זיכרונות מקורס שלמדתי אצל אהרן ברק


השנה הייתה 1981/2 –אם זכרוני אינו מטעה אותי- ובמסגרת מקצועות הבחירה שלמדתי בפקולטה למשפטים נרשמתי לקורס בדיני שטרות אותו העביר פרופ' אהרן ברק, שהיה כבר אז שופט בית המשפט העליון והחל להטביע את חותמו. נרשמתי לקורס כי זכרתי לטובה את  הסמסטר בו למדנו אצל ברק את המבוא לדיני חיובים ובו למדנו לראשונה על מחלוקת נוקבת בין פרופ'  דניאל פרידמן לפרופ' ברק ביחס למידת הזיקה שבין המשפט בארץ למשפט האנגלי לאור סימן 46 לדבר המלך במועצתו על פלשתינה שבוטל. לא העלנו על דעתנו שהעתיד יטמון בחובו מחלוקות חריפות הרבה יותר, על רקע פחות מקצועי.
 
הקורס בדיני שטרות היה אחד הקורסים המהנים ביותר שלמדתי בפקולטה.לא עסקתי כמעט בתחום זה מאז ואף על פי כן זכורה לי ההנאה הרבה בלימוד מקצוע משפטי שלם על בסיס חוק שהוא יצירה לוגית. פקודת השטרות האנגלית ממנה ינקנו את דיני השטרות שלנו נחשבה לחוק הטוב ביותר שחוקק הפרלמנט הבריטי ובעיקרון מדובר בתחום המחייב יותר מכל תחום משפטי אחר, מחשבה הגיונית ושיטתית.
 
את ההנאה מהלימוד יש לזקוף בראש ובראשונה למורה. ברק, על כך דומני אין חולק, הוא מורה משכמו ומעלה היודע להעביר את החומר בצורה מרתקת ביותר, אגב גילוי חוש הומור מיוחד. ברק היה גם מורה סובלני מאד והיה נכון לעשות מאמץ נכר ולגלות בכל תשובה אווילית  לשאלתו משהו שיוכל להציל את כבודו של הסטודנט חסר ההבנה.
 
 כמעט לא עסקתי מאז בדיני שטרות ואני מעיד כאן מזיכרוני ובהתחשב במגבלת השנים שחלפו לבלי שוב.כבר בקורס ראיתי כי הסוגיות הנידונות תופסות מקום משום חשיבותן התיאורטית יותר מאשר הפרקטית. על מנת ללמדנו את ההיגיון בדיני השטרות עסקנו בשטרי חוב שהוסבו בהיסב מיוחד פעמים רבות וחלק מחתימות ההיסב זויפו. עסקנו בהמחאות שזויפה בהן חתימת המושך ובכל אחד מהנושאים הייתה לברק השקפה שסתרה בברור את הפסיקה הנוהגת שנים רבות. סביר שכל משפטן מעשי יתחלחל אם ישמע שבקורס לא נדונו כלל סוגיות כמו כשלון תמורה מלא או חלקי לשטר, קיזוז לתביעה שטרית וכיו"ב סוגיות "די חשובות" במשפט המעשי.
 
 בדרך מקרה זכור לי שברק כפר בהנחת יסוד כי חתימה מזויפת לעולם אינה יכולה לחייב על פי שטר את מי שחתימתו זויפה. למיטב זכרוני המעומעם הוא סבר שלעתים מכוח דיני הרשלנות מי שאפשר ברשלנותו את זיוף חתימתו עלול לחוב על פי השטר. ברק גם סבר שההשקפה המקובלת אז לפיה הנפרע אינו יכול להיות אוחז כשורה בשטר אינה תמיד נכונה ולעתים מעמדו של הנפרע יכול להיות זהה למעמד צד שלישי הנהנה מהגנת אחיזה כשורה . גם כאן מדובר בדעה מקורית בשעתה, על רקע הפסיקה  שהייתה נוהגת ושונתה מאז, בין היתר על ידי אהרן ברק כמובן, בכובעו כשופט.
 
אני מביא את הדוגמאות האמורות מבלי להסביר  את המונחים המשפטיים שטר ,מהותו של שטר, משמעותה של חתימת עושה השטר וחתימת מסב ומשמעות מושגים משפטיים מובהקים כמו אחיזה כשורה בשטר. דיני השטרות אינם נמצאים במוקד הוויכוח הציבורי ומעולם לא שמענו על הפגנה הקוראת לשנות את פקודת השטרות.
 
  כל כוונתי להראות כי גם בתחום כל כך מקצועי זה, שאין בו עניין לציבור, נהג ברק בגישה "אקטיביסטית" מובהקת הסולדת מכללים פורמאליים. נכון יותר לומר שהוא מעולם לא קידש השקפה רק מפני שפסקי הדין חוזרים עליה כבר עשרות שנים. אמת ויציב, כך דעתו של ברק, אמת עדיף. לעתים נדמה לי שדי בהיות הלכה יציבה ומושרשת,על מנת שברק יהפוך בה וינסה לערער את ההנחות העומדות בבסיסה.    
 
אם התלמיד הרגיל חייב משהו לאהרן ברק חובו מתבטא בחינוך למחשבה משפטית ביקורתית, שאינה נוטה חסד לאיש ובמיוחד חשיבה ביקרתית ביחס למה שנאמר ונכתב בפסקנות רבה על ידי שופטים נכבדים בבית המשפט העליון. עד עצם היום אני זוכר כיצד ניתח ברק בקורס פסק דין של בית המשפט העליון והסביר לנו בתקיפות כי כמו שניתן לראות "הרבה שכל אין בפסק הדין הזה" ופסק דין זה היה הלכה מחייבת ואיני יודע אם שונתה מאז.
 
אם אנו מצווים,לשיטתו של ברק, להיות ביקורתיים ביחס להלכות אותן פוסק בית המשפט העליון בתחומים מקצועיים מובהקים,ברור כי אנו חייבים להיות ביקורתיים כלפי עמדות ושאיפות של שופטיו בתחומים שההכרעה בהם היא הכרעה ערכית וציבורית הרבה יותר מאשר הכרעה משפטית. דומה שאהרן ברק היה מחייב קביעה זו, כל עוד היא לא הייתה מכוונת נגד עמדותיו שלו.
 
 במהלך השנים נוכחתי, לצערי, כי ברק שחינך לחשיבה ביקורתית, מעולם לא התייחס בסובלנות רבה לביקורת. כאשר מתח יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר דרור חטר ישי ביקורת מתונה על התנהלות בית המשפט העליון הכריז ברק לא פחות מאשר על חרם על לשכת עורכי הדין והיו"ר שלה. במקרים אחרים זכו מבקרים שלו מהצד האקדמי לקיתונות בוז על רמתם המקצועית.עם השנים ראיתי כי הפער בין המורה  המרתק,הביקורתי והסובלני כל כך לתלמידיו ובין השופט ברק הוא פער עצום-כמעט בלתי נסבל.
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s