מדוע לא לבני


בטרם יתמכר הציבור לדמותה הצחה והנקייה של שרת החוץ שלנו -התקווה הלבנה – אבקש להציג באופן תמציתי מדוע אסור, לטעמי, לשקול את מועמדותה לראשות הממשלה.

ראובן אדלר ואייל ארד הם יועציה האסטרטגיים ויש לפסול על הסף כל מועמד שאלו מנהלי הקמפיין שלו. עצם בחירתה בם מלמדת על יחסה המזלזל של לבני לציבור הבוחרים. למי שנזקק להסבר נוסף הוא יכול לצפות שוב בסרט "כל אנשי הקמפיין" שתיאר את דמויותיהם של השניים והשפעתם הממאירה על הפוליטיקה בישראל.

 איש אינו באמת יודע מהן עמדותיה המדיניות, אם יש לה כאלו וחייבים להודות שהאנגלית שלה גרועה בהרבה מהצרפתית של דוד לוי.

עמדותיה הכלכליות הן נעלם, מלבד תמיכתה המסתברת בהפרטות, שכן היא שביצעה את מדיניות הפרטת החברות הממשלתיות בממשלת נתניהו הראשונה.יש להניח שהיא בעד מה שנקרא "קפיטליזם רחום" -כמו הרפובליקנים בארצות הברית – מסר כזה מתאים למי שאינה מוכנה להיות מחויבת לכלום.

אם יש לה עמדות כלשהן בנושאים חברתיים היינו רוצים לשמוע עליהן ואם לא שמענו משמע שאין לה מה לומר בנושא.

היא לא עשתה דבר חשוב באמת לפני הפוליטיקה וגם לאחר 6 שנים בממשלה היא אינה יכולה להצביע ולו על הישג ממשי אחד.

זהות תומכיה החשובים באמת עלומה ומקורות המימון שלה חסויים.
 
 היא חייבת את הקריירה שלה לפורום החווה של שרון ולקרבתה אל קבוצת התומכים החשודה מאוד שהקיפה אותו.

לא שמענו ממנה דבר על טוהר המידות עד שהיא סברה שהעלאת הנושא מועילה לה.

ישנן עדויות משמעותיות לפיהן לבני אישה קרה ומתנשאת, שאינה מסוגלת לעבודת צוות, וקיימת תחלופה גבוהה מאד בין עוזריה.

לא ברור עד היום מדוע עזבה את המוסד לאחר 4 שנים ומדוע היא נופפה בשירות שלה שם בעוד שלמיטב הידיעה היא לא עשתה דבר משמעותי בעת שירותה.

מעולם לא הוכיחה עצמה במצבי משבר כלשהם.

במצבים בעייתיים כמו מלחמת לבנון היא נמוגה ואינה מסוגלת או מעוניינת להשפיע על ההחלטות המתקבלות ומשתדלת לשמור מרחק בטוח מכל מעורבות מחייבת. עדותה בפני ועדת וינוגרד הנה ההוכחה הטובה ביותר לכך שאינה ראויה לתפקיד הבכיר.

ציפי לבני הנה "זליג" המציגה לכל חלק בציבור דמות אחרת על-פי הנסיבות ועל-פי הצרכים. בשלב מסוים מתחילים לקרוא לזה אי אמינות – אם זה לא קרה עד עכשיו זה יקרה לאחר שתיבחר – אם תיבחר.

היא המועמדת של התקשורת ועיתון הארץ בראשה לתפקיד ראש הממשלה.

היא נוטה מאוד להביע זלזול ביריביה ["קטן עלי"] ובאינטליגנציה של המצביעים ["פישלנו נתקן"].

 גם היא מתגוררת בוילה יוקרתית במרכז הארץ ופעלה בעבר בתחום הנדל"ן.

היא לא מעונינת במשרד החינוך, או האוצר, או הביטחון או הרווחה,או התמ"ת – רק בראשות ממשלה.

 היא מעונינת לקבל תמיכה מוותיקי חירות, כמו גם מתומכי מר"צ ואין לה שום בעיה עם זה.

 

לא הייתה לה בעיה להקים בתי משפט שדה למתנחלים בעת פינוי יישובי חבל עזה

 היא אינה מתאימה להיות ראש ממשלה לא ב-3:00 בלילה ולא ב-15:00 בצהרים.
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • די כבר  On 16 בספטמבר 2008 at 13:27

    אז מופז.
    (מתפקע מצחוק. מקיא. מתקלח. הולך לישון).

  • שוקי  On 16 בספטמבר 2008 at 16:04

    אני מסכים עם רוב מה שאתה אומר, ובמיוחד החלק עם אדלר וארד. הבעיה היא שמופז אפילו יותר גרוע ממנה. לא אמין, לא לוקח אחריות, ובינוני ביכולות שלו באופן כללי. ואלו הדברים שאנחנו רואים.

    בגדול, גם לבני וגם מופז הם מועמדים גרועים מאד לראשות הממשלה (וגם ביבי וברק, מה לעשות).

  • גולדבלט משה  On 16 בספטמבר 2008 at 17:28

    והיא עוסקת בשאלה מי ראוי להנהיג את הממשלה ולא את מפלגת קדימה שאני ממש לא מחסידיה

  • חיים שיבי  On 16 בספטמבר 2008 at 18:26

    ראה נימוקים שכנגד http://cafe.themarker.com/view.php?t=624276

  • לינוי  On 16 בספטמבר 2008 at 20:50

    אלה הטיעונים שלך? אתה רציני?!? לגבי איל ארד – נחש מה? גם שאר אנשי הקמפיינים של המועמדים השונים נשמעים, נראים, מדברים ופועלים כמוהו וכמו אדלר. פירסומאים אינם אנשים טובים או מוסריים במיוחד. לא בארץ ולא בחו"ל. לגבי הוילה של ליבני – חוץ מעבודתה המכניסה לפני כניסתה לפוליטיקה, בבית יש עוד משכורת. הוילה של לבני, ד"א, על אף מיקומה בשכונה תל אביבית צפונית, רחוקה מלהיות נוצצת ומנקרת עיניים. "ישנן עדויות משמעותיות שהיא מרוחקת ומתנשאת" – הא?!? איזה ראש ממשלה הצטיין בחביבות יוצאת דופן? ממתי היכולת לצ'פח ולהיות נחמד הפכה רא"מ לטוב יותר? האם עיינת בביוגרפיות של צ'רצ'יל, בן גוריון או רוזוולט, שאיש מהם אינו נחשב לאדם חביב על הבריות בטרם קבעת שצריך להיות מותק כדי להנהיג? אשר לשאר הטקסט, הוא עתיר טעויות עובדתיות, שיקולים שאינם רלבנטיים לתפקיד שהיא מבקשת להיבחר אליו והנחות בלתי מבוססות לגבי העתיד. לא אצביע לליבני או למפלגתה, אבל יש מספיק סיבות ראויות לכך .

  • דותן  On 16 בספטמבר 2008 at 23:11

    רוב הטיעונים נעים בתחום שבין הלא רלוונטי ללא נכון עובדתית.
    לא אצביע ללבני או לקדימה אבל הרשימה הזאת נשמעת כמו תחרות זריקת בוץ.
    וכמו שאמרו שאר המגיבים, שאר המתמודדים (ויועצי התקשורת שלהם) אינם מרשימים יותר.

  • י.ג.  On 16 בספטמבר 2008 at 23:16

    לא ברור מי דמגוג יותר, אדלר-ארד או מר גולדבלט. לפחות אדלר-ארד יכולים לזקוף לזכותם כמה מערכות בחירות מוצלחות כאשר ספקו את הסחורה ללקוחות שלהם (לא, עם ישראל אינם הלקוחות אלא קהל היעד).
    אינני מכשיר את השרץ חלילה, כל אחד ותפקידו במערכת הפוליטית, אבל שמר גולדבלט יוצא ברשימה סהרורית של חצאי אמיתות, וודאי השערות ושעות נוספות של סרן שמועתי, אני תמהה אם הוא לא שייך לשאר העדר שהביא עליינו את ביבי-ברק-שרון-אולמרט. לא שלבני תהיה טובה יותר, אבל היא ראויה לרשימה טובה יותר מבליל הדמגוגיה הזולה הזו.

  • גולדבלט משה  On 17 בספטמבר 2008 at 6:03

    איני טוען שאדלר את ארד שונים מיתר היועצים בתחום. הם ברוטליים כמו כולם-אבל לבני היא המתימרת לייצג משהו שונה ולהשיב לנו כדבריה "משהו שאב בדרך"-את הצביעות המתועבת הזו איני סובל
    באשר לאופייה של לבני אני נסמך על כמה וכמה מקורות עיתונאיים ובין היתר רביב דרוקר ברנע ועוד-
    בניגוד לנטען אריאל שרון וטאהוד אולמרט כנראה מאד חביבים במישור האישי ועוזריהם תמיד היו נאמנים להם.
    כנראה יחסי אנוש זה משהו שיש או אין לך
    נכון שמנהיג גדול בזמן משבר לא צריך להיות נחמד ולא בגלל זה פונים אליו. כשללבני יהיו שמץ מהתכונות של צ'רצ'יל או בן גוריון-נדבר. עד כה היא הפגינה בדיוק ההיפך מכושר הכרעה במצבי משבר.
    בדקתי שוב ולא מצאתי בטקסט ולו טעות עובדתית אחת-אני מציע למגיבים לעשות שוב שיעורי בית. אני עוקב אחר לבני כבר זמן רב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s