מי חייב לתת טיפול רפואי לפליטים?


הזכות לקבלת שירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי מותנית בישראל בתושבות כהגדרתה לצורך חוק הביטוח הלאומי.מעבר לכך זכאי לעתים אדם לטיפול רפואי מכוח הוראות חוק אחרות כמו חוק הנכים [נכי צה"ל] חוק הביטוח הלאומי עצמו[נפגעי עבודה] וכן מכוח הסדרים הנהוגים בשוק הפרטי כמו ביטוחים רפואיים לעובדים זרים וכיו"ב.את הזכות לשירותים רפואיים ניתן לממש בדרך כלל רק במוסדות רפואיים בישראל,למעט חריגים הטעונים אישורים מיוחדים שקשה מאד לקבלם.
 
התוצאה היא שמי שאינו נכלל במעמד תושבות מבחינה חוקית ואינו נכלל בהסדר אחר,אין לו ביטוח רפואי.התוצאה אינה צריכה להפתיע. כל אחד מאיתנו הנוסע לחו"ל מצטייד בפוליסה רפואית לכיסוי הוצאות רפואיות וטיפולים אם ייזקק לכאלו בחו"ל שכן בהיעדר מקור תשלום אין בהכרח גורם החייב לספק לו טיפול .
 
החולה שאינו תושב זכאי לכיסוי ביטוחי רק במקרה של צורך בטיפול דחוף וזכות זו נתונה מכוח חוק זכויות החולה ללא התניה.
 
היום עולה שאלת סגירתה של המרפאה שהופעלה בהתנדבות [וכל אהדתי נתונה למפעיליה ועובדיה] ושנועדה לטיפול בפליטים[אגב האם באמת מדובר רק בפליטים? שכן לפליטים מעמד מוכר במשפט הבינלאומי ולא כל שוהה בלתי חוקי המבקש עבודה ראוי למעמד של פליט] . ככול הנראה אין יותר אפשרות  לקיים מוסד חשוב זה מתרומות  ועל כן מבקשים מפעיליה ותומכיה של המרפאה להטיל חובה זו על ממשלת ישראל. במדינה אליה חודרים כנראה יותר מ1,000 פליטים בחודש דרך גבולה הדרומי הפרוץ,כבר לא מדובר בבעיה הומניטארית, אלא בבעיה המתקרבת להיות בעיה לאומית.
 
הייתי מבקש לשמוע מהעסקים והקרובים לתחום זה קצת יותר הן על היקף הבעיה, כמה מהפליטים הם אכן פליטים וכמה מהם הם פשוט מהגרים לא חוקיים?.מהם הפתרונות המוצעים על ידם לטיפול בציבור זה ,כמה יעלו לנו פתרונות אלו ומהן ביחס לסכנות האורבות לישראל מאימוץ מדיניות הומניטארית מקלה.כמו כן הייתי מבקש לדעת על מה ולמה ומכוח איזה מקור חוקי הם מבקשים לחייב את תושבי ישראל לשאת בנטל הטיפול הרפואי לפליטים?.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמית  On 4 באפריל 2008 at 9:12

    משה, לא יכולתי שלא להסכים איתך יותר, הן לגבי הבעיתיות של השתת האחריות על ממשלת ישראל והן לגבי חוסר היכולת להבדיל בין פליט לשוהה בלתי חוקי. אם זאת, טענתי היא שבתנאים הקיימים אין אנו יכולים להרשות לעצמנו את המותרות של דיון באתיות ובחוקיות בנעשה. בעוד אנו מתנצחים מעל דפי האינטרנט צצות ומתפתחות להן מיני מחלות אשר שנים לא היו ידועות בישראל. אני הרבתי עד השבועות האחרונים לבקר במקלטים, אך אין אני עושה זאת עוד משום שאני מכיר בסכנה הן לבריאותי והן לאוכלוסיה איתה אני בא במגע כאשר אני עולה על קו 26 חזרה.
    זוהי אינה שאלה של מחויבות המדינה לפליטים אלא לאזרחיה. אותם פליטים – ויש להגדירם כך עד שימוסד מנגנון שיבדיל בינהם לבין המסתננים לצורכי עבודה בלבד – הם מקור לאסון תברואתי לאנשים שאליהם מחוייבת המדינה.
    לכן, אין מנוס מהתערבות של משרד הבריאות בצעדי מנע בלבד בשלב זה, כדי למנוע מפגעים באזור התחנה המרכזית וגרורותיה

  • גולדבלט משה  On 4 באפריל 2008 at 10:45

    בין נקיטת צעדים הכרחית לצורך רפואה מונעת לנושט הטיפול בחולים עבורם ולא עבורנו.
    אני לא מתעלם מבעיה מוסרית אנושית קשה כפי שאיני יכול להתעלם ממצוקות רפואיות בשטחי הרשות הפלשתינאית. מאידך קל נורא לצאת בדרישות חסרות אחריות שאינן בודקות את ההשלכות של פעולותינו.

  • עוסק בדבר  On 4 באפריל 2008 at 10:48

    בישראל 7500 פליטים ומבקשי מקלט. רובם הגדול אכן כאלה ומחזיקים בניירות מהאו"ם המכירים בהם כמבקשי מקלט. השאלה מיהו מחפש עבודה ומיהו פליט נבחנת באופן אינדיבדואלי – כל אחד עובר ראיון אישי. כיום ל2800 אריתראים יש אשרות שהייה מטעמים הומניטריים, גם ל2500 סודאנים,400 קונגולזים, 70 בורמזים ועוד.מי שמענויין יכול לעשות חיפוש פשוט על הבעיות של כל מדינה באינטרנט. לגבי העניין הרפואי – מעבר לאמנות הבינלאומיות להן ישראל מחויבת , זכותו של אדם לבריאות מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובפסיקות שונות.
    הפתרון לבעייה הוא בתקצוב בתי החולים לצורך העניין, או לחלופין בהכנסת פליטים תחת ביטוח בריאות ממלכתי – רובם אנשים צעירים, משכילים ועובדים ויכולים לשלם מס בריאות.
    כמה זה יעלה? פחות ממה שאנחנו משלמים היום. כיום, כמו שכתבת, הטיפול ניתן במצב דחוף בחדרי מיון, אבל הטיפול הזה לא מתוקצב ובוספו של דבר החובות האלה חוזים אל הציבור. במקום טיפול יקר בחדר מיון(800 שח לביקור), אפשר לתת טיפול זול ומונע בקופת חולים.
    השאלה אם מדיניות הומאניטרית מקלה תוביל לשצף של פליטים אינה רלוונטית – אי אפשר להעניש אדם על ידי מניעת טיפול רפואיכדי להלחם בתופעה (לזה קוראים זכויות אדם), ובכל מקרה גם ללא שניתן טיפול הם מגיעים
    אתה כעו"ד תופס זכויות אדם בעיניים של משפטן ומחפש את החוק, אני סבור שזכויות אדם אינן עניין משפטי אלא תפיסה חברתית. האם אם אתה מוכן שאנשים יגססו ברחובות רק בגלל שאין מקור חוקי?
    ולגבי המגיב הקודם והמחלות מאפריקה- זו בורות, הפליטים כאן חלו בישראל במחלות שלא הכירו באפריקה כמו אבעבועות וחצבת – לא להפך. אם התנדבת אתה בטח יודע שהתנאים המחפירים במקלטים לא ממש מסייעים לבריאותם
    ואגב ילדים פליטים – למה להעניש אותם? מה הם אשמים שההורים העמיסו אותם וחצו את הגבול.

  • גולדבלט משה  On 4 באפריל 2008 at 11:10

    כשמוסרים לי נתונים אני מבקש לדעת את מקורם על מנת לבדוק-אודה אם תפנה אותי למקור אמין שימציא לי את מספרי השוהים הבלתי חוקיים,משך שהותם,לכמה זמן ניתנת להם אשרה וכיו"ב.

    אין לי ספק שבכסף אפשר לפתור את הבעיה -לממן לשוהים ביטוח בריאות וכיו"ב-קשה מאד לקבל את העיקרון לפיו ישראל חייבת לספק ביטוח רפואי חינם לכל שב"ח.

    אם מדובר בפליטים מוכרים אזי יש לדרוש מימון של האו"ם.

    אגב אשמח לדעת מה קורה באירופה המוצפת מהגרים לא חוקיים מאפריקה בכל הנוגע לטיפול הרפואי. מה קורה בארצות הברית?

    ולבסוף-הקביעה כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כולל את הזכות לבריאות אינה נכונה-זכות זו הוכרה באמנות בינלאומיות למיטב ידיעתי
    ותרגומה לשפת המעשה הוא בעייתי ביותר
    בעיקרון אני מעדיף לדבר על הזכות לטיפול רפואי.

    אגב האם ישראל הייתה יוצאת ידי חובתה לו הייתה מעניקה לפליט סודני את הטיפול הרפואי הרגיל שלו זכאי תושב סודן שאינו פליט

  • שוקי  On 4 באפריל 2008 at 11:26

    משה, אתה מעלה שאלות מעניינות, אבל זהו לא דיון משפטי-בירוקרטי אלא אתי-מוסרי.

    בשבועת הרופא ובדיני גר ותושב בהלכה היהודית, למשל, לא קיימות אבחנות כאלו. גם בראייה מוסרית פשוטה – אין רלוונטיות לשאלה אם המחלה של פלוני היא הבעיה שלנו או בעיה של מישהו אחר. ברגע שהוא כאן זו הבעיה שלנו, ולשאלה אם לתת לו טיפול רפואי או לא יש רק תשובה אחת.

    וגם ברמה הפרקטית, אם מה שעומד לנגד עינינו היא בריאות הציבור, אז כדאי לזכור שחיידקים לא מצייתים לחוקים של בני אדם. אם יש כאן אנשים חולים שלא מקבלים טיפול אז זה מסכן את כל האוכלוסייה באותה מידה, בלי קשר לזהות של אותם אנשים.

  • עוסק בדבר  On 4 באפריל 2008 at 11:48

    אינני מסכים עם קביעתך כי אם מדובר בפליטים יש לדרוש הכסף מהאו"ם. האו"ם, (ובמקרה הזה בצדק) מפנה את משאביו למדינות העניות והמוצפות ביותר -2 מליון פליטים עיראקים בסוריה, מאות אלפי פליטים סודאנים בצ'אד ועוד -שם צריך את כספי הום , לא כאן,, במדינה שמוציאה 100 מליון על חגיגות יום הולדת . ישראל מבקשת להיות חברה ברשימת 30 המדינות המפותחות – היא לא יכולה לדאוג לבריאותם של כמה אלפי אומללים.
    האמנות מחייבות את המדינה (וישראל חתומה על האמנות) להבטיח טיפול רפואי לפליטים כפי שנהוג במדינה עצמה ולא כפי שנהוג במדינת המוצא.
    חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע:כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
    ההגנה על החיים ועל הגוף כוללת גם טיפול רפואי.
    לגבי המצב באירופה- מדינות כמו אנגליה, ספרד,איטליה, יוון ועוד מספקות לפליטים וגם לשוהים שאינם חוקיים טיפול רפואי
    הנה למשל:http://eurpub.oxfordjournals.org/cgi/content/full/16/3/285
    וכלל משה, רובם אינם שב"חים – אתה נופל לפח הטרמינולגי שטומנות לך הרשויות שרוצות לצייר את כל אלה כעבריינים

  • גולדבלט משה  On 4 באפריל 2008 at 13:54

    אז עוד כמה מרפאות לבדואים בנגב ממש חיוניות. כמה מכוני דיאליזה נדרשים אף הם ושכננו הפלשתינאים משוועיםממש לפיתוח ענפי הרפואה . יש לנו את עניי עירנו ואף עניי שכננו וידנו עמוסות משימות

  • שוקי  On 5 באפריל 2008 at 1:48

    אחד לא צריך לבוא על חשבון השני. עמותת רופאים לזכויות אדם שהפעילה את המרפאה בתל-אביב, מטפלת מזה עשרים שנה בפלסטינים ורק לאחרונה החלה לטפל בפליטים. זה חשוב וזה חשוב.

    ואגב, מכיוון שאתה משתמש בביטוי "עניי עירך", אני מציע לך לבדוק את המקור שלו ואת הפרשנות. תלמד ש"עניי עירך" תופס לגמרי במקרה של פליטים שנמצאים בישראל.

  • גולדבלט משה  On 5 באפריל 2008 at 9:58

    הואיל ובזמנו למדתי מעט כלכלה בטרם פניתי למשפטים למדתי לדעת שכל דבר בא על חשבון משהו אחר. גם מבחינה כלכלית וגם תקציבית-לכן מי שאומר "הכל" ככול הנראה לא עוסק בכספים ובכלכלה.

    אני סבור שיש להמשיך ולקיים את המרפאות ויש לעשות זאת ככול הניתן על ידי מימון פרטי ותרומות-לרבות תרומות חוץ. אם יש צורך בעזרה ובקריאה להתרמה -אשמח לעזור

    ניתן לפנות גם לממשלה לסייע אבל בשום אופן לא הייתי פונה על בסיס הטיעון המחייב אותנו להעניק טיפול רפואי לפליטים שכן ייתכן שרבים לא מתאימים להגדרה זו.
    לא הייתי משתמש בנימוק התועלתי אלא בנימוק הומניטרי בלבד. קיימים חולים וכל עוד הם שוהים בארצנו-ושהותם היא עניין לממשלה -יש להעניק להם טיפול רפואי בסיסי על בסיס הומניטרי אנושי

  • שוקי  On 7 באפריל 2008 at 11:15

    אם מה שמעניין אותך הוא המישור הפרקטי, אז ראה את זה כך:
    א. הענקת טיפול רפואי לפליטים היא חיונית לבקרת מגיפות. אם לא תטפל בהם לא תזהה מחלות שהם נושאים ואתה מסכן את בריאות הציבור.
    ב. לחלק גדול מהפליטים יש תעודות פליט שמונפקות על-ידי הנציגות המקומית של האו"ם ובהם אנחנו ממילא מחויבים לטפל בהתאם לאמנות עליהן אנחנו חתומים.
    ג. בסך-הכל מדובר בכמה אלפי אנשים, אפילו לא פרומיל מהאנשים שזקוקים לטיפול רפואי בישראל. זה בפירוש משהו שמערכת הבריאות שלנו מסוגלת לספוג.

    אבל כאמור, בעיני הדיון הפרקטי מיותר, כי אם ישנם בישראל אנשים חולים אז בעיני חובתנו המוסרית היא להעניק להם טיפול. בזה לא שונים הבדואים מהפליטים וניצולי השואה מהעובדים הזרים. ישראל היא מדינה עשירה שיכולה להעניק טיפול רפואי טוב לכל מי שנמצא כאן, וכל טענה אחרת היא בעיני בלתי-מוסרית במהותה.

Trackbacks

  • By pbDww on 20 במאי 2008 at 3:21

    ZdbYfhkNfnGnln

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s