עדכון-מכתב ליועץ המשפטי לממשלה בעניין רשימתו של עידן לנדו


להלן הנוסח המעודכן של מכתבי ליועץ המשפטי לממשלה ששוגר כמובטח היום

לכבוד
מר מני מזוז 
היועץ המשפטי לממשלה                                              בדואר ופקס 6467001 – 02 
משרד המשפטים
רחוב צלאח א-דין 29
ירושלים 91010
 
נכבדי
 
                        הנידון : תלונה נגד  ד"ר ,סרן (מיל), עידן לנדו
             
 
.1 ביום 30.12.08 פרסם מר עידן לנדו רשימה בבלוג האישי שלו באתר רשימות . להלן חלקה הראשון של רשימתו:
 
הגיעה עת סירוב
 
חייל יקר,
אולי עדיין לא קיבלת צו 8; אולי הוא בדרך. אולי כבר התקשרו אליך מהיחידה, ואתה כעת אורז תרמיל. ואולי אתה כבר בשטחי הכינוס, מחמם מנועים בטנק. איפה שלא תהיה, אתה כנראה משוכנע שאתה עושה את הדבר הנכון בזמן הנכון. אתה מסכים עם האמירה "ככה זה לא יכול להימשך", ואתה חושב שאחרי המלחמה הזאת, והאבידות הכבדות שיספגו הפלסטינים, זה באמת יפסיק.
 
תחשוב שנית.
 
בשורות הבאות אנסה לשכנע אותך שאתה טועה. לא במזיד, בתום לב, ובכל זאת טועה. הרבה מלים כבר נשפכו, ובכל זאת אנסה להשמיע לך דברים חדשים. להגיב באופן ענייני לטיעונים שמושמעים בלי הרף במערכת הביטחון ובתקשורת. מערכת צפופה מאד של שקרים וחצאי אמיתות, ססמאות בלי כיסוי, הבטחות ריקות, והימורים פרועים על חיי אדם.
 
כשתראה איך כל המערכת הזאת מתפוררת לאבק, ותבחין במציאות שניבטת דרכו, אולי תהסס קצת לפני שאתה חוצה את הגדר לתוך עזה. אולי תגיד  עד כאן.
 
 
.2  המשכה של הרשימה עניינו אסמכתאות לטענת הכותב כי מבצע "עופרת יצוקה" הנו בגדר מלחמה  נפשעת בלתי חוקית, בלתי מוסרית שמטרותיה המוצהרות אינן ניתנות להשגה . נוסח מלא של הרשימה תוכל למצוא באינטרנט בכתובת שלהלן
http://www.notes.co.il/idanl/.51130asp
 
.3  סעיף 109 (א) לחוק העונשין קובע :
 
מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזוין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו – מאסר חמש שנים.
 
וס"ק (ד) קובע:
 
מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים.
 
.3 דומני כי עיון ברשימה אינו מותיר צל של ספק שמדובר לכאורה ברשימה הקוראת לסירוב להתייצב לשירות צבאי בתקופה בה מתנהלות פעולות צבאיות נגד ישראל ומטעמה,. עבירה שדינה חמש-עשרה שנות מאסר. לא למותר לציין כי עשרות אלפי חיילי מילואים כבר נקראו לשירות והם צפויים, נכון לכתיבת שורות אלו, להצטרף לקרבות .
 
.4 אני מעריך מאד את אומץ ליבו של הכותב אשר במודע, תוך הכרה מלאה שהוא עובר על החוק [ראה תשובותיו באתר לפניות המגיבים], מעז לקרוא לסרבנות. הכותב אף נשפט, למיטב ידיעתי, בעבר למאסר עקב סירוב אישי להתייצב לשירות, כך שאין צל של ספק כי מלוא חומרת מעשיו ברורה לו.
 
 דבריו של הכותב נראים לי, לכאורה, עבירה על פי סעיף 109 לחוק העונשין ותפקידך כיועץ משפטי לממשלה לפעול לשם אכיפת החוק.
 
.5 רשימתו של הכותב זכתה להדים חיוביים רבים בקרב קוראי אתר רשימות  ואין ספק כי פנייתו לחיילי המילואים לסרב להתייצב לשירות זוכה לאהדה בקרב לא מעטים. אשר על כן לא הייתי מניח שמדובר בפרסום חסר השפעה. בכל מקרה אינך רשאי להשקפתי לשקול את האפקטיביות של הפרסום כשיקול לאי העמדה לדין, אם תמצא שאכן נעברה עבירה. 
 
.6 אין לי ספק כי הכותב מונע ממניעים אידיאולוגיים, אך כידוע קיומם של מניעים כאלו אינו בגדר נסיבה מקלה, אלא להיפך!. מבצע עבירה על רקע אידיאולוגי , תוך מודעות לחומרת המעשה על פי החוק, מתריס כנגד החוק וכנגד שלטון החוק. 
 
.7  אני פונה אליך בדרישה כי תורה מידית על פתיחת חקירה בכל הנוגע לפרסום הרשימה על ידי הכותב ואם תמצא שנעברה עבירה פלילית הנך נדרש להפעיל סמכויותיך המעוגנות בדין. 
 
 
 
 
 
 
                                                                                                            בכבוד רב 
                                                                                                          גולדבלט משה 
 
 
 
 
 הערה : המכתב נשלח על נייר ההמכתבים המשרדי
 
 
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • זימר  On 5 בינואר 2009 at 17:04

    גולדבלט, בתור עורך דין, למה אתה מתלונן באוזני היועץ המשפטי לממשלה ולא במשטרה?

    כך או כך, מדובר במכתב נלוז. החוק המדובר הוא אות מתה. הדבר משול לאדם העוקב אחר חבריו ומצלם אותם חוצים במעבר החציה באור אדום, ואז מלשין עליהם. מעשה קטנוני הגובל באובססיה, יש לציין

  • גולדבלט משה  On 5 בינואר 2009 at 17:20

    מן הראוי שהיועץ המשפטי הוא שיורה על פתיחת חקירה
    לא שמעתי שמדובר בחוק מת-מתי הרגו אותו
    מי מחליט מתי חוק הוא חוק מת? אתה?

  • גיל  On 5 בינואר 2009 at 17:27

    אם תזדקק לעוד חתימה על המכתב, אתה מוזמן לפרסם בבלוג ואסייע מיידית. אין לך סיבה להמתין, שלח את זה למזוז ולאחר יומיים שלח את זה למייל האדום של ynet כדי שיופעל לחץ על מזוז להורות על חקירה.

    לזימר:
    אין לך מה לסנגר על עידן. הוא יודע היטב מה הן זכויותיו וחובותיו החוקיות. אם אתה קורא למה שמשה עושה מעשה קטנוני, אזי אני קורא לעידן (וכבר קראתי לו) עבריין.
    מן הסתם אתה משתמט או סרבן בעצמך ולא תבין מה המשמעות האמיתית של העמדה לדין של אנשים כמו עידן.

  • אייל גרוס  On 5 בינואר 2009 at 17:33

    דווקא מצלצל טוב "משה מקארתי"

  • גולדלבט משה  On 5 בינואר 2009 at 17:39

    נידמה לי שמקארתי שפט ללא הליכים משפטיים אבל אני ממש לא מתרגש מעלבונות. אגב היום ידוע שחלר נכר מהאשמותיו של מקארתי היה להן בסיס עובדתי
    מעניין שאין לכם מה לאמר ענינית

  • ליאור  On 5 בינואר 2009 at 17:54

    במסגרת הדיון ברמה של ילדים בגן באמת התפלאתי מי יהיה הראשון שיגיד "המורה, תגידי לו. הוא הוציא לי לשון".

    אכן, דרך מצויינת לפתור מחלוקת אידיאולוגית. להכניס את הצד השני לכלא.

  • גולדבלט משה  On 5 בינואר 2009 at 18:04

    להשוות כללי התנהגות בגן לעבירה חמורה מאד בחוק העונשין.
    אני יכול להביא כמה וכמה דוגמאות לעבירות דומות שהשמאל קרא להעמיד לדין בהן את אנשי הימין בגלל דיבורים חמורים באותה מידה, אבל כשמדובר במישהו מכוחותינו כמובן מופעל המוסר הכפול
    אם מדובר כאן בעבירה פלילית ועל כך צריך להחליט היועץ המשפטי אזי הכותב הנכבד ,למרבה הצער,עלול בהחלט לשבת בכלא

  • מירי  On 5 בינואר 2009 at 18:16

    אה, גולדבלט. אני רואה שאתה לא רודף רק אחרי נקבות.
    "ברכת המינים" היא הברכה ה – 19 בתפילת העמידה.
    זוהי ברכה שנוספה לי"ח הברכות בתקופה מאוחרת יותר.
    ברכת המינים שונה מכל שאר הברכות.
    אין אנחנו מבקשים שה' ימלא צורך כלשהו, כמו דעת, רפואה ושלום, אלא כך אנחנו אומרים: "ולמינים ולמלשינים אל תהי תקווה."

    הרמב"ם, בהלכות תפילה פרק ב, הלכה א מסביר:

    בימי רבן גמליאל רבו האפיקורסין בישראל (אפיקורס – יהודי שאינו מאמין בכל מצוות התורה.אפיקורסין היו מצרין לישראל =( עושים צרות),ומסיתין את ישראל לשוב מאחורי ה'.כיוון שראה רבן גמליאל שהמלחמה נגד האפיקורסין היא חשובה מכל צורכי בני האדם,עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה (בקשה) מלפני ה' לאבד את האפיקורסין.הוא קבע בקשה זו בתפילה, כדי שתהיה ערוכה בפי כול.מצאו כל הברכות שבתפילה תשע עשרה ברכות.

    בגמרא מתואר חלק מן הדיון על המינים ועל המלשינים:אל בית המדרש של רבן גמליאל הגיעו טענות על יהודים אפיקורסים,שאינם מאמינים בתורה שבעל פה,על מינים שאומרים לא לשמוע בקול החכמים ועל יהודים שהתקרבו לרומאים ומלשינים על אחיהם היהודים.הכעס והצער היו קשים. הכול החליטו שיש לעשות מעשה נגד המינים. בבית הדין של רבן גמליאל נפלה החלטה:לתקן ברכה נגד המינים,ברכה שתיאמר על ידי כל ישראל בתפילה החשובה ביותר, תפילת האמידה:

    אמר להם רבן גמןליאל לחכמים:כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים?עמד
    שמואל הקטן ותיקנה.(גמרא ברכות כח' ע"ב)

    וזוהי הברכה "למינים ולמשלישינים אל תהיה תקווה"

    http://www.fresh.co.il/dcforum/ShulhanAruch/1011.html#3

  • גולדבלט משה  On 5 בינואר 2009 at 18:26

    למה לא תגידי את זה בפשטות שמי שיפנה בתלונה ליועץ המשפטי לממשלה בנושא זה יחול עליו דין מוסר ומותר להורגו?

  • מירי  On 5 בינואר 2009 at 18:33

    אל תתבכיין עכשיו, אתה שובר את ליבי השביר ממילא

    אולי הייתי צריכה להדגיש במארקר את המשפט הכי חשוב בקטע ההזוי שציטטתי:

    כיוון שראה רבן גמליאל שהמלחמה נגד האפיקורסין היא —חשובה מכל צורכי בני האדם—
    "חשובה מכל צורכי בני האדם"

    אתה מבין, גולדבלט? היומרה האנושית לקבוע מה חשוב מכל צורכי בני האדם. שם חטאת, בדיוק ביוהרה הזו, והמשפט הזה על המלשינים פועל גם ימינה וגם שמאלה, זה מה שיפה בו.

  • עמרם נאווי  On 5 בינואר 2009 at 18:36

    מר גולדבלט-מקארתי, אשמח אם תוסיף לרשימת הנאשמים את נלסון מנדלה, מנחם בגין (שערק מן הצבא הפולני, המהטמה גנדי ויליאם תורו, מוחמד עלי

    אתה זה שבחרת שלא להתווכח עם טענותיו של לנדו ותחת זו לבחור במסלול לגליבסטי שכל קשר בינו לבין צדק ומוסר מקרי

    נ.ב. צרף לנאשמים גם את וילי בראנדט, שלחם כ"בוגד" בצבא מולדתו הגרמנית ולמען ערכי מוסר אוניברסלים

  • ליאור  On 5 בינואר 2009 at 18:37

    מה אתה מספר לי על מה שה"שמאל" (מי זה בכלל האיש הזה? לא מכיר אותו) עשה. מה זה קשור אליי ואיך זה סותר או בכלל מתייחס למה שכתבתי?

    ובקשר ל"עבירה חמורה מאוד בדיני העונשין". הפניה שלך להפעלת זרועות החוק נגד מי שדעתו שונה משלך יוצרת תחושה קלה שלא מדובר כאן אך ורק באזרחות טובה. בעיני זה עדיין נראה כמו וויכוח בין ילדים, עד שאחד מהם מגיע למצב שבו הוא "שובר את הכלים" ורץ למורה כדי לדווח על קלקלתו של הילד האחר. אבל לא רק זה. הפעולה שלך, כולל הפרסום שלה בפומבי בתור פוסט, אפילו מדיפה ריח קל של נקמנות.

    אני באמת ובתמים לא מבין מה תועלת תביא הפעולה הזו שלך. באופן אישי, אם עידן לנדו יהיה בכלא אני לא ארגיש יותר בטוח. למעשה, אני אפילו ארגיש פחות בטוח. ואתה?

  • גיל  On 5 בינואר 2009 at 19:07

    הרשה לי לנסות ולענות לך מכיוון אחר:
    1. ראשית, עידן לנדו הוא עבריין שישב בכלא יותר מפעם אחת על סרבנות. כעת הוא מרחיב את פשעו ומסית אחרים לביצוע אותה עבירה. אפשר לקרוא לכך עבריין סדרתי. כאן אני לא סבור שיש מחלוקת.

    2. עבריין המציג בסיס אידאולוגי למעשיו אינו שונה כהוא זה מעבריין שאין לו בסיס אידאולוגי כזה. כך, עומד עידן באותו מקום כמו המתנחלים שכורתים עצי זית לערבים ומקרים דומים. אלה עבריינים ואלו עבריינים. שווים בפני החוק.

    3. הרהור : פעם חשבו שלעברייני תנועה אפשר גם לסלוח, זה היה לפני שתרבות הנהיגה הדרדרה בצורה משמעותית והבינו שבכבישים נהרגים המוני אנשים, כתוצאה ממדיניות עונשין לקויה. כנ"ל גם לעניין עברות מין ורכוש וכמעט בכל היבט.
    זלזול באכיפת החוק מוביל לדרך מסוכנת ואנו חווים את תוצאותיה היום במישורים רבים.

    4. מה שמשה עושה, הוא הדבר הנכון מבחינה אזרחית. הסיבה היחידה שאני לא עשיתי זאת עד עתה, היא שלא הספקתי לפנות לעורך דין המתמחה בנושא זה. תלונתך כלפי משה, היא זו הקטנונית. הרשה לי לנחש שאתה מן הסתם אחד שכשתשמע את השכנה שלך צורחת כשבעלה מרביץ לה, לא תתקשר למשטרה – כי לא תרצה להיות שטינקר. נכון ?
    אנשים כמוך מאפשרים רצח נשים, מעודדים השתמטות וכן הלאה בעיות. רק בגלל שאתה רוצה להשאר נקי ומתוק.

    אז ליאור הצח, הנקי והמתוק שלי – תרשה לי להסביר לך משהו… כשאנשים כמו עידן מטיפים לסרבנות והשתמטות, הם גורמים לי באופן אישי וישיר לסכן יותר את חיי במילואים. מבחינתי, כל עוד יש חובה חוקית לשרת, כולם חייבים בה (למעט מי שהחוק פטר אותו). ההתייפיפות האידאולוגית של עידן היא פשוט עשיית דין עצמי ואין בה דבר וחצי דבר מלבד ערימת שקרים במסווה של מלים יפות.

    קח צעד אחורה, ליאור (וגם אחרים), ואל תעמידו את עצמכם עם העבריינים. זה דבר אחד להתנגד למלחמה וזה דבר אחר לגמרי להשתמט מחובת הגיוס ולקרוא לאחרים לעשות כך.

  • גולדבלט משה  On 5 בינואר 2009 at 19:16

    אין שום בעיה הואיל וישראל נתונה תחת משטר רשע אפל מן הראוי להכשיר לא רק סרבנות לשרת אלא גם התנגדות אלימה נגדו
    כמו שעשה נלסון מנדלה וכפי שפעל מנחם בגין
    למען האמת אני שמח על תגובתך כמו על תגובות אחרות שכן הכסילות שבהן משתוווה רק לצביעות והן בהחלט מסייעות לי להעביר את המסר שלי
    כמובן שיש להפנות את היועץ המשפטי לתגובות על מנת שיבין את חומרת הדברים ועד כמה האינטרס הציבורי מחייב העמדץתו של עידן לדין.
    בל נשכח כי כל חייל שישמע לעידן ויסרב להתייצב יישלח לכלא ללא שהיות

  • עופר  On 5 בינואר 2009 at 19:20

    קודם כל נראה לי שאתה צודק בטיעונים שלך לגמרי
    אני מקווה שאתה לא רק כותב אלא גם מתכוון לפעול בנושא, כי נראה שמדובר פה בהסתה. בדיוק ככה.

    שנית אני רוצה לשאול אותך האם קיים חוק מפורש
    שאתה מסתמך עליו כשאתה פונה לערכאות בנוגע לעידן לנדו?

  • גולדבלט משה  On 5 בינואר 2009 at 19:32

    חוק הונשין התשל"ז 1977
    לי נראה די בברור שהרשימה של ד"ר עידן לנדו היא עבירה חמורה על החוק והעובדה שמדובר בעבריינות אידיאולוגית נחשבת כנסיבה מחמירה ולא כנסיבה מקלה

    כן המכתב ישלח ליועץ המשפטי לממשלה-הרשימה ביסודה לא נועדה לעורר ויכוח אלא למסור מידע על פעולה שאנקוט

    התגובות הנזעמות המיחסות לי מלשינות וכיו"ב לא מזיזות לי והן נובעות כנראה מחרדה שאכן עלולים להינקט אמצעים חוקיים מחמירים נגד ד"ר לנדו

  • ליאור  On 5 בינואר 2009 at 19:38

    ואני לא אותך. אז בבקשה על תעמיד אותי בשורה אחת עם עבריינים ורוצחי נשים ואל תתיימר לכתוב מי אני ומה אני. קצת נסחפת (שלא לדבר על זה שלא טרחת להבין את מה שכתבתי וענית לי על דברים שבכלל לא קשורים).

  • מירי  On 5 בינואר 2009 at 19:44

    התגובות הנזעמות נובעות בעיקר מתחושת בחילה עזה ממעשיך. לא יודעת אם מזוז יתייחס אליך או לא, כי עם כל הכבוד ל'רשימות' הרי לא מדובר כאן ביותר מכמה מאות קוראים לרשימה, במקרה הטוב. אבל אתה, גולדבלט, לנצח תסתובב כאן באתר עם מ' גדולה על הגב. אני מניחה שמזוז, כאדם פרקטי, יבדוק אם נעשה נזק ממשי, וישקול מול זה את חופש הביטוי אותו יש לכבד כפליים דווקא בעת מלחמה.

  • עוז  On 5 בינואר 2009 at 19:48

    הוא שעכשיו ברור לגמרי מי הוא מי ברשימות. וירדו כל המסכות מעל הפשיסטים בעלי התארים המשוכללים.
    פשיסט היית ופשיסט תהיה.

    אה, ואתה יכול להוסיף גם אותי לרשימה של המועמדים לדין. גם אני קורא לסרבנות, אין לי בלוג ברשימות אבל אני עדיין קורא.

    ואתה יודע מה ? בדרכי הלוגיקה השכנוע אפילו הצלחתי למנוע משני חברים שלי להצטרף למלחמה הטפשית הזו. למקרה שאתה שואל איך ? הם פשוט בחו"ל עכשיו ביחד אתי.

  • גולדלבט משה  On 5 בינואר 2009 at 19:50

    כנראה הנימוס המוגזם שלי לא מבטא נאמנה את עומק הבוז שאני חש כלפייך-אנא סלחי לי על אי הבהירות. אני לא מתכוון להמשיך ולנהל איתך דיונים נוספים

  • מירי  On 5 בינואר 2009 at 19:52

    טוב שלא קראת לזה הדר בית"רי. תזכיר לי – כמה מבין רבני הימין שקראו לנוער הכתום לסרב פקודות הועמדו לבסוף לדין?

  • גיל  On 5 בינואר 2009 at 19:52

    מה לא הבנתי מהפוסט שלך ? שאתה לא מנסה להניא את משה מלהגיש תלונה על עבירה ? שאתה לא מנסה להגחיך את פעולתו ?

    אתה מוזמן לתקן אותי. חוץ מזה שאני לא צריך להכיר אותך כדי להבין את ההעדפות שלך. אתה מסנגר על עבריין – כמו כל חבר טוב של אלפרון. כמו החברים הטובים של חנן גולדבלט שלא הצליחו להבין איך החבר המתוק שלהם חנן ענן אנס וניצל נשים. גם אתה כנראה קצת נכשל להבין שהחבר שלך כאן לרשימות, הוא עבריין.
    אגב, לא תמיד שמים עבריין בכלא כדי להיות בטוחים. יש גם דבר שנקרא ענישה. שמעת על זה ?

    ושוב, אתה מוזמן לתקן את הרושם.

    ורק תעשה לי טובה קטנה: אנחנו לא בגן ילדים. וזו לא עבירה פעוטה בספר החוקים. אז תהיה גם אתה רציני.

  • גיל  On 5 בינואר 2009 at 19:56

    חופש הביטוי של אנשים וזכויות האזרח זה משהו שמעניין אותך רק כשמדובר בחבריך, נכון ?

    אני משוכנע שמשה יכול למצוא לו אכסניה מצוינת לרשימותיו במקום אחר. את לעומת זאת, תקוטלגי בתור הילדה הסנובית שמשתמשת בחרם הכיתתי בתור נשק. לא הרבה התקדמת מכיתה ב'.

    עצובה ופתטית.

    אם ולא הבנת אז אני אסביר לאט – את באמת חושבת שלאדם ערכי כמו משה, יהיה אכפת ממישהי כמוך שעושה עליו חרם ? מי רוצה להיות חבר במועדון המפוקפק שלך ? אני בהלם מהיומרנות.

  • גיל  On 5 בינואר 2009 at 19:59

    אתה לא יותר מפחדן קטן, הולך ומתחבא בחו"ל כדי שלא יעצרו אותך. צי'קן.

    מי צריך אידיאליסטים מסתתרים שירים את ידו.

  • מירי  On 5 בינואר 2009 at 20:03

    אדם ערכי?
    תזכיר לי באיזו חברה מלשנות היא חלק ממערכת הערכים הנורמטיבית?
    אם יש משהו שמאחד שמאל וימין, יהודים וערבים, כיפות סרוגות וכיפות שחורות – זו הסלידה המיידית ממלשנים

    היו שהלשינו תמורת שק תפוחי אדמה, או תמורת חייהם או חיי היקרים להם; היו מי שהלשינו מתוך קינאה, פחד או נקמנות.
    אני תוהה מה הוא המניע של האדם הערכי גולדבלט.
    אולי פטריוטיות
    הפטריוטיות היא מפלטו של …

  • ליאור  On 5 בינואר 2009 at 20:15

    מדובר בפרסום בבלוג האישי שלו. אילו הוא היה קונה שטח פרסום בעיתון נפוץ ומפרסם את אותם דברים יכול להיות שגם אני, שתומך בזכותם של אנשים להתבטא גם כשדבריהם אינם נעימים לאזני, הייתי בולע קצת רוק כשהייתי רואה מודעה כזאת.

    אבל בסך הכל מדובר כאן בבלוג אישי, שאליו נכנסים אך ורק אלו החפצים לקרוא את מה שהוא כותב. לא נכנסים לבלוג של עידן לנדו אנשים בשביל לקרוא חדשות, ותוך כדי כך נחשפים לתעמולה.

    הפעולה הזאת של חיטוט בבלוגים אישיים בשביל למצוא אנשים שמתנגדים לצבא/משטר/מדינת ישראל/האנושות כולה נראית לי לא לעניין. אני לא קורא הרבה בלוגים, אבל נחשף פה ושם לדברים קשים שנכתבים שם שלא תמיד עומדים בקנה אחד עם החוק (עד כמה שאני מבין אותו). שלא לדבר על טוקבקים שמתפרסמים באתרים "מוסדיים".

  • אהרון תמוז  On 5 בינואר 2009 at 20:16

    מרדכי וענונו,טלי פחימה ,ארודי אדיב,סמי שיטרית,ישראל בר,יהודה שנהב ,יונתן שפירא ועידן לנדו הם אויבים מבית כשם שלורד האו האו בגד בעמו ומולדתו ושילם את המחיר.

  • ערדי  On 5 בינואר 2009 at 20:17

    מה שהולך ומתברר, שהצדקנות והשמאלנות המזויפת היא מפלטם של לא מעט אהבלים.

    "מלשן"? מה את, בכתה ג'? לנדוי, זה יאמר לזכותו, כותב בגלוי את מה שהוא חושב וגם מוכן ללכת למעצר על זה. איפה פה ההלשנה?

    אגב, לא רק הסלידה ממלשינים, גם הסרבנות עצמה מאחדת את הימין המופרע והשמאל ההזוי במסעם לפירוק מדינת ישראל. ומקריאת הדיון ברשימות בתקופה האחרונה, גם הטקבוק הפבלובי ("מקרתיסט") מאפיין את שתי הקבוצות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 5 בינואר 2009 at 20:19

    לגולדבלט,
    לפירסום הזה היתה בהחלט השפעה.
    בתגובות למאמר, לקראת הסוף, פונה מישהו אל עידן לנדו ושואל אותו איך מסרבים ולנדו מסביר לו.
    להלן הציטוט מחילופי הדברים בין השניים:
    מילואימק לוחם בתאריך 1/4/2009 1:26:07 PM
    אז איך אומרים לא ???
    קבלתי צו 8 ואני מסכים עם על מילה שנאמרה.
    מה אני עושה ? איך אומרים לא למלחמה וכן לשלום ?
    עידן [אתר] בתאריך 1/4/2009 2:08:25 PM
    פשוט אומרים לא
    המפקד מזמן אותך לשיחת שכנוע. אם הוא נחמד ואם הוא לא חושש לבעיה מוראלית ביחידה, אולי הוא ישחרר אותך. אבל יש סיכוי סביר שתיכנס לכלא – לתקופה שבין 14 ל-28 יום בדרך כלל.

    בכל מקרה תתייצב – אל תהיה עריק. סרבנות כרוכה בנכונות לשלם מחיר (וגם בהפצת הידיעה שנכלאת לכל מי שרק אפשר).

    עוד מידע – באתר פרופיל חדש:
    http://www.livuy.newprofile.org/

  • דרור  On 5 בינואר 2009 at 20:24

    כל הכבוד. מומלץ לצרף למר מזוז, כנספח א (להלן: הנספח) את החומר שבצרופה.
    בכבוד רב ובברכת חברים

    http://www.notes.co.il/hanna/51383.asp

  • עופר  On 5 בינואר 2009 at 20:29

    וכל הפאשיסטים שקוראים פה לאי גיוס לצהל בימים כאלה, וכל מיני צבועים שאוהבים להיות חלק מהעדר צורחים בהסטריה ויש להם סיבה טובה
    ללחץ הזה, אף אחד לא תאר שזה מה שיקרה.

    משה , עשה עד הסוף מה שאתה עושה, כל הכבוד לך
    !

    מאחל לך בהצלחה גדולה.

  • ליאור  On 5 בינואר 2009 at 21:41

    מבחינת דיעה פוליטית אני האדם הכי רחוק מהעדר שאתה יכול לחשוב עליו. כבר שנים רבות שאין לי דיעה פוליטית בכל מה שקשור לנושאים בטחוניים-מדיניים. לא ימין ולא שמאל. גם לא מרכז. פשוט לא מבין בזה ולכן לא יכול לגבש עמדה. אפילו אף פעם לא הצבעתי ל"מרץ" (לטובת הצופים שהצטרפו זה עתה אציין שהמשפט האחרון הוא אמנם עובדתית נכון אך נכתב בגיחוך, כפרפראזה לכך שהצבעה ל"מרץ" נחשבת ב"רשימות" למעיין של מים קדושים להטהר בו).

    הרשימות כאן שעסקו במלחמה לא בדיוק שינו את חיי, וגם את הרשימה של עידן קראתי בעייפות מסויימת על משקל: זו דעתו, נו טוף.

    אבל כשזה התחיל להגיע להתכתשות מכוערת ברמה האישית זה כבר התחיל כן להפריע לי. את הדיעה האישית של מה חושב איש על רעהו ראוי להשאיר לתכתובת בערוצים פרטיים. אבל כשבלוגר פונה לערוצים משפטיים ומבקש לפתוח בחקירה שתטיל עונש של 15 שנות מאסר על שכנו לאתר זה כבר נראה לי מוגזם (שלא לומר מטורף) וגורם לי להרהר אם זו השכונה שבה אני מעוניין להתגורר.

  • מירי  On 5 בינואר 2009 at 21:55

    רגע, שאני אבין –
    אחד המגיבים עלומי השם הרים כאן ציטוט מפורש הקורא לסרבנות, ובכך בעצם משתמש בבלוג של גולדבלט להפצת בשורת הסרבנות, כולל קישור רלוונטי!
    גולדבלט!
    מישהו תפס טרמפ על הבלוג שלך כדי לעודד סרבנות בתירוץ הדלוח שהוא רק מצטט, תיזהר שאחד השכנים לא ילשין עליך.

  • עופר  On 5 בינואר 2009 at 21:56

    ברשימות היו הרבה מלחמות. אני כקורא ותיק יכול להעיד. זאת עוד מלחמה. האווירע ברשימות לאחרונה התמלאה בשמאלנים וראוי לבדוק את המקום הנכון והראוי שלהם בתוך השיח הכללי, כי יש עוד הרבה אנשים שסותמים את הפה שלהם, ומפחדים להתבטא, בגלל האווירע, אנשים שחושבים אחרת. לדעתי משה גולדבלט ויוסי דר מאפשרים לעוד אנשים להתבטא, וזה דבר חשוב מאוד.
    לא רואה בזה שום בעיה, חוץ מזה שיש בעיה עם השמאל ההזוי ברשימות.

  • רוי כהן  On 5 בינואר 2009 at 22:24

    מאיפה למד העורך דין המלומד כי "אגב היום ידוע שחלק נכר מהאשמותיו של מקארתי היה להן בסיס עובדתי "
    אני עד יום מותי מאיידס לא שמעתי על כך.

  • ליאור  On 5 בינואר 2009 at 23:39

    שזו לא "עוד מלחמה ברשימות". זו מלחמה שהתדרדרה לשימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי.

  • איריס ח.  On 5 בינואר 2009 at 23:55

    את מי זה מעניין מה החוק אומר? מה הקשר בין חוק למוסר?
    אז יש חוק. נו. מה עם בני אדם אוטונומיים שמערערים על החוק?
    הסרבנות מותרת במדינות דמוקרטיות רבות והיא חלק ממגילת זכויות האדם הבינלאומית של האו"ם שלפני כחודש מלאו לה שישים שנה.
    גברים: סרבו להפציץ
    נשים: סרבו לנחם אותם ולהישאר אלמנות
    עזרתי לחבר של הבת שלי להשתחרר מהצבא: הוא אפילו לא הצליח להיות סרבן. הצבא שחרר אותו מיד באופן חוקי. זה לא סיפור כזה גדול.
    יש כאן יותר פטריוטיות של אנשים, שבעצמם לא נלחמים עכשיו, ומוכנים לשלוח אחרים למות, לא ברור בשביל מה.
    ישלח למזוז מכתב, לא ישלח מכתב, את מי זה מעניין.
    מצטרפת למירי: גולדבלט התקיף כאן נשים לגופן ולא ידע ולא השכיל להתמודד עם טיעוניהן, ועכשיו הוא ממשיך עם זה.
    גם פרייסלר שפט אנשים לפי החוק.

  • מוקי  On 6 בינואר 2009 at 1:32

    אין ספק שמבחינת החוק היבש אתה צודק.
    אין ספק שהקריאה בבלוג של לנדו גרמה לי לתחושת אי נעימות קשה. גם גם הגלל רדידות טענותיו וגם בגלל שבירת הכללים שלו.
    אבל אין לי גם ספק שהייתי מעדיף לחיות במדינה שבה יועץ משפטי שנתקל במקרה כזה, פוטר אותו בחוסר עניין לציבור.

  • ערדי  On 6 בינואר 2009 at 2:42

    והנה, איריס מנסה שוב להדביק לגולדבלט איזו תדמית של שוביניסט על סף עבריין מין "התקיף נשים לגופן" ובאותה נשימה עצמה קוראת לו "מקרתיסט".

    אין, אי אפשר להמציא אנשים מופרכים כאלה – הם הפרודיה על עצמם.

    "את מי זה מעניין מה החוק אומר?" המוסר, כפי שהגדירו אותו מאורות הגולה והוגות הדעות איריס ומירי (כי אין מוסר אחר, כמובן), הוא החוק היחיד.

  • הגיע הזמן  On 6 בינואר 2009 at 7:06

    אנא אל תתרשם ממקהלת הצדקנים שששים להדביק לאחרים עברות, בעודם עוצמים עיניהם לעברות שהם וחביביהם מבצעים.

  • נו באמת  On 6 בינואר 2009 at 7:14

    מה קרה, שמאלנים חסינים מפני החוק? מה אתם קופצים? אם הוא ביצע עברה, שישלם על כך. אם לאו, גם טוב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 6 בינואר 2009 at 10:29

    למשה גולדנבלט,

    שמתי לב שאתה כותב גם באתר של יואב יצחק.
    למה שלא תפרסם גם אצל יואב יצחק את העובדה שאתה מגיש תלונה נגד עידן לנדו ועל מה התלונה.
    הרי יש בכך עניין רב.
    ופרט לכך, אתה הרי יודע שצריך להפעיל על מזוז גם לחץ תקשורתי.

  • תל אביבי  On 6 בינואר 2009 at 10:55

    אתה שלימדת אותנו בנוער ר"צ על שלטון החוק כערך עליון,
    אתה, כמרצה בפקולטה למשפטים שלימדת אותנו על בג"צ וביקורת שיפוטית –
    אתה, תומך בעבריינים בוטים שבצורה הפגנתית מבזים את החוק?

  • גלי  On 6 בינואר 2009 at 10:57

    אני אשאיר את אותה תגובה שהשארתי בבלוג של מתי שמואלוף והיא נכונה גם לגבי עידן לנדו.
    ולכן אני פונה לעידן לנדו.
    יש לך רצון להלקאה עצמית
    שנראה שנובע משנאה עצמית.
    אתה כל הזמן חס על החמאס, על אויביך ואין לך טיפת רחמים על תושבי שדרות שנופלים עליהם טילים במשך שמונה שנים.
    תופעה פסיכולוגית זו של הלקאה עצמית היא אפילו לא דעה פוליטית, אלא היא נובעת מבעיה פסיכולוגית של שנאה עצמית.
    כי בדרך כלל הומניזם אמיתי וטהור הוא אמפטיה קודם כל למסכנים ובטח שלא למחבלים ולטרוריסטים.
    ובאותה תופעה של הלקאה עצמית לוקים אנשים כמו אילן פפה ונועם חומסקי ואחרים ואתם עושים נזק עצום למדינת ישראל והכל בגלל שיש לכם הפרעה נפשית.
    אתה יכול לדאוג לאוכלוסיה הערבית בארץ שבאמת סובלת מהזנחה. אתה יכול לדאוג לפלשתינאים המתונים שהם סובלים מהחמאס שדופק אותם בכך שהוא יורה טילים לכיוון שדרות, אבל לעמוד לצד החמאס? איפה חוש השיפוט שלך?
    זה רק מראה שהדעות שלך הן לא דעות פוליטיות אלא משהו אצלך לקוי פסיכולוגית.
    אפילו מובראק נשיא מצרים חושב שאסור לתת לחמאס לנצח כי אחרת זה יהיה אסון לאוכלוסיה הפלשתינית שגרה בעזה.
    ועוד משוגע אחד: נורמן פינקלשטיין:
    Interview with Norman G. Finkelstein:
    The First Goal of Israel Is to Restore the Fear of Israel in the Arab World
    by Press TV
    The whole world — including Hamas and Iran — support a two-state solution, but Israel rejects it.
    http://mrzine.monthlyreview.org/finkelstein030109.html

  • עוז  On 6 בינואר 2009 at 11:17

    אני לא מסתתר בחו"ל. אני חי כאן.
    להבדיל מבישראל, שם הייתי עסוק בלשרוד.

    לחיות, לעשות חיים, לאהוב את החיים, זו פעולה שאנשים קטנים כמוך ושוחרי מוות אחרים בישראל, לא יודעים לעשות.

    בזמן שכל העולם מתקדם, אתם בישראל חיים עם הראש בתחת, ותסלח לי על הצרפתית.

  • עוזי  On 6 בינואר 2009 at 11:19

    עידן לנדו זה הקש ששבר את גב הגמל, אבל יש פה עוד כמה חסרי חוש שיפוט, בעלי הפרעה נפשית, שלא רק שאינם מבינים מה קורה להם בישראל, באיזה מצב בטחוני קשה הם נמצאים, הם יושבים מול המחשב בימים ובלילות ובמקום להפריח על פי כוונתם המקורית, אכפתיות והתחשבות הומאנית, הם מחרחרי ריב ומדון, שונאי אדם ודורכים אחד על השני רק בשביל לזכות בעוד ליטרת דם שמאלני , מתחרים אחד בשני מי יותר שמאלני, מי יותר שונא, ומי יותר תומך בחמאס. נוח להם מאוד לשבת בביתם ולהתנגח אחד בשני, הרי הדברים שלהם לא הגיוניים, אבל הם בטוחים שהם נורא טובים והומניים.

    שילכו לעזור למליון תושבים בדרום הארץ, שיזמינו ויארחו ילדים במצוקה תחת טילים מאשקלון ומאשדוד, שיתמכו ביהודים אחרים שסופגים טילים, אבל לא, ורק תשימי לב גלי, כשיגיע הטיל הראשון לתל אביב, רק אז הם יתחילו להבין איפה הם חיים.אבל בינתיים הם בטוחים שישראל רוצחת בדם קר פלשתינאים והכבירה במילים הגברת טלילה בפוסט מוקדם שהשוותה את ישראל לנאציזם.

  • גיל  On 6 בינואר 2009 at 11:27

    אני מודה לך על התיקון. אתה חי בחו"ל – זה מסביר למה אתה לא סרבן או משתמט באמת. פשוט לא סופרים אותך.

    מאחר ואתה לא מכיר אותי כלל, אין לך אפשרות לדעת אם אני נהנה מהחיים או לא (רמז : אני כן). אבל אם אתה נהנה מלהשמיץ ולהקטין אותי – סבבה, לא מפריע לי.

    המשך להנות לך בחו"ל. אני אמשיך לטמון לי את הראש בתחת וללמוד צרפתית. והכי חשוב, לא לספור אותך לשניה אחת.

  • נועם  On 6 בינואר 2009 at 11:30

    עשית מעשה נבלה.

  • אסתי  On 6 בינואר 2009 at 11:34

    הגועל נפש הזה לא היה מספיק שיתנוסס אתמול בראש "רשימות, שאתה מקפיץ אותו שוב?

    ולא נשאר אלא להצטער שסגרו את השטאזי וגם שמקארתי ורוי קון החזירו את נשמתם לבורא ולא יכולים לחזות בחזיון הזה שהיה מרומם את נפשם וממלא אותם שמחת נעורים ואושר גדול.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 6 בינואר 2009 at 12:11

    למגיבה גלי
    את מאזכרת בתגובתך את "עוד משוגע אחד: נורמן פינקלשטיין".
    על זה ראוי להגיד "איזה עולם קטן".
    כי נורמן פינקלשטיין קשור באופן אישי עם נועם חומסקי ומנהל יחד עימו את המלחמות.
    ונועם חומסקי כבר אוזכר כאן לאחרונה כהנה וכהנה בנוגע לעידן לנדו.

    באמת עולם קטן.

  • גולדבלט משה  On 6 בינואר 2009 at 12:48

    לנועם-אני מתכוון להמשיך "בנבלה" ולעקוב בכל הנוגע לטיפולו של החיועץ המשפטי עד שאשתכנע כי הוא מתייחס לדברים בחומרה הראויה.

    לאסתי סגל ולכל המגיבים מהאגף ההוא-אלו שרצו להתלונן על כל אמירת הסתה של מתנחל זה או אחר. אלו שסיפרו לנו עד כמה ביטויים הורגים.אלו שבכל דבר ועניין רצו לבית המשפט וליועץ המשפטי כל אלו שרק הסבירו לנו השכם ןהערב על סכנותיה של העברינות האידיאלוגית- שרצו לכל אומות על מנת לספר על כל בניין חדש בהתנחלויות.אכן פרצופכם האמיתי נחשף והוא מעורר בחילה.בעתיד כל מי שיכנה אותי בכינויים או ישווה פניה רשמית וגלויה ליועץ המשפטי לממשלה להלשנה לשטזי-כמו שעשתה החועבה האנושית הזאת אסתי סגל יקבל תגובות דומות ללא כל רתיעה-לי זה נמאס ואני מוריד את הכפפות

  • לתל אביבי  On 6 בינואר 2009 at 12:49

    ראה את האנשים המעודנים האלה, רודפי החוק והמוסר, כיצד הם מתעלמים, או פוטרים כלאחר יד, את הטילים על שדרות ואשקלון, איך הם מגדפים את צה"ל ואת ממשלת ישראל, רק משום שהחליטו לעשות את חובתם, להגן על אזרחי המדינה, ראה כיצד הרכים והענוגים מגדפים את כל מי שאינו מסכים איתם, משמיצים אותו, צועקים מקרתיזם אבל מבצעים בפועל לינץ' תקשורתי במי שמעז לחלוק עליהם, ראה אותם כאן, ואמור לי, מה מפתיע אותך בכך שהם אינם עומדים לעולם בסטנדרטים שהם מציבים לאחרים? מה?

  • אייל גרוס  On 6 בינואר 2009 at 13:08

    תל אביבי – אני עונה לך כי אני חושש שעם גולדבלט הסתיים הדיון למרבה הצער נכון לעכשיו.

    ראשית, נוער רצ – היו ימים! אך, הנוסטלגיה.

    שנית, לא כתבתי כאן שום דבר נגד שלטון החוק כשלעצמו. כתבתי נגד רדיפת אנשים ומקרתיזים.

    שלישית, שלטון החוק שווה, מקווה שכך "לימדתי" אם הוא מהותי. שכן כפי שאנו יודעים יש הרבה מקרים אפלים בהיסטוריה שנעשו דברים בחסות "שלטון החוק". גם האפרטהייד היה מעוגן בחוקי דרום אפריקה. לכן אנו מדברים על שלטון חוק מהותי, ולא רק פורמלי. מהו אם כן שלטון החוק כאשר המדינה מפרה את החוק בריש גלי? הרי התנחלויות בשטחים כבושים, נישול תושבי שטחים כבושים, הפצצות שהורגות ילדים בצורה לא מובחנת – כל אלו הם פשעים. ולכן אפשר לקרוא את עידן לנדו כמחזק שלטון החוק: אם הוא קורא לסרב להשתתף בדברים שהם עבירה על החוק וחלקם אף עלולים להגיע לכדי פשעי מלחמה. וזה חלק מהאבסורד בעיני בדיון על סרבנות: שבמקום לשפוט את מי שאחראי לפשעים, רוצים לשפוט ושופטים את מי שמסרב להשתתף בפשעים!

    אז הא לך הרצאה על שלטון החוק. מקווה שהשכלת כמו אז בנוער רצ..

  • קורא שנמאס לו  On 6 בינואר 2009 at 13:11

    חוגגים את השנאה שלהם. עושה רושם שהן פשוט מתמוגגים בהנאה גלויה מהמלחמות שלהם, אבל פרצופם נחשף. את הינוקות פה ברשימות כגון ציקי ביכי ושמואלוף או טלילה ובורשטיין אנחנו כבר מכירים, והופה אדמירלי הבורגניות, מחרחרי הריב והמדון הרימו את הראש המכוער שלהם. כואב להם משהו משהו. גברת אסתי סגל, כשאת תביני בכוחות משותפים מהן הדעות הפוליטיות שלך, תודיעי לקבוצת הייחוס שלך השייכת רובה לפרסומות פרסומאים וגם זה לא, גרפיקאים זה קבוצת הייחוס שלך. לגבי לסטר הוא מקרה אבוד. קשה לאדון השחצן להתמודד עם ביקורת, רק לו מותר לנבוח וללבות שנאה.

    כל הכבוד למשה גולדבלט.

  • גולדבלט משה  On 6 בינואר 2009 at 13:21

    אמנם הדיון בינינו הסתיים אבל דין וחשבון את חייב לתלמידך-האם אתה סבור שההגשת תלונה רשמית ליועץ המשפטי לממשלה על חשד לעבירה לפי סעיף 109 לחוק העונשין הוא מקרתיזם
    אם כן האם גם היועץ המשפטי לממשלה חשוד עליך במניעים מקרתיסטים

    אם כן-האם בית המשפט שידון באישום אם בכלל יוגש חשוד גם הוא

    ווידוי אישי כסוציומט מלידה לא כל כך משנה לי מי לא ידון אתי ועל מה-זו תכונת אופי כזו-מאידך לך כמרצה למשפט ציבורי תהייה בעיה קשה
    שכן בתגובתך אתה שומט את הבסיס המוסרי שמכוחו ניתן לך ללמד

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 6 בינואר 2009 at 13:26

    לנועם לסטר הטייס הסרבן.
    אתה בוורטיגו פראי. איבדת את הכיוון לגמרי.
    בדיעבד צריך לברך על כך שסירבת לטוס וסולקת מחיל האוויר.
    זה היה ממש בזמן,
    פשוט איבדת לגמרי את כושר השיפוט שלך.
    אתה טס ללא שעונים.

  • אסתי  On 6 בינואר 2009 at 13:40

    זה חינני. אין ספק. יופי של הגדרה.
    ומעניין באמת לראות איך זה יהיה בלי כפפות, כי כבר עם כפפות זה היה די מאוס.

    שויין, בחורבן ירושלים ננוחם.

    כנראה שגם אנחנו סיימנו את הדיון בינינו. חבל שזה הפך לגועל נפש כזה, אבל אולי צריך לרדת לתהומות כדי שהתובנה תתחיל לפעול.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 6 בינואר 2009 at 13:41

    רוב הסיכויים שלא יצא מזה כלום, וההתהלכות הזו כאן תישאר כקוריוז התנצחותי ברשימות.
    הפניה במאמר הייתה כללית ולא ספציפית מה שמעמיד אותה כנקיטת עמדה מוסרית, שהיא לגיטימית, ולא כפעולה.
    הכתבה נכתבה באתר באינטרנט שגם מבחינה זו יש בעייתיות.
    הסיכוי שבמשפט יצא הנתבע, אם…, זכאי, אבל יזכה לפרסום רב, ובכך רק יחזק את הסרבנות, קיימת, ולא יתעלמו ממנה הנוגעים בדבר.
    במקרה הפוך, תעלה שאלת הסרבנות ביתר תוקף אל הדיון האזרחי, מה שגם לא בטוח שיהיה ברצון הנוגעים בדבר.
    אסירי מצפון אהודים מאוד בעולם וגם על זה בטח יחשבו.

  • סקרן  On 6 בינואר 2009 at 13:43

    הוא לא מי שתמך בפניה לבית הדין הבינלאומי האג על מנת לשפוט מנהיגים ישראלים על פשעי מלחמה

  • אייל גרוס  On 6 בינואר 2009 at 13:50

    סקרן – בוא נעשה לך סדר
    יש בית דין פלילי בינלאומי
    יש בית הדין הבינלאומי הותיק יותר, זה שדן בגדר.

    לגבי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, מבלי לנקוט עמדה כרגע בנושא, ומבלי להכנס לשאלת הסמכות – שכן ישראל אינה צד לאמנת רומא שהקימה את בית הדין, ויש שאלות מסובכות של סמכות – מה זה "תמך בפניה לבית הדין ?" – נורא קל להפריח משפטים כאלו. אז לידיעתך לא תמכתי בפניה לבית הדין. גם לא התנגדתי בהכרח אבל למען הדיוק לא תמכתי.

    ולמען עוד דיוק, כשהייתי רכז בנוער רצ המשתתפים בפעולות לא היו "תלמידי". ולא את היועמש האשמתי במקרתיזים אלא אותך משה.

  • RON  On 6 בינואר 2009 at 14:28

    ובחורבן ירושלים ננוחם??????????

    זה כל מה שיש לך להגיד ולאחל????????

    אל תנוחמי, אל, כשהפגז הראשון מעזה יפול ליד הבית שלך, תביני יותר.

    בינתיים, רק תרגיעי את החוצפה שלך
    ותלמדי מאיפה באת ולאן את באמת שייכת

    לגרפיקאים).

  • דוד  On 6 בינואר 2009 at 14:34

    להעביר דיון עקרוני ורעיוני למישור משפטי זה לירות לעצמנו ברגל. אני חושב שהבאת דיון רעיוני ופוליטי לבית המשפט הוא חטא שהשמאל עושה תמיד כשהוא מסתמך על האליטה המשפטית שתומכת בו על אף שאין לו שמץ תמיכה בעם.

  • גולדבלט משה  On 6 בינואר 2009 at 14:48

    הסתה לסרבנות היא קודם כל עבירה חמורה ואי אפשר להתעלם מעבירה פלילית גם כשיש ויכוח רעיוני-לי בכלל אין ויכוח כזה.

    סביר בעיני שעידן לנדו מבין זאת ומוכן לשאת במחיר של מעשיו

    באשר לתלמידיך אייל-התכוונתי בפקולטה ולא בנוער מרצ-אם כי כמובן אי אפשר לשלול ממרצ את פניותיה הרבות לגופים משפטיים

    באשר למקרתיזם-נדמה לי שאתה אפילו לא מבין בממה מדובר-זה חלק מהבורות בהיסטוריה -תחום די חלש אצלך.
    מרתיזם משמעו שפיטה והוקעה ציבורית ונקיטת סנקציות ללא כל ראיה חוקית וללא הליך חוקי נאות. פנייה לגוף רשמי לקיים חקירה והליך נאות היא בדיוק היפך-אבל כשאפשר לגדף ולהשמיץ -למה לא?
    כפי שאמרתי-יש כאן כמה שהרשו לעצמם יותר מדי וכדאי שיקחו חזרה כי בזירה אפשר לחטוף גם בחזרה

  • איריס  On 6 בינואר 2009 at 14:59

    פעם התעצבנתי מאד על משה כאשר הוא כתב שלדעתו המחיר ששילמו הישראלים עבור הקמת המדינה הוא בהחלט נמוך, ומנה את הרוגי המלחמות הפורמאליים בלבד, במין חישוב הזוי ולא אנושי. אמרת לי אז שהגזמתי קצת, ובעקבות זאת התנצלתי בפני מר גולדבלט על הטונים החריפים. לא תמיד צריך לחכות עד שמישהו ייחקר במשטרה כדי להעביר ביקורת ולצפות לקצת תמיכה.
    בעיני מה לעשות חמור יותר האטימות וגסות הלב של ישראלים, כמו גולדבלט ל"מחיר" שאחרים משלמים בשביל שלהם יהיה זמן וכסף לכתוב מכתבי אהבה למזוז, לעומת עניין המלחמה הזו כולו (שבו כוחנו להשפיע שואף לאפס מוחלט). נכון בדרך כלל זה הולך קצת יחד, מחרחרי המלחמות מן הסתם אטומים לסבל שייגרם ול:מחיר" שאחרים ישלמו עבורם, פצועים, הרוגים, עשוקים, עקורים ומוכי תמהון ואימה. את גולדבלט צריך לתקוף ביחס שלו לישראלים, ולא על עמדותיו המדיניות הנמצאות כניראה בלב הקונצנזוס. ברגע שישראלי לא יוכל לנפנף את "המחיר" שאחרים שילמו בכזו קלילות, אולי גם יהיה משקל כלשהו לחרחרות המלחמה שלו. כרגע מה שקורה השיח הפוך לגמרי ומעוקם.
    ואולם, למרבה הצער אני אומרת את זה, ההתכחשות המגמתית ל"מחיר" היא נחלת הסמול לא פחות מהימין ועל כולם עולה מפא"י.
    כל עוד יש עבדים שקופים, ויש נכים שלא נכללים במניין "הקורבנות" במדיניות מכוונת, ויש שפחות ושפני ניסוי ואלפים רבים של נפגעים שלא קיימים בתודעה, יכול גולדבלט להצטחצח עם משפטנים מן השמאל, על תיאוריות. הרי השאלה אינה "מי צודק ויפה יותר" השאלה בסוף היא מי מרוויח ומי מפסיד, מי חי ומי מת, ומי חי על חשבון מותו או כספו של האחר.
    כל זה לפני שהתחלנו לדבר על עזה

    כל הויכוח על עזה היה הופך שונה לחלוטין אם לא מיותר, במידה והנתונים הממשיים והאמיתיים של "מחירים" היה יוצא לאור. לא צריך להתנצח, צריך רק להגיד את האמת, אבל לסמול כאמור יש יד בהשתקות האלה לא פחות מהימין או המרכז. צא ולמד.

  • דן  On 6 בינואר 2009 at 15:02

    אני מעדיף את ההגדרה הבא:
    מקארתיזם הוא כינוי לרדיפה שמטרתה לסמן ולהעניש את אלו הנוקטים עמדות פוליטיות שאינן תואמות את רצון הממשל

  • עמרם נאווי  On 6 בינואר 2009 at 15:13

    אוי לאותה בורות: המקרתיזם בודאי שהיה חוקי, והועדה לפעילויות לא-אמריקאיות הוקמה ופעלה כחוק

    גולדבלט – תרשום אותי בפנקסך, בבקשה, לכבוד הוא לי

  • קורא  On 6 בינואר 2009 at 15:16

    אם עידן לנדו כותב מכתבי אהבה להמון המבולבל
    שמספיק שקוראים אותו דרך גוגל רק כמה צעירים לפני גיוס, שמבינים שאפשר לסרב ובכיף, והכל בנימה צינית ולגלגנית על צהל, כי בשביל מה להגן להפגע ולהפצע. אז זה מסר מסרס את החברה בישראל. עם זה לא נצליח לבנות פה כלום.
    לא היינו מצליחים לבנות פה כלום, ולא היה פה כלום.

    המסר של עידן לנדו עובר חזק ועקום כי הוא אומר בשביל מה צריך מלחמות, אני צוחק על צהל, המדינה הזאת היא סתם לא שווה אותי, ישראל תמיד אשמה, הכל חרטא, אז מפה מתחילה הבעיה.

    וזה בפירוש הסתה לסרבנות.

  • אסתי  On 6 בינואר 2009 at 15:37

    אני מצפה לתמיכה?
    לא מצפה לשום תמיכה. הבעתי את הזעזוע שלי מהפוסט הזה. חטפתי בתמורה פח זבל על הראש. באשמתי. בהלט באשמתי כי לא הייתי צריכה בכלל להכנס לכאן.
    וכן, כנראה שכבר בדיון אז בינינו את צדקת ואני טעיתי.
    קורה. טועים , טעות, טעינו.

    ופרופ' אהרון אביבי הנכבד, אתה מוזמן להמשיך להכפיש אותי תחת איזה ניק הזוי שתבחר, אני הרי מכירה אותך, את משנתך ואת סגנונך מלא אהבת האדם, אם זה מפצה אותך על מרירותך, גילך המתקדם וקנאתך האין סופית – לך על זה. בשביל זה אני כאן. העיקר שתגיע להרפיה מלאה.

    • חביבי  On 28 בינואר 2013 at 14:10

      אסתי, לפחות את מוכנה לעשות לו הרפייה. רק מי ירצה לעשות לך הרפייה בגילך המתקדם המנאפאוסי

  • איריס  On 6 בינואר 2009 at 15:40

    עידן לנדו הוא סרן בצה"ל. קשקוש מקושקש אתה כותב. האיש נימק היטב את העמדה שלו באופן מאד ספציפי, כמדומני שהוא לא פציפיסט (אתה יכול להאשים דוקא אותי בעמדה הזו, אם אתה רוצה).

    ועוד. מותר להתווכח גם על השילוש הקדוש ועל כל דוגמה, בעיקר השאלה של מדינת ישראל ואופיה ביחס למטרות העל של העם היהודי. המדינה היא לא ערך, היא קמה כביכול לשרת מטרות, ואם היא לא משרתת אותן, ועוד מזיקה, אז יאללה…להתנגד לקיומה. מה זה פה הכנסיה הנוצרית שאסור להרהר אחר האדיקטים של האפיפיור ?

    והכי חשוב, איפה ראית מילה אחת על לנדו בתגובה שלי לאסתי ולמה את עושה
    derailment
    של הטענה. תענה לגופו של עניין. המחיר, המחיר…ומי משלם אותו. בינתיים זה עידו לנדו ששירת בקבע ועכשיו ממשיך לשרת באופן שונה. גם אני שילמתי מחיר בלתי נסבל כדי שאתה תוכל לטקבק שטויות, ומה אתה עשית בשביל מדינה ?
    פרט יא אנונימי…

  • קורא  On 6 בינואר 2009 at 15:59

    אני נפצעתי קשה , אין לי רגל. ואם זה לא מספיק לך גם יש לי בעיה בראייה, והכל ממלחמות ישראל.
    שתיים ליתר דיוק, לכן אל תקפצי כאילו את שילמת מחיר, אין לא לך ולא לאחרים שום זכות להכביר מילים על הזכות של אנשים בישראל לחיות במדינה שדואגת לבטחון אזרחיה, ומי ששילם מחיר גאה בזה ולא מתבייש בזה .

    הצביעות מחרידה אותי, של השמאל שעוסק בנדמה לי עלק אמפטיה מול המחשב כלפי תושבי עזה
    תהיו מיוחדים ונדירים , הזכות הזאת להרגיש אמפטיה חייבת להיות קודם כל שמורה לבני עמכם,
    משום שאין בכם את האמפטיה הזאת, אין לכם שום בעיה כפי שכותבת איריס – לסגור את השיבר.

    אבל השיבר הזה לא יישבר בגלל שנאת החינם שלכם
    ובגלל שאתם שונאי אדם. זאת בדיוק כל הנקודה!

  • גלי  On 6 בינואר 2009 at 16:09

    לאלה שהגיבו לי.
    הנה מה שכתבתי היום על הלקאה עצמית בקפה דה מרקר ואלה התגובות שקבלתי:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=817666
    ושלא תבינו לא נכון.
    אני חושבת שאני רוצה שלום עם הפלשתינים הרבה יותר מאשר כל אלה מהשמאל הקיצוני שרק זורעים הרס ושנאה בזה שהם תומכים בארגוני הטרור. אני רוצה שלום הגיוני ועזרה לאוכלוסיה הנזקקת משני הצדדים ושיהיה שלום עם פריחה כלכלית לשני הצדדים. שלום כזה לא יכול להתקיים כאשר שולטים באזור ארגוני טרור וחונקים את האוכלוסיה המסכנה וקובעים את המדיניות. וזה הרי בדיוק כמו בעל מכה – ראו התגובה לדיון שלי בקפה דה מרקר- אשה תתן לבעל מכה לשלוט בה ולהכות אותה? לא. אז למה שניתן לארגון מכה וזורק טילים לשלוט?
    למה שמאל קיצוני = הומניזם וזכויות אדם? זהו שהוא לא שווה הומניזם וזכויות אדם. הוא שווה פשוט הפרעה נפשית. הומניזם וזכויות אדם זה משהו אחר בכלל וכדאי שיבינו את זה סוף-סוף כאן באזור אחת ולתמיד.

  • איריס  On 6 בינואר 2009 at 16:18

    לי נפלו גם שתי שניים וחסרה אצבע ברגל, אז עכשיו מותר לי להתנגד למלחמה ?

  • גלי  On 6 בינואר 2009 at 17:18

    נראה לי שיש אנשים שלא מבינים מהי משמעות הפצפיזם וכדאי שיקראו מה שזיגמונד פרויד אמר על פצפיזם בטרם יאמרו על עצמם שהם פצפיסטים.
    הטרור לא עומד בהגדרה של פציפיזם וכאשר את המגיבה למעלה אומרת שהנך כמעט פצפיסטית טהורה והנך נגד מלחמה, הנך צריכה להיות נגד מלחמה מכל סוג שהוא, כולל מלחמה ברמתה השפלה ביותר שהיא ירי טילים.
    ויותר מזה הנך צריכה לבוא ביוזמה חיובית ובונה לפתרון הסכסוך, דהיינו לפתרון שלום, כמו למשל הנך צריכה לבוא עם איזו שהיא יוזמה בינלאומית. בדרך כלל הפציפיסטים באים עם יוזמה בינלאומית לפתרון סכסוכים והם באים עם פתרונות בונים ולא רק צורחים בראשי חוצות: אני נגד המלחמה. הפציפיזם תמיד מתלווה לפתרונות בונים. ראי למשל את יוזמת ז'נבה.

  • שרון  On 6 בינואר 2009 at 18:12

    יכול להיות שמנקודת מבט משפטית, זוהי זכותך כאזרח וכעורך דין להתנדב להגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה נגד עידן לנדו על הסתה או המרדה.
    אבל גם אם זוהי זכותך למנות את עצמך לפרקליטם של המדינה ושל הצבא, ולהגן על פשעי המלחמה (לכאורה) שלהם, זוהי בשום אופן אינה חובתך. כאן אתה בלוגר ומתוקף כך, אתה אמור להיות מחוייב לכללי האתיקה והקולגיאליות של הבלוגוספירה, ולחופש הביטוי שפלטפורמת "רשימות" מאפשרת ומקדמת (ואין ספק שאתה נהנה מהפלטפורמה הזאת ובמיוחד מכתיבתם של כותבים מחוננים כלנדו ובורשטיין: רוב הסיכויים שלולא שכנותם, איש לא היה מעיף מבט בהגיגיך). לפיכך, לדעתי, מן הראוי שתקפל את הבלוג שלך ותעביר אותו למקום אחר. אני מקווה מאוד שאם אתה לא מבין את הנקודה הזאת, עורכי "רשימות" יבינו זאת ויבקשו ממך להתפנות מכאן.

  • גולדבלט משה  On 6 בינואר 2009 at 18:48

    נא להפנות אותי בבקשה לכללי האתיקה והקולגיאליות המחייבות אותי להעלים עין ממה שנראה לכאורה כעבירה פלילית של בלוגר

    מאחר ואני כותב בבלוג זמן רב ובדרך כלל ללא זיקה לכותבים הנכבדים שציינת ממילא לא נהניתי משכנותם

    אם עורכי רשימות יסברו שעלי להעביר את הבלוג למקום אחר חזקה שהם יפנו אלי בנושא זה -הדרך פנויה בפניך לדרוש זאת מהם

    בלוג אינו מקום לפרסומים אסורים. לא לפרסומי לשון הרע ולא להסתה כלפי מגזרי אוכלוסיה ולא להטפה נגד שירות בצה"ל בעת מלחמה-אם אינך מבין זאת יש לך בעייה קשה בהבנת המותר והאסור גם במרחבי אתרי האינטרנט

  • גולדבלט משה  On 6 בינואר 2009 at 18:48

    נא להפנות אותי בבקשה לכללי האתיקה והקולגיאליות המחייבות אותי להעלים עין ממה שנראה לכאורה כעבירה פלילית של בלוגר

    מאחר ואני כותב בבלוג זמן רב ובדרך כלל ללא זיקה לכותבים הנכבדים שציינת ממילא לא נהניתי משכנותם

    אם עורכי רשימות יסברו שעלי להעביר את הבלוג למקום אחר חזקה שהם יפנו אלי בנושא זה -הדרך פנויה בפניך לדרוש זאת מהם

    בלוג אינו מקום לפרסומים אסורים. לא לפרסומי לשון הרע ולא להסתה כלפי מגזרי אוכלוסיה ולא להטפה נגד שירות בצה"ל בעת מלחמה-אם אינך מבין זאת יש לך בעייה קשה בהבנת המותר והאסור גם במרחבי אתרי האינטרנט

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 6 בינואר 2009 at 19:09

    איזה נודניק טרחן.

  • זימר  On 6 בינואר 2009 at 19:51

    וואלה, הרבה מגיבים לגבבה המטופשת. בכל אופן, אני חוזר בי מהרתיעה שהפגנתי בעקבות המכתב הזה. טיבה של סרבנות הוא שהיא יעילה פי כמה כשהיא מעוררת דיון ציבורי – ודיון משפטי על אחת כמה וכמה.

    אם השטויות שלך, גולדבלט, אכן יגיעו לבית המשפט, צפה עשרות ומאות משפטי דמה בכיתות י"ב ובאוניברסיטאות, הררים של מאמרים בעד ונגד בעיתונות וכן הלאה. ככה היה כשהוקמה תנועת "אומץ לסרב". מיותר לציין שזה יחשוף יותר אנשים להלך הרוח הסרבני, ובעצם יגביר את מספרם (כי הדעה ההפוכה היא היום הקונצנזוס הכמעט מוחלט).

    אגב, צדק המגיב שניחש שאני סרבן. אכן, אני סרבן מוצהר. כמו לנדו, שילמתי את חובי לחברה ואני עדיין חושב שזה המעשה המתבקש

  • ליאור  On 6 בינואר 2009 at 20:00

    כי אם נהיה ריאליים, עידן לא יישב אף לא עשירית השניה בכלא או במעצר. הרי היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו אינם חיים בתוך בועת החוק, והם מבינים היטב את המשמעות של השלכת בלוגר לכלא על דברים שפרסם בבלוג שלו. די להם לבחון את הסערה התקשורתית שיצר מעצרו של בלוגר איראני שכתב בבלוג שלו דברים בזכות ישראל. ואם איראן היא מדינה מצורעת ממילא שאיש לא מצפה ממנה לגדולות בתחום חופש הביטוי, ישראל היא מדינה דמוקרטית, ואין צורך להרחיב את הדיון על המוסר הכפול בו היא לפעמים נמדדת בכל הקשור לזכויות הפרט. אין ספק. תהיה זו שעתם היפה ביותר של כל "אוהבי ישראל" יושבי אוקספורד וקיימברידג', אשר מחכים בכליון עיניים לרגע בו תעמיד המדינה שנואת נפשם בלוגר בכיכר העיר. כמובן שרצוי שבלוגר זה יהיה עיתונאי או איש אקדמיה, שכן מישום מה מקובל הוא שזכותם של אלה להתבטא חשובה יותר מזו של אחד האדם. מוצא פיהם של ברנשים אלה ישמע כמנגינה לאוזניהם של כלי התקשורת, אשר אין צורך לתהות לגבי העמדה שבה הם יסקרו את העימות בין הבלוגר הבודד לבין המדינה בעלת התדמית המיליטנטית והמאיימת. יש לשער שקריאות לחרם אקדמי ישמעו חיש קל, כמו גם שאר תוכניות המגירה שהוכנו מבעוד מועד ליום הפקודה שנפל לידיהם כפרי בשל. ניתן רק לדמיין את מחול השדים אשר יתחולל אילו עידן לנדו או כל אדם אחר יידרש להתעמת עם החוק בנושא דברים שפרסם בבלוג האישי שלו. בקיצור, האדם החושב החפץ ביקרה של מדינת ישראל לא ימהר לטפס על עץ זה טרם למד כיצד לרדת ממנו. אם נהיה ריאליים לרגע, הסיכוי שהיועץ המשפטי לממשלה יכניס את עצמו למצב הביש הזה, אפילו אם יחפוץ בכך, אינו ממש קיים. היועץ המשפטי לא יתחיל לחטט בבלוגים אישיים או בפרופילים של פייסבוק ולהעמיד אנשים לדין בשל דברים שנכתבו שם. אבל המסקנה היא שעידן לנדו לא יישב בכלא. לא על הפוסט שלו, לפחות. יתרה מזאת, באופן פרדוקסלי דווקא עצם זה שהדברים שלו פורסמו בפורמט של בלוג אישי מעניק לו (גם בעזרתך) מצד אחד קהל רחב יותר, ומצד שני חסינות, וזו מהסיבות שפירטתי למעלה.

    מנגד, אם עידן לנדו יגיע למצב של עימות עם החוק בישראל, הוא יזכה לחיבוק חם של אותו אגף (קטן, אך קולני ורב השפעה) באקדמיה אשר מחבק אליו בחום את אלו שמנהלים מאבק אידיאולוגי-ליברלי מול המשטר במדינתם, ובמיוחד אם המדינה הזאת נקראת ישראל. ניתן לשער שעידן יוזמן להרצות בכנסים ויהיה דובר מבוקש ונערץ. יחד עם הפרסום הרב שיזכה לו הוא גם יוכל אולי למכור את ספריו, פעולה שגם הכנסה כספית נאה בצידה. בחזית האידיאולוגית יזכה עידן לקידום משמעותי של רעיונותיו, אשר באופן טבעי יכנסו לדיון הציבורי במסגרת המאבק האישי שלו. כך יהפכו דיעות אלה לחלק מהשיח הציבורי, וגם אם לא יישכנעו את רוב הציבור יהיה אפקט לעובדה שהאופציה לסרב מרחפת באוויר ושהנושא נמצא בדיון.

    לפי החוק שאתה מצטט, "מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזוין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית
    ". השאלה כאן היא איזה אדם החייב בגיוס ניסה עידן לנדו להדיח לסירוב. הרי אדם כזה (שיש לו שם וצו מילואים או צו גיוס) אינו קיים, אלא מדובר בפניה כוללנית בבלוג האישי. לכן נראה לי שאתה מבצע כאן פרשנות מרחיבה לחוק, מה שאינו נהוג במקרים הקשורים לחופש הביטוי. עוד אתה כותב "אני מעריך מאוד את אומץ ליבו של הכותב אשר במודע, תוך הכרה מלאה שהוא עובר על החוק….". מה שאתה לא משתף את היועץ המשפטי היא העובדה שהעבירה שעידן ציין שהוא מודע לה היא עבירת אחרת (עבירת הסירוב), ולא העבירה שבגינה את מבקש מהיועץ המשפטי לפתוח נגדו בחקירה. מין הסתם היה זה צודק לשתף את היועץ המשפטי גם בכך ולא להוציא את הדברים מהקשרם.

  • גולדבלט משה  On 6 בינואר 2009 at 20:28

    לא מצליח להבין מדוע נדרש שהאדם יהיה אדם אחד או קבוצה קטנה והסתה "המונית" לא תהיה בגדר עבירה. מה ההגיון הפרשני שבצמצום הזה?

  • ברווזועם  On 6 בינואר 2009 at 21:20

    כל הכבוד לך משה,
    ולכל שאר האנשים שדואגים לשמור על הדבר היחיד שיאפשר חברה שפויה כלשהי – החוק.

    מי מביניכם שהעיז לומר שהחוק הזה "מת", או שהקשר בינו לבין "צדק" פשוט לא מבין שום דבר, או שמעדיף להתעלם. החוק הוא-הוא הצדק, ואמירה כמו "החוק לא תואם לצדק" היא סתירה יסודית. הסיבה לכך, היא שבאין מערכת מוסרית שנקבעה בדרך אחרת (מידי האל, למשל?), בחר לעצמו העם דרך אחרת לקבוע מה צודק, ודרך זו היא החוק. המוסר עצמו שקול לצדק בדיוק מאותה הסיבה.

    לפני שאתם – נאורות ונאורים – קופצים על דבריי בכעס או מדלגים עליהם באדישות, קראו את מילותיי שוב. בני-האדם שיושבים בארץ הזו – כמו במדינות אחרות – הבינו שאין קונצנזוס לגבי מה "נכון", מה "טוב", מה "צודק" וא מה "מוסרי", ולכן הם קבעו לעצמם מנגנון כזה. אין זו המצאה חדשה – גם לפני גלות ישראל היו מנגנונים ברורים בישראל לקביעת "מי צודק"; והשם "בית המשפט הגבוה לצדק", למרות מה שרבים מכם אולי שמחים לחשוב, לא ניתן לבית המשפט הזה מתוך פארודיה.

    לכל אחד מכם, קוראי רשימות ותושבי ישראל, ניתנת הבחירה להילחם בחוק או להימנע ממנו. הבחירה הזו, מיסודה, היא מעשה לא מוסרי/לא צודק (מעתה והלאה אשמיט את הסלאש ואתן לכם לבחור לבד). בדיוק באותו האופן, ניתן לכם החופש לרצוח. מה זה "ניתן"? ניתן, ע"י המציאות – העובדה היא שאתם יכולים לעשות זאת. ואתם יכולים לעבור על החוק.
    לצד זה, אני מציין כי מגוחך לתקוף אדם בטענה כי הוא לא מוסרי, או כי מעשהו לא מוסרי, כאשר מעשהו הלך יד ביד עם החוק, שמגדיר מהו מוסר.

    כל מני חובבי שואה מביניכם ודאי יגידו – אה, גם היטלר היה מוסרי לפי התיאוריה הדבילית שלך.
    נכון.
    גם היטלר היה מוסרי.

    והמעשה המוסרי הוא לשים את הבחור ההוא בכלא.

  • קורא  On 6 בינואר 2009 at 23:06

    מתחומי מדעי הרוח ובמיוחד מתחומי הספרות והלשון או הבלשנות לא עולה שאלת המוסר אף פעם כשהם נוקטים בעמדות רעיוניות בתוך החומר שלהם, הם לא מבינים מהו מוסר, מה מוסרי ומה אינו מוסרי משום שאינם עוסקים בחוק ומשפט אלא בערכים אחרים, שלא פעם הם חשובים יותר ובאים לפני ערכי מוסר. ואפילו בסתירה מולו.

    לכן אפשר למצוא לא מעט אנשים מתחומי מדע הרוח שאינם מעוניינים להשמיע את דעותיהם כאמירות מוסריות, כי הם עוסקים במשהו אחר.

    זאת התשובה להבדל הגדול בגישות של אנשי חוק ומשפט מול אנשי מדעי הרוח, ולכן למשל
    המגיב ליאור או שרון לא מסוגלים להכיר בדקויות החוק והמוסר מול ריאקצית
    חופש הביטוי. וכמה שיסבירו להם לא יעזור כלום
    לא להם לא לבורשטיין ולא ללנדו.

  • ראובן  On 7 בינואר 2009 at 14:43

    שלא עידן לנדו כתב

    "תזכורת לחייל"

    אתה חייל. לימדו אותך לירות, לדקור, לצעוד, לבצע תרגילי התעמלות. לימדו אותך קרוא וכתוב, הובילו אותך לתרגילים ומצעדים; ייתכן שנקלעת למלחמה ונלחמת בטורקים או בסינים, וצייתָ לכל הפקודות. אפילו לא עלה בדעתך לשאול את עצמך: האם טוב או רע הוא הדבר שאתה עושה? ואז מתקבלת פקודה שהגדוד או הפלוגה שלך חייבים לצאת, מצוידים בכדורים חיים. אתה יוצא או נוסע בלי לשאול לאן מובילים אותך.
    אתה מובא לכפר או לבית חרושת, ורואה מרחוק המון שכולו כפריים או פועלים שהתאספו בחוץ – גברים, נשים מטופלות בילדים וקשישים. המושל והתובע הציבורי מתקרבים להמון בליווי שוטרים ואומרים משהו. תחילה ההמון דומם, אך לאחר מכן מתחילים הנקהלים לצעוק בקול יותר ויותר חזק; ונציגי הרשויות נסוגים. ואתה מנחש שהאיכרים או הפועלים מתמרדים, והביאו אותך כדי "להרגיע" אותם. נציגי הרשויות נסוגים כמה פעמים, ולאחר מכן מתקרבים שוב ושוב, אך הצעקות הולכות וגוברות, ונציגי הרשויות מתייעצים זה עם זה ולבסוף פוקדים עליכם לטעון את הרובים בכדורים חיים. אתה רואה מולך גברים כמו אלה שמקִרבּם נלקחת – גברים במעילי איכרים, במעילים עליונים עשויים פרוות כבש ובנעליים עשויות קליפת עץ, ונשים במטפחות ראש ומעילים קצרים – נשים כמו אשתך ואמך.
    הפקודה היא לירות את הירייה הראשונה מעל ראשי הנקהלים. אך ההמון לא מתפזר, והצעקות הופכות רמות עוד יותר; ואז אתה מקבל פקודה לירות ולכוון, לא מעל הראשים, אלא למרכז ההמון.
    משכנעים אותך שאינך אחראי לתוצאות היריות שאתה יורה. אבל אתה יודע שהאיש שצונח שותת דם עקב הירייה שירית נהרג מידך ולא מידי איש זולתך; ואתה יודע שיכולת לא לירות, ושאותו אדם לא היה אז נהרג.
    מה עליך לעשות?
    כעת לא די בכך שתניח את הרובה ותסרב להמשיך לירות באחיך, מכיוון שלמחרת עלול להתרחש אירוע דומה. ולכן, אם אתה רוצה בכך ואם לאו, שומה עליך להתעשת ולשאול את עצמך, "מהו אותו ייעוד של החייל שהביא אותי לכורח לירות באחַי הלא-חמושים?"
    בבשורה הנוצרית לא רק שעלינו להימנע מרצח אחינו, אלא שאסור לנו גם לעשות כל דבר שיוביל לרצח: אל לנו לכעוס על אחינו ואל לנו לשנוא את אויבינו אלא עלינו לאהוב אותם.
    בחוקי משה נאמר לנו בפירוש, "לא תרצח", ללא כל סייגים את מי מותר ואת מי אסור לרצוח. ואילו בתקנות שלמדתם נאמר שעל החייל למלא כל פקודה של מי שבכיר ממנו, פרט לפקודה נגד הצאר; ובהסבר לדיבר השישי אומרים לך כי אף שדיבר זה אוסר הרג, מי שהורג אויב בשעת מלחמה אינו חוטא כנגד דיבר זה.
    וב"הנחיות לחיילים" התלויות בקסרקטינים שלכם, אלה שקראתם ושהשמיעו באוזניכם פעמים רבות, מובא הסבר כיצד על החייל להרוג אנשים: "אם שלושה מתנפלים עליך, ירה באחד, דקור את השני וחסל את השלישי בעזרת הכידון… אם הכידון שלך נשבר, הכה בקת; אם הקת לא יעילה עוד, הכה באגרופיך; אם אגרופיך נחלשים, נשוך בשיניך."
    נאמר לך שעליך להרוג מכיוון שנשבעת אמונים, ואינך אחראי לפעולותיך אלא האחריות תהיה של מפקדיך.
    אך לפני שנשבעת, כלומר לפני שהבטחת לאנשים לציית לרצונם, הייתה זו חובתך, ללא צורך בשבועות כלשהן, לציית בכול לרצון האל שנתן לך חיים; ואלוהים אוסר להרוג."

    (מתוך "תזכורת לחייל" (לב טולסטוי, "על הפטריוטיות" מלווה ב"תזכורת לקצין" ו"תזכורת לחייל" בהוצאת נהר ספרים, אוגוסט 2008)

  • גולדבלט משה  On 7 בינואר 2009 at 15:55

    קריאתו של טולסטוי הנה הקריאה לפציפיזם בכל דור ולכל חייל בכל מדינה ובהקשר לכל מלחמה.איני מזדהה עמה אבל היא אינה קונקרטית על מנת להוות הפרת חוק=אגב טולסטוי עצמו היה בגיל הרלוונטי קצין נלהב.
    אין לי מה לומר ביחס להחלטה מצפונית של אדם ,כל עוד אותו אדם נכון לקבל על עצמו את המחיר של החלטה זו. אדם אחד ממניעים אידיאולוגיים יסרב לשרת וישב בכלא וזולתו ירצח ויישב בכלא-או יוצא להורג.
    דומני שעידן לנדו מקבל על עצמו כללים אלו,הוא אינו מסתתר ויאנו חושש לשלם את המחיר. אני סבור שעליו לשאת בסנקציה החוקית הקבועה על הפרת החוק.
    איני גורס פטור חוקי למי שמטעמים מצפוניים עובר על החוק ומסית אחרים לעשות כמוהו.

  • צופה מן הצד  On 10 בינואר 2009 at 20:56

    גם אם לנדאו עובר עבירה על חוקי המדינה – מסיבה מוסרית או מכל סיבה אחרת – מדוע בוער לך, משה, להפנות נגדו את רשויות השלטון?
    לא מדובר כאן בעבירה שמניעתה תחסוך לעולם סבל (כמו בדוגמת האשה המוכה שהבאת למעלה); נהפוך הוא.
    נראה שאתה פשוט לא רוצה לרחוץ בדם לבדך – ואתה גורר אליו גם את זולתך, במיוחד אם הוא מרהיב עוז להראות לך מול עיניך את קלונך.
    זו כבר סוגיה מתחום הנפש, ולא המשפט.

  • אורי פז  On 10 בינואר 2009 at 23:35

    כל הכבוד על היוזמה והפנייה.
    בתקווה שהפנייה תטופל כמצופה מיועמ"ש עם ביצים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s