יצור עם איבר רביה נקבי [בעקבות ההשתלחות האחרונה של אורית קמיר]


אורית קמיר משתלחת הפעם במפלגות בכל הנוגע לייצוג החסר של נשים בהן. הבעיה העיקרית היא שבעייני קמיר לא כל אישה צריכה להימנות בכלל בייצוג הנשי, אפילו שובצה במקום ריאלי. דוגמניות לשעבר פסולות בריבוע, לא זו בלבד שאינן פמיניסטיות הן עלולות לקבע דימוי נשי נפסד. נשים שאין להן סדר יום פמיניסטי? חבל על הזמן!-הן בכלל עריקות מהמערכה. הרשימות מלאות בנשים כאלו ובין היתר יולי תמיר, ציפי לבני, דליה איציק ועוד. 

בכלל ככל שמדובר במועמדות שאינן מוכנות "להתקרב לשום נושא שניחוח מגדרי כלשהו דבק בו "לא מדובר בנשים ממש אלא ב "יצורים שאברי הרביה שלהם נקביים ולא זכריים" כלשונה של אורית קמיר-אני לא משתמש במילים כאלו -רק מצטט. בשבילי אישה היא אישה ואיני מטיל על נשים משימות, או מטלות על מנת להוכיח שהן ראויות לתואר נשים . 

בקיצור כמו בבדיחה הידועה על שתי הזקנות המתלוננות במסעדה שהאוכל זוועה והמנות קטנות כל כך, כך קוצפת קמיר על העובדה שהנשים שנבחרו במקומות ריאליים ברשימות השונות הן פשוט זוועה ויש כל כך מעט מהן !

מכל רשימת הנשים הראויות לכנסת נותרנו עם זהבה גלאון ועם זהבה גלאון ושוב פעם עם זהבה גלאון [נציגתה האישית של קמיר בכנסת] .גם הח"כ הנכבדה שעל עלילותיה אנו שומעים לפחות פעמיים ביום נדחקה לה למקום הרביעי ברשימת מרצ . "וזהבה גלאון, מוחלשת, תמשיך להלחם לבד. ומי אשם?" נוזפת בנו אורית קמיר. אני לא אשם אורית קמיר- לא אני ! בחיי ! איני חבר במרצ ולו היה הדבר בידי ח"כ גלאון הייתה זוכה לראות את בניין הכנסת רק בסיור מודרך וכל זאת מטעמים פוליטיים בלבד, שדבר אין להם עם נושאי מגדר.

בקיצור אם באמת ברצוננו לקדם את הייצוג הנשי ואגב כך לנקום את נקמתה של ח"כ גלאון במפלגתה כפוית התודה, לא נותר לנו אלא להצביע בל"ד שהציבה אישה במקום השלישי, לראשונה בתולדות המפלגות הערביות בישראל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמרם נאווי  On 22 בדצמבר 2008 at 13:52

    למרות שברור שדחפת את אפך לנושא שאינך מבין או יכול להבין בו דבר, בכל זאת עשית דבר טוב – שכנעת אותי סופית להצביע בל"ד. ועל כך תודתי

  • יונתן  On 22 בדצמבר 2008 at 14:01

    אם תגיד את המשפט "לנשים מעצם היותן נשים יש חובות מסוימות" אתה תוקע בשובניסט חשוך מימי הביניים שבטח אונס את אשתו.
    עם זאת זה בדיוק המשפט שמתמצת את היחס שלה לפוליטיקאיות,הן נשים ולכן חייבות לתמוך באג'נדה הפמיניסטית שלה.
    שנאמר "שובינסטים ושובניסטיות נמאסתן".

  • חייש  On 22 בדצמבר 2008 at 14:26

    אף היא ערביה. מי יתן ותיכנסנה שתיהן.

  • מירי  On 22 בדצמבר 2008 at 16:06

    סליחה, לא הבנתי את הכותרת, בעלת הניחוח המד"בי-משהו. אתה מוכן להסביר לי מה הקשר בין דעותיה של קמיר לבין גופה גופא?
    אם אפשר באותיות גדולות, עדיף מנוקדות, ובמילים שאורכן לא עולה על שלוש הברות. תודה.

  • גולדלבט משה  On 22 בדצמבר 2008 at 16:12

    הכותבת כינתה את הנשים ברשימת קדימה כיצורים שאברי הרביה שלהם נקביים.
    אני סבור שמדובר בביטוי ממש לא הולם ולא ראוי התשמשתי בו בכותרת כדי לחדד את המסר

  • מירי  On 22 בדצמבר 2008 at 16:35

    קראתי בעקבות מה שכתבת גם את אורית קמיר. הכותרת שלך פופוליסטית והוציאה את דבריה של קמיר מהקשרם. מתוך דמגוגיה גרידא נתפסת בשולי השוליים של דבריה. אורית קמיר צודקת: הטענה המרכזית שלה היא שנשים חזקות חוששות להיות מזוהות עם העניין הנשי, שמא יבולע להן פוליטית. הקול הנשי לא נשמע מספיק במרחב הציבורי, ויש נשים רבות שמתכחשות לקיומו של קול כזה, מתוך בורות או חוסר בטחון, מתוך התבטלות בפני הקול הגברי הדומיננטי, או אפילו מתוך תועלתנות לשמה.
    אבל אל דאגה – זה רק עניין של זמן ועבודת הסברה אינטנסיבית, ונשים פעילות יפסיקו להתחבא מאחורי חליפות מחוייטות וישאו ברמה את הקול הנשי כקול לגיטימי ושווה במרחב הציבורי.

  • אשה  On 22 בדצמבר 2008 at 16:45

    מדהים
    מביש ממש

  • י.ג.  On 22 בדצמבר 2008 at 16:51

    עכשיו שבבל"ד יש ייצוג נשי זה סותר את הטענות הישנות שהרשימות הערביות זה תערובת של אינטרסים בין-חמולתיים. אם חד"ש ובבל"ד מציבות נשים, בהחלט הם ממתגות עצמן כאלטרנטיבה למר"ץ. הרי התירוץ הזה בין הציוני ללא ציוני כבר אינו תופס, בו תקום מדינה פלסטינית יום אחד גם אם ליברמן יהפוך לרה"מ.

  • גולדלבט משה  On 22 בדצמבר 2008 at 17:21

    אין לי שום בעיה עם הטיעון השגוי אבל הלגיטימי ויש לי בעייה קשה עם הסגנון.
    נשים רבות סבורות שהן מתאימות לכל תפקיד לא פחות מגברים והן צודקות ואין עליהן להוכיח אדיקות פמיניסטית. מנקודת ראות פמיניסטית ראוי הרבה יותר שיתקדמו נשים מתאימות לכל תפקיד ללא שיצטרכו להוכיח נאמנות למשנה הרעיונית. אין בעובדה שאישה מתעניינת דווקא בנושאים אחרים כדי לפסול אותה אישית ופוליטית.
    נכון שאישה שהאג'נדה העקרית שלה היא פמיניסטית תפסיד כמו מפלגה שיש לה רק נושא אחד. מציאות החיים שלנו מחייבת התייחסות להרבה מאד נושאים
    .
    דרך החשיבה של קמיר היא בולשוויקית ביסודה
    ובדרכה שלה פוגעת לדעתי בנשים. מי שאינו מתייצב לשורת המסדר עם אג'נדה המתאימה למשתנתה של קמיר אינו ראוי בכלל להתייחסות.

  • אבריאל  On 22 בדצמבר 2008 at 17:43

    יש להעניק לכל אישה פטור מן המורא שיעשו בה מניפולציות וימנעו בחירתה בגלל דת או מין או גזע או מיגזר.

    המגיבה מירי רצתה להקל ואמירתה מחמירה את החמור כפי שפורש אצל משה גולדבלט

  • מירי  On 22 בדצמבר 2008 at 18:11

    משה, העניין מורכב, ועמוק מיני ים, ולצערי שדה הטוקבקים אינו מספק את המדיום המתאים על מנת להצביע על מה שאני רוצה להצביע.
    רבים ורבות מסננים את המילה פמיניזם בתיעוב, כאילו היתה זו קללה עתיקה.
    השאלה פשוטה מאד, למעשה – האם אתה חושב שקיים דבר כזה, קול נשי שיש מקום לבטא אותו בזירה הציבורית, או לא.
    אם תשובתך חיובית, ורק הדרך של קמיר לא נושאת חן בעיניך, מילא.
    לטעמי קמיר הצביעה על תופעה נכונה. נשים מצליחות מתנכרות לעניין הנשי מתוך מחשבה סינגולרית צרה, כאילו אם הן הצליחו סימן שאין שום בעייתיות ביחס החברה לנשים. ולא היא. זה מילכוד שקשה להתמודד עימו. אבל הקול הנשי שלא נשמע – לא מושתק רק בזירה הפוליטית, הוא מושתק נקודה. בשנים האחרונות דברים זזים, ויזוזו עוד. אני חושבת שגברים רבים מרגישים מאויימים כי הם שבויים במחשבה שפיתוח הקול הנשי יבוא על חשבונם, והם אינם ששים לוותר על ההגמוניה שלהם. אבל זה ממש לא ככה, קיומו של קול נשי אינו שולל קול גברי, הוא רק מבקש הזדמנות להישמע לצידו של הקול הגברי, לא במקומו. אני חושבת שכולם ירוויחו מכך.

  • אשה  On 22 בדצמבר 2008 at 18:52

    מר גולדבלט, נראה שנפלה טעות הקלדה בתגובתך. כדאי לתקנה

  • גולדבלט משה  On 22 בדצמבר 2008 at 19:00

    שיש קול נשי וקיימת נוכחות נשית ללא קול נשי יחודי ויש מקום לכולם.
    מה שמקומם אותי זו השתלטנות הזו נשים יכולות לתפקד בפוליטיקה ולא להשמיע קול נשי אם אין להן רצון להשמיעו וזה בסדר גמור. הומסכסואל מוצהר יכול להיבחר לכנסת ולעסוק בכל דבר חוץ מאשר בנושאים הקשורים לנטיה המינית שלו וזה בסדר גמור אם זהו רצונו.
    אני לא מסכים שהגברים חשים מאויימים. זו הנחה שכדאי לנשים לבחון אותה מחדש ברצינות. אני סבור שהממצאים יפתיעו אותן. הבעייה היא שאף אחד לא אוהב לוותר על משרה או תפקיד פוליטי וכולם נאבקים לתפוס את מקומם. ייתכן שנשים נוטות פחות להיכנס למאבקים כוחניים

  • גולדבלט משה  On 22 בדצמבר 2008 at 19:03

    אופס מצטער

  • חווה  On 22 בדצמבר 2008 at 19:08

    הישראלי מאוניברסיטת מישיגן שהתגלה כעבריין מין קראת? אני סגל באוניברסיטת מישיגן ועוקבת אחר העניין. האיש לא עבר על שום חוק. צריכת זנות מותרת. וכנראה גם לא הטריד מינית אף אחת. בסך הכל צרך שירותים של זונה (אגב, בניגוד גמור לטענותיה של קמיר על הנשים האומללות והמנוצלות שעובדות בזנות, מדובר על סטודנטית למשפטים באוניברסיטה-שהיא מהיוקרתיות בעולם בתחום, שבחרה במקצוע במודע פשוט כי הוא מאוד משתלם). השירותים כללו סאדו-מאזו בהסכמה מלאה. הסטודנטית ממניעים לא ברורים טענה שהוא חרג מההסכמות ביניהם והיכה אותה בפנים. היא התלוננה במשטרה וכך נחשפה הפרשה. כרגע כלל לא ברור אם לתלונתה יש בסיס. החקירה מראה שיתכן מאוד והיתה סיבה אחרת לתלונה. כל זה לא מפריע לקמיר להפוך את המקרה המטופש הזה לקייס סטדי ולציין מקורות עלומים שטוענים כי עוד בישראל ידעו שהאיש מפלצת. קמיר היא מקרה אומלל של אישה שנכשלה בתחום האקדמי שהיה משאת נפשה וכעת יורה לכל הכוונים, מנסה להמציא עצמה מחדש כגורו של פמיניזם רדיקלי. הבעיה היא שככל שהיא נעשית רדיקלית יותר, היא מאבדת את חוש הכוון וטענותיה נהיות מגוחכות עד אבסורדיות. מכאן, בסופו של עניין היא גורמת הרבה יותר נזק לעניין מאשר תועלת.

  • גיל  On 22 בדצמבר 2008 at 19:25

    ומכניסה אותו, ככה כדרך אגב, כאילו הוא עובדה מוחלטת. דוגמא מהפוסט האחרון שלה: "40% מן העשיריה הראשונה – רק 15% פחות מאחוז הנשים באוכלוסיה". אחוז הנשים והגברים באוכלוסייה זהה כמעט לחלוטין בישראל וקשה לי להאמין שהיא לא יודעת את זה. למעשה, מתחת לגיל 15 יש 1.05 גברים לכל אישה, בין 15-64 יש 1.03 גברים לכל אישה ומעל גיל 65 היחס שווה (על פי אתר הCIA). סתם שקר שהוא לא ממש קריטי אבל מעיד יותר מהכל על המגמתיות בכתיבה שלה.

  • גיל  On 22 בדצמבר 2008 at 19:26

    לא יודע איך הגיעה לשם.

  • יוסי  On 22 בדצמבר 2008 at 19:42

    בגלל שקמיר לא מתירה תגובות אצלה באתר, רבים מהאנשים שרצו להגיב עשו זאת כאן. מעניינת במיוחד התגובה לגבי המרצה ממישיגן. זו באמת הופכת להיות סוגיה מעניינת, אם מדובר בזונה ולקוח שהם במקרה גם סטודנטית ומרצה. אני מקווה שקמיר תתייחס לכך בהמשך.

    אגב, העובדה שמדובר בסטודנטית למשפטים לא אומרת דבר. עדיין, לפי המחקרים שאני מכיר, מרבית הסיכויים הם שהיא עברה התעללות מינית בילדותה או נעוריה והזנות היא דרכה הלא בריאה להתמודד עם כך.

  • חווה  On 22 בדצמבר 2008 at 19:49

    שלה. כך, אין פה שום פגם אתי לפחות מהבחינה הזו.

  • ג'וד (אישה)  On 22 בדצמבר 2008 at 19:56

    קמיר הצליחה לעשות המון נזק, אבל כבר התחיל גל ההתפכחות ונראה שפחות ופחות לוקחים את ההטפה הקיצונית הזאת ברצינות.

    לאורית: לא מעניינת אותי אג'נדה מגדרית, מעניינות אותי זכויות בעלי חיים. אני אצביע חד"ש כדי שדב חנין (גבר) יוכל להמשיך את עבודתו.
    איזה מין יצור אני בעינייך?

  • אלדד  On 22 בדצמבר 2008 at 22:48

    לוי מועמדת ישראל ביתנו לכנסת רק בגלל שהתפרנסה בכבוד כדוגמנית (לוי היא היום עורכת דין ועוסקת בתקשורת) מעידה על אופיה המקולקל של קמיר יותר משהיא מעידה על קלקול כלשהו בפוליטיקה הישראלית.

  • ערדי  On 22 בדצמבר 2008 at 23:13

    לך על זה, נאווי – תצביע לבל"ד הנאורה, שמנהיגה (עד שברח מהארץ) התפרסם בעיקר בלשונו הצמודה לישבן של שושלת הרודנים הסורים, ואל תשכח אחר כך לברך את עצמך על כמה שאתה נאור ומתנגד לכיבוש, דכוי ופאשיזם.

  • איריס ח.  On 22 בדצמבר 2008 at 23:28

    אורית קמיר כותבת בשמה ועומדת מאחורי מה שהיא כותבת. היא משפטנית ואני מניחה שהיא מבינה את המשמעות של זה. את חווה מספרת משהו, בלי לתת אפילו קישור לרפואה. ואולי את אשתו של המרצה הזה? מה אנחנו יודעים.
    אם את רוצה לשכנע, אז אנא הביאי מידע ותזדהי בשמך המלא.
    העמדה של אורית קמיר לגיטימית לחלוטין, ואני לא מבינה למה צריך כאן תגובות לגופה.
    כל הקשקוש הזה של "לא הצליחה באקדמיה" או הניתוחים הפסיכולוגיסטיים המיותרים האלו. הרי אפשר להגיד באותה מידה שמשה גולדבלט סובל מקבעון אדיפלי ומשליך את שנאת האם שלו לשד הרע או הטוב של לא יודעת מי ואפשר להגיד שחווה היא מרצה מתוסכלת שהאקדמאי הישראלי התעסק גם איתה.
    והרעיון שמישהי מתנדבת ליחסי סאדו מאזו ולכן זה מותר, הוא בעייתי מאוד.
    ואם מישהו "מתנדב" מרצוני הטוב למכירת כליה? האם לחברה אין מה להגיד כאן?

  • אלדד  On 23 בדצמבר 2008 at 0:09

    העמדה של קמיר לחלוטין לא לגיטימית. את מדברת על אנונימיות של חווה אבל כשקמיר משמיצה את המרצה בספרה על "שמועות" שהיה מתנהג כך כמפלצת שכזו עוד בארץ, בלי לתת רפרנס זה בסדר? שמועות? גם אני שמעתי שמועות על קמיר (ברצינות). ולהשמיץ לגופה (אשכרה לגופה החטוב כפי הנראה) את אורלי לוי (קמיר אפילו לא כתבה את שמה ככה כדי להראות כמה היא מזלזלת בה) זה לגיטימי? סאדו מאזו אגב זה לגיטימי ויש אנשים שחושבים שזה מענג. זכותם. אין לזה שום קשר למכירת כליה. להשוות בין הדברים זה חתיכת קשקוש.

  • גיל  On 23 בדצמבר 2008 at 0:32

    קמיר היא שלמה לעצור רק אצל נשים? מה אם מזרחים/הומואים/אימהות חד הוריות וכל קבוצה אחרת שמרגישה מקופחת בצדק או לא. מה, להם לא מגיע ייצוג שווה?

  • אלדד  On 23 בדצמבר 2008 at 1:28

    העמדה הזו שמניחה כי נשים צריכות לקבל ייצוג בכנסת לפי משקלן באוכלוסיה היא אוילית. האמת היא שאני לא לגמרי מבין את קמיר. האישה רוצה כפי הנראה שיתייחסו אליה ברצינות אבל לא מפסיקה לירות לעצמה ברגל. עוד דוגמה קטנה מהמאמר ההוא שלה על המרצה הישראלי: היא כותבת על השיעור הגדול של המטרידים מינית בקרב האקדמיה הישראלית ומנמקת את זה באיזה תיאור מקושקש של אחווה גברית שמקורה בצבא או משהו כזה. שתי בדיקות מהירות למדי דרך הגוגל יראו אפילו לקמיר ששיעור ההטרדות המיניות בישראל אינו עולה על שיעורן בארה"ב למשל, לא באוכלוסיה הכללית ולא באקדמיה. בתוך ישראל עצמה, שיעור ההטרדות המיניות בתוך האקדמיה אינו עולה על שיעורן באוכלוסיה. בקיצור האישה המשונה הזו שמתיימרת לעבוד עם כלים אקדמיים (ד"ר לא?) יורה לכל הכוונים ואז עוברת מחור קליע לחור קליע ומסמנת עיגולים. זה מגוחך.

  • אילן  On 23 בדצמבר 2008 at 2:41

    ראיתי היום את מועמדת בל"ד, חנין זועבי, בטלוויזיה.
    אני מאוד מקווה שהיא תיכנס לכנסת (אבל לא בקול שלי). היא מהמועמדים המרשימים ביותר לכנסת, ובוודאי יותר מנציגת קדימה שמולה עומתה.

  • איריס  On 23 בדצמבר 2008 at 6:25

    זה לא צריך להיות הפוך ? כלומר סטונדטית למשפטים ישראלית שעוסקת בזנות ומפילה איזה חוקר ערבי ? מה קורה פה ? התרשלות של ממש….

    מעתיקים את השיטות ולא משלמים תמלוגים. איפה ממשלת ישראל, יצאו פראיירים ? איפה ליבני שתגיש עתירה למלך תאילנד שישחרר את המומחה לבתי מקדש הצדיק, דרייפוס המומחה למקוואות ?

    כולם אנטישמים.

  • גולדבלט משה  On 23 בדצמבר 2008 at 7:03

    הפוסט הזה באמת לא עוסק בסוגית ההטרדות המיניות של מרצים בישראל ובחו"ל. כתבתי בעבר בהקשר לפרשה של אייל בן נון שמה שעשתה קמיר בהקשר זה הוא מעשה שלא ייעשה . פרסום מסיבי של חשדות נגד אדם שלא הוכחו ואפילו לא גובו בתלונות הוא מעשה מכוער
    איש אינו יכול להתגונן מפני רכילות אנונימית ואין לו היכן להתגונן.
    אני חושב שאורית קמיר ,לו הייתה מאמצת לעצמה נורמות של מתינות, סובלנות,הידברות והימנעות מהגזמות פרועות,יכלה להשפיע ולהשיג הרבה יותר .
    קראתי מספר מאמרים רציניים מאד שלה שרמתם גבוהה ביותר ואני משוכנע שכך גם רמתה האקדמית. היא בוודאי אינה זקוקה ל"ציונים" ממני אבל חבל שאינה יכולה לשים מעצור לרוחה הסוערת

  • איריס ח.  On 23 בדצמבר 2008 at 9:41

    אורית קמיר כתבה על המרצה הישראלי בארה"ב בלי לציין את שמו. זה לא דומה למה שאתם עושים לה כאן או חווה גם.
    הסיפור עם אייל בן ארי (ולא אייל בן נון, משה. האם אתה במסגרת האחווה הגברית רוצה שנשכח את שמו?) הוא סיפור אחר. לבן אדם יש עורך דין, ולגדעון ארן יש עורך דין לא קטן (רונאל פישר) והם לא מצאו שום עילה לתבוע אותה. במקום זה הם הולכים ומפחידים את הסטודנטית (אורטל בן דיין) שההתלונה הוגשה בשמה. ככה שיש בהחלט נתונים שמראים שיש כאן הטרדנה של נשים, איומים וחלק מהדברים פורסמו.
    לא מעניין אותי אם יש בישראל יותר הטרדה מינית מאשר במקומות אחרים או פחות לצורך הענין. אבל כשטענות סדורות כאלו עולות, צריך לזכור שיש תת-דיווח שנובע גם מהאיומים האלו ומה"זובור" שנשים יעברו בעקבותיו. העובדה שלא הוגש כתב אישום נגד אייל בן ארי, היא בדיוק מהסיבה הזו. הקורבנות פחדו להתלונן.
    ומשה, שוב רוחה הסוערת. האם אתה לא לוקה בפריג'ידיות מה? חבל. העלית לדיון שאלה חשובה והיא מתמסמסת בדה לגיטימציה שאתה עושה לאורית קמיר לגופה במקום להתמודד עם הטיעון שלה ולדון עליו. כל הגברים שמספרים שאורית קמיר יורה לעצמה (כאילו שמדובר בה אישית ולא במאבק של נשים), עושים בדיוק את אותו הדבר.
    ואלדד,
    זה שאנשים נהנים מסאדו מאזו זה יפה. אז שימצאו להם הנהנים את הנהנות. המרצה הזה מצא מישהי שעושה את זה בשביל כסף ולא בשביל הנאה. ולכן ההשוואה למכירת כליה היא במקום: היא מוכרת את גופה, במערכת של יחסי כוחות לא שווים (הוא בעל הכסף והצרכים והיא צריכה את הכסף ואין לה צרכים לעשות את זה בחינם). מה הקשקוש הזה על "נהנים"? אם היא נהנית, שתעשה את זה בחינם ולא תיחשף לסוטים שמרביצים.

  • גולדלבט משה  On 23 בדצמבר 2008 at 11:40

    לאף אדם אני לא מציע להגיש תביעת לשון הרע כיום זה הליך אבסורדי מכל בחינה שהיא. עד שחוק איסור לשון הרע לא ייקבע פיצויים עונשיים בסדר גודל משמעותי אין טעם לתבוע. אם ההליך יסתיים בעוד שלוש שנים בפסק דין למי זה מועיל?

    מאיפנה את יודעת שהיו קורבנות והן פחדו להתלונן?-נא פרטי מקורות המידע. אם את יודעת כי כך כתבו בעיתון לרבות בבלוג באינטרנט את לא יודעת כלום-

    גם על אוריתקמיר הסתובבו רכילויות כזב וזדון נבזיות ולא שמעתי שהיא הגישה תביעת לשון הרע ובצדק

    מי שמדבר על כבוד האדם שיזכור את חזקת החפות-ואדם זכאי להיחשב כחב-גם מהבחינה הציבורית-אם אף אחד לא טורח להתלונן נגדו

  • איריס ח.  On 23 בדצמבר 2008 at 13:38

    זה מה שהמשטרה מסרה. וזה לא נכון שלא היו איומים על אורית קמיר. אני פרסמתי פוסט שלה בקדמה, אחרי שהיא קיבלה איומים מעורך הדין של גדעון ארן, כדי לא להשאיר אותה לבד. אם פרסום בעיתון על גדעון ארן, שיש לו עו"ד כריש שלא היסס לפנות אל אורית קמיר, אלי ואל המוטרדת עצמה ואל מוסדות האוניברסיטה, לא נחשב בעיניך, אז מה כן נחשב? גדעון ארן פנה אגב גם אלי, כדי שאסיר את שמו מהאתר שלנו ושיקר לגבי העובדה שאורית קמיר עשתה את זה, כי זה היה לשון הרע. אז זה שמדובר באדם שקרן, חנפן ולא הגון אני יודעת ממקורות אישיים כי התכתבתי איתו (והוא, הפתעה, גם הזמין אותי להיפגש איתו). נחמן בן יהודה מאותה מחלקה משוויץ גם בבדיחות הסקסיסטיות שלו ולא מתבייש בזה אפילו. אז למה אתם מגוננים עליהם? אולי מירי צודקת ואתם כן פוחדים? אין לך אנשים הגונים יותר לחפות עליהם? אם הגברים כאן ימשיכו לנהוג ככה, נשאר בתוך מעגל הרשע שבו נשים מאויימות ופוחדות להתלונן וגברים שאומרים "אם לא היה כתב אישום, אז זה כנראה עורבא פרח". נראה אותכם גברים שתומכים בנשים האלו ולא בחזקים ובמטרידים. אבל במקום זה אתם נהיים פסיכולוגים דה לה שמעטה.

    אתה מדבר כאילו יש בעולם לנשים חופש כדי "לטרוח ולהתלונן". אין להן חופש בישראל לשמור על שמן הטוב, לפי עצתך המשפטית (ומכיוון שיש להן פחות כסף הן יכולות פחות להשתמש בכלי הזה).
    גם נשים שנאנסו, שלא היו זונות, שלא רק הוטרדו, לא מתלוננות, אז על מה אתה מדבר בכלל?
    והנה משהו לכל אלו שחושבים שזונה זה מקצוע מהנה, שנעשה מ"בחירה":
    http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,790,209,31135,.aspx

  • אלדד  On 23 בדצמבר 2008 at 14:21

    אין שום סיבה לחשוב שהוא שונה מאשר בכל מקום אחר ולכן שיעור הבסיס להשוואה נותר זהה(ומי שטוען כי אינו זהה צריך להוכיח זאת). מכאן התאוריה של קמיר על האחווה הגברית הישראלית מגוחכת כשהיתה. זה כל שטענתי בענין זה. לענין הכליה והזנות, זכותך לחשוב שזנות אינה מוסרית. אני לא חושב כך. על דבר אחד אי אפשר להתווכח. צריכת זנות היא חוקית וצריכת כליה מאדם חי אינה חוקית. ועוד דבר נדמה לי שכתבת כי לא פרסמה את שמו של המרצה הישראלי אמריקאי. היא ועוד איך פרסמה. כתוב בפירוש. אולי אנחנו פילוסופים דלשמאטה אבל הגורו שלך היא מעוותת נתונים סדרתית ואישה לא ישרה ולא מוסרית.

  • אלדד  On 23 בדצמבר 2008 at 14:37

    כרישה), אני חוזר בי מההאשמה שקמיר אינה ישרה. קמיר ישרה כמו סרגל. בלי שום קשר, גם אשתי וגם אני מאוד מעריכים את גליליאו גליליי. זה אחד שידע לנתח נתונים ולהסיק מסקנות כמו שצריך.

  • איריס ח.  On 23 בדצמבר 2008 at 15:12

    אז פיספסתי את השם, סליחה.
    ההנחה שלך שאורית קמיר היא גורו שלי מעידה בעיקר על אופן החשיבה שלך. יש לי מחלוקת קשה עם אורית קמיר, וגם בענין הפוסט הזה, יש לי סימן שאלה ויכול להיות שגולדבלט צודק. לא יודעת.
    אבל אי אפשר לדון בזה כי ישר תוקפים אותה לגופה ולא דנים בענין עצמו.
    בענין החוק:
    אתה מבלבל בין חוק למוסר. חוק הוא מעשה ידי אדם ומשתנה בהתאם לתקופה ולהקשר. להזכירך בגרמניה היה לא חוקי להתחתן עם יהודים. אז מה? זה עדיין לא מוסרי.
    בישראל זה דווקא מאוד חוקי לקחת כליה מסיני ולהשתיל אותה אצלך. יש קופות חולים שמשלמות על זה. אז מה? זה עדיין לא מוסרי.
    מי בדיוק מחוקק את החוקים? הגברים שנהנים משירותי הזונות.
    אז יש לנו עולם שבו הרוב המכריע של הזונות הן נשים, הרוב המכריע של צורכי תעשיית המין הם גברים, והרוב המכריע של המחוקקים הם גברים.
    מעניין שבשבדיה, שבה אין לנשים בפרלמנט מיעוט, יש חוק שאוסר על גבר לשלם לזונה. ואם הוא נתפס הוא הנאשם. את הזונה עוזבים בשקט, כי הנשים שם מבינות שהיא הקורבן ואי אפשר לבוא אליה אלא אל החזק.
    ועדיין בשבדיה 92% מהנאנסות לא מדווחות על כך.
    אז יש כאן כנראה בעיה חוצה לאומים ותרבויות (ובענין הזה אולי אורית קמיר צודקת ואולי טועה, אבל כאמור אי אפשר לדבר על זה, כי ישר פסלתם אותה בכלל).

  • אלדד  On 23 בדצמבר 2008 at 15:24

    למה את מניחה שצריכת זנות נעשית במסגרת של יחסי כוחות לא שווים(כפי שאת כותבת: הוא בעל הכסף והצרכים והיא צריכה את הכסף..)? באותה מידה אפשר להגדיר את הביקור הקצר שלי הבוקר במכולת כמבוסס על מערכת לא שוויונית. אני בעל הכסף והחנווני האומלל צריך את הכסף ולכן בתמורה סיפק לי קרטון חלב. למרצה חובב הכאפות יש כסף ואין לו שדיים משל עצמו. לאוטוטו משפטנית אין כסף, אבל יש לה שדיים לתפארת. יש כאן סחר מכר לכל דבר, אולי אפילו מעמדת כוח של נערת הליווי דווקא (השירותים שהיא מעניקה יקרים באופן לא פרופורציונאלי). אני אומר לך אפילו יותר מזה, אני לא ממש רואה את ההבדל העקרוני בין גבר שמשלם בדייט על הארוחה של זוגתו (בתקווה, שמקננת אצל כולנו, המשלמים, שהערב הזה או זה שאחריו יגמר אצלה במיטה) לבין הגבר שבוחר לקצר תהליכים.

  • איריס ח.  On 23 בדצמבר 2008 at 19:01

    כי הם לא שווים. הביקור הקצר שלך במכולת גם מגלם בתוכו יחסי כוח לא שווים. בוקר טוב.
    כשאתה הולך לרופא או מתאשפז ח"וח: אלו יחסי כוח לא שווים. לרופאה יש את הידע והכוח, היא עומדת ואתה שוכב (ועוד כמה שנים זה יהיה רופא שעומד ואתה כורע והוא עם אצבע בעכוזך, ואם אז לא תבין מה זה יחסי כוח לא שווים, אז כבר לא תבין לעולם).
    זה העולם: אין שוויון. וצריכים להיות מודעים לזה, ולנסות לראות איפה זה הכרחי (מול הילדים שלי לפעמים, למשל) איפה לא (כנ"ל) ואיפה אסור שהם יתדרדרו. זו המשמעות של תרבות: בן אדם מחונך לא מגיע למשרד ציבורי וצובט למנקה בתחת, או מלכלך בלי לשים לב. ויש אנשים, תתפלא, שגם עוברים ואומרים למנקה "תודה" כי הם מבינים שיש לה עבודה מחורבנת והיא מנקה גם בשבילם.
    אם אתה מישהו שחושב שלדרך אין משמעות, אלא רק למבחן התוצאה אז אתה גם בבעיה. בשביל נשים זה דווקא מאוד משנה אם הן מקבלות כסף בשביל מין או חוות מערכת יחסים נעימה עם רגש והדדיות.
    אפילו הדוגמא שלך על המשלם לארוחה היא של גבר (המשלם) ושל נותנת שירותים (האישה). כל התפיסה שלך של אישה כ"נותנת שירותים" היא פסולה מעיקרה. גם אישה שמתייחסת ככה לבן הזוג שלה, חוטאת לדעתי. מדובר בבני אדם ולא במניות בשוק. אם אין אהבה, אין חיבה, אין כבוד ויש רק שירותים שנקנים בכסף, אז מה אתה עושה פה? הרי כל הבלוג וכל הדיון הוא כאן בחינם. אז אתה כנראה מחפש משהו אחר בכל זאת. וגירוי אינטלקטואלי, מחשבות, רגשות: כל אלו הם דברים שאי אפשר לקנות בכסף. אפילו לא מזונה. אולי זה מה שגברים מחפשים? לא יודעת. אף פעם לא הצלחתי להבין איך אפשר ללכת לזונה. קשה לי להאמין שמדובר בצורך מיני. בשביל זה יש פתרונות יותר זולים וזמינים. אז הם כנראה מחפשים דברים אחרים, וגם רוצים להינות מהכוח שלהם.

    לזה אתה קורא יחסים בין אנשים? זה העולם שאתה רוצה לחיות בו?
    קשה לי להאמין.

  • אשה  On 23 בדצמבר 2008 at 20:56

    התגובה שלך "הנה למה" לגבי היחסים בין בני אדם מופתית בעיני.

    צריך להפיץ אותה שוב וחזור לכל מקום אפשרי החל בכנסת וכלה בבתי ספר או להיפך.

    ולא להפיץ בלבד. גם לשנן ולקוות להפנמה כלשהי.

  • עומרי  On 23 בדצמבר 2008 at 23:31

    נניח שבין חברי הכנסת יש 10% הומואים, האם לדעתך הם מייצגים את ההומואים? היותם הומואים בארון והעובדה שהם נבחרים בקולות שבינהם 10% הומואים לא מעידה על דבר מעבר לכך שעשרה הומואים מתפרנסים כח"כים.

    ייצוג דורש הזדהות, והכרה בבעיות ובסוגיות ,הקשורות במיוצג לכן ציפי ליבני אינה מייצגת נשים, ומאיר שיטרית אינו מייצג מזרחיים.

  • ערדי  On 24 בדצמבר 2008 at 2:01

    בחייך. הפטריוטיות מפלטו של הנבל, והצדקנות מפלטה של האהבלה. מי שרוצה קריירה אקדמית או תקשורתית ואין לו שכל, מתייצב מיד עם דגל הצדקנות, ואז לך תתווכח אתו.

    במקרה של קמיר זה לא מספיק כשלעצמו, כי החוגים ללמודי מגדר כבר רוויים בצדקנים טפשים (הם למעשה המציאו אותם) אז הוא באה בטוויסט האנטי ישראלי – אומרים שהולך היום חזק. נגיד שישראל חברה גברית-מיליטריסטית (למרות שהנתונים מעידים שעברות מיניות לא נפוצות יותר בישראל מאשר במקומות אחרים), נספר על משה קצב (למרות שבישראל הוא הודח מתפקידו, בנגוד למקרים דומים בארה"ב או אירופה) – אולי משהו יתפוס, לך תדע.

    כמה פאתטי שאפילו זה לא מצליח. עבד לסמי, עבד לאילן, למה לא עובד לאורית? אפליה נגד נשים, אלא מה.

  • גולדבלט משה  On 24 בדצמבר 2008 at 4:30

    נא לא לערב אותי עם וויכוחים על הזנות וכיו"ב. זה לא הנושא של הפוסט.

    כן ידוע לי שנשים לא מתלוננות-זה לא חדש וצריך לעודד אותן לעשות זאת. מאכאן ועד הסקת מסקנות בגלל רכילות שלא נתמכת בתלונה המרחק גדול.

    לא אין לי קשר לאקדמיה בכלל וגם לא לעלילות הסוערות של המרצים -אז גם אין לי עניין אישי להגן על אף אחד בחינם. הנושא בעיני הוא עקרוני

  • איריס ח.  On 24 בדצמבר 2008 at 11:16

    תודה על ההבהרה. מהפוסט הלוחמני שלך לא נשמע שאתה מבין שזה ההקשר שבתוכו אתה כותב. גם מירי ניסתה להסביר את זה בהתחלה וזכתה למטר צוננים והתייאשה. מאז הדיון הוא בין גברים בעיקר וביני.
    אז לפני שאתה הולך לתקן את העולם, אולי כדאי להתחיל בבלוג: זה לא במקרה שהדיון הגיע לאן שהגיע, כיוון שנשים רבות לא יכולות להשתתף פה, במידה וצפויה להן התקפה לגופן ולא לדעותיהן. בפוסט לא עשית את זה כמדומני, אבל בתגובות כן וגם לא בלמת שום מגיב שעשה את זה, אלא הצטרפת בחדווה.
    כל זה לא מכובד: יש לי הרבה אי הסכמות עם אורית קמיר, אבל לפני שאדון עליהן, אני לא מוכנה להשתתף בדיון שבו יש דיסקרדיטיציה על בסיס של האשמות פסיכולוגיות מיותרות. גם אם הכל נכון – איזה מין טיעון זה "היא מתוסכלת ולכן כך וכך". ונגיד שמישהו מתוסכל/בדיכאון/בקריזה: לא מעבירים ביקורת על משהו שאי אפשר לשנות אצל אדם. אם יש מישהו צולע, לא אעביר ביקורת על צליעתו, למען השם.
    בשבילי, ונדמה לי שבשביל נשים רבות, המדיום הזה לא יכול להיות ידידותי אם הוא ידמה לג'ונגל הכללי, ולך כבעל הבלוג יש אחריות על זה. ברוב הפעמים שאני קוראת מה שאתה כותב, עושה רושם שאתה אדם הגון, אז שווה לשמור על השם הזה.
    במיוחד אם אתה חושב שכדאי שזה יהיה פרודוקטיבי, ואתה רוצה להשפיע כך שאורית קמיר אולי תשנה את דעתה, או שאחרים יעשו את זה – אין שום סיבה להמשיך את מסע ההשמצות המיותר הזה.
    הסולידריות שלי עם נשים שמרימות את קולן בנושאים פמיניסטיים תהיה כמעט תמיד גדולה יותר מהצורך לחלוק עליהן, כל זמן שאנחנו פועלים בהקשר שבו נשים פוחדות. כשכל זה ישתנה, אני מבטיחה להצטרף בשצף קצף אל הבנים בטיעונים שלהם.

  • גולדלבט משה  On 24 בדצמבר 2008 at 16:14

    למותר לציין שאני אחראי רק על מה שאני כותב. אני מרשה תגובות בפוסט וכמעט לא מצנזר אלא כאשר מדובר ממש בהשמצות אישיות[אולי צינזרתי 3 תגובות בשלוש שנים]
    יש מי שאינו מאפשר תגובות וזו כמובן זכותו ויש מי שלא מגיב כי תגובת הנגד מעליבה מדי וזה חבל
    תמיד יש התלבטות בנושא וישנן תגובות שאינן נעימות לי במישור האישי אבל אני מכיל אותן
    ביחס למחלוקות שלי עם קמיר אוכל להפנות אותך לרשימות שלי בעבר-נדמה י שאני מבטא מאד במדוייק את השקפותיי

  • איריס ח.  On 25 בדצמבר 2008 at 11:10

    בתור עורכת אתר גם אני לא מצנזרת יותר מדי תגובות. מצד שני כדאי שזה יהיה ברור שבכל מקרה אתה לוקח החלטה והאחריות עליה ועל הבלוג היא שלך, כך שאתה לא יכול להסתתר מאחורי מגיבים.
    בין אם החלטת למחוק או להשאיר – אתה בחרת את זה.
    בכל בחירה כזו אתה משלם מחיר: ועכשיו מה שנשאר לך להחליט הוא האם אתה רוצה מקום בו יתאפשר דיון על דעות או על גופם של אנשים. בקיצור – האם אתה רוצה ארוטיקה או פורנוגרפיה.
    ולא חייבים למחוק: אפשר להעיר לאנשים, ובתור בעל הבלוג יש למילה שלך משמעות.
    אבל אתה היית חלק מזה: אז אם ארצה לדון על בעיות פסיכולוגיות של אנשים, יש אתרים יותר מוצלחים מזה. ואם אני רוצה לדון על הדעות של פמיניסטיות, לא דחוף לי להיכנס למקום שבו לאישה צפויה מתקפה על גופה ונפשה.
    ועוד משהו, משפטי ואת זה אתה יודע טוב ממני –
    בהתאם להסכם שלך עם מפעילי רשימות (שגם הם מנסים להעביר אחריות, אבל לפי החוק הם נותנים לך אפשרות פרסום וגם להם יש אחריות), אתה בהחלט אחראי על מה שמתפרסם כאן, בין אם בצורת פוסט ובין אם בצורת תגובה.
    אני מוסיפה את הענין החוקי רק בסוף כי הוא נראה לי שולי, שכן לערכי מוסר וסתם התנהגות מכובדת בין אנשים יש ערך יותר חשוב בעיני.
    גם אני בתור עורכת לא הייתי נותנת ש"יכנסו" בך בגופך ככה,לא משנה מה דעותיך.

  • גולדבלט משה  On 25 בדצמבר 2008 at 12:55

    אם ישנה תגובה העולבת או פוגעת באדם גופו היא תימחק.
    כל עוד תגובה מתייחסת להשקפותיו של אדם היא לגיטימית אפילו היא מנוסחת בלשון חריפה
    אני לא נושא דגל חופש הביטוי בישראל אבל קו
    הגבול שלי לפסילה די מוגדר
    האחריות שלי היא לא לפסול תגובות המהוות לשון הרע מעבר לכך יש מרווח גדול מאד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s