למה לא להוציא להורג עברייני תנועה?


בכל פעם שאנו עוברים שבוע קשה בתחום תאונות הדרכים הקטלניות קמה זעקה גדולה ומרה. תאונות הדרכים הן מכת המדינה!, המצב הולך ונעשה גרוע והכול בגלל היחס הסלחני לנהגים עבריינים!. רק לפני כשבועיים הקדיש לכך זהבי עצבני טור שלם ושר המשפטים המשיך בקו זה וקרא לענישה כל כך מחמירה שתאפשר החרמה מידית של רכבו של עבריין שנתפס עובר על המהירות המותרת. היו עוד כמה התבטאויות דומות וקיימת כנראה הסכמה כללית שהמצב מעולם לא היה גרוע יותר והגיע העת שבתי המשפט  והכנסת ייענו לאתגר ויחמירו מאד בעונשים. גם משרד המשפטים התחיל לעבוד על הנושא.

בעיניי נושא זה הוא ההוכחה האולטימטיבית ליכולתה של התקשורת להציג לקורא/צופה/מאזין תמונת מציאות שהיא ההיפך הגמור מהאמת. בדרך הטבע זו הוכחה נוספת עד כמה התקשורת מהווה מכשיר מסוכן ובעייתי בעולם שבו אף אחד לא רוצה להקדיש ולו דקה נוספת לבדיקת עובדות לפני שהוא פותח בזעקות.הדבר כנראה נכון ביחס לנושאים נוספים.

תחזיקו חזק! בשנות השבעים של המאה הקודמת היו בישראל פחות מחמישית כלי הרכב שיש היום וממוצע ההרוגים בתאונות דרכים לשנה היה כמעט 600 הרוגים. כיום אנחנו בסביבות ה400 הרוגים עם כמות הרבה יותר גדולה של כלי רכב. מאז קום המדינה אנו עדים לשיפור מתמשך ודרמטי בתחום בטיחות הנסיעה ברכב ויש לכך סיבות רבות. כל מי שעוסק בתחום במישרים או בעקיפין [כמוני] יודע את העובדות.כל זה לא קרה בגלל החרפת הענישה וגם משטרת התנועה לא תרמה, לדעתי, הרבה.

אם תרצו הוכחה נוספת בדקו מה קרה לפרמיות ביטח החובה שאתם משלמים בשנים האחרונות – הן ירדו כמעט לחצי !. בסוף שנות השמונים זעקו חברות הביטוח כי הן צפויות לפשוט את הרגל בגלל עלות הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים, היום כבר יודעים שמדובר באחד מענפי הביטוח הרווחיים ביותר.

ברור שיש להמשיך להילחם בתאונות הדרכים,ליצור תשתיות טובות ולהשתמש בכלי רכב בטוחים יותר ובכלל אין הצדקה לשום נפגע.וכל אדם הוא עולם ומלואו. מכאן ועד להיסטריה התקשורתית המרחק רב מאד ואסור לתת לדמויות כמו זהבי העצבני להכתיב לנו את סדר היום. ההיסטריה היא מחלה מדבקת ובמיוחד היסטריה שמלובה על ידי התקשורת.

מכאן למסקנה עצובה, אם בתחום בו קל מאד לבדוק את העובדות זו רמת האמינות בדיווח שלה אנו זוכים, מה זה אומר על הדיווח בנושאים מורכבים הרבה יותר בהם אי אפשר לגשת לעובדות בצורה נוחה כל כך? .

אולי אנחנו צריכים לסמן אויב חדש,התקשורת המתלהמת והבלתי אמינה היא מכת המדינה והיא הסכנה האמיתית לחברה. ככל שנחמיר בעונשם של עיתונאים עבריינים כך נזכה לשיפור ברמת הדיווח שאנו מקבלים. כל עיתונאי יבדוק בשב עיניים את העובדות להן הוא טוען אם יידע שאי דיוק מהותי יגרום לו לרצות שנתיים מאסר בפועל- טוב זו רק הצעה.

מכל מקום,הצידוק העקרי לחופש הביטוי הוא הציפייה שבשוק חופשי של דעות רעיונות ודיווח סופה של האמת לנצח – אני חושש שזו תקוות שווא. את רובם הגדול של האנשים אפשר לרמות כל הזמן.
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז  On 4 ביוני 2009 at 6:32

    אם יאסרו על הכנסת רכבי שטח לישראל, אפשר יהיה לצמצם באופן משמעותי עוד יותר את מספר תאונות הדרכים.

  • מייקל  On 4 ביוני 2009 at 8:13

    משה – כל הכבוד! חותם תחת כל מילה. זו היסטריה תקשורתית בסיוע משרד התחבורה ועוד כמה גופים שסוחטים תקציבים למטרת למאבק בתאונות דרכים. אפשר להוסיף עוד נתון מעניין: בארצות הברית יש פי 40 יותר תושבים מאשר כאן ופי 100 יותר הרוגים בתאונות. ואיש לא צורח בטלוויזיה שהתאונות הן מכת מדינה, אסון לאומי או איום קיומי.

  • עמית  On 4 ביוני 2009 at 8:24

    אבל מעוררת יותר שאלות מתשובות.

    הנקודה המעניינת ביותר, ובעיני גם מעוררת מחלוקת, היא ההשוואה למספר נפגעי תאונות הדרכים בעבר. כמו שכשמשווים כסף של היום לכסף של פעם עושים התאמות "פחת" למיניהן – אינפלציה, ריבית, שווקים של מטבע חוץ – גם כאן לדעתי כדאי מאד לעשות התאמות פחת, אם כי לא ברור בדיוק איזה.

    למשל, ברור שהיה שיפור אובייקטיבי ענקי ברמת הבטיחות של כלי הרכב – החומרים יותר חזקים, העיצוב מתחשב בפונטציאל התאונה וכו'. השאלה היא אם כמות הנפגעים ירדה מעבר לצפוי בעקבות השיפור הזה, או שמא אולי פחות מהצפוי (מה שאומר שאולי יש פחות הרוגים, אבל אנחנו נוהגים פחות טוב ויותר מסוכן).

    גם הגורם של כמות כלי הרכב שהזכרת מעורר שאלות: מצד אחד, פחות כלי רכב אומר פחות תאונות. זה הגיוני. מצד שני כמות כלי רכב גדולה במיוחד מאטה את התנועה בכביש וגם זה גורם לפחות תאונות. בנוסף צריך לבצע גם כאן התאמה, ולהשוות לא את מספר כלי הרכב, אלא את מספר כלי הרכב ביחס לקיבולת כלי הרכב, או במילים אחרות – את הצפיפות.
    לדעתי בשנים האחרונות גם נהיה יותר צפוף, וגם נהיינו נהגים גרועים יותר. ואם יש פחות הרוגים זה בגלל הטכנולוגיה המשופרת.

    באותה מידה גם ההשוואה של סכומי הביטוח זקוקה להתאמות. בשנות השבעים היתה פחות תחרות מאשר היום. תחרות מורידה מחירים. טכנולוגיות מתקדמות מורידות מחירים. האם המחירים ירדו בגלל הגורמים האלה או באמת כי הערכת הסיכון ירדה? אני לא בטוח מה התשובה הנכונה.

    וגם כאן – אני בכלל לא בטוח שהתקשורת אשמה.

  • הזוייה  On 4 ביוני 2009 at 9:19

    היא התקשורת שמתנגשת בסלבס או באיש ציבור, ורסיסי הזְכוּכִית עפים לכל עבר. ופוצעים את הציבור שמדמם בכל פעם שמקישים עוד משפט, שכמו נְפִיחָה הוא עף להיות ידיעה חדשותית.

    יש אנשי תקשורת שמוכנים להרוג בשביל סְקוּפּ. רק שעל הידיים שלהם אין דם חוץ ממֶדַלְיָה ועוד כה ג'ובות בבנק.

  • דמארי  On 4 ביוני 2009 at 9:38

    כי מחד יש בה התנגדות להתבטאויות של זהבי הדורש להחמיר בענישה של עברייני תנועה, רוצחים פוטנציאלים, מתוך תקוה ואמונה שלו שהעבריינים על הכביש הם אכן מועמדים להתכנות רוצחים

    ומחד שני, יש ברשימה עידוד והתבטאות חד משמעית להחמיר ולהעניש בחומרה עיתונאים, לדוגמה, כמו זהבי, המציע ודורש להחמיר עם הרוצחים הפוטנציאלים האלה.

    כלומר,

    להרפות מהרוצחים הפוטנציאלים,
    להחמיר עם המבשרים.

    נפלא
    נפלאות

  • גולדבלט משה  On 4 ביוני 2009 at 10:07

    היא לקדם את האינטרס הציבורי שדיון ינוהל על בסיס עובדות אמיתיות ולא על בסיס טענות כזב. משום מה נותר בי יחס כלשהו לאמת העובדתית הפשוטה

    לו היו טוענים שההחמרה בענישה הועילה להפחית באופן דרמטי את מספר נהתאונות ולכן מן הראוי להמשיך במגמה זו-אפשר להתווכח והוויכוח יתנהל על עובדות יסוד יותר נכונות.

    אגב לדעתי 4 גורמים עקריים להפחתה
    1. מיזוג האויר-לפני 20 שנה המון מכוניות נסעו בלי
    2. איכות המכוניות
    3. שיפור בתשתית הכבישים
    4. מודעות גבוהה יותר לנושאי בטיחות

  • ר  On 4 ביוני 2009 at 12:05

    אני מסכים עם הטענות לגבי בדיקת עובדות ואמינות הדיווח, אך כשאני רואה נהג נוסע בצורה פרועה אני מתפלל שהוא יהרוג רק את עצמו בתאונה לפני שהוא פוגע באנשים אחרים

  • גולדבלט משה  On 4 ביוני 2009 at 12:11

    משטרת התנועה אינה כותת דוחות על נהיגה פרועה. למה לעבוד קשה אם אפשר לתפוס קטע כביש בו כל הנהגים טועים במשהו ולתת כמה שיותר דוחות ואז להעמיד פנים שעשינו משהו

  • סטונדט להיסטוריה  On 4 ביוני 2009 at 13:10

    הבעיה היא משה שאנשים מתעלמים מתחום מאוד חשוב בחיים והיא הסטיסטיקה. עיתונאים רבים מרבים למשל לשבח את ג'וליאני ראש עיריית ניו-יורק שהוריד את הפשיעה.
    ובכן, שני כלכלנים בדקו את הנושא. מתברר שהירידה בפשיעה התרחשה בסוף ימיו של ראש העיר הקודם. עוד מתברר שבאותה תקופה הירידה בפשיעה הייתה בכל ארה"ב כולל לוס אנג'לס עיר ענקית מבחינת השטח, ומשטרה שלא בוצעו בה שום שינויים מיוחדים.
    התברר שהדבר נבע מהחלטה גורלית בשנות השבעים של בית המשפט העליון שהתיר לנשים בהחלטה תקדימית לבצע הפלה. דור שלם של ילדים לא רצויים בד"כ לאימהות חד הוריות עניות לא נולד.
    המחקר הזה הצליח להרגיז את כולם: השמרנים בגלל התנגדותם להפלות, ותמיכתם במשטרה חזקה. הליברלים השמאלנים בגלל שחשבו שהסיבה היא שיפור מצבם הכלכלי של העניים .
    זה לא מפריע כמובן לעיתונות הישראלית להתעלם מהממצע, ולהמשיך עם אגדת ג'וליאני שהוריד את הפשיעה.

  • עבאדי  On 4 ביוני 2009 at 13:23

    גולדבלט, אם משאירים את עורכי הדין בחיים אז מה אתה רוצה מעברייני תנועה?

  • dugmanegdit  On 4 ביוני 2009 at 16:03

    ה"מחקר" שעליו אתה מדבר הוא של סטיב לוויט. המחקר הזה הופרך כבר מכמה כיוונים יחד עם עוד כמה מהמחקרים שהופיעו ב"פריקונומיקס". מסתבר, שהסטטיסטיקה יכולה להטעות, בעיקר אם משתמשים בניתוחים מורכבים מאוד (בהם יש סיכוי רב לנפילת שגיאה בתהליך החישוב).

  • דמארי  On 4 ביוני 2009 at 17:41

    אכן מומלץ לקיים דיון על בסיס עובדות אמיתיות.

    באותה מידה של חשיבות יש לאפשר הבעת דיעה, גם של שדרן או עיתונאי או אזרח, הגורסים את דעתם כי החמרה תועיל.

    אם מתגלה מומחה האוחז בעובדות "אמיתיות" ומוכחות המפריכות מכל וכל את הדיעה של האחר, הוא מוזמן לפרוש אותן, אמת אמת, אחת לאחת.

    ברם, גולדבלט הציג עוד דיעות, גם הן דיעות, אכן הפוכות משל זהבי, אבל גם הן רק דיעות, רק דיעות אישיות בלתי ממוסמכות ומוכחות המבוססות רק על הערכות ומחשבות של הכותב והוא אף מציין אותן ככאלה.

    את הדיעות אלה, נבונות ככל שיהיו, אם הן אכן כאלה, אי אפשר לסמן כאילו הן בתוך המטרה וכאילו התוכן פגע בהן ובמטרה.

    לכן הרשימה של גולדבלט המשתלחת בדיעות של זהבי ואחרים יכולה להרשים ככתיבה עיתונאית משתלחת ואף להזמין לדיון אך למצער, דיון על בסיס עובדות אמיתיות, אין בה.

  • גולדבלט משה  On 4 ביוני 2009 at 18:06

    ביחס לנתוני התאונות עד 1990 ראה האינצקלופדיה העברית -כרך מדינת ישראל-תחבורה

    מאז 1990 -האתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

    לאחר שתבדוק תחזור אלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s