חוק נחפז


אני לא מתכוון לחזור על כל הנימוקים הנכונים שהועלו ביחס לתיקון לחוק הכנסת [לא חוק יסוד] הידוע כ"חוק מופז" והמאפשר גם לשבעה חברי כנסת שהתפלגו מסיעה להפוך לסיעה עצמאית ולא רק ל1/3 מהם . כל חקיקה המסייעת לפירוק המפלגות הגדולות היא רעה ופוגעת בסופו של דבר ביציבות השלטונית. אפשר גם להזכיר לליכוד שהוא עלול להפוך בנקל לקורבן של התיקון החדש ולהצטער על היום שבא לעולם, אבל אין טעם בכך-מדובר בפוליטיקאים מאד מנוסים שבוודאי חשבו על אפשרות זו.
 
מה שניתן לומר על החוק הרע הזה הוא שאין כל טעם לחוקק אותו כיום, אלא אם מובטח ששבעת חברי קדימה אכן צפויים לפרוש מהסיעה ולהצטרף לממשלה. מופז נשבע שאין לו כוונה כזו והתחייב להצביע נגד. משום מה קיים חשד עמוק ביחס לחברים לא מעטים בסיעת קדימה שהוכיחו בעבר יכולת דילוג מרשימה, לרבות מי שהחוק קרוי על שמו, שערק לקדימה יום לאחר שנשבע אמונים לבית החם בליכוד.
 
בקיצור זו השאלה האמיתית האם יש לנתניהו הבטחת ברזל לפרישה? אם לא הוא באמת עלול לאכול את הדגים הבאושים, ללקות ולבסוף להיות מגורש מהעיר. לפני שניגשים לחקיקה אני הייתי דורש מהמועמדים לפרישה והצטרפות לממשלה ערבות בנקאית בסכום גבוה במיוחד.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אופיר זמר  On 28 ביולי 2009 at 8:50

    יש שאלה משפטית שמסקרנת אותי בקשר לחוק הזה (עליי להזהיר מראש שאני די בור ועם הארץ בנושא): האם תהליך החקיקה בכנסת מחוייב לאיזשהו עיקרון של תום לב? כלומר, אם במקרה כמו חוק מופז, יש חוק שנוסח בעליל בצורה ביזארית כדי להשיג תוצאה פוליטית נקודתית בכנסת הנוכחית (במקרה זה: קריטריון לפרישה מסיעה שחלקו יחסי וחלקו אבסולוטי, שנוצר בדיוק כדי למנוע פיצול של "העבודה" ולאפשר פיצול של "קדימה") – האם יכולה להיות התערבות, למשל של בית המשפט, שתבטל את החוק או לפחות תדחה את יישומו לכנסת הבאה? ואם הקריטריון היה עוד יותר ביזארי – נניח, ניתן לפרוש ממפלגה רק אם במקום השני ברשימה שלה יש מועמד יליד איראן ו/או בעל שם של מלך מקראי – האם אז היה מקום להתערבות כזאת? האם יש איזשהו גבול בעיניינים האלה?

  • יונתן  On 28 ביולי 2009 at 9:10

    רק לכך שלא תתנגש עם חוקי יסוד.
    בית המשפט לא יכול להתערב בחקיקה שאינה מתנגשת עם חוק יסוד,בית המשפט לא יכול לסדר את הדמוקרטיה שלנו בשבילנו.

  • אופיר זמר  On 28 ביולי 2009 at 9:31

    ברור לי שבית המשפט יכול להתערב רק במקרה של התנגשות עם חוק יסוד. אני מניח שניתן היה לחוקק חוקי יסוד שיחייבו את הכנסת לחוקק בתום לב (או לפחות למנוע חקיקה שמתייחסת בעליל לאדם מסויים או לסיטואציה קונקרטית וכיו"ב), אבל מחוקקינו בחרו שלא לעשות זאת?

  • גולדבלט משה  On 28 ביולי 2009 at 10:57

    שקיים איסור על חוק רגיל לסתור חוק יסוד אינה נכונה בהכרח. קיימת הגבלה כזו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק וכן הגבלה מספרית בחוק יסוד הכנסת-השאלה אם בכלל ניתן עקרונית לתקן חוק יסוד בחוק רגיל למיטב ידיעתי טרם הוכרעה,אבל אני לא מומחה למשפט חוקתי-תוכלו להפנות את השאלה לפרופ' אייל גרוס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s