אין תחליף להליך שיפוטי נאות


זכותו הבסיסית של כל אדם שלא יישללו ממנו חייו, חירותו ורכושו ללא הליך שיפוטי נאות מקובלת בעולם הדמוקרטי דורות רבים. זכות זו עוגנה בחוקת ארצות הברית ואומצה, בנוסח זה או אחר, בכל החוקות המתיימרות להיות דמוקרטיות.

 מכוחה של זכות זו נדרשת התביעה להוכיח אשמתו של אדם מעל לכל ספק סביר, בעוד הנאשם אינו נדרש להוכיח דבר. מכוחה של זכות זו יש לאדם זכות לייצוג משפטי,דרכי חקירה הוגנות וזכות לכך שבטרם יוכרע דינו ישמעו כל הראיות הקבילות והרלוונטיות וההכרעה בענייננו תתבסס על ראיות מהימנות  ועליהן בלבד.

הדרישה להליך נאות הולידה את עיקרון הסוביודיצה שמכוחו אל לאדם לפרסם דבר העלול להשפיע בתוכנו על עניין פלילי התלוי ועומד בבית המשפט וכלשון החוק "לא יפרסם אדם דבר על עניין פלילי התלוי ועומד בבית משפט, במטרה להשפיע על ההליך או על תוצאותיו, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך המשפט או תוצאותיו."

הטעם לאיסור זה, שאינו נאכף כמעט בארצנו, הוא שפרסומים בתקשורת עלולים להשפיע על שיקול דעת השופטים ועל כן לפגום בזכות הבסיסית של הנאשם להליך נאות. גם לשופט המקצועי ביותר קשה להתעלם מהלכי רוח ברווחים בציבור ולפסוק בניגוד להם, אף אם הראיות שהובאו אינן מתאימות להלך הרוח הציבורי. 

איסור זה כמעט והפך לאות מתה, אמצעי התקשורת מתנגדים לו בשל פגיעתו בחופש הביטוי- האל העליון לו סוגדים כולנו. מערכת המשפט אינה מעיזה להסתכסך עם התקשורת, על אף דעתה השלילית על מה שמתרחש בה. יתר על כן שופטים חשים מחויבים להעמיד פנים כי אין זה משנה כלל מה מתפרסם בתקשורת –שיקול דעתם המקצועי איתן כסלע ולעולם אינו מושפע מזוטות אלו, אף כי באופן "תיאורטי" השפעה כזו היא אפשרית.

משום מה מעדיפים להימלט משאלה אחת חשובה לא פחות והיא כיצד יכול ההליך השיפוטי הנאות לשמור על כבודו ומעמדו כאשר התחליף לו הוא דיון תקשורתי רעשני, מוטה ורדוד. כיצד יתייחסו בכבוד לשופט שיקבע מהימנותו של עד כמו טלנסקי, לאחר כל ההצהרות בתקשורת על מהימנותו או חוסר מהימנותו של עד זה.

 אני יכול להבין כיצד עו"ד אלי זהר כמייצג צד מעוניין, כבר מסכם לתקשורת בטרם הסתיים ההליך ואפילו בטרם הסתיימה החקירה. הוא למד היטב כי ההליך המשפטי הוא חסר משמעות וכותרת העיתון של מחר חשובה הרבה יותר .לצערי גורמי אכיפת החוק, המשטרה והפרקליטות, לימדו  אותו ואותנו היטב שיעור זה.

מאידך כאשר "פרשן" משפטי, כמו ד"ר זאב סגל מצטרף לחגיגה ומביע בלהט את דעותיו הפרטיות על מהינות העד טלנסקי לובש יחס הזלזול להליך המשפטי מחלצות של מכובדות, שהרי הדובר אינו עו"ד המייצג צד מעוניין אלא פרשן משפטי-"השופט של השופטים עצמם". לחגיגה תקשורתית הצטרפו למרבה הצער משפטנים נוספים שהובאו לאולפן על תקן של "מומחים אובייקטיביים".

 יש לומר ברורות כי מה שעומד להכרעה אינו רק גורלו האישי של אולמרט, אלא דבר חשוב הרבה יותר- כבודו ומעמדו של ההליך השיפוטי הנאות. עלינו לברר  אם במדינה דמוקרטית חירותו של אדם תישלל, או שייצא זכאי בדינו, למרות ראיות מרשיעות, רק בשל כושרם המקצועי של יועצי התקשורת שלו ומידת התמיכה התקשורתית שעלה בידו לגייס. האם האמונה כי הליך משפטי נאות הוא אחד לאולמרט ולאחרון העבריינים  היא אמונת שווא? האם בהליכים פליליים בעלי עניין יש להכריע את המשפט בתקשורת לפני שפונים לשכנע את בית המשפט?.

הקרקס התקשורתי סביב עניינו הפלילי של ראש הממשלה מחייב השבת ההוראות האוסרות פרסום שיש בו להשפיע על הליך פלילי תלוי ועומד למעמדן הראוי . יש לקבוע החמרה ממשית בעונשים ויש לקבוע כי לא תהיה כל הגנה מפני פרסום אסור-גם לא ההגנה של חופש הביטוי!.באיסור לפרסם דבר על עניין פלילי תלוי ועומד יש לכלול גם את האיסור לפרסם "פרשנות משפטית" מוטה שאינה אלא התיימרות לספר לנו מהו פסק הדין שראוי כי בית המשפט יפסוק.

לא זו בלבד שיש להחמיר באכיפת הוראות האוסרות פרסום על עניין תלוי ועומד, יש לקבוע הוראות מיוחדות לעניין ההדלפות מחקירות המשטרה. כל פרסום המתייחס למידע שהודלף מחקירתו של אדם במשטרה אין להרשותו. כאשר מתפרסמות ידיעות מחקירתו של אדם שיש בהן כדי לפגוע בשמו הטוב יש לקבוע חזקה ראייתית בחוק לפיה  חוקרי המשטרה הם שהדליפו את המידע הפוגע. על חוקרי המשטרה לשלם את מחיר התנהגותם ללא קשר לתוצאות ההליך הפלילי.

 בצד סנקציות פליליות נגד המדליפים יש לדאוג לכך שיחידה מיוחדת במחלקה לחקירות שוטרים תוסמך לחקור הדלפות מחקירות המשטרה ולרבות חיוב החוקרים להיבדק בפוליגרף. חוקר שיתגלה כי הדליף מחקירת משטרה חייב לעמוד לדין ולהיות מודח מהמשטרה ללא זכויות לפנסיה. 

הקרקס התקשורתי סביב עדות טלנסקי, שאנו מצויים בעיצומו, כבר עושה שמות ביחס הכבוד למוסדות אכיפת החוק. אין ספק שיועצי התקשורת יעשו את שלהם, אבל זכות הראשונים במלאכת החורבן שמורה לחוקרי המשטרה שהדליפו ללא מעצורים ולפרקליטות המדינה המגוננת עליהם. כאשר בחרו המשטרה והפרקליטות לנהל את המאבק דרך התקשורת הם היו חייבים לדעת שמדובר בכביש דו סטרי. הם היו חייבים לקחת בחשבון את הפגיעה הקשה בכבודו של ההליך השיפוטי, שכמוה כפגיעה במערכת המשפט.

לבסוף לא אוכל שלא לתמוה על שתיקתה של לשכת עורכי הדין. אם קיים גוף שחייב לפעול למען קיומו של ההליך השיפוטי הנאות ולמחות באופן הברור ביותר נגד רמיסתו- גוף זה הנו לשכת עורכי הדין. אמנם רובם המכריע של עורכי הדין יצאו לפגרה, אך עובדה זו אינה מצדיקה את שתיקת הכבשים.

 מצער לראות כיצד ראש לשכת עורכי הדין שהתפאר בלשכה מעורבת, אכפתית ולוחמת בהנהגה איכותית שומר על שתיקה כאשר כל עקרונות היסוד של המשפט נרמסים בגלוי. העובדה שכיום מעורב בנושא ראש הממשלה אין בה כדי לנחם. התקדימים שנקבעים היום ישמשו בעתיד בכל הליך אחר, שיעורר את עניינה של התקשורת. יתר על כן מה שמתרחש היום גורם לביזוי ההליך המשפטי ומערכת המשפט ואנו נסבול מנזקים אלו הרבה לאחר שפרשות אולמרט ירדו מסדר היום הציבורי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני בלוך  On 21 ביולי 2008 at 11:23

    הפעם אני מסכים עמך בכל. כשהתחלתי לעבוד בעיתונות עורכי דין לא התראיינו, על עניינים תלויים ועומדים ולא יחצ"נים. העיתונאים היו מחוייבים בדיווח ענייני על הנעשה בבית המשפט וזהו.

  • דודי  On 21 ביולי 2008 at 19:23

    ואני אפילו מאמין, שזה לא תורם כלום לרייטינג. הציבור כבר לא מסוגל לשמוע ואיבד עניין, מרוב פרשנויות סותרות וספינים. דווקא דיווח ענייני היה (אולי) גם מועדף על הקוראים.

  • אחת  On 21 ביולי 2008 at 19:49

    נכון.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s