ניצחנו או הפסדנו? ועוד הערות לרשימות הסיכום


1. מי שמסכם את מבצע עופרת יצוקה כבר כעת וקובע אם ניצחנו, או הפסדנו, מעיד על עצמו שני דברים. הראשון, שהוא מזדרז לאשר בקול תרועה את הדעה הראשונית שהייתה לו לפני שהמבצע החל והשני שהוא שרלטן מוחלט ללא קשר להשקפתו המוצהרת. כל אדם רציני חייב להמתין לפני קביעה כזו  לפרספקטיבה נאותה וחייב ללמוד מהם התהליכים שיתפתחו בעקבות המבצע. לא מזיק גם להצטייד בהגדרות למונחים ניצחון או הפסד לפני שמדברים.כמובן שלימין יש אינטרס להוכיח שנכשלנו כי לא נתנו לצה"ל ללכת עד הסוף ולשמאל על מנת להראות שאין סיכוי בכוח ולחמאס כדי להראות "תמונת ניצחון" שלו  ובסך הכל מדובר בקשקוש בלבוש. אף אחד לא יכול עדיין להעריך.
 
אני עדיין מתלבט מאד ביחס לתוצאותיה ארוכות הטווח של מלחמת לבנון השנייה. היה ברור לחלוטין כי מאחר ולא נכבוש את לבנון, החיזבאללה יצטייד מהר מאד מחדש בטילים ואין בלבנון כוח שיכול להרוס ארגון זה. מאידך עד היום לא ברור לי אם ההרס שחוללנו בבירות ובריכוזי השיעים בדרום לא ירתיע מפתיחת חזית נוספת נגדנו בעתיד בזמן הכי פחות נוח. תוצאה טובה אחת הייתה למלחמה ההיא והיא ההכרה שמשהו יסודי חייב להשתנות בהיערכות צה"ל ובכושרו הקרבי.
 
2. מתפתחת תקווה בשמאל שיהיה זה אובמה שסוף סוף יכפה עלינו לסגת מהשטחים ולפרק התנחלויות ולאחר מכן אפילו ילחץ למו"מ ל"שלום אמת". תקווה זו מתבססת על הדעה שיש לסגת מיהודה ושומרון ולפנות ההתנחלויות ללא קשר להסכם שלום זה או אחר.מה המשמעות של הפקרת יהודה ושומרון למדינה פלשתינאית עוינת, ממש לא מעניין. המנטרה של פירוק התנחלויות ונסיגה, אף ללא שלום, השתלטה על תודעתם של כותבים מסוימים בבמידה שמעוררת חשש לבריאותם הנפשית.

 אף פעם לא הצלחתי להבין את הכמיהה לשלום כפוי. מדוע, לאחר כל מה שעברנו וכל מה שאנו יודעים על עמדות הפלשתינאים ועל יכולתם וכוונתם למלא הסכמים, עדיין יש המתעקשים לייחס לישראל את האחריות המלאה לכך שלא הושג הסכם שלום. כיצד אלו שאינם מאמינים כלל באפשרות לסיים את הסכסוך בדורנו, ממשיכים להזמין לחצים על ישראל על מנת שייכפה עליה פיתרון שיבטיח את חיסולה.
 
4. קראתי גם ביקורות על כך שישראל אינה מתנדבת לאפשר העמדה לדין בינלאומי בפני טריבונל בינלאומי מוסמך או טריבונל פנימי במדינות מסוימות וכבר נשמעות קריאות צדקניות של למה לא נחקור האם יש מה להסתיר? אם באמת ירי של פגזי זרחן נעשה כדין ממה אתם מפחדים? ואם יריתם על בית ממנו נורתה אש פגז או שניים בוודאי ניתן להוכיח בכל מקרה את הנחיצות המידתית של הירי.
 
אי מתן גיבוי מלא לקציני צה"ל וחייליו מול דעת קהל עוינת המתעלמת לחלוטין מכל מה שיעשו ויעשו אויבנו הוא הפקרה פושעת של הצבא קציניו וחייליו ושל בטחונה של מדינת ישראל. ניהול תעמולה מסוג זה משמעו סיוע ישיר לחמאס והירתמות למערכת התעמולה שלו. יש הקובלים כי לא נערכנו למסע הסברה שיבהיר לעולם מי אויבנו ומה המנחה את פעולותיהם. לדעתי אין אנו מסוגלים לעשות דבר כל עוד פועלת חזית פנימית ממנה יכולים אויבנו לקבל גיבוי ותמיכה מוסרית ורעיונית. 
 
5. ומילה אחרונה, למי שיש לו עדיין אשליות ביחס למלחמה הבאה . במלחמה הבאה כבר יהיו יישובי מרכז הארץ תחת אש ישירה. ייתכן שהיא תפרוץ בתנאים קשים בהרבה מאלו ששררו ב2006 והשנה .אין לישראל יכולת לכבוש כל עמדה ולגלות כל מצבור רקטות ולמנוע ירי על יישוביה ואני ספקן גם ביחס למערכות ההגנה המתוכננות בעתיד.
 
 הדרך היחידה של ישראל להגן על עצמה היא להבהיר שהמחיר שהצד שכנגד ישלם על פגיעה בריכוזי האוכלוסייה שלנו יהיה נורא ויכלול פגיעות קשות בריכוזי האוכלוסייה שלו. אני מצפה שמי שצריך לשמור על בטחונה של ישראל יידע לתת את הפקודות הנדרשות גם אם הוא יהיה מועמד להעמדה לדין בארצות אחרות. העמדה לדין בינלאומי היא סיכון שיש לקבל כמו מוות במלחמה .אם מה שיידרש על מנת להגן על קיומנו וביטחוננו למול התקפות נפשעות על ערינו הוא ביצוע מעשים שעל פי החוק הבינלאומי, בפרשנות העויינת שלו, נחשבים פשעי מלחמה-אזי נאלץ לבצע פשעי מלחמה.
 
אני מקווה שעוצמת האש וההרס שהפעלנו הפעם ימנעו את הצורך לחזור על כך- בניגוד לאחרים שכבר יודעים הכל, כדור הבדולח העכור שלי אינו מגלה דבר ביחס לעתיד. לעתים קיימים כל התנאים להתפרצות אלימה וזו אינה מתרחשת ולעתים מלחמה פורצת מבלי שאיש התכוון לכך.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד  On 23 בינואר 2009 at 22:08

    אי אפשר לנצח או להפסיד אלא אם כן מחליט להשמיד את כל תשתית הארגון, מה שמחייב הרג עצום של חפים מפשע. אלה שטוענים שהפסדנו מסייעים לחמאס באקט טרוריסטי מבריק.

  • שוקי  On 23 בינואר 2009 at 22:35

    לומר שהפסדנו יהיה טיפשי אבל גם לומר שניצחנו זה קצת בעיה. במה ניצחנו, שאצלם נפגעו יותר מאשר אצלנו? שהצלחנו לא להביך את עצמנו כמו בלבנון?

    כמו שאומר יהושפט הרכבי, מה שחשוב הוא לא הניצחונות הצבאיים אלא שער החליפין שבו הם מתורגמים להישגים פוליטיים.

    כידוע לך (ולמשה) אני התנגדתי למלחמה הזו גם מטעמים מוסריים, אבל אני בכלל לא עושה את ההפרדה בין מה שנכון מוסרית למה שנכון בטחונית. האמונה שלנו בצדקתנו היא הדבר שנסדק במשך השנים – לא יכולתנו הצבאית. אז כן, אם אנחנו רוצים לשרוד אז אני חושב שעלינו להעמיד לנגד עינינו את "והיה מחניך טהור".

    בתור התחלה – לא נותנים לאנשים כמו אהוד ברק ואהוד אולמרט להנהיג אותנו למלחמה. לאנשים האלה יש נטייה לזהם ולטנף כל דבר שהם נוגעים בו, בשחיתות ובשיקולים זרים. זה לא משאיר מקום למוסר וזה גם מוביל למהלכים שגויים מבחינת האינטרס הלאומי הצר. למשל, לצאת לפעולה קרקעית ולהקריב את מעמדנו הבינלאומי בשביל עוד כמה מנדטים.

  • דוד  On 24 בינואר 2009 at 2:48

    כפי שכבר כתבתי, אני לא חושב שניצחנו כפי שבאפגניסטן או בעיראק, ארה"ב לא ניצחה את אל-קעאידה ואת האסלאם השיעי. קשה לדבר על ניצחון של ארגון טרור אלא אם כן מסכימים לקבל את האקסיומה של הטרור לפיה אין אזרחים וכולם חיילים – גם ילד בן שמונה וגם זקנה בת 80.

    אך להגיד שהפסדנו יהיה פשוט שקר מוחלט.

    ברק ואולמרט עשו את שעשו לא מתוך שיקולים זרים, לטעמי, אלא מתוך היגיון מאוד צר ללא חזון, אסטרטגיה והבנת המציאות. שניהם לא הפנימו את הרעיון העמוק לפיו שלום איננו אקטואלי וכל דיבור עליו הוא הסחת הדעת.

    זה, אגב, מה שאמר ליבוביץ' עוד לפני שלושים שנה.

  • אזרח.  On 24 בינואר 2009 at 6:56

    ברשימות כתב:"אולם חזן זיהה בתנועת ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון את הצופן הגנטי שהניע את אנשי חומה ומגדל להקים בשנות השלושים את ניר דוד וכפר חיטים".

    ליבוביץ כתב:"לפיכך אין לנו ברירה – מתוך דאגה לעם היהודי ולמדינתו – אלא להסתלק מן השטחים המיושבים 1.25 מיליון ערבים, וזאת ללא קשר לבעיית השלום."
    ועוד כתב ליבוביץ:"לאומנות ופאטריוטיזם כשלעצמם אינם ערכים דתיים. נביאי ישראל בתקופת בית ראשון וחכמי ישראל בתקופת בית שני – רובם היו "בוגדים" מבחינת מושגי הלאומנות והפאטריוטיזם החילוניים. הרבנים הטוענים היום להחזקה בשטחים "מנימוקים דתיים" אינם ממשיכי המסורת של אליהו הנביא אלא של 850 נביאי הבעל והאשרה "אוכלי שולחן איזבל" ; לא ממשיכי המסורת של מיכיהו בן ימלה אלא של 400 נביאי אחאב.
    מישהו ברשמות כתב:"שהרי צדקתה של הציונות הדתית, של נאמני התורה והעבודה, הוכחה מעל ומעבר מאז הופרכה התזה בדבר נסיגה משטחי יש"ע כדרך להשגת שלום עם הערבים."

    וליבוביץ כתב:"אשר לטיעונים "הדתיים" לסיפוח השטחים – אין הללו אלא ביטוי לצביעות לא-מודעת (או שמא אף מודעת), ביטוי להפיכת דת ישראל לכיסוי ללאומנות ישראלית. דתיות מזוייפת מזהה את סיפוק האינטרסים הלאומיים עם עבודת ה' ומציגה את המדינה – שלעולם אינה אלא כלי ומכשיר ואמצעי הנדרש לסיפוק צרכים אנושיים – כערך עליון מבחינה דתית. הנימוקים "ההלכתיים" להחזקה בשטחים הם אף מגוחכים נוכח העובדה שמדינת ישראל אינה מכירה כלל בסמכותה של התורה ובחיוב לקיימה, ושרוב בני עמה של מדינה זו דחו ודוחים את התורה ומצוותיה, וצבאה של מדינה זו מכיר בזכותו של אדם, שהוא – מבחינת ההלכה – פושע-ישראל, מפר-ברית ומשומד-להכעיס, לפקד כרב-סרן או סגן-אלוף על חיילים יהודים."

    http://www.tpeople.co.il/leibowitz/leibarticles.asp?id=28

  • שרון  On 24 בינואר 2009 at 12:28

    הפסדנו.
    צעד קטן לברק, צעד גדול לפאשיזם
    ההמנון החדש של מדינת ישראל:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1407847

    בקשר ללייבוביץ, הוא הבין שאין ברירה אלא לחלק את הארץ בין שתי העמים. כרגע, זה לא נראה כמשהו ריאלי בגלל המנהיגים הסתומים בשני הצדדים.

  • גולדבלט משה  On 24 בינואר 2009 at 12:41

    ההשואה לארגוני טרור היא לעתים מטעה. השאלה היא עד כמה קיימת זיקה בן ארגון הטרור לאוכלוסייה. סניפי אל קעידה או הג'יהאד האסלאמי אינם נותנים בכלל דין וחשבון לאוכלוסייה. דווקא החמאס והחיזבאללה חייבים בכך מסיבות פוליטיות ולכן הם יותר מוגבלים בגישתם. חמאס שואף לקיים ישות עצמאית בעזה וממילא הדבר משליך על החלטותיו.
    בעיניי הבעיה העקרית להגדיר מה אנחנו רוצים שיתרחש בעזה-בהנחה שאנחנו לא רוצים לשלוט בה. האם אנו מעוניינים שתתפתח שם ישות עצמאית ונבדלת מהגדה? לדעתי זהו אינטרס ישראלי מובהק על מנת למנוע הקמת מדינה פלשתינאית מאוחדת
    התוצאה של המבצע מאפשרת הישג זה.אך יוצרת גם סיכון שהחמאס יתפשר ותוקם "ממשלת אחדות" שעמה יאלצו אותנו נהל מו"מ משותף-מו"מ יסחט מאיתנו את כל הוויתורים ללא תמורה ממשית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s