רשת ביטחון להגנה מפני דמגוגיה


סברתי כי המשבר הפיננסי והכלכלי הקשה בו מצוי העולם יחדיר מעט קורטוב של צניעות בקרב ציבור הכלכלנים ואלו שאינם כלכלנים, אבל מוחזקים כמי שמבינים משהו בנושא, כמו למשל יועצי ההשקעות שלנו, סוכני ביטוח שסיפרו לנו סיפורי מעשיות על תשואות מדהימות וכמובן, אין לשכוח, את הפרשנים הכלכליים בעיתונות הכתובה והמשודרת.

 לא מכבר קראתי כתבה מעניינת ובה ציטוטים נבחרים מהעיתונות הכלכלית בישראל בשנתיים האחרונות וממנה נוכל ללמוד היטב מה הבנתם של הכותבים בה במציאות הכלכלית ובכלכלה בכלל ומה יכולתם לנבא תהליכים כלכליים. אני לא מניח שבעקבות כתבה זו עורך עיתון כלכלי כלשהו [לא נזכיר שמות אבל חשבתי, בין היתר, על גיא רולניק מ"דה מרקר"] יניח את המפתחות ויפרוש למקום שקט בו יוכל להרהר בשקט בגיבוב ההבלים שבהם הלעיט את קוראיו. אני גם לא מניח שפרשן כלכלי כלשהו יודה שטעה במשהו בהנחותיו ובתחזיותיו. מי זוכר מה נכתב אתמול ומי בכלל טורח לקרוא ביקורת עיתונות? 

היום מתעוררת סערה רבתי סביב תוכנית רשת הביטחון לחוסכים בתוכניות הפנסיוניות השונות. בתהליך מדורג, שהחל לפני תחילת כהונתו של נתניהו כשר אוצר, חדלה הממשלה להנפיק כמות מספקת של אגרות חוב ייעודיות לקרנות הפנסיה,קופות גמל ותכניות ביטוח קצבה ובכך אפשרה הפניית הכספים לשוק ההון. המטרה המוצהרת הייתה להזרים לצורכי השקעה כספים רבים ובכך לקדם את פיתוח המשק . כיום, עם הנפילות הקשות, נשמעת התביעה לחזור ולהוציא את כספי החיסכון הפנסיוני משוק הון ולהעניק רשת ביטחון לחוסכים שהפסידו .

איני כלכלן ואיני פרשן כלכלי ואין לי כוונה כלשהי להתערב בוויכוח מלומד בו כלכלנים ואנשי כספים מנוסים החולקים זה על זה בלהט רב ומאשימים איש את רעהו בעיוורון, בפופוליזם, באינטרסנטיות ובמניעי בחירות. אני מניח שבמידה רבה כולם צודקים. תקופת בחירות היא ממש לא הזמן להתחייב למשנה כלכלית כלשהי – כעת צריך רק לגלגל את האשמה לפתחו של היריב הפוליטי.

אף על פי כן בכל הנוגע לסוגיות שבמחלוקת הייתי מבקש שישיבו לי על מספר שאלות פשוטות. אודה לכל מי שישיב, אם יעשה זאת במילים פשוטות, תוך התחשבות מרבית בהבנה המוגבלת שלי בנושאים כלכליים. 

השאלה הראשונה שברצוני לשאול היא האם הרווחנו או הפסדנו לאורך שנים בתוכנית החיסכון הפנסיוני שלנו.אין שאלה שעליה אנו מקבלים תשובות סותרות יותר. חלק מהפרשנים מסביר לנו שלא רק התשואות נעלמו, אלא גם הקרן הריאלית אותה השקענו, נפגעה קשה. אחרים, כמו נחמיה שטרסלר, הצודק תמיד והמתנגד נמרצות לרשת ביטחון, מסבירים לנו שרק חלק מהתשואות נעלמו ועדיין לאורך זמן התשואות של כספי הפנסיה בשוק ההון היו טובות.אני מניח שהתשובה משתנה מאדם לאדם ולפי מספר השנים בהם הוא חוסך ואף על פי כן איש לא טרח להמציא לנו נתונים ממוצעים כלשהם.

בולטת העובדה שהגופים בהם חסכנו אינם מספקים לנו נתונים אמיתיים ואיש לא פרסם טבלה השוואתית מלאה ומחייבת של תשואות,אפילו ממוצעות, באפיקי ההשקעה השונים. גיליתי שקיים בכלל וויכוח עד כמה רצוי לגלות את העובדות לחוסכים. ניסיתי לבחון באתר של משרד האוצר וגם שם הנתונים חלקיים ולא ברור לחוסך ההדיוט היכן עליו בדיוק לחפש. למותר לציין כי חברת הביטוח שלי [כלל] לא טורחת בכלל להמציא לי נתונים משמעותיים כלשהם .

ההיגיון של מי שאינו כלכלן אומר שאם התשואות בשוק ההון אכן היו טובות ונשאו רווחים ריאליים, למרות המשבר בשנה האחרונה, הרי שבוודאי אם נרצה להבטיח לכל חוסך החזר ריאלי של השקעתו בצירוף ריבית צנועה של כ3% לשנה, הבטחה כזו לא צריכה בכלל לעלות כסף, שהרי מר שטרסלר טוען שממילא התוכניות אכן הבטיחו תשואה גבוהה יותר, למרות ההפסדים-אם כך מדוע טוען שטרסלר שמתן רשת ביטחון תעלה מיליארדים? 

שאלה מתחייבת נוספת-אם הפניית כספי חיסכון לטווח ארוך לשוק ההון מפתחת את הכלכלה ומבטיחה תשואות גבוהות לטווח ארוך, מדוע לא תנפיק הממשלה אגרות חוב מיועדות ושהיא עצמה תשקיע את הכספים  שיתקבלו בשוק ההון? .האם מומחי בנק ישראל אינם יכולים להנפיק אג"ח  צמודות בריבית של 4% לשנה ולהרוויח יותר בשוק הון. אם הם אינם מסוגלים לעשות זאת-אז כנראה שהטענה בבסיסה אינה נכונה.

אין לי דעה אם צריך לתת רשת ביטחון,למי וכמה. אין לי גם מושג כמה עלולה לעלות רשת ביטחון ואם יש אלטרנטיבות טובות יותר להגן על כספי החסכונות לטווח ארוך. כאשר אנו שומעים את כל הגורמים האינטרסנטיים מתווכחים בלהט בנוגע לשאלות אלו ורואים שגם ל"פרשנים האובייקטיביים" אין מושג קלוש על מה הם מדברים, אזי ברור שכל איש לנפשו וכל אדם לגורלו. איכשהו נדמה לי שבסופו של יום ינצחו כרגיל אילי ההון, הבנקים וחברות הביטוח וכספי המיסים שלנו ישמשו בראש ובראשונה על מנת לחלצם מהשקעות כושלות בכל רחבי תבל.
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני בלוך  On 26 בנובמבר 2008 at 9:08

    מאמר באמת טוב ולעניין ואני מקווה שמישהו שמבין בעניין יטרח להשיב תשובה עניינית. אם מישהו יודע מה האימייל של ד"ר יעקב שיינין אולי כדאי לשלוח לו את המאמר לתגובה.
    אני רק רוצה להעיר שתי נקודות . הראשונה, מזכרוני. אני זוכר מספר שיחות בעבר עם ספיר, לוינסון ועמירם סיון ז"ל. הרעיון של אגרות חוב ייעודיות לקרנות הפנסיה היה בעל ערך כפול – האחד, שמירה על הערך הריאלי של כספי הפנסיה ולמנוע קריסתן של הקרנות אם תתמוטט הבורסה או אם יחול משבר עמוק ומיתון במשק,
    ושנית, שימוש בכספים האלה רק בתקציב הפיתוח לשם בניית תשתיות והשקעות.
    בשנים
    המאוחרות יותר חלה הרעה בגלל שלוש סיבות: ניהול לקוי בחלק מן הקרנות ושימוש חלקי בכספים למטרות ההסתדרות, שינויים במאזן האקטוארי בשל ירידה דרסטית במספר העובדים במקצועות כגון בנייה וחקלאות, בשל הגידול במספרי העובדים הזריםם ושימוש הממשלה בכספים למטרות התקציב השוטף או כיסוי הגרעון.
    והערה שנייה, אני מצוי באחת הקרנות הוותיקות וכספי הפנסיה שלי לא נפגעו. בחישוב לאחור של כארבעים שנה מיום שהצטרפתי לקרן נראה לי כי לא המדינה ולא אני אישית הפסדנו דבר מן העסקה. לכן, לא כל הפרטה היא בהכרח לטובה.

  • דוגמא נגדית  On 26 בנובמבר 2008 at 10:42

    כמי שכבר כותב על המשבר הזה עוד הרבה לפני ש"פרץ" אני חושב שאני יכול בלב שקט לנסות ולענות על שאלותיך:
    1. ההפסדים הממוצעים בתקופה ינואר -אוקטובר 2008
    הם כ-10%. יש מקומות בהן היתה ירידה גדולה יותר ויש שבהם קטנה יותר. הכל תלוי בתכנית ההשקעה ומידת הסיכון (האפריורי!) שלה.
    בממוצע (!!) הירידות היו נמוכות מהתשואות ב-5 שנים האחרונות. איני יודע לומר דבר על סטיית התקן מבחינה ריאלית, אך מהבחינה האתית – אם אכן יש מישהו בן 60 שהחליט לשים את כל חסכונותיו לפני שנתיים בקרן ששמה "סיכון פלוס מניות אקטיבי" הרי שהוא בהחלט מוזמן לשמור את יבבותיו לעצמו, ובוודאי שאין סיבה שאנשים אחראיים שלא לקחו סיכונים שכאלה ישלימו לו הכנסה.
    בעניין גודל התוכנית ושטרסלר – א. מדוע אתה מאזין לאדון שטרסלר? אם הוא כזה חכם ומבין מדוע אינו מתרגם מילים למעשים? ב. יש רבים שהצטרפו לתוכניות בסיכון גבוה בשנה-שנתיים האחרונות והפסידו שם כסף רב. אלו היו ה"פראיירים" של שוק ההון, קרי- אלה שהצטרפו ל"חגיגה" מאוחר במסלולים עתירי סיכון ונשאו בחלק ניכר מההפסדים. העובדה שממוצע ההפסדים נמוך ושרוב הציבור לא הפסיד לא אומרת שאין גוש די גדול של "חוסכים" (שהם, ליתר דיוק – משקיעים!) שהפסידו ממון רב ו"פרישת רשת ביטחון" תעלה לנו ממון רב.

    2. אתה למעשה טוען את הטענה הבאה: שוק ההון הוא טוב אם ורק אם כל חברה/גוף שנכנס לשוק צריך להפיק בו תשואה נאה לאורך זמן. בוודאי שאין צורך להסביר לך מדוע המשפט הזה מופרך מיסודו! הכישורים הדרושים להצלחה בזיהוי השקעות טובות אינם בהכרח אלה שנדרשים כדי להתקבל לעבודה בבנק ישראל. לכלכני בנק ישראל חסרים הידע, היכולות ואף התמריצים לעשות כן. רוב הסיכויים שהרווחים ממכירת אג"ח, אם יושקעו ע"י כלכלני הממשלה בשוק ההון ילכו לאיבוד בסופו של דבר. אך אין בכך שום גנות כנגד השוק, אלא דווקא כנגד כלכלני הממשלה…

  • דוגמא נגדית  On 26 בנובמבר 2008 at 10:52

    זה נחמד שאתה מביא ראיה מהחתולים כיצד צריך לשמור על השמנת. נחמד מאוד. אבל מעבר לאווירת ה"חבר'ה" של מפא"י יש גם מציאות כלכלית.
    אתה טוען שהאג"ח הללו היו רעיון נהדר אלמלא אותם אנשי הסתדרות שעשו שימוש לא ממש חוקי בכספים. אתה מתעלם, ביודעין או שלא ביודעין, מכך שמלכתחילה אם ניתן למישהו המונופול לשליטה בכספים בתנאים של חוסר שקיפות הרי שזו תהיה אחריתם של הכספים.
    בנוסף, אג"ח מסוג זה הוא חוב שהערב לו הוא הציבור (דרך כספי המיסים). לפיכך, מי שערב לנפילת "חסכונות" (שהן בעצם השקעות! חסכון הוא עניין אחר לגמרי…) הוא כלל הציבור שיתכן שרובו לא העלה על דעתו לקחת את אותם סיכונים שלקחו ה"חוסכים". ומעבר לכך – הציבור בכללותו יכסה על הפסדי הקרנות ומנהליהן. אני מניח שבשל הסיבה האחרונה חבריך ויתר פרות הבשן תמכו בלב שלם באג"ח הללו: תמיד נחמד שמישהו אחר משלם על הכשלונות שלך!

  • דני בלוך  On 26 בנובמבר 2008 at 16:08

    אני לא מתווכח עם מגיבים אנונימיים שמגבבים שטויות. רק הערה אחת להסר ספק: עם כל הדברים הלא טובים שהיו בהסתדרות, כל הקשורים לעניין לא לקחו לכיסם ולא נטלו לעצמם בונוסים ומשכורות ענק והפיקוח עליהם היה גדול מהפיקוח היום בשוק ההון המופרט.

  • dugmanegdit  On 26 בנובמבר 2008 at 19:55

    גם אני לא מתווכח עם מי שזו תרבות הדיון שלו. מה אכפת לך אם אני אנונימי (אגב, אני לא. אתה מוזמן להקליד את השם באנגלית ותמצא הרבה מאוד מידע אודותי)? אם אין לך יכולת להתמודד עם טיעון אל תגיב.
    ואשר לדבריך אודות ההסתדרות, על זה כבר אמר מישהו – הוי, תמימות (ובמקרה שלך – התממות) קדושה! ואפילו היו דבריך נכונים, הרי שהתנהלותם הובילה את המדינה לפשיטת רגל. אז דני, די לבלבל את המוח!

  • גולדבלט משה  On 26 בנובמבר 2008 at 20:37

    אני חוסך בפוליסה לקצבה 12 שנה-לא ממש מעניין אותי התשואה ל5 שנים

    הנתון שלך הוא עד סוף ספטמבר. כנראה מדברים כבר על כ16% הפסד עד כה בממוצע ל2008
    הממשלה יכולה להשקיע באמצעות בתי השקעות ולתת לנו קרנות ייעודיות. היא בוודאי גם תדע לגבות פחות דמי ניהול

    אגב הקרנות הותיקות הפסידו גם בגלל
    עלייה בתוחלת החיים.

  • דני בלוך  On 27 בנובמבר 2008 at 0:13

    אתה מגיב בבלוג שלי אז תנהג כנימוס ואינני עוסק בחידות חמיצר. מכיוון שאני כותב רק בגלוי אז מי שרוצה להשאר אנונימי שיעשה זאת במקום אחר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s