לא מרבה להשתמש בו ולא בכלל חובב של זה כקטגוריה משפטית נפרדת. לא חושב שהשתמשתי במונח פשע תשוקה אי פעם. אני לא לועג לאנשים אבל שלא יטיפו לי. ולא משתמש בניתוח פסיכאטרי כי אם חברתי.

  • גלי  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 1:10

    כל עוד ישנה הומופוביה יהיה ארון ויהיו מצעדי גאווה.
    אני מעריכה שיקח עוד הרבה מאוד זמן עד שהחברה תקבל את ההומוקסואליות והלסביות כנורמה לכל דבר. זה מתחיל בילדות בסרטים שהילדים רואים: מציגים את האהבה הרומנטית ההטרוסקסואלית כמשהו קסום, טוב ושמוביל להגשמת משאלות. בסרטי הילדים ובסיפורי הילדים (וביחוד באגדות העם הקלאסיות כמו סינדרלה, שלגיה וכולי) מוצגת רק אהבה הטרוסקסואלית והיא מוצגת כקסם: הצפרדע הופך לנסיך. כתוצאה הילדים גדלים כאשר המסר היחיד שהם מביאים אותו לבית הספר הוא שהנורמה הוא רומנטיקה הטרוסקסואלית והיא גם בנוסף קסומה (ראו המאמר שלי בנושא באתר שלי). זה בדיוק כמו שבאגדות העם מעבירים מסר שאשה יפה היא אשה לבנה, עשירה וחכמה. ואיפה בני המיעוטים? לא קיימים. זו מן פוביה מהשונה, מהזר וממה שהוא חורג מהכלל.
    אחר כך הילד גודל והוא מגלה עובדות מדעיות: כדור הארץ שעליו הוא עומד ונדמה היה לו שהוא עומד במקום למעשה הוא נע. וגם יש נטיות מיניות אחרות. ישנן תגליות שאותן מגלים אחרי שבילדות השרישו לנו אמיתות מסוימות והן נתפסות לכן כיוצאות מהכלל, כחורגות מהנורמה. אם בילדות מקריאים לנו רק את סינדרלה ואת שלגיה. אז סיפור על אהבה בין יוסי לאבי שנפגוש בו בגיל עשר'ה יתפש אצלנו כמשהו חריג.
    אני מניחה שעבור ילד שיש לו בעצמו נטיות הומו-לסביות הדבר יהיה כרוך בהסתרה.
    הבן שלי בשנה שעברה בכתה אלף צייר בבית הספר סיפור על ילד עם מכשיר שמיעה. והוא צייר את מכשיר השמיעה בדיוק מדהים ואת הסיפור הוא כתב בצורה מדוייקת. המורה הזמינה אותי במיוחד ושאלה אותי: מאיפה הילד יודע לצייר ככה ילד עם מכשיר שמיעה ומי נתן לו את הרעיון? איך הוא חשב בכלל על הרעיון? שכן עצם הרעיון הוא חריג. אמרתי לה: בטח מהופ ממהטלויזיה.
    אבל למעשה לאמא שלו יש מכשיר שמיעה ומזה הוא יודע. כלומר, בעולם של ילדים בכיתה אלף ילד עם מכשיר שמיעה הוא חריג. וגם דרך אגב בעולם של ילדות בנות 40… וככה החברה גם מתייחסת לזה. ולכן אני יכולה להבין מכך איך מתייחסים להומואים וללסביות כחריגים.
    כאשר הייתי קטנה גרתי בלונדון ותמיד חלמתי להכנס לארון הבגדים של האריה, המכשפה וארון הבגדים ולמצוא שם את הפנס של נרניה של סי.ס. לואיס.

  • אייל גרוס  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 2:19

    רק עכשיו שמתי לב להומופוביה של דבי ל. "מר וגברת אוחובסקי". זה מר אוחובסקי ומר פוקס. סיימתי את הדיון איתך ועם השאר הניקים שאתה כותב תחתם.

  • גולדבלט משה  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 6:10

    נדמה לי שהוויכוח סטה מאד מהנאמר בפוסט ולדרכים די צדדיות. אייל ג. נראה לי שביסודו של דבר אתה מסכים שהסוגייה נשלטת על ידי חוק הגנת הפרטיות ותומך בזכות לפרטיות-כדאי שתדגיש את זה כי הרזולוציות שאתה עושה די מבלבלות חלק מהקוראים-גם אותי

  • הלה, סידני, אוסטרליה  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 6:45

    (כתבתי כבר בבלוג של חלי)
    למר לפיד יש ילדה אוטוסטית
    ידעתי לפני שאשתו בחרה לצאת מהארון בנושא
    להודיע קבל עם ועדה שיש לך ילד אוטיסטי זה דבר לא קל. לכן בחר מר לפיד (המבוסס כלכלית, המבוסס מסחרית, המבוסס עסקית) לא לדווח על כך לפני שהבשילו התנאים הרגשיים.
    כנ"ל לגבי נטיות מיניות. רוצה אדם לא להודיע בגלוי? זו זכותו. אם ילד זה עניין פרטי ודאי וודאי שנטיות מיניות הן דבר פרטי.
    נ"ב אני הולכת ברחוב מחובקת עם חברה שלי. אנחנו מדברות באהבה רבה. ואם זו היתה זמרת מפורסמת? אז מה?

  • אייל גרוס  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 8:49

    משה, אני שמח שאני מבלבל אותך. ברצינות, זו היתה המטרה. לנער אותך מהקטגוריות השמרניות האלו. ולהבין שכל הזעם על האאוטינג אולי לא במקום כאן, כי מדובר באנשים שחיים חיים הומואים ולסבים די מלאים, יש להם לעתים בני זוג, והסוגיה המעניינת אותי היא בוודאי לא שידווחו על מה שאדם עושה בד' אמותיו, אלא על הצביעות שבכך שאדם שמקיים חיים כאלו בספירה הציבורית, זה יחשב בכל זאת פרטי, בעוד שחיים הטרוסקסואלים נחשבים ציבוריים. וכיצד שיח הפרטיות משמש לקבע את הארון. לכן אני לא מוכן לפטור את הדיון בכותרות כפי שאתה מציע לי . מעולה – ברצינות ולא בצורה פוגעת – שבלבלתי אותך. אולי זה קצת ניער את המחשבה בנושא. מאוד מקווה שכך.

  • גולדבלט משה  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 9:55

    חיים הטרו סכסואלים הם לעתים פומביים כי לאנשים אין בעיה להודות בקשר כז ולעומת זאת בגלל הסיבות הידועות קיים קושי אמיתי לרבים להודות בנטיה מינית הומוסכסואלית או לסבית.זו עובדה,ייתכן שתשתנה במהלך טבעי וייתכן שתמיד יישאר פער. כל זה אינו נוגע לזכותו של ההומוסכסואל לפרטיות . אני רואה בשמירה על הפרטיות ובההגנה עליה אפילו משהו שהוא מעבר לזכות הבסיסית לפרטיות. השמירה על הפרטיות היא גם הגנת יתר על אוכלוסייה הנזקקת להגנה כזו
    אני מודה שאני לא מצליח לפענח מה מפריע לך בעמדה זו. היא אינה שיתוף פעולה עם קשר השתקה,מבחינתי אשמח שכולם יצאו מהארון. היא אינה שוללת עידוד ליציאה מהארון,כל עוד הדבר נעשה בטקט וברגישות
    ובאשר לשאר-יש הבדל בין מישור של התנהגות חוקית פסולה ואסורה לבין התנהגות לא ראויה-גם אם דמות ציבורית היתה נראית מדי יום עם בן זוגה והם היו נצפים משלבים יד ומתנשקים וכיו"ב אני לא סבור שיש לפרסם זאת-אבל אם ייעשה םפרסום זו לא תהיה עילה לתביעה

  • אייל גרוס  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 11:46

    משה על מנת לנסות להביא את הדיון הזה לסופו, ברור שיש אנשים שיש להם קושי להודות בנטייה המינית הזו, ואני גם לא בעד לשלול מאדם כאמור את ההחלטות המשמעותיות האלו בחיים שלו. אני כן מבקש להצביע על כך שכשאנשים לא יוצאים מהארון, הם רק מחזקים את הקושי הזה עבור אחרים, בפרט כשמדברים על אנשים מצליחים, מבוססים שיכולים היו לתת דוגמא לאנשים צעירים. מאחר ואתה כותב שאתה בעד עידוד ליציאה מהארון כל עוד הוא בטקט וברגישות נדמה לי שאין ביננו אם כן מחלוקת עקרונית בסיכומו של דבר. וגם זה לטובה.

  • גולדבלט משה  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 11:57

    ליציאה מהארון היא שאני משוכנע כי עבור האדם עצמו-לא בכל מקרה ותמיד יש לבחון נסיבות פרטיות-היציאה יכולה להוות הקלה רצינית. קשה לחיות עם הצורך להסתיר. השיקול הכללי,דהיינו,מה גורל הקהילה הו משני יותר,איני סבור שקיימת במקרה זה חובה ציבורית ליציאה להארון ולא משהו שמתקרב לכך.

  • אייל גרוס  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 15:20

    משה זה מעגלי כי לאדם שאתה בצדק אומר שיהיה יותר קל יהיה יותר קל אם לא יהיה צורך להסתיר מלכתחילה. גורל ה"קהילה" אינו איזה רעיון אבסטרקטי של קהילה – אתה יודע שרעיונות אבסטרקטים של קולקטיבים פחות חשובים לי – אלא רעיון שחיוני כדי שלפרט שאתה מזכיר יהיה טוב. אין "חובה" אך אני יכול לשפוט מוסרית אדם ולומר שעשה משהו יותר טוב שתרם לא רק לעצמו אלא גם לאחרים. בוודאי שיש הבדל ונער בן 17 שגם עם הורים הומופובים לא ברור שמומלץ לו לצאת מהארון כלל ובטח שלא אשפוט אותו מוסרית. אדם מבוסס שאין לו הרבה סיכונים וכו' הסיפור הוא אחר. ברור שלכל אחד יש את הסיפור משלו.

  • יוסף וולטג'  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 15:39

    להבין את הטיעונים שלך. בעוד הדברים של גלודבלט ברורים לחלוטין, הכתיבה שלך במקרה הנידון (בניגוד לכתיבה הרגילה שלך) מורכבת מאוד וככל שאני מתאמץ היא עדיין מעורפלת. זה קצת מזכיר לי את סוכן הביטוח שלי. אני בעל דוקטורט בהנדסת אלקטרוניקה ועוד לא נתקלתי במשהו שאם התאמצתי מספיק, לא הצלחתי להבינו ובכל זאת לעיתים קרובות כשהסוכן מסביר לי למה כדאי לי לעשות ביטוח מסוים אני לא מצליח להבין אותו. הכלל שלמדתי מכך הוא שאם אני לא מצליח להבין זה לא בגללי אלא בגלל שהאדם שלפני או משקר לי או שבעצמו לא ממש מבין על מה הוא מדבר. לעצם העניין הרושם שלי הוא שאין לך קייס ממשי פה ואלוהים יודע למה אתה מתעקש לתמוך בעמדה המשונה שלך לגבי החשיפה (מבחינתי גם לטעון שלא קבעת עדיין עמדה ברורה זו התחמקות משונה ביותר)

  • אייל גרוס  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 15:42

    יש לי עמדה מורכבת ולפעמים קשה יותר להבין עמדות מורכבות. אין בכוונתי להתנצל על כך. אני מקווה לכתוב על כך בקרוב פוסט מסודר משלי ואולי זה יעזור. אתה מוזמן לקרוא את שלל הטוקבים שלי בפוסט של חלי ואולי זה גם יעזור. נכון שלגבי חלק מהדברים בעיקר העלתי שאלות. זה מהותו של דיון, שדווקא השאלות והתשובות והדיון הוא מטרתו שכן אם כל אחד כאן יהיה רק כדי לעמוד חד משמעית על איזו נקודה כמעט ולא יהיה בו טעם.

  • יוסף וולטג'  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 16:27

    לגבי העמדה שלי בנושא, הכלל שמנחה אותי הוא מה ששנוא עליך על תעשה לחברך. אף אחד לא היה רוצה שיפרסמו נושאים הקשורים לצנעת הפרט שלו גם אם יש לפרסום איזה בנפיט אידאולוגי. נראה לי שאתה חותר לכך שבמקרה הזה המטרה מקדשת את האמצעים. זה מדרון חלקלק שיהיה לך קשה מאוד להגן עליו בתחומים אחרים שחשובים לך כזכויות אדם ולחימה בטרור.

  • חיים  ביום 11 באוגוסט 2009 בשעה 23:20

    לא רואה מה כל כך מורכב, כפרשן גרוס מוסמך בעיני עצמו אני רואה בדוגמה של ידוען א' וידוען ב' תמיכה בחוקיות של הדבר. מי שמסיק מזה שאייל תומך בהוצאה אל מחוץ לחוק של מדורי הרכילות חי בפנטזיות, לדעתי.

    כמובן שמשפטן טוב צריך לדעת כיצד לנסח את הדברים כדי שאם מישהו יעמוד לדין הוא לא ייתלה ב"חוות דעת משפטית של פרופ' גרוס". לא שהוא לא רוצה את זה בהכרח, אבל מן הסתם את זה הוא שומר לכתבי עת משפטיים ולא לבלוגספירה.

    ומה דעתי? דעתי שזה באמת לא חוקי לפי סעיף 2.4, והמשפט הישראלי כבר הכיר בתופעה של יחסיות תרבותית ולכן זיכה אנשים שהשתמשו בביטויים פוגעניים לכאורה כמו "כוסית" משום שבמגזר שלהם המילה לא נחשבה למילת גנאי.

    לכן אם אתה מפרסם בדרך זו או אחרת על אדם, נניח ירושלמי (אפשר גם בני-ברקי או אום אל-פאחמאווי) שהוא הומו, והוא הולך לביהמ"ש עם סקרים ש-90% מהירושלמים שונאים הומואים ולא מוכנים לגור על-ידם וכו', אז אני לא רואה איך השופט יכול לשלול את העובדה שהפרסום אכן השפיל וביזה את האדם בציבור שבקרבו הוא חי.

    מובן שבמערכת המשפט הישראלית השופטים הפוליטיים יכולים בעזרת מושגי שסתום כמו "תקנת הציבור", "הציבור הנאור", "האדם הסביר", פרשנות תכליתית" וכו' לעשות מה שמתחשק להם מהחוק, לרבות קרדום לחפור בו על מנת לקדם את עמדותיהם הפוליטיות שאולי דומות לאלו של פוקס&אוחובסקי, אבל לצורך העניין אני מתעלם מזה שכן אחרת אין טעם בשום סוג של שיח משפטי.

  • אייל גרוס  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 1:12

    חיים הדבר האחרון שאתה זה פרשן מוסמך שלי. אוי לי אם הפרשנות שלך לדברי היתה מייצגת אותי בהקשר הזה ובהקשרים אחרים.

  • אייל גרוס  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 1:25

    ממליץ מאוד לקרוא!
    http://e.walla.co.il/?w=//1536208

  • אייל גרוס  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 1:34

    ברשותכם עוד שתי קריאות מומלצות על הנושא

    http://b.walla.co.il/?w=/3054/1535541
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/928/450.html

  • גולדבלט משה  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 3:26

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-40208-00.html?tag=03-23-57

  • אייל גרוס  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 4:23

    לא כל מי שמעדיף לשמור את הגדרתו המינית ואת אורח חייו הפרטי בדל"ת אמותיו עושה זאת מתוך פחדנות או קרייריזם זול. עד כמה שהדבר יישמע מוזר, יש אנשים שפשוט חושבים שאלה עניינים שבין אדם ובין עצמו וחוגו הקרוב, ולא לציבור הרחב.

    – כך כרמית גיא במאמר שהבאת.
    אני תוהה אם יש מי שחושב שההטרוסקסואליות שלו הוא בינו ובין עצמו וחוגו הקרוב?

    וגם, כפי שכתבה מיכל פלטי, כל רשימה כזו היא שעושה את האאוטינג, ולא הפרסום בהארץ שלא כתב מה הנטייה המינית של האנשים…

    לגבי נקודות אחרות שעולות ברשימה של גיא המאמר של ישי בלנק שקישרתי כבר מתייחס ומסביר את הבעיות שבהן.

  • גולדבלט משה  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 8:07

    ההפרדה שאתה עושה בין הנטיה המינית לבין המאפיינים האחרים הכרוכים במין היא מלאכותית. גם הטרוסכסואלים לא אוהבים פעמים רבות לדבר על חיי המין שלהם או להפוך אותם לנושא פומבי. ישנם נושאים נוספים כגון,אימפוטנציה,קרירות,ההיעדר חשק,בעיות תפקוד וכיו"ב נושאים נוספים שכולם קשורים למין,משותפים מן הסתם לכולם ואינם נושא לפומביות.לפחות אינם נחשבים כאלו.
    מין בכלל היה ויהיה נושא טעון ובעייתי עוד שנים רבות למרות ….. רוב האנשים די משקרים ביחס לנושא זה ובוודאי מסתירים הרבה-תאמין לי גם "במחנה ההטרוסכסואלי" לא תמיד מלקקים דבש

  • אייל גרוס  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 10:39

    משה
    אני בכלל לא מדבר על שיחה על מין.
    כפי שכתבתי בתגובה אצל חלי
    אנשים מצהירים על ההטרוסקסואליות שלהם כל הזמן. הם הולכים יד ביד ברחוב, מזמינים לחתונה, מדברים בעבודה על בת הזוג. כל אקט כזה הוא הצהרה על הנטייה המינית ועל עם מי אתה – כנראה – שוכב. מה שאתה ואם יורשה לי הטרוסקסואלים רבים מפספסים, ואני מקווה שאצליח להבהיר זאת סוף סוף, זה שכאשר אנו מדברים על יציאה מהארון, אנו לא מדברים על לדבר על מה בדיוק עשית במיטה וכו', אלא על עצם הדיבור על הנטיה המינית ועל בני זוג שאינו שונה בכלל מההצהרות ההטרוסקסואליות מהסוג שאני מתאר. הרי עד זמן לא רב הומואים ולסביות לא יכלו לעשות את הדברים האלו, ועד היום זה לא פשוט. כשאתה הולך עם בני זוג מאותו מין ברחוב, לא בביטוי בוטה של מיניות, רק מחזיק את היד, יש תמיד את החשש מאלימות. לספר במקום העבודה, אנשים רבים חוששים לתגובה עוינת או אף פגיעה חמורה מזו, גם אם רשמית החוק מגן עליהם אך לא צריך לספר לך שאין בזה בהכרח ערובה או נחמה. אז מה שמוזר לי שפתאום משווים לדיון על ביצועים במיטה. מי בכלל דיבר על זה? כל מה שדובר עליו זה דברים מקבילים לדברים שכל יום הטרוסקסואלים עושים ובכך מצהירים על ההטרוסקסואליות.

  • אייל גרוס  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 10:40

    משה
    אני בכלל לא מדבר על שיחה על מין.
    כפי שכתבתי בתגובה אצל חלי
    אנשים מצהירים על ההטרוסקסואליות שלהם כל הזמן. הם הולכים יד ביד ברחוב, מזמינים לחתונה, מדברים בעבודה על בת הזוג. כל אקט כזה הוא הצהרה על הנטייה המינית ועל עם מי אתה – כנראה – שוכב. מה שאתה ואם יורשה לי הטרוסקסואלים רבים מפספסים, ואני מקווה שאצליח להבהיר זאת סוף סוף, זה שכאשר אנו מדברים על יציאה מהארון, אנו לא מדברים על לדבר על מה בדיוק עשית במיטה וכו', אלא על עצם הדיבור על הנטיה המינית ועל בני זוג שאינו שונה בכלל מההצהרות ההטרוסקסואליות מהסוג שאני מתאר. הרי עד זמן לא רב הומואים ולסביות לא יכלו לעשות את הדברים האלו, ועד היום זה לא פשוט. כשאתה הולך עם בני זוג מאותו מין ברחוב, לא בביטוי בוטה של מיניות, רק מחזיק את היד, יש תמיד את החשש מאלימות. לספר במקום העבודה, אנשים רבים חוששים לתגובה עוינת או אף פגיעה חמורה מזו, גם אם רשמית החוק מגן עליהם אך לא צריך לספר לך שאין בזה בהכרח ערובה או נחמה. אז מה שמוזר לי שפתאום משווים לדיון על ביצועים במיטה. מי בכלל דיבר על זה? כל מה שדובר עליו זה דברים מקבילים לדברים שכל יום הטרוסקסואלים עושים ובכך מצהירים על ההטרוסקסואליות.

  • גולדבלט משה  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 13:36

    אין ספק שהתייחסות לביטוי של קרבה מינית מקובלת פומבית בין זוגות הטרוסכסואלים חילוניים שונה מהתייחסות לקרבה דומה בין זוגות חד מיניים-וזה כמובן נובע מיחס החברה שחלק גדול ממנה מסתייג מיחסי כאלו. זה אינו משנה את הרציו של מה שכתבתי. גם זוגות רגילים יכולים לחשוב שנשיקה או אפילו הליכה יד ביד אינה שייכת לתחום הפומבי ותתפלא ישנם לא מעט כאלו.
    מה שאתה מנסה לעשות הוא לשנות באמצעות עידוד היציאה מהארון את ההתייחסות החברתית-זה לגיטימי כל עוד אין הדבר כרוך בהפרת הפרטיות המוגנת בחוק

  • אייל גרוס  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 15:00

    ואני חוזר ואומר שאני לא בעד לדווח על מה שאדם עשה בד' אמותיו ועל כך חל החוק, אבל אני רוצה להחיל את אותו דין ואתיקה על זוג שאחז ידים ברחוב, בלי אפילו מיניות בוטה, גם אם הוא מאותו מין או ממין שונה. זה שלחלק מהזוגות לא משנה מאיזה מין(מה זה זוגות רגילים??) זה לא מתאים זה בסדר. אבל אני רוצה יחס שווה של החברה, וגם של התקשורת והחוק והאתיקה…..

  • גולדבלט משה  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 16:07

    האם החוק מתייחס שונה לזוג גברים המחזיקים ידיים ברחוב?

  • אייל גרוס  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 16:32

    החוק הפלילי לא, החברה בהחלט כן, ולפי הפרשנות שרוב העורכים נותנים לחוק , והפוסט הזה שלך לפחות בלי ההבהרות שבטוקבקים יצדיק אותם , אז חוק הפרטיות בהחלט כן במובן שהם לא יעלו תמונה של זה בלי אישור מפורש של הזוג, לעומת זוג הטרו. הם יגידו שזה אאוטינג פסול אתית ואולי אף חוקית. אני דוחה את הפרשנות הזו אך שים לב אך הפוסט הזה שלך מחזק אותה. אני אומר לך בוודאות ובנסיון שלא יפרסמו תמונה של זוג גברים מחזיק ידיים אלא אם כן יקבלו רשות או שהם הצהירו שהם הומואים בפומבי, אך כך יפרסמו של גבר ואשה בלי רשות ואפילו של קטינים.

    ואגב סיפרתי בדיוק איך עשו לי את זה , החזירו אותי לארון בפוסט הזה

    http://www.notes.co.il/gross/58830.asp

  • אייל גרוס  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 16:44

    טוב אני מתנצל אף כי הסוגיות האלו נדונות בפוסט הזה הסיפור הזה האישי שלי לא מופיע שם, הוא במשהו שטרם פורסם. בהזדמנות.

  • רן קנדי  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 21:01

    לפלוגתא בין איריס לאייל גרוס:

    בהתחשב בעובדה שנראה שפרופ' גרוס אינו עומד על שהלכה למעשה עומד מאחרי השגותיו ודבריו דכאן הינו בקשתו להציג את ההומוסכסואליות כשקולה להטרוסכסואליות, כאילו אין המדובר במום ואין המדובר בעיוות,- הרי שנראה כי במידה ואמנם הינו בנו של היועץ המשפטי של משרד הבטחון – ועיסוקו בתחומים הנזכרים – (כל שידוע לי, ביסודו של דבר, מקורו באתר זה, – ואולי באי אילו קישורים) המינימום העשוי להדרש לעניין זה הינו שקיפות.

    אינני מוצא בדבריי טעם לפגם, שכן לא קיים דבר החורג מגדר המציאות. (ומניח שמובנת כוונתי בנקל.)

    לתגובתו של הנ"ל (ללא נושא) מיום 8.11 שעה 2:19:

    קשה לי קצת להבחין ב-"הומופוביה".

    במידה ולא הובאו הדברים בשגגה – הרי שמדובר בשנינות שאינני מוצא בה פסול.

    ההתרשמות שכאן הפוסל – לאמיתו של דבר – במומו פוסל.

    (וכהערת אגב – לגופו של עניין – נראה שגם הכינוי "פאשיסטים"במקומו, – שכן עד כמה שניתן להבין מהדיון במדור – המתיימר לעשות לזכויות הפרט – מתוך אמונה עיוורת בצדקתו – העשויה אמנם להעלות על הדעת כאלו של הנאצים במה"ע – או של יגאל עמיר – אם תרצו, – (- מניח שעשוי להעמיד את עצמי כאן בסכנה מסויימת – לעניין רוחן של התקפות מילוליות – רוח התואמת אמנם את זו שבא לבקר הביטוי הנידון – הנזכר לעיל) מניח לעצמו לפגע באחרים מתוך טפשות ואטימות, הדומה להפליא (אם גם לא זהה) לזו אשר עשוי הוא לייחס לזולת.)

  • חיים  ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 23:45

    מה זה הומוסכסואליות? אתם מכירים מישהו שכותב סכס ולא סקס?

  • אייל גרוס  ביום 13 באוגוסט 2009 בשעה 17:47

    סוף סוף הפוסט שלי
    http://www.notes.co.il/gross/59504.asp

  • רן קנדי  ביום 14 באוגוסט 2009 בשעה 14:00

    סתם מדהים. – למי שיש זמן שיעיין בתגובה מס' 41 כאן,- http://e.walla.co.il/?w=/221/1534857.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s