הבחירות הן מראה אכזרית מאד


באחד הפרקים בסדרה סינפלד יוצא ג'ורג' מהשירותים של מסעדה כלשהי מלא התפעלות. המראה בשירותים הגביהה את קומתו ואף גרמה לו להיראות רזה יותר והוא היה אסיר תודה.למרבה הצער המראה לא הצמיחה רעמת שיער במקום בו הייתה אמורה להיות רעמה כזו, אבל שום דבר אינו מושלם.

הבחירות הן מראה אכזרית הרבה יותר. ברמה האישית הן חושפות את העובדה הטרגית שכל מה שיש לרובנו המוחלט לסחור אתו הוא קול בודד אחד, פעוט וחסר חשיבות. אנו יודעים שלא זו בלבד שקולנו חסר משמעות, אלא שהצבעתנו תנוצל למטרות ולפשרות שמעולם לא היינו נותנים את הסכמתנו להן.

 החוויה המשפילה מכולן היא לדעת שיש לך כבוחר רק קול חסר חשיבות אחד אבל אסור לך "לבזבז" אותו. "לא כדאי" להצביע למפלגות נישה ולמפלגות שאחוז החסימה יחסום אותן. בחירה עבור מפלגה גדולה משמעה בליעת צפרדעים לא מעטות. לעזאזל אתה אומר,יש לי קול אחד לא חשוב וגם בשימוש בו עלי להיות זהיר ופשרן?.

ראיתי כי באתר התחיל משחק רשת בו כותבים רשימות מדוע לא להצביע ביבי. אני חושש שאת הרשימות מחברים אלו שגם בחלומות הבלהה שלהם לא היו מצביעים ליכוד, עם או בלי ביבי וזה מזכיר לי חברים שלי שתמיד נשבעו [לשווא] שהיו מצביעים מערך לו פרס לא היה עומד בראשו. גם משחק זה משקף, שלא במתכוון, מציאות אכזרית-יש לנו קול בודד אחד ואנו נקראים להשתמש בו כדי לא להצביע עבור אדם מסוים ולא עבור מי שעלול לשתף איתו פעולה.

  איש כבר לא פונה אלינו על מנת לקדם באופן חיובי מטרות שאנו מאמינים בהן, אלא מנסים לשכנע אותנו בדרך השלילה לבחור במפלגה זו או אחרת. אחרים מנסים להפחיד אותנו כי הצבעה עבור מפלגה אחרת היא ממש החדרת הפשיזם בדלת הראשית. בסוף יהיה לנו מושג למי אסור להצביע וזה בהחלט מקדם אותנו בדרך להכרעה בקלפי.

בחירות הן מראה אכזרית לנשים הנוכחות לדעת שוב ושוב מה מועט משקלן במערכת הפוליטית ואפילו מי מהן שמוגדרת כמועמדת חשובה, דבר אין לה עם אג'נדה של קידום מעמד האישה. יש מי שמציאות זו כמעט מטריפה עליהן את דעתן. לי נראה שמה שבאמת מטריד הוא העובדה שנשים אינן נוטות לבוא חשבון בבחירתן עם מפלגות המתעלמות מצרכיהן ומקידום מעמדן ועבור רובן המוחלט שיקול זה מהווה שיקול משני לחלוטין בבואן להחליט למי להצביע.

מי שסבור שנשים חייבות לשקול בהצבעתן את תועלתן ואת האינטרסים המיוחדים שלהן, הבחירות יהוו עבורו [עבורה] בהחלט מראה אכזרית. שוב יגלו הפעילות הפמיניסטיות כי האג'נדה שלהן מצויה בסוף סדר העדיפויות האמיתי, להבדיל מסדר העדיפויות המוצהר.

הבחירות הן בדרך כלל תקופה קשה למחנה השמאל. בגלל אחיזה איתנה בתקשורת הכתובה ובטלוויזיה של אנשי השמאל, מוסכם כבר על הכול שהתקשורת באופייה שמאלית וליברלית מאד [ליברלית בעירבון מוגבל מאד-אבל זה נושא אחר] הרבה יותר מציבור הבוחרים. התקשורת  תומכת בשלום, ברגישות חברתית [משהו שאפילו שטרסלר יכול לחיות אתו ] בזכויות האדם, בשלטון החוק והאוליגרכיה המשפטית, וביחס של שוויון מלא למיעוט הערבי.

 פעם אחר פעם נגזר על אנשי התקשורת לגלות שהבוחר ממש לא איתם. החריג האמיתי היחיד מאז המהפך היו בחירות 1992. יש להודות שכאן הבחירות מהוות מראה אכזרית במיוחד.מי שיש לו עמדה תקשורתית משוכנע שיש לו עמדת השפעה ממשית על דעת הקהל ויום הבחירות, המגלה לו כי המציאות שונה לחלוטין, מהווה עבורו חוויה קשה שאפשר לוותר עליה.

בחירות הן מראה אכזרית לאישים פוליטיים שהקדישו עצמם לחקיקת רווחה. הם יגלו כי אלו שנהנו מפועלם יהיו האחרונים להצביע עבורם. שלי יחמוביץ [ולא רק היא ] תגלה כי בבחירות כל אחד פונה  למדורת השבט שלו ואינו מגלה אסירות תודה לפטרון נדיב ממעמד חברתי אחר.

הבחירות הן מראה אכזרית עבורי. כמו לרבים אחרים קשה לי להתמודד חזיתית עם תחושת חוסר החשיבות שלי,  עם עובדת אי יכולתי להשפיע באמת על המתרחש. מעבר לחוסר האונים קימת גם הכרה ברורה שמכל בחינה אני רשאי לראות את עצמי כפליט פוליטי. עזבתי את מחנה תנועת העבודה מאחר ולא יכולתי להשלים עם הדרך המדינית המופקרת שלה ועם היעדר מחויבות חברתית אמיתית. באגף המנוגד של הפוליטיקה הישראלית אין ולו מפלגה אחת שאני יכול לחוש אליה קרבה רבה יותר. לבסוף אכריע הכרעה כלשהי שתשקף את מצב רוחי ברגע מסוים ודבר לא מעבר לכך. במצבים אלו אני בורח נפשית לעולם הילדות ולמשחקי הילדות שלנו בשכונה ונתקף בדחף לצעוק בקול גדול "שברו את הכלים ולא משחקים, שברו את הכלים ולא משחקים".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אחת מהצפון  On 3 בפברואר 2009 at 9:56

    כתיבה כנה כזאת כבר נדיר למצוא.
    כן, אני מזדהה עם תחושת העליבות של האזרח הקטן. לאנשים בתקשורת יש אילוזיה בקשר ליכולת ההשפעה שלהם. זה טוב להגדלת האגו ורע למבט הנקי.בסה"כ אנחנו מושפעים ממדורת השבט שלנו או מטראומה ששינתה אותנו לחלוטין.

    התלבטתי אם להצביע למפלגה הגדולה או למפלגה הקטנה שתואמת ביותר להשקפתי. לגדולה- בעיקר בגלל הפחד "מההוא". אתה צודק, פחד הוא סיבה פחות מוצלחת להצבעה.

  • ר4.  On 3 בפברואר 2009 at 10:51

    כדאי שתצטרף לרבים וטובים שלא מצביעים בבחירות לאף מפלגה כאמירה על חוסר האמון שלהם בפוליטיקה הישראלית.

  • אזרח.  On 3 בפברואר 2009 at 17:36

    ?

    Who owns you, Americans(Israelies)?
    כיום ישראל היא העתק של ארה"ב.
    GEORGE CARLIN
    מסביר את המשחק.

    http://www.notes.co.il/hani/44585.asp

    תגובה מס' 1 ,אזרח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s