הטרדה מינית- הלהיט הבא של תביעות הפיצויים


 היססתי אם להתייחס לפסק הדין האחרון של בית הדין הארצי לעבודה בנוגע להגדרת קשר מיני מלא, בין עובדת למי שהעובדת נתונה למרותו כהטרדה מינית .לבסוף החלטתי כי נושא זה קרוב מאד לנושאי הרפואה והמשפט, שכן בסופו של יום הוא קשור לתביעות נזקי גוף ונפש המוגשות על ידי נפגעות עבירות מין ועל כן הוא שייך לנושאים שהועדתי לכתיבה במסגרת זו.

ד"ר אורית קמיר הבהירה היטב ברשימתה באתר זה עד כמה פסק הדין שניתן הוא מהפכני וחורג באופן נכר ממטרתו המקורית של החוק למניעת הטרדה מינית, אשר כלל לא נועד לחול בקשר הכולל מגע מיני מלא. אף על פי כן מצא בית הדין הארצי את הדרך להרחיב את הוראותיו, בין היתר,בכך שסיווג את המעשה המיני המוגמר, מכוח "קל וחומר" גם כעבירה  הכלולה בחוק מניעת הטרדה מינית מכוח "קל וחומר".מדובר בהרחבה דרמטית, בדרך פרשנית,של עילות התביעה המוכרות על פי החוק. [לדעתי הצנועה הרחבה זו שגויה משפטית ואף חורגת מסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה-אבל לא בכך אני מתכוון לעסוק ].

ניתן לטעון כי אף היום יש לנפגעות עקב מעשה אינוס,בעילה אסורה בהסכמה ומעשים מגונים כהגדרתם בחוק העונשין עילת תביעה מוגדרת בנזיקין בגין תקיפה והן עשויות לזכות, אם יוכיחו תביעתן, בסכומי פיצויי נכבדים מאד.הדברים נכונים ואולם במקרים אלו עד היום המעביד לא היה יכול להיחשב,בדרך כלל,כאחראי  למעשי עובדיו.

מעביד בדרך כלל אינו אחראי למעשי תקיפה של עובדו ואחריות בכלל ביחס למעשים פליליים,של מי שאינו העבריין,היא מוגבלת. בתי המשפט,למרות חריגים,אינם מטילים בדרך שגרה אחריות אזרחית בגין אי מניעת ביצוע עבירות פליליות,אם כי הם עושים זאת יותר מאשר בעבר,במיוחד כאשר בנסיבות מסוימות היה ידוע שעבירה פלילית צפויה להתרחש ברמה גבוהה של הסתברות. כך למשל מחזיק מקרקעין בו בדרך שגרה מתבצעים מעשי שוד ואלימות עלול להיות מחויב אם לא נקט באמצעים למנוע את התרחשות העבירות וכך למשל הוטלה אחריות על מחזיקי מועדונים למעשי דקירה שאירעו בהם.

 אחריתו של מעביד למניעת תופעות של הטרדה מינית היא אחריות רחבה מאד ולמעשה ברובם של המקרים בהם מתרחשת עבירה של  הטרדה מינית ניתן יהיה לייחס אחריות למעביד.ניתן להעריך על בסיס ניסיון העבר,כי הוראות סעיף 7  לחוק מניעת הטרדה מינית יפורשו בדרך מרחיבה ביותר וחובות המעסיקים יתפחו כך שיגיעו למעשה לחובות על בסיס אחריות מוחלטת.

כנגד ההרחבה שחלה בכל הנוגע לחובותיו של מעביד למנוע מעשי הטרדה מינית במקום העבודה היה קיים הסייג הברור כי מעשים אלו,אליהם כיוון החוק,הם מעשים שבהגדרתם אינם עלולים לגרום נזקים  ברי הוכחה ועל כן נדרש החוק לקביעת פיצוי צנוע,ללא הוכחת נזק.פסיקת בית הדין הארצי פרצה פתח לתביעות פיצויים בהיקפים גדולים בהרבה,שכן מבחינת הנזק אינה דומה בעילה אסורה בהסכמה להצעות חוזרות ומטרידות על רקע מיני.

כאן אני מסתכן בהערכה.להערכתי תביעות בגין יחסי מין שהתקיימו בין בעלי מרות לכפולים להם יהפכו ללהיט הבא וסכומי הפיצויים שייפסקו יעלו בהתמדה.אמנם ניתן לפסוק רק סכום מוגדר ללא הוכחת נזק ממשי אך חזקה שהתביעות בעתיד ייכללו חוות דעת רפואיות  שיבססו טענת נזק וסביר כי גם הסמכות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק תופעל באופן מצטבר לכל מעשה שיוכח. 

אם כך יקרה סביר גם שחברות הביטוח המבטחות מעבידים בביטוח "חבות מעבידים" ימהרו לכלול חריג קבוע בפוליסות הביטוח לפיו הפוליסה לא תכלול כיסוי ביטוחי לאחריותו של מעביד למעשי הטרדה מינית שביצע עובדו. חברות הביטוח בדרך כלל מנסות לצפות את העתיד ויש להן נטייה להגזים מאד בהיקפם של סיכונים עד שמתברר היקפם המדויק.

 במצב זה ייאלצו המעסיקים לשלם מכיסם את הוצאות התביעה וסביר כי הם מצידם יפעילו לחצים כבדים על המתלוננות להסיר את תביעתן. סביר גם להניח שמעבידים זהירים ימהרו לפטר עובדות אם ייראה להם שהן עלולות להסתבך בקשר לא ראוי עם הממונה עליהן או שמראש לא יקבלו אותן לעבודה וזאת על מנת להימנע מחשיפה אפשרית לתביעה.קוראים לזה בשפה המקצועית "ניהול סיכונים". אני יכול להבטיח לכל קוראיי כי השלכות פסק הדין נלמדות היטב בכמה וכמה מקומות והתוצאות עלולות להפתיע לרעה.חוששני שפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה יאשר את הכלל הישן הקובע "תפסת מרובה לא תפסת".  
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On 30 במרץ 2008 at 14:37

    נושא חשוב. אנחנו ממילא בדרך לתיאוקרטיה, זה עוד שלב, אבל מי אמר שזה רע ?

    הערה כמעט רלוונטית. אם תיקח את המקרה של אשתו של אבישי רביב. מדובר באשה (עולה מרוסיה דתיה) שנישאה לו עקב מצג שוא, הוא רצה להשתלב במגזר המתנחלי וזה היה חלק מהכיסוי שלו. כאשר נוגע מיהו, הגישה האישה בקשה מיידית לגט וכולי וכולי.
    זהו מקרה של אונס למעשה, אך הנקודה המרכזית שבו- היא אחריות המעביד לנזק המיני והנפשי שגרם העובד במהלך תפקידו.

    איך היית ממיין את האירוע משפטית ? ונזיקית ?
    האם יש קייס לאונס, במובן הפלילי, או תביעה נזיקית נגד האדם, או תביעה נזיקית לרשלנות נגד המדינה, או אולי הטרדה מינית בעבודה נגד צד ג כמו ספק או לקוח, במהלך העבודה ובאישור המעביד.

    סתם תוהה.

  • גולדבלט משה  On 30 במרץ 2008 at 15:08

    אני לא מכיר את העובדות אבל נראה לי כי כאשר לצורך כיסוי סוכן פנימי מורה לו מעסיקו להינשא אזי קיימת כאן הפרה של חובת הזהירות והרבה יותר מכך כלי אותה אישה. אי אפשר בכלל להתייחס לנושא המיני כאילו הוא ממצה את העניין-הוא אפילו לא החשוב ביותר. אישה שהקדישה את חייה לאדם שהתחייב לה כי זו הייתה משימתו וחובתו למקום עבודתו-זכאית לפיצוי הרבה מעבר לסוגיית יחסי המין.

  • גולדבלט משה  On 30 במרץ 2008 at 15:14

    לא מדובר ברגולציה כלכלית של ההתנהגות העבריינית אלא של מי שיכול להיות מוחזק אחראי עקיף לה. לא הייתי שולל את האפשרות לאור אופיין של העבירות שגם העבריינים עצמם יתחילו לקבל יעוץ משפטי מקיף וינסו לצמצם סיכונים. אני מכיר כמה וכמה אנשים שייחשבו בעיניך נורמטיבים לחלוטין שייעוץ משפטי מידי יכול להיות חשוב מאד עבורם

  • איריס  On 30 במרץ 2008 at 16:46

    תודה על התגובה. אני מסכימה איתך לחלוטין לגבי רעייתו של אבישי רביב. לא שהיא קיבלה משהו, אבל העקרון.

    עכשיו אתה יכול למתוח את המצב הזה למצבים פחות חד משמעיים, נאמר "רומאן" עם מין אבישי רביב כזה, סביב אותן נסיבות, וכולי. יש קשת של מצבים, ובמידה מסויימת אפשר לטעון שגם במקרה קצב יש מעורבות די פעילה של המעביד באיפשור היחסים. (המפגשים על חשבון התקציב; הסביבה התעסוקתית ערה למצב ומשתפת פעולה; וכולי וכולי).
    על הרצף הזה נוצרים מצבים שהמעביד אכן אחראי בגין יחסי האישות בין המעביד וכין הבפיפה.
    נידמה לי שזה לא רוב המקרים. אבל יש גם כאלה והחוק צריך לתת מענה.

    אפרופו אחריות מעביד מסוג אחר.
    מעביד ממשלתי אשר מודע ומשתף פעולה עם מעשה של אונס במשפחה. ייצגתי פעם מישהי שאבא שלה, בכיר ממשלתי, התעסק אתה ועם האחות האחרת (בנות חורגות). בשל רגישות עבודתו, המעביד ידע על המצב לאורך השנים, בשלב מסויים המעביד אף השתיק את התלונות שהוגשו על ידי הבנות בחו"ל בזמן שליחות, כדי למנוע "שערוריה".
    מה לדעתך טיב האחריות של המעביד ?

    מקרים אחרים. מעביד המעודד עובדים להשתמש בבני משפחתו לקיום משימותיו. (כולל קטינים). המעביד מקבל שירותים למעשה (התעשרות) אך נמנע מלקחת אחריות. במקרה של תאונה במהלך "מעין העסקה" לא פורמלית כזו, האם המעביד אחראי ? מכוח מה ?

    וכולי וכולי.

    אני מתייחסת לפסיקה המיוחדת של ישראל בהתחשב בנהלי העסקה מאד מוזרים הנוהגים פה, בעיקר בסקטור הציבורי-ממשלתי.

  • גולדבלט משה  On 30 במרץ 2008 at 17:12

    אם המעביד יודע ואף עוזר לטיח ה פשוט מאד זו שותפות ממש ואין כאן אחריות שילוחית למעשה אחר
    ביחס להתנערות מעובדים לא רשמיים-בני משפחה. נתקלתי בתופעה זו בעיסוקי המקצועי-אם ניתן להוכיח שהמעביד לא התנגד-אזי הוא מעביד עם כל האחריות ללא קשר לשאלה על שם מי תלוש השכר.

  • איריס  On 31 במרץ 2008 at 9:59

    אזי במקרה כזה היית אומר לתבוע בבית דין לעבודה ולטעון ליחסי עובד מעביד ? זו גישה מעניין, אגב גם לגבי אשתו של אבישי רביב, כרעיון כללי, תודה.

    אם תוכל לפרט באיזה הקשר תעסוקתי שלך נתקלת בתופעה , כמובן אם אתה רוצה לפרט

  • גולדלבט משה  On 31 במרץ 2008 at 11:28

    אני מנסה לענות אבל ממש לא לתת ייעוץ משפטי ותגובתך מלמדת אותי להיות עוד יותר זהיר-ממש לא אמרתי שהדיון צריך להיות בבית דין לעבודה. אם מי שתובע אינו עובד או שעילת התביעה אינה נוגעת ליחסי העבודה אין סמכות לבית הדין לעבודה לדון בה
    אנא אל תנסי להסיק מסקנה מעשית משפטית מהסבר כללי

  • איריס  On 31 במרץ 2008 at 11:58

    אל תיזהר (אלא אם כן אתה רוצה לעשות כך מטעמים אחרים), אני מתעניינת ברמה האינטלקטואלית מופשטת. הבלוג שלך מתהדר ב"חברה משפט וזכויות…" הצד המשפטי מעניין אותי רק כסוגיה חברתית.

    האופן שבו אתה ממיין את התופעה החברתית, בכלים משפטיים, מעניין אותי לחידוד ההגדרה של התופעה החברתית ככזו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s