על צדקנות ועל הכרעה מוסרית


 הקורא אולי יופתע אך האדם היחיד שכתב נגד המלחמה והוקיע אותה ואשר אני חש אליו הערכה אישית הוא ד"ר עידן לנדו שנגדו התלוננתי, כזכור, ליועץ המשפטי לממשלה. זו הסיבה שלא כתבתי מילה בגנותו המוסרית ולא התפלמסתי עם השקפותיו המנומקות שבוטאו בכמה וכמה רשימות. ד"ר עידן לנדו הכריע הכרעה אישית ופעל באמצעיו על מנת שחיילים לא יתגייסו למלחמה בלתי מוסרית – להשקפתו. אפשר ולדעתי צריך לפעול נגד מעשה זה, אי אפשר שלא לכבדו.

יתר על כן עידן לנדו בחר להתעמת עם הסיבות למלחמה ומטרותיה לגופן ושלל אותן ,לשיטתו, במובן הפוליטי המובהק. בניגוד לכותבים אחרים הוא הכיר בכך שמדובר "גם" בשאלה של הכרעה פוליטית מדינית וסבור שישראל הכריעה לא נכון מבחינה פוליטית ובאופן בלתי מוסרי. אני כמובן חולק לחלוטין על השקפותיו, אבל מכבד את הנכונות להתמודד חזיתית עם בעיות ממשיות, ללא גלגול עיניים צדקני.

צדקנים הרבה כותבים נגד הרג האזרחים ומפרסמים את תמונות הילדים המתים שאי אפשר לעמוד נגדם. כושר הביטוי מוצא לו אפיקים רבים להביע זעזוע, שאט נפש, סלידה, הוקעה, גינוי, או לפחות הבעה מיוסרת של האלם הרובץ על הכותב לנוכח זוועות נוראות כל כך. אני חייב להודות שבתקופת חיי כבר ראינו והיינו עדים לזוועות נוראות הרבה יותר, נטולות כל הצדקה וחסרות רחמים ומדתיות, גם באזורנו, ואלו לא הוציאו את הכותבים משלוותם כמו המתרחש בעזה.

מדוע צדקנות? על פי הגדרתי, הפרטית בהחלט, צדקנות היא נקיטת "עמדה מוסרית" המנותקת מהכרעות ומההכרח להכריע, זו עמדה המרחפת מעל לזמן, למקום, לסיבות ולאלטרנטיבות. זו העמדה שאין לה צורך אפילו בזיהוי שמות הקורבנות והמקום בו נהרגו ואין כל חשיבות לנסיבות, שהרי היא יפה לכל קורבן באשר הוא. 

חמור מכך מדובר בעמדה "מוסרית" לפיה חומרתו של המעשה נמדדת בסיכון שמא הוא ייוחס לכותב. הצדקנים אומרים לנו בעצם, נא רשמו לפניכם שאין לראות בנו אחראיים למתחולל בעזה מאחר ואנחנו נגד ואנחנו מגנים בכל תוקף ומתחלחלים בכל לשון של חלחלה. אנחנו כמובן גם נגד הטבח בדארפור, אבל אין חשש שמישהו ייחס לנו טבח זה .

 זה נורא מה שקורה בעזה מצקצקים הצדקנים. אנחנו באמת לא יודעים מה ניתן לעשות על מנת להפסיק את ירי הטילים. באמת שאין לנו תשובה לעובדה שבגבול עזה שולט ארגון רצחני שמטרתו המוצהרת היא השמדתנו. אין לנו מענה לעובדה המצערת שארגון זה הצליח, על ידי סדרת מעשי רצח מתועבים להכרית את התקווה לשלום.אין לנו תשובה לאפשרות שמחר ארגון זה היה צפוי ליצור סיוט של מלחמת טילים בשתי חזיתות לפחות ולסכן את מרכז ודרום הארץ. כל מה שאנחנו יכולים לומר הוא שהרג אזרחים זה נורא ותרשמו לעצמכם שאנחנו "לא בעסק".

אז רשמנו לפנינו שאתם לא בעסק. ניתן אפילו לייסד רישום משותף של המוחים הרוחצים בניקיון כפיהם. ניתן לנפק לאלו מהמוחים הזקוקים לתעודות פטור באוניברסיטאות בנכר, או במקומות אחרים, תעודת יושר פוליטית שתפטור אותם מכל תחושת אי נעימות, או שותפות לדבר עבירה.אל תבקשו יותר מכך-לא מגיע לכם.

 אלו המנסים להבין את ההכרעות הממשיות שיש לקבלן, הכואבים כל הרג אזרחים אבל מבינים שלא ניתן להילחם באויב בשטח בנוי, ללא פגיעה בהם. אלו המבינים שגם להחלטה להימנע מלחימה עלולה להיות משמעות קשה של הרג נורא יותר בעתיד, ימשיכו להתלבט ולנסות לקבוע עמדה שאינה מבוססת על צדקנות אלא על ההכרח להכריע בין חלופות שכל אחת מהן גרועה וצופנת גרימת סבל וייסורים.
 
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסף  On 16 בינואר 2009 at 10:47

    במיוחד כלפי האיוב שלך
    זה גורם לך להרגיש אדם כל כך טוב
    כל כך מוסרי ושונה לעומת בני עמך הברברים
    אתה גם זוכה לחיזוקים חיוביים מבחוץ, מאנשי העולם הנאור
    והתגובות הקשות מבפנים לא מרתיעות אותך
    רק גורמות לך להרגיש צודק יותר ומיוחד
    בדיוק כמו עם המוסיקה שאתה בוחר לשמוע
    מוסיקת שוליים שמבדילה אותך מההמון הנבער

    אתה כל כך מתמכר לתחושת האאוטסיידר הצדיק
    המלאך בתוך חברת הברברים, המוכיח בשער
    והזוכה להערכה מבחוץ עד שאתה לוקה בעיוורון
    שגורם לך לגלגל ולהפוך כל סיטואציה למען שימור המקום הזה

    מחבל מתאבד התפוצץ בבית קפה בירושלים?
    נורא , אבל איזה ברירה השארנו בידיו

    טיל פוגע בילד בן 7 בבאר שבע
    עצוב – אבל אנחנו הבאנו אותם למקום הזה

    יוזמת שלום שלנו שמוכנה לסגת לקוי 67 נענית באינתיפדה ובמחבלים מתאבדים
    זהו מחיר על עשרות שנות כיבוש
    וחוסר אמון בפשיזם הישראלי

    תאמץ תפיסה שתכיר ותכבד את הדת של האחר
    גם אם תחת מסגדיה יקראו קריאות לטבח בבוגדים
    אבל תבוז ותתנכר לדת שלה ותגדיר אותה כברברית

    תפיסה שתכבד את השאיפות הלאומיות של האויב
    גם אם זו קוראת לטהור הארץ מיהודים
    בשם הצדק
    אבל תראה בשאיפות הלאומיות שלנו פאשיזם
    ולאומניות

  • גיל  On 16 בינואר 2009 at 10:47

    העמודים המרכזיים בטרגדיה של הצדקנים:
    1. התמיכה הרחבה (במיוחד) בקרב הציבור הישראלי. כולל גורמי שמאל מתון ואף אנשי רוח שנחשבו בדרך כלל לאנטי צבא או אנטי מלחמה.
    2. התמיכה המדינית הרחבה שישראל מקבלת ממדינות המערב ואף ממדינות מוסלמיות, חלקה באמירה וחלקה בשתיקה.
    3. אי היכולת של הצדקנים להשפיע, מאחר ומלים לבדן הן כמעט חסרות השפעה בזמן שכזה. זה הזמן שבו מגלים שאם הוצאת עצמך ממעגלי העשיה וההשפעה בכדי להקרא מוביל דעת קהל, אנרכיסט או סתם בדלן – אתה גם לא מסוגל להשפיע.
    4. אי הנחמה שבאמירות "אמרנו לכם" שהם טורחים לפזר לכל עבר.

    הדברים למעשה שלובים זה בזה, כי מי שנמצא במעגלי העשיה (צבא, פוליטיקה, מעורבות חברתית אמיתית) מגלה כי החיים מורכבים לאין שיעור ואין בהם רק הומניזם טהור כמו שגם אין בהם רק פאשיזם או נאציזם והוא הופך להיות אדם שפוי ופשרן – מציאותי, אפשר לקרוא לזה.

    באשר לד"ר לנדו:
    צר לי אך איני שותף לדעתך. היותו חכם, נאור, ובעל יכולת כתיבה מצוינת אינה הופכת אותו ליריב ראוי. יש רבים כאלה. העובדה שהוא פעל ושילם מחיר אישי על דעותיו הופכת אותו בעיני לעבריין מורשע ולא יותר מכך. העובדה שעבריינותו אידאולוגית ולא כורח הנסיבות למשל (כמו גניבת תפוח על ידי אדם רעב) רק מחמירה את מעשיו. לצערי הרב, אני מכיר כמוהו רבים, חלקם מורשעים וחלקם לא (או עוד לא). הסרבנים וגרועים כמותם, המשתמטים, לוקים בהשקפת עולם חד ממדית ורובם טרמפיסטים של החברה, ממש כמו החרדים.

    ביום כיפור מתירים להתפלל עם העבריינים. בשאר השנה – מבט וירטואלי של בוז לכל היותר.

  • שוקי  On 16 בינואר 2009 at 12:04

    אני שמח שכתבת את הפוסט הזה, שמאזן כמה דברים אחרים שכתבת.

    לגופו של עניין:
    א. ערב היציאה ל"מבצע" פורסם בעיתונות בישראל ש"חמאס עזה" רוצה להמשיך את הרגיעה ונמצא במחלוקת גדולה עם "חמאס דמשק". מי שמצוי בנושא מבין את המשמעות – איראן בוחשת בעזה, כפי שבחשה בלבנון, כדי להמשיך להסיט את האש ממנה. חאלד משעל הוא נציגה לכל דבר ועניין ואילו הנהגת החמאס בעזה ניסתה, כנראה, להתנתק ממנה. ביציאה למלחמה, לפני כל דבר אחר, שיחקנו לידיה של איראן. זו תשובתי למי שמדבר על "התנגדות אוטומטית ובלתי מנומקת" למלחמה.

    ב. הסרט "מיליון קליעים באוקטובר" (קל למצוא ולראות ברשת) שכנע אותי סופית במה שאמרו לי חבריי השמאלנים כבר שנים – שאהוד ברק אחראי לאינתיפאדת אל-אקצע לא פחות מיאסר ערפאת. אני ממליץ גם לך לצפות. והחיבור בין האיש הזה לבין אהוד אולמרט, אדריכל מלחמת לבנון השנייה, צריך להדליק נורה אדומה אצל כולנו – מה הסיכוי שצמד כזה יוביל אותנו למלחמה שהיא גם "צודקת" וגם לא נצא ממנה בשן ועין?

    ג. לו היו עומדים בראשנו מנהיגים שיש לי אמון בסיסי ביושרם ובכישוריהם, ייתכן שהייתי רואה דברים אחרת. הבעיה מתחילה בזה שמדובר באנשים שאינני מאמין להם ובהם. לדעתי הצנועה, אהוד אולמרט וגם אהוד ברק אדישים לחלוטין לגורלך ולגורלי, ועל אחת כמה וכמה לגורלם של אזרחים פלסטיניים. האם עליי להאמין כשהם מגדירים משהו כ"אין ברירה"? האם עליי להאמין שהם מצייתים לעקרונות טוהר הנשק שעליהם גדלנו? כשאתה נותן רישיון להרוג, כדאי לפחות שמי שמקבל אותו יהיה אדם שיש לו כבוד לחיי אדם ולכבוד האדם. לכן, עד שיוכח אחרת, הרג שבא מידם הוא הרג מיותר.

    ד. ממני לא תשמע ביטויים מתלהמים על פשעי מלחמה או תראה תמונות של ילדים מתים. אני ציוני ומאמין בזכותי על הארץ ומקבל את העובדה שלפעמים במלחמה נפגעים *גם* חפים מפשע. אני לא פציפיסט ולא חושב שאם נשלב ידיים ייפתרו כל בעיותינו. אבל כשמנהיגים שאי אפשר להאמין להם מובילים אותנו למלחמה בנסיבות בעייתיות כאלו, זו חובה מוסרית להתנגד ולומר זאת בקול. מה גם שבמלחמה הזו, כפי שזה נראה, לא נפגעים גם חפים מפשע אלא בעיקר חפים מפשע.

  • דפנה  On 16 בינואר 2009 at 12:18

    מעניינת אותי העובדה, שמדברים אצלנו כל כך הרבה על פשעי החמאס נגדנו, אבל כמעט שלא מזכירים את מה שחמאס עושים לפלסטינים שאינם תומכים בהם, מעבר ללינץ' שביצעו באנשי הפתח. לא שמעתי אף דיון רציני בעדויות שאפשר למצוא בממר"י וביוטיוב, שמראות אינדוקטרינציה של ילדים, פיצוץ מסיבת חתונה, או השפלת אנשי פתח ברחוב. היום התפרסם ראיון בנרג' שבו שבוי מספר מעט על החיים תחת החמאס. משטר החמאס נשמע משטר מדכא ואכזרי. מישהו דן בצידוק המוסרי להמשך שלטון החמאס מזווית הראיה הזאת?

  • שוקי  On 16 בינואר 2009 at 17:18

    מישהו טען שהחמאס הוא ארגון לגיטימי? מישהו טען שהוא לא אכזרי? הבעיה היא שאנחנו הופכים לאכזריים. אנחנו, שגדלנו על טוהר הנשק ועל החוסן המוסרי, הולכים ונשחקים מוסרית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s